פרק כט
[שני]
[א]
וַיִּשָּׂ֥א
יַעֲקֹ֖ב
רַגְלָ֑יו
וַיֵּ֖לֶךְ
אַ֥רְצָה
בְנֵי־קֶֽדֶם:
[ב]
וַיַּ֞רְא
וְהִנֵּ֧ה
בְאֵ֣ר
בַּשָּׂדֶ֗ה
וְהִנֵּה־שָׁ֞ם
שְׁלֹשָׁ֤ה
עֶדְרֵי־צֹאן֙
רֹבְצִ֣ים
עָלֶ֔יהָ
כִּ֚י
מִן־הַבְּאֵ֣ר
הַהִ֔וא
יַשְׁק֖וּ
הָעֲדָרִ֑ים
וְהָאֶ֥בֶן
גְּדֹלָ֖ה
עַל־פִּ֥י
הַבְּאֵֽר:
[ג]
וְנֶאֶסְפוּ־שָׁ֣מָּה
כָל־הָעֲדָרִ֗ים
וְגָלֲל֤וּ
אֶת־הָאֶ֙בֶן֙
מֵעַל֙
פִּ֣י
הַבְּאֵ֔ר
וְהִשְׁק֖וּ
אֶת־הַצֹּ֑אן
וְהֵשִׁ֧יבוּ
אֶת־הָאֶ֛בֶן
עַל־פִּ֥י
הַבְּאֵ֖ר
לִמְקֹמָֽהּ:
[ד]
וַיֹּ֤אמֶר
לָהֶם֙
יַעֲקֹ֔ב
אַחַ֖י
מֵאַ֣יִן
אַתֶּ֑ם
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
מֵחָרָ֖ן
אֲנָֽחְנוּ:
[ה]
וַיֹּ֣אמֶר
לָהֶ֔ם
הַיְדַעְתֶּ֖ם
אֶת־לָבָ֣ן
בֶּן־נָח֑וֹר
וַיֹּאמְר֖וּ
יָדָֽעְנוּ:
[ו]
וַיֹּ֥אמֶר
לָהֶ֖ם
הֲשָׁל֣וֹם
ל֑וֹ
וַיֹּאמְר֣וּ
שָׁל֔וֹם
וְהִנֵּה֙
רָחֵ֣ל
בִּתּ֔וֹ
בָּאָ֖ה
עִם־הַצֹּֽאן:
[ז]
וַיֹּ֗אמֶר
הֵ֥ן
עוֹד֙
הַיּ֣וֹם
גָּד֔וֹל
לֹא־עֵ֖ת
הֵאָסֵ֣ף
הַמִּקְנֶ֑ה
הַשְׁק֥וּ
הַצֹּ֖אן
וּלְכ֥וּ
רְעֽוּ:
[ח]
וַיֹּאמְרוּ֘
לֹ֣א
נוּכַל֒
עַ֣ד
אֲשֶׁ֤ר
יֵאָֽסְפוּ֙
כָּל־הָ֣עֲדָרִ֔ים
וְגָֽלֲלוּ֙
אֶת־הָאֶ֔בֶן
מֵעַ֖ל
פִּ֣י
הַבְּאֵ֑ר
וְהִשְׁקִ֖ינוּ
הַצֹּֽאן:
[ט]
עוֹדֶ֖נּוּ
מְדַבֵּ֣ר
עִמָּ֑ם
וְרָחֵ֣ל
׀
בָּ֗אָה
עִם־הַצֹּאן֙
אֲשֶׁ֣ר
לְאָבִ֔יהָ
כִּ֥י
רֹעָ֖ה
הִֽוא:
[י]
וַיְהִ֡י
כַּאֲשֶׁר֩
רָאָ֨ה
יַעֲקֹ֜ב
אֶת־רָחֵ֗ל
בַּת־לָבָן֙
אֲחִ֣י
אִמּ֔וֹ
וְאֶת־צֹ֥אן
לָבָ֖ן
אֲחִ֣י
אִמּ֑וֹ
וַיִּגַּ֣שׁ
יַעֲקֹ֗ב
וַיָּ֤גֶל
אֶת־הָאֶ֙בֶן֙
מֵעַל֙
פִּ֣י
הַבְּאֵ֔ר
וַיַּ֕שְׁקְ
אֶת־צֹ֥אן
לָבָ֖ן
אֲחִ֥י
אִמּֽוֹ:
[יא]
וַיִּשַּׁ֥ק
יַעֲקֹ֖ב
לְרָחֵ֑ל
וַיִּשָּׂ֥א
אֶת־קֹל֖וֹ
וַיֵּֽבְךְּ:
[יב]
וַיַּגֵּ֨ד
יַעֲקֹ֜ב
לְרָחֵ֗ל
כִּ֣י
אֲחִ֤י
אָבִ֙יהָ֙
ה֔וּא
וְכִ֥י
בֶן־רִבְקָ֖ה
ה֑וּא
וַתָּ֖רָץ
וַתַּגֵּ֥ד
לְאָבִֽיהָ:
[יג]
וַיְהִי֩
כִשְׁמֹ֨עַ
לָבָ֜ן
אֶת־שֵׁ֣מַע׀
יַעֲקֹ֣ב
בֶּן־אֲחֹת֗וֹ
וַיָּ֤רָץ
לִקְרָאתוֹ֙
וַיְחַבֶּק־לוֹ֙
וַיְנַשֶּׁק־ל֔וֹ
וַיְבִיאֵ֖הוּ
אֶל־בֵּית֑וֹ
וַיְסַפֵּ֣ר
לְלָבָ֔ן
אֵ֥ת
כָּל־הַדְּבָרִ֖ים
הָאֵֽלֶּה:
[יד]
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
לָבָ֔ן
אַ֛ךְ
עַצְמִ֥י
וּבְשָׂרִ֖י
אָ֑תָּה
וַיֵּ֥שֶׁב
עִמּ֖וֹ
חֹ֥דֶשׁ
יָמִֽים:
[טו]
וַיֹּ֤אמֶר
לָבָן֙
לְיַֽעֲקֹ֔ב
הֲכִי־אָחִ֣י
אַ֔תָּה
וַעֲבַדְתַּ֖נִי
חִנָּ֑ם
הַגִּ֥ידָה
לִּ֖י
מַה־מַּשְׂכֻּרְתֶּֽךָ:
[טז]
וּלְלָבָ֖ן
שְׁתֵּ֣י
בָנ֑וֹת
שֵׁ֤ם
הַגְּדֹלָה֙
לֵאָ֔ה
וְשֵׁ֥ם
הַקְּטַנָּ֖ה
רָחֵֽל:
[יז]
וְעֵינֵ֥י
לֵאָ֖ה
רַכּ֑וֹת
וְרָחֵל֙
הָֽיְתָ֔ה
יְפַת־תֹּ֖אַר
וִיפַ֥ת
מַרְאֶֽה:
[שלישי]
[יח]
וַיֶּאֱהַ֥ב
יַעֲקֹ֖ב
אֶת־רָחֵ֑ל
וַיֹּ֗אמֶר
אֶֽעֱבָדְךָ֙
שֶׁ֣בַע
שָׁנִ֔ים
בְּרָחֵ֥ל
בִּתְּךָ֖
הַקְּטַנָּֽה:
[יט]
וַיֹּ֣אמֶר
לָבָ֗ן
ט֚וֹב
תִּתִּ֣י
אֹתָ֣הּ
לָ֔ךְ
מִתִּתִּ֥י
אֹתָ֖הּ
לְאִ֣ישׁ
אַחֵ֑ר
שְׁבָ֖ה
עִמָּדִֽי:
[כ]
וַיַּעֲבֹ֧ד
יַעֲקֹ֛ב
בְּרָחֵ֖ל
שֶׁ֣בַע
שָׁנִ֑ים
וַיִּהְי֤וּ
בְעֵינָיו֙
כְּיָמִ֣ים
אֲחָדִ֔ים
בְּאַהֲבָת֖וֹ
אֹתָֽהּ:
[כא]
וַיֹּ֨אמֶר
יַעֲקֹ֤ב
אֶל־לָבָן֙
הָבָ֣ה
אֶת־אִשְׁתִּ֔י
כִּ֥י
מָלְא֖וּ
יָמָ֑י
וְאָב֖וֹאָה
אֵלֶֽיהָ:
[כב]
וַיֶּאֱסֹ֥ף
לָבָ֛ן
אֶת־כָּל־אַנְשֵׁ֥י
הַמָּק֖וֹם
וַיַּ֥עַשׂ
מִשְׁתֶּֽה:
[כג]
וַיְהִ֣י
בָעֶ֔רֶב
וַיִּקַּח֙
אֶת־לֵאָ֣ה
בִתּ֔וֹ
וַיָּבֵ֥א
אֹתָ֖הּ
אֵלָ֑יו
וַיָּבֹ֖א
אֵלֶֽיהָ:
[כד]
וַיִּתֵּ֤ן
לָבָן֙
לָ֔הּ
אֶת־זִלְפָּ֖ה
שִׁפְחָת֑וֹ
לְלֵאָ֥ה
בִתּ֖וֹ
שִׁפְחָֽה:
[כה]
וַיְהִ֣י
בַבֹּ֔קֶר
וְהִנֵּה־הִ֖וא
לֵאָ֑ה
וַיֹּ֣אמֶר
אֶל־לָבָ֗ן
מַה־זֹּאת֙
עָשִׂ֣יתָ
לִּ֔י
הֲלֹ֤א
בְרָחֵל֙
עָבַ֣דְתִּי
עִמָּ֔ךְ
וְלָ֖מָּה
רִמִּיתָֽנִי:
[כו]
וַיֹּ֣אמֶר
לָבָ֔ן
לֹא־יֵעָשֶׂ֥ה
כֵ֖ן
בִּמְקוֹמֵ֑נוּ
לָתֵ֥ת
הַצְּעִירָ֖ה
לִפְנֵ֥י
הַבְּכִירָֽה:
[כז]
מַלֵּ֖א
שְׁבֻ֣עַ
זֹ֑את
וְנִתְּנָ֨ה
לְךָ֜
גַּם־אֶת־זֹ֗את
בַּֽעֲבֹדָה֙
אֲשֶׁ֣ר
תַּעֲבֹ֣ד
עִמָּדִ֔י
ע֖וֹד
שֶׁבַע־שָׁנִ֥ים
אֲחֵרֽוֹת:
[כח]
וַיַּ֤עַשׂ
יַֽעֲקֹב֙
כֵּ֔ן
וַיְמַלֵּ֖א
שְׁבֻ֣עַ
זֹ֑את
וַיִּתֶּן־ל֛וֹ
אֶת־רָחֵ֥ל
בִּתּ֖וֹ
ל֥וֹ
לְאִשָּֽׁה:
[כט]
וַיִּתֵּ֤ן
לָבָן֙
לְרָחֵ֣ל
בִּתּ֔וֹ
אֶת־בִּלְהָ֖ה
שִׁפְחָת֑וֹ
לָ֖הּ
לְשִׁפְחָֽה:
[ל]
וַיָּבֹא֙
גַּ֣ם
אֶל־רָחֵ֔ל
וַיֶּאֱהַ֥ב
גַּֽם־אֶת־רָחֵ֖ל
מִלֵּאָ֑ה
וַיַּעֲבֹ֣ד
עִמּ֔וֹ
ע֖וֹד
שֶׁבַע־שָׁנִ֥ים
אֲחֵרֽוֹת:
[לא]
וַיַּ֤רְא
יְהוָה֙
כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה
לֵאָ֔ה
וַיִּפְתַּ֖ח
אֶת־רַחְמָ֑הּ
וְרָחֵ֖ל
עֲקָרָֽה:
[לב]
וַתַּ֤הַר
לֵאָה֙
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֔ן
וַתִּקְרָ֥א
שְׁמ֖וֹ
רְאוּבֵ֑ן
כִּ֣י
אָמְרָ֗ה
כִּֽי־רָאָ֤ה
יְהוָה֙
בְּעָנְיִ֔י
כִּ֥י
עַתָּ֖ה
יֶאֱהָבַ֥נִי
אִישִֽׁי:
[לג]
וַתַּ֣הַר
עוֹד֘
וַתֵּ֣לֶד
בֵּן֒
וַתֹּ֗אמֶר
כִּֽי־שָׁמַ֤ע
יְהוָה֙
כִּֽי־שְׂנוּאָ֣ה
אָנֹ֔כִי
וַיִּתֶּן־לִ֖י
גַּם־אֶת־זֶ֑ה
וַתִּקְרָ֥א
שְׁמ֖וֹ
שִׁמְעֽוֹן:
[לד]
וַתַּ֣הַר
עוֹד֘
וַתֵּ֣לֶד
בֵּן֒
וַתֹּ֗אמֶר
עַתָּ֤ה
הַפַּ֙עַם֙
יִלָּוֶ֤ה
אִישִׁי֙
אֵלַ֔י
כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי
ל֖וֹ
שְׁלֹשָׁ֣ה
בָנִ֑ים
עַל־כֵּ֥ן
קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ
לֵוִֽי:
[לה]
וַתַּ֨הַר
ע֜וֹד
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֗ן
וַתֹּ֙אמֶר֙
הַפַּ֙עַם֙
אוֹדֶ֣ה
אֶת־יְהוָ֔ה
עַל־כֵּ֛ן
קָרְאָ֥ה
שְׁמ֖וֹ
יְהוּדָ֑ה
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
מִלֶּֽדֶת:
פרק כט
[שני]
[א]
וישא
יעקב
רגליו
וילך
ארצה
בני קדם:
[ב]
וירא
והנה
באר
בשדה
והנה שם
שלשה
עדרי צאן
רבצים
עליה
כי
מן הבאר
ההוא
ישקו
העדרים
והאבן
גדלה
על פי
הבאר:
[ג]
ונאספו שמה
כל העדרים
וגללו
את האבן
מעל
פי
הבאר
והשקו
את הצאן
והשיבו
את האבן
על פי
הבאר
למקמה:
[ד]
ויאמר
להם
יעקב
אחי
מאין
אתם
ויאמרו
מחרן
אנחנו:
[ה]
ויאמר
להם
הידעתם
את לבן
בן נחור
ויאמרו
ידענו:
[ו]
ויאמר
להם
השלום
לו
ויאמרו
שלום
והנה
רחל
בתו
באה
עם הצאן:
[ז]
ויאמר
הן
עוד
היום
גדול
לא עת
האסף
המקנה
השקו
הצאן
ולכו
רעו:
[ח]
ויאמרו
לא
נוכל
עד
אשר
יאספו
כל העדרים
וגללו
את האבן
מעל
פי
הבאר
והשקינו
הצאן:
[ט]
עודנו
מדבר
עמם
ורחל
׀
באה
עם הצאן
אשר
לאביה
כי
רעה
הוא:
[י]
ויהי
כאשר
ראה
יעקב
את רחל
בת לבן
אחי
אמו
ואת צאן
לבן
אחי
אמו
ויגש
יעקב
ויגל
את האבן
מעל
פי
הבאר
וישק
את צאן
לבן
אחי
אמו:
[יא]
וישק
יעקב
לרחל
וישא
את קלו
ויבך:
[יב]
ויגד
יעקב
לרחל
כי
אחי
אביה
הוא
וכי
בן רבקה
הוא
ותרץ
ותגד
לאביה:
[יג]
ויהי
כשמע
לבן
את שמע׀
יעקב
בן אחתו
וירץ
לקראתו
ויחבק לו
וינשק לו
ויביאהו
אל ביתו
ויספר
ללבן
את
כל הדברים
האלה:
[יד]
ויאמר
לו
לבן
אך
עצמי
ובשרי
אתה
וישב
עמו
חדש
ימים:
[טו]
ויאמר
לבן
ליעקב
הכי אחי
אתה
ועבדתני
חנם
הגידה
לי
מה משכרתך:
[טז]
וללבן
שתי
בנות
שם
הגדלה
לאה
ושם
הקטנה
רחל:
[יז]
ועיני
לאה
רכות
ורחל
היתה
יפת תאר
ויפת
מראה:
[שלישי]
[יח]
ויאהב
יעקב
את רחל
ויאמר
אעבדך
שבע
שנים
ברחל
בתך
הקטנה:
[יט]
ויאמר
לבן
טוב
תתי
אתה
לך
מתתי
אתה
לאיש
אחר
שבה
עמדי:
[כ]
ויעבד
יעקב
ברחל
שבע
שנים
ויהיו
בעיניו
כימים
אחדים
באהבתו
אתה:
[כא]
ויאמר
יעקב
אל לבן
הבה
את אשתי
כי
מלאו
ימי
ואבואה
אליה:
[כב]
ויאסף
לבן
את כל אנשי
המקום
ויעש
משתה:
[כג]
ויהי
בערב
ויקח
את לאה
בתו
ויבא
אתה
אליו
ויבא
אליה:
[כד]
ויתן
לבן
לה
את זלפה
שפחתו
ללאה
בתו
שפחה:
[כה]
ויהי
בבקר
והנה הוא
לאה
ויאמר
אל לבן
מה זאת
עשית
לי
הלא
ברחל
עבדתי
עמך
ולמה
רמיתני:
[כו]
ויאמר
לבן
לא יעשה
כן
במקומנו
לתת
הצעירה
לפני
הבכירה:
[כז]
מלא
שבע
זאת
ונתנה
לך
גם את זאת
בעבדה
אשר
תעבד
עמדי
עוד
שבע שנים
אחרות:
[כח]
ויעש
יעקב
כן
וימלא
שבע
זאת
ויתן לו
את רחל
בתו
לו
לאשה:
[כט]
ויתן
לבן
לרחל
בתו
את בלהה
שפחתו
לה
לשפחה:
[ל]
ויבא
גם
אל רחל
ויאהב
גם את רחל
מלאה
ויעבד
עמו
עוד
שבע שנים
אחרות:
[לא]
וירא
יהוה
כי שנואה
לאה
ויפתח
את רחמה
ורחל
עקרה:
[לב]
ותהר
לאה
ותלד
בן
ותקרא
שמו
ראובן
כי
אמרה
כי ראה
יהוה
בעניי
כי
עתה
יאהבני
אישי:
[לג]
ותהר
עוד
ותלד
בן
ותאמר
כי שמע
יהוה
כי שנואה
אנכי
ויתן לי
גם את זה
ותקרא
שמו
שמעון:
[לד]
ותהר
עוד
ותלד
בן
ותאמר
עתה
הפעם
ילוה
אישי
אלי
כי ילדתי
לו
שלשה
בנים
על כן
קרא שמו
לוי:
[לה]
ותהר
עוד
ותלד
בן
ותאמר
הפעם
אודה
את יהוה
על כן
קראה
שמו
יהודה
ותעמד
מלדת: