מאגר הכתר בראשית פרק ל עם פירוש רשב"ם

פרק ל
[א] וַתֵּ֣רֶא רָחֵ֗ל כִּ֣י לֹ֤א יָֽלְדָה֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב וַתְּקַנֵּ֥א רָחֵ֖ל בַּאֲחֹתָ֑הּ וַתֹּ֤אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹב֙ הָֽבָה־לִּ֣י בָנִ֔ים וְאִם־אַ֖יִן מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי:
[ב] וַיִּֽחַר־אַ֥ף יַעֲקֹ֖ב בְּרָחֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר הֲתַ֤חַת אֱלֹהִים֙ אָנֹ֔כִי אֲשֶׁר־מָנַ֥ע מִמֵּ֖ךְ פְּרִי־בָֽטֶן:
[ג] וַתֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה אֲמָתִ֥י בִלְהָ֖ה בֹּ֣א אֵלֶ֑יהָ וְתֵלֵד֙ עַל־בִּרְכַּ֔י וְאִבָּנֶ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י מִמֶּֽנָּה:
[ד] וַתִּתֶּן־ל֛וֹ אֶת־בִּלְהָ֥ה שִׁפְחָתָ֖הּ לְאִשָּׁ֑ה וַיָּבֹ֥א אֵלֶ֖יהָ יַעֲקֹֽב:
[ה] וַתַּ֣הַר בִּלְהָ֔ה וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּֽן:
[ו] וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ דָּנַ֣נִּי אֱלֹהִ֔ים וְגַם֙ שָׁמַ֣ע בְּקֹלִ֔י וַיִּתֶּן־לִ֖י בֵּ֑ן עַל־כֵּ֛ן קָרְאָ֥ה שְׁמ֖וֹ דָּֽן:
[ז] וַתַּ֣הַר ע֔וֹד וַתֵּ֕לֶד בִּלְהָ֖ה שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֑ל בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב:
[ח] וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל נַפְתּוּלֵ֨י אֱלֹהִ֧ים ׀ נִפְתַּ֛לְתִּי עִם־אֲחֹתִ֖י גַּם־יָכֹ֑לְתִּי וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ נַפְתָּלִֽי:
[ט] וַתֵּ֣רֶא לֵאָ֔ה כִּ֥י עָמְדָ֖ה מִלֶּ֑דֶת וַתִּקַּח֙ אֶת־זִלְפָּ֣ה שִׁפְחָתָ֔הּ וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְיַעֲקֹ֖ב לְאִשָּֽׁה:
[י] וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה לְיַעֲקֹ֥ב בֵּֽן:
[יא] וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בָּ֣גָ֑ד בָּ֣א גָ֑ד וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ גָּֽד:
[יב] וַתֵּ֗לֶד זִלְפָּה֙ שִׁפְחַ֣ת לֵאָ֔ה בֵּ֥ן שֵׁנִ֖י לְיַעֲקֹֽב:
[יג] וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֔ה בְּאָשְׁרִ֕י כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר:
[רביעי] [יד] וַיֵּ֨לֶךְ רְאוּבֵ֜ן בִּימֵ֣י קְצִיר־חִטִּ֗ים וַיִּמְצָ֤א דֽוּדָאִים֙ בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּבֵ֣א אֹתָ֔ם אֶל־לֵאָ֖ה אִמּ֑וֹ וַתֹּ֤אמֶר רָחֵל֙ אֶל־לֵאָ֔ה תְּנִי־נָ֣א לִ֔י מִדּוּדָאֵ֖י בְּנֵֽךְ:
[טו] וַתֹּ֣אמֶר לָ֗הּ הַמְעַט֙ קַחְתֵּ֣ךְ אֶת־אִישִׁ֔י וְלָקַ֕חַת גַּ֥ם אֶת־דּוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַתֹּ֣אמֶר רָחֵ֗ל לָכֵן֙ יִשְׁכַּ֤ב עִמָּךְ֙ הַלַּ֔יְלָה תַּ֖חַת דּוּדָאֵ֥י בְנֵֽךְ:
[טז] וַיָּבֹ֨א יַעֲקֹ֣ב מִן־הַשָּׂדֶה֘ בָּעֶרֶב֒ וַתֵּצֵ֨א לֵאָ֜ה לִקְרָאת֗וֹ וַתֹּ֙אמֶר֙ אֵלַ֣י תָּב֔וֹא כִּ֚י שָׂכֹ֣ר שְׂכַרְתִּ֔יךָ בְּדוּדָאֵ֖י בְּנִ֑י וַיִּשְׁכַּ֥ב עִמָּ֖הּ בַּלַּ֥יְלָה הֽוּא:
[יז] וַיִּשְׁמַ֥ע אֱלֹהִ֖ים אֶל־לֵאָ֑ה וַתַּ֛הַר וַתֵּ֥לֶד לְיַעֲקֹ֖ב בֵּ֥ן חֲמִישִֽׁי:
[יח] וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה נָתַ֤ן אֱלֹהִים֙ שְׂכָרִ֔י אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי שִׁפְחָתִ֖י לְאִישִׁ֑י וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יִשָּׂשכָֽר:
[יט] וַתַּ֤הַר עוֹד֙ לֵאָ֔ה וַתֵּ֥לֶד בֵּן־שִׁשִּׁ֖י לְיַעֲקֹֽב:
[כ] וַתֹּ֣אמֶר לֵאָ֗ה זְבָדַ֨נִי אֱלֹהִ֥ים ׀ אֹתִי֘ זֵ֣בֶד טוֹב֒ הַפַּ֙עַם֙ יִזְבְּלֵ֣נִי אִישִׁ֔י כִּֽי־יָלַ֥דְתִּי ל֖וֹ שִׁשָּׁ֣ה בָנִ֑ים וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ זְבֻלֽוּן:
[כא] וְאַחַ֖ר יָ֣לְדָה בַּ֑ת וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ דִּינָֽה:
[כב] וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־רַחְמָֽהּ:
[כג] וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד בֵּ֑ן וַתֹּ֕אמֶר אָסַ֥ף אֱלֹהִ֖ים אֶת־חֶרְפָּתִֽי:
[כד] וַתִּקְרָ֧א אֶת־שְׁמ֛וֹ יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר יֹסֵ֧ף יְהוָ֛ה לִ֖י בֵּ֥ן אַחֵֽר:
[כה] וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר יָלְדָ֥ה רָחֵ֖ל אֶת־יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־לָבָ֔ן שַׁלְּחֵ֙נִי֙ וְאֵ֣לְכָ֔ה אֶל־מְקוֹמִ֖י וּלְאַרְצִֽי:
[כו] תְּנָ֞ה אֶת־נָשַׁ֣י וְאֶת־יְלָדַ֗י אֲשֶׁ֨ר עָבַ֧דְתִּי אֹתְךָ֛ בָּהֵ֖ן וְאֵלֵ֑כָה כִּ֚י אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֶת־עֲבֹדָתִ֖י אֲשֶׁ֥ר עֲבַדְתִּֽיךָ:
[כז] וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרֲכֵ֥נִי יְהוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ:
[חמישי] [כח] וַיֹּאמַ֑ר נָקְבָ֧ה שְׂכָרְךָ֛ עָלַ֖י וְאֶתֵּֽנָה:
[כט] וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֖ת אֲשֶׁ֣ר עֲבַדְתִּ֑יךָ וְאֵ֛ת אֲשֶׁר־הָיָ֥ה מִקְנְךָ֖ אִתִּֽי:
[ל] כִּ֡י מְעַט֩ אֲשֶׁר־הָיָ֨ה לְךָ֤ לְפָנַי֙ וַיִּפְרֹ֣ץ לָרֹ֔ב וַיְבָ֧רֶךְ יְהוָ֛ה אֹתְךָ֖ לְרַגְלִ֑י וְעַתָּ֗ה מָתַ֛י אֶעֱשֶׂ֥ה גַם־אָנֹכִ֖י לְבֵיתִֽי:
[לא] וַיֹּ֖אמֶר מָ֣ה אֶתֶּן־לָ֑ךְ וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ לֹא־תִתֶּן־לִ֣י מְא֔וּמָה אִם־תַּֽעֲשֶׂה־לִּי֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה אָשׁ֛וּבָה אֶרְעֶ֥ה צֹאנְךָ֖ אֶשְׁמֹֽר:
[לב] אֶעֱבֹ֨ר בְּכָל־צֹאנְךָ֜ הַיּ֗וֹם הָסֵ֨ר מִשָּׁ֜ם כָּל־שֶׂ֣ה׀ נָקֹ֣ד וְטָל֗וּא וְכָל־שֶׂה־חוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים וְטָל֥וּא וְנָקֹ֖ד בָּעִזִּ֑ים וְהָיָ֖ה שְׂכָרִֽי:
[לג] וְעָֽנְתָה־בִּ֤י צִדְקָתִי֙ בְּי֣וֹם מָחָ֔ר כִּֽי־תָב֥וֹא עַל־שְׂכָרִ֖י לְפָנֶ֑יךָ כֹּ֣ל אֲשֶׁר־אֵינֶנּוּ֩ נָקֹ֨ד וְטָל֜וּא בָּעִזִּ֗ים וְחוּם֙ בַּכְּשָׂבִ֔ים גָּנ֥וּב ה֖וּא אִתִּֽי:
[לד] וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן הֵ֑ן ל֖וּ יְהִ֥י כִדְבָרֶֽךָ:
[לה] וַיָּ֣סַר בַּיּוֹם֩ הַה֨וּא אֶת־הַתְּיָשִׁ֜ים הָעֲקֻדִּ֣ים וְהַטְּלֻאִ֗ים וְאֵ֤ת כָּל־הָֽעִזִּים֙ הַנְּקֻדּ֣וֹת וְהַטְּלֻאֹ֔ת כֹּ֤ל אֲשֶׁר־לָבָן֙ בּ֔וֹ וְכָל־ח֖וּם בַּכְּשָׂבִ֑ים וַיִּתֵּ֖ן בְּיַד־בָּנָֽיו:
[לו] וַיָּ֗שֶׂם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים בֵּינ֖וֹ וּבֵ֣ין יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב רֹעֶ֛ה אֶת־צֹ֥אן לָבָ֖ן הַנּוֹתָרֹֽת:
[לז] וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ יַעֲקֹ֗ב מַקַּ֥ל לִבְנֶ֛ה לַ֖ח וְל֣וּז וְעַרְמ֑וֹן וַיְפַצֵּ֤ל בָּהֵן֙ פְּצָל֣וֹת לְבָנ֔וֹת מַחְשֹׂף֙ הַלָּבָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל־הַמַּקְלֽוֹת:
[לח] וַיַּצֵּ֗ג אֶת־הַמַּקְלוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר פִּצֵּ֔ל בָּרֳהָטִ֖ים בְּשִֽׁקֲת֣וֹת הַמָּ֑יִם אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨אןָ הַצֹּ֤אן לִשְׁתּוֹת֙ לְנֹ֣כַח הַצֹּ֔אן וַיֵּחַ֖מְנָה בְּבֹאָ֥ן לִשְׁתּֽוֹת:
[לט] וַיֶּחֱמ֥וּ הַצֹּ֖אן אֶל־הַמַּקְל֑וֹת וַתֵּלַ֣דְןָ הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּטְלֻאִֽים:
[מ] וְהַכְּשָׂבִים֘ הִפְרִ֣יד יַעֲקֹב֒ וַ֠יִּתֵּן פְּנֵ֨י הַצֹּ֧אן אֶל־עָקֹ֛ד וְכָל־ח֖וּם בְּצֹ֣אן לָבָ֑ן וַיָּֽשֶׁת־ל֤וֹ עֲדָרִים֙ לְבַדּ֔וֹ וְלֹ֥א שָׁתָ֖ם עַל־צֹ֥אן לָבָֽן:
[מא] וְהָיָ֗ה בְּכָל־יַחֵם֘ הַצֹּ֣אן הַמְקֻשָּׁרוֹת֒ וְשָׂ֨ם יַעֲקֹ֧ב אֶת־הַמַּקְל֛וֹת לְעֵינֵ֥י הַצֹּ֖אן בָּרֳהָטִ֑ים לְיַחְמֵ֖נָּה בַּמַּקְלֽוֹת:
[מב] וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָֽעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב:
[מג] וַיִּפְרֹ֥ץ הָאִ֖ישׁ מְאֹ֣ד מְאֹ֑ד וַֽיְהִי־לוֹ֙ צֹ֣אן רַבּ֔וֹת וּשְׁפָחוֹת֙ וַעֲבָדִ֔ים וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים:

פרק ל
(א) מתה אנכי - טעמו למטה , שהוא פוֹעֵל. אבל "מתה עלי רחל" (בר' מח , ז) , טעמו למעלה , שהוא לשעבר. (ח) נפתולי אלהים נפתלתי - חיבור הקדוש ברוך הוא נתחברתי. נו"ן ראשונה - בשביל נו"ן שניה; וכן "נכסוף נכספת" (בר' לא , ל); "נשאל נשאל דוד" (ש"א כ , כח). (יא) בא גד - בא אלינו מזל טוב , כמו "העורכים לגד שולחן" (יש' סה , יא) , וכן במסכת שבת (סז , ב): גד גדי וסינוק לא , וכן בבראשית רבא (ראה ב"ר עא , יא): אתא מזליה דביתא. והמפרש (ראב"ע) לשון 'גדוד' טועה הוא , שאעפ"י שהשמות מעין האמירה , כמו ראובן: "כי ראה יי' בעניי" (בר' כט , לב) , ושמעון: "כי שמע יי'" (בר' כט , לג) , אמירת האשה אין לנו לכותבה אלא כעין עיקר הדיבור , וגד אינו יכול להיות לשון 'גדוד' בלא כפילות של שני דלתיו: "יָגדו על נפש צדיק" (תה' צד , כא) - דגש תחת דל"ת שנייה החסירה , כמו "וַיָמכו בעונם" (תה' קו , מג); "ויסולו עלי אורחות אידם" (איוב ל , יב); "יסובו עלי רביו" (איוב טז , יג); בכלם דגש תחת אות החסרה. (יג) באשרי - אני עומדת באישור ובשבח שמאשרות אותי בנות. (יד) דודאים - "דודאי תאנים" (יר' כד , א); כדכתיב "הדודאים נתנו ריח" (שה"ש ז , יד). (יח) יששכר - שני שכרים: אחד שכר הדודאים , ואחד שכר שנתתי שפחתי לאישי. (כ) זבד - לשון 'חלק ומנה יפה' , לפי העניין. יזבלני - כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח , יג) , לשון 'דירה'. (כא) ותקרא את שמה דינה - ולא נכתבה הודאה על לדת הבת לדעת למה נקראת כן , שאין מודים על הבת כמו על הבן. ולהודיעך בא , שכל בני יעקב היו זכרים , חוץ מזו , וכן בת אשר , סרח (ראה בר' מו , יז); בכל שבעים נפש לא היו , רק שתי בנות , יוכבד וסרח. (כג) אסף אלהים - כמו "ואספתו אל תוך ביתיך" (דב' כב , ב) , וכמו "כי אספתי... שלומי" (יר' טז , ה); הכנסת והטמנת את חרפתי - שהייתי נקראת עקרה. (כד) ותקרא את שמו יוסף - על שאמרה "אסף אלהים את חרפתי" (לעיל , כג). ואם כן תקראהו 'אסף'! יוד של יוסף למה? על שם שנתפללה יוסף יי' לי בן אחר; הרי שם זה משמש שני אמירות: "אָסַף" ויוסף. (כה) שלחני - כי עתה כשנולד יוסף , נשלמו שבע שנים אחרות של רחל. (ל) לרגלי - בשבילי , דוגמת "לרגל המלאכה אשר לפני" (בר' לג , יד). (לא-לב) לא תתן לי מאומה מכל הצאן שיש לך עכשיו , שהרי עבדתיך בשביל בנותיך , אבל ממה שארעה צאנך מכאן ולהבא , תן לי העקודים והנקודים. ואותן עקודים ונקודים שיש עכשו בצאנך הסר משם , ותן ביד בניך שלך , להפרידם מעל העתידים להיוולד מעכשיו שיהיו שכרי. נקוד - נראה לי: טלאי הקדקד והצוואר , שהרי "ויקד ארצה" (שמ' לד , ח) - כפיפת הצואר והקדקד הוא; והוא נדגש , שהוא כמו 'ויפול' , מגזרת 'נפל'; ונָקוד - מן וַיִקוֹד - הוא על שם הקדקוד , כמו "עקוד" (להלן , מ) - ברגל , על שם "ויעקוד את יצחק" (בר' כב , ט) , קשירה ברגל. הסר משם - לצורכך. והיה שכרי - מכאן ולהבא אותן שיוולדו. (לג) וענתה בי צדקתי היום ולהבא לפניך , כשתבא לראות שכרי , ולא תמצא בהם אלא נקודים ועקודים. חום בכשבים - אבל לא בעזים , כי רובם חום הם; 'רוש' בלעז. (לה) ויתן ביד בניו - של לבן. (לו) ובין יעקב - צאן לבן שהיה רועה נתרחק דרך שלשה ימים מצאנו של לבן , העקודים והנקודים שהסיר מצאנו. (לז) מקַל לבנה - לפי שהוא דבוק: מקֵל של לבנה , לפיכך הוא פתח; וכן "מעשַר בקר" (וי' כז , לב); "מספר תמרורים" (יר' ו , כו); ובלא דבקות - "ויך את האתון במקֵל" (במ' כב , כז); "בכל רחובות מספֵד" (עמ' ה , טו); "מעשֵר מן המעשר" (במ' יח , כו). לח - שאינו יבש. מחשוף - גילוי , כמו "וזרועך חשופה" (יח' ד , ז); "חשף יי' את זרוע קדשו" (יש' נב , י). (לח) ויחמנה - כמו "וישרנה הפרות" (ש"א ו , יב) , "ארבע מלכיות מגוי יעמודנה" (דנ' ח , כב); חציָם לשון זכר וחציים לשון נקבה; "ותקרבו העצמות (בנוסחנו: עצמות) עצם אל עצמו" (יח' לז , ז) - חציו זכר וחציו לשון נקבה , שהיה לו לומר כמו "ותקרבנה בנות צלופחד" (במ' כז , א). (לט) ויחמו הצאן - כולו לשון זכר. (מ) והכשבים הפריד יעקב - העקודים והנקודים הפריד מצאן לבן שנה ראשונה ושנייה , והיה נותן את פני צאן לבן אליהם , כדי שיראו אותם ותתעברנה כמותם , וגם המקלות היה נותן בשקתות המים; שני מעשים הללו היה עושה , כדי שתלדנה עקודים ונקודים. (מא) המקושרות - בזמן שרובן רגילות להתעבר ביחד. (מב) ובהעטיף - כשעבר זמן המבכירות להתעבר , לא היה חושש על המאחרות.