מאגר הכתר בראשית פרק כט עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק כט
(א) וישא יעקב רגליו - מאחר שהבטיחו הקדוש ברוך הוא , נראה לו כאילו פורח ונושא רגליו והלך בזריזות. (ה) בן נחור - לפי שהיה נחור בעל שם וניכר ונודע לכל יותר מבתואל. (ז) לא עת האסף המקנה - לא לבית ולא לדיר , כמו "ואין איש מאסף אותי הביתה" (שו' יט , יח). (ח) לא נוכל להשקות , כי האבן גדולה ואין אנו יכולין לגוללה עד שנאסף כולנו. נערים היו הרועים , אבל יעקב איש וגיבור היה וגללה. (יב) ותגד לאביה - מפני ששמעה מה שהוא קרוב לאביה; אבל ברבקה , שלא הייתה יודעת מי הוא , כתיב בה "ותגד לבית אמה" (בר' כד , כח) , כי מה טיבו , שתלך להגיד לאביה? (יג) ויספר ללבן את כל הדברים האלה - איך באה לו הברכה והבכורה , כדי שיאות לתת לו בתו; ואיך ברח מפני עשו , שלא יתמה: גדול כמותו , איך בא במקלו ובתרמילו בלא שום דבר!? והגיד לו כי ברח הוא ונס לנפשו , שלא רצה לעשות שום הֶרְגֵיש וירגיש עשו , פן ירדוף והכהו נפש (ע"פ דב' יט , ו). (טו) הכי אחי אתה וגו' - בשביל שאתה קרובי יש עלי להרבות שכר; כי יש עון באחיו יותר מאיש נכרי , כדכתיב "באחיו יעבוד חנם ופעלו לא נתן לו" (ראה יר' כב , יג). (יז-כ) עיני לאה רכות - נותן טעם למה שאל רחל שהיא הקטנה; ואם אומר בשביל שרחל יפת תואר , הייתי סבור שלאה מכוערת - מגיד לך הכתוב שלא היה בלאה שום דופי , אלא בעלת תואר ובעלת יופי , לא הייתה נופלת מרחל , רק שעיניה רכות , וכשהולכת נגד הרוח קשה לה. ולכך היה שולח לבן רחל עם הצאן , ולא לאה; או שמא לחלוק כבוד לגדולה. ויהיו בעיניו כימים אחדים - שלא תתמה: למה אמר שבע שנים? היה לו לומר: שנה או שנתים! מגיד לך שכל כך היה אוהב את רחל , שעדיין נראה לו שהוא אִינָּה את לבן , שנתן לו אשה יפה כזאת בשביל עבודה מועטת. (כא) כי מלאו ימי - השלמתי תנאי שלי. הבה את אשתי - כי כבר היא אשתי; נתת לי מתחלת התנאי , אלא שמחוסרת הכנסה [הג"ה]. (כג) ויבא אליה - ולא היה יכול להחזירה מאחר שבא אליה. (כה) ויהי בבקר וגו' - בבוקר הרגיש שהיא לאה; ולימד על צניעותו של יעקב שלא ריבה דברים באשתו , שאם הרבה , היה מבין בקולה ובדיבורה; או שמא לא הרבה לדבר עם רחל מתחילה , קודם שנשאה , עד שיכיר קולה. (כז) מלא שבוע זאת - של שבעת ימי המשתה , כי שבע שנים עבודתו כבר מילא , כדכתיב לעיל "כי מלאו ימי" (לעיל , כא) , וכן מוכיחים הפסוקים: בתוך ארבע עשרה שנים שעבד בשביל רחל נולד יוסף , כי בלדת יוסף אמר "שלחני" (בר' ל , כה). (ל) ויאהב את (בנוסחנו: גם את) רחל מלאה - כלומר: לאה אהב , ורחל יותר מלאה , שאינו אומר: 'ויאהב את רחל ולא לאה'. (לא) כי שנואה לאה - גבי אהבתה של רחל , שאינו אהב אותה כמו רחל , אבל שנואה לאו דווקא , דאם כן קשו קראי אהדדי. (לד-לה) הפעם ילוה אישי אלי - יתחבר , כמו "וילוו עליך וישרתוך" (במ' יח , ב) , וכמו (ב"ב עג , ב): איתלוי בהדיה ההוא טעייא. כן דרכה של לאה , שנותנת שתי ידות מן הכבוד להקדוש ברוך הוא והשלישי לבעלה , ולכך קראה שם שני בניה על ידי הודאתו של הקדוש ברוך הוא שראה ושמע ענייה , והשלישי על שם חיבור בעלה; וכן יהודה ויששכר בהודאת הקדוש ברוך הוא , ולזבולן אמרה "יזבליני אישי" (בר' ל , כ) , ולפיכך אמרה ביהודה: הפעם אודה את יי' - כלומר: הפעם אני צריכה שיקרא שמו על הודאת הקדוש ברוך הוא. ותעמד מלדת - כי לאה בשנה ראשונה ילדה ראובן , ובשנייה - שמעון , ובשלישית - לוי , וברביעית - יהודה , ובחמישית עמדה , וזהו ותעמוד מלדת. ונתנה שפחתה ליעקב. ובשישית - יששכר , ובשביעית - זבולן ודינה בכרס אחד , דלא כתיב בדינה 'ותהר'. וזבולן , דינה ויוסף נולדו בפרק אחד , וכולם נולדו בשבע שנים.