מאגר הכתר בראשית פרק לא עם פירוש רש"י

פרק לא
[א] וַיִּשְׁמַ֗ע אֶת־דִּבְרֵ֤י בְנֵֽי־לָבָן֙ לֵאמֹ֔ר לָקַ֣ח יַעֲקֹ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֑ינוּ וּמֵאֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔ינוּ עָשָׂ֕ה אֵ֥ת כָּל־הַכָּבֹ֖ד הַזֶּֽה:
[ב] וַיַּ֥רְא יַעֲקֹ֖ב אֶת־פְּנֵ֣י לָבָ֑ן וְהִנֵּ֥ה אֵינֶ֛נּוּ עִמּ֖וֹ כִּתְמ֥וֹל שִׁלְשֽׁוֹם:
[ג] וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־יַעֲקֹ֔ב שׁ֛וּב אֶל־אֶ֥רֶץ אֲבוֹתֶ֖יךָ וּלְמוֹלַדְתֶּ֑ךָ וְאֶהְיֶ֖ה עִמָּֽךְ:
[ד] וַיִּשְׁלַ֣ח יַעֲקֹ֔ב וַיִּקְרָ֖א לְרָחֵ֣ל וּלְלֵאָ֑ה הַשָּׂדֶ֖ה אֶל־צֹאנֽוֹ:
[ה] וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ן רֹאֶ֤ה אָנֹכִי֙ אֶת־פְּנֵ֣י אֲבִיכֶ֔ן כִּֽי־אֵינֶ֥נּוּ אֵלַ֖י כִּתְמֹ֣ל שִׁלְשֹׁ֑ם וֵאלֹהֵ֣י אָבִ֔י הָיָ֖ה עִמָּדִֽי:
[ו] וְאַתֵּ֖נָה יְדַעְתֶּ֑ן כִּ֚י בְּכָל־כֹּחִ֔י עָבַ֖דְתִּי אֶת־אֲבִיכֶֽן:
[ז] וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי:
[ח] אִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר נְקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן נְקֻדִּ֑ים וְאִם־כֹּ֣ה יֹאמַ֗ר עֲקֻדִּים֙ יִהְיֶ֣ה שְׂכָרֶ֔ךָ וְיָלְד֥וּ כָל־הַצֹּ֖אן עֲקֻדִּֽים:
[ט] וַיַּצֵּ֧ל אֱלֹהִ֛ים אֶת־מִקְנֵ֥ה אֲבִיכֶ֖ם וַיִּתֶּן־לִֽי:
[י] וַיְהִ֗י בְּעֵת֙ יַחֵ֣ם הַצֹּ֔אן וָאֶשָּׂ֥א עֵינַ֛י וָאֵ֖רֶא בַּחֲל֑וֹם וְהִנֵּ֤ה הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּֽים:
[יא] וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י מַלְאַ֧ךְ הָאֱלֹהִ֛ים בַּחֲל֖וֹם יַעֲקֹ֑ב וָאֹמַ֖ר הִנֵּֽנִי:
[יב] וַיֹּ֗אמֶר שָׂא־נָ֨א עֵינֶ֤יךָ וּרְאֵה֙ כָּל־הָֽעַתֻּדִים֙ הָעֹלִ֣ים עַל־הַצֹּ֔אן עֲקֻדִּ֥ים נְקֻדִּ֖ים וּבְרֻדִּ֑ים כִּ֣י רָאִ֔יתִי אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר לָבָ֖ן עֹ֥שֶׂה לָּֽךְ:
[יג] אָנֹכִ֤י הָאֵל֙ בֵּֽית־אֵ֔ל אֲשֶׁ֨ר מָשַׁ֤חְתָּ שָּׁם֙ מַצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נָדַ֥רְתָּ לִּ֛י שָׁ֖ם נֶ֑דֶר עַתָּ֗ה ק֥וּם צֵא֙ מִן־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְשׁ֖וּב אֶל־אֶ֥רֶץ מוֹלַדְתֶּֽךָ:
[יד] וַתַּ֤עַן רָחֵל֙ וְלֵאָ֔ה וַתֹּאמַ֖רְנָה ל֑וֹ הַע֥וֹד לָ֛נוּ חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה בְּבֵ֥ית אָבִֽינוּ:
[טו] הֲל֧וֹא נָכְרִיּ֛וֹת נֶחְשַׁ֥בְנוּ ל֖וֹ כִּ֣י מְכָרָ֑נוּ וַיֹּ֥אכַל גַּם־אָכ֖וֹל אֶת־כַּסְפֵּֽנוּ:
[טז] כִּ֣י כָל־הָעֹ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר הִצִּ֤יל אֱלֹהִים֙ מֵֽאָבִ֔ינוּ לָ֥נוּ ה֖וּא וּלְבָנֵ֑ינוּ וְעַתָּ֗ה כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר אָמַ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֵלֶ֖יךָ עֲשֵֽׂה:
[ששי] [יז] וַיָּ֖קָם יַעֲקֹ֑ב וַיִּשָּׂ֛א אֶת־בָּנָ֥יו וְאֶת־נָשָׁ֖יו עַל־הַגְּמַלִּֽים:
[יח] וַיִּנְהַ֣ג אֶת־כָּל־מִקְנֵ֗הוּ וְאֶת־כָּל־רְכֻשׁוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁ מִקְנֵה֙ קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּפַדַּ֣ן אֲרָ֑ם לָב֛וֹא אֶל־יִצְחָ֥ק אָבִ֖יו אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן:
[יט] וְלָבָ֣ן הָלַ֔ךְ לִגְזֹ֖ז אֶת־צֹאנ֑וֹ וַתִּגְנֹ֣ב רָחֵ֔ל אֶת־הַתְּרָפִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לְאָבִֽיהָ:
[כ] וַיִּגְנֹ֣ב יַעֲקֹ֔ב אֶת־לֵ֥ב לָבָ֖ן הָאֲרַמִּ֑י עַל־בְּלִי֙ הִגִּ֣יד ל֔וֹ כִּ֥י בֹרֵ֖חַ הֽוּא:
[כא] וַיִּבְרַ֥ח הוּא֙ וְכָל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיָּ֖קָם וַיַּעֲבֹ֣ר אֶת־הַנָּהָ֑ר וַיָּ֥שֶׂם אֶת־פָּנָ֖יו הַ֥ר הַגִּלְעָֽד:
[כב] וַיֻּגַּ֥ד לְלָבָ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י כִּ֥י בָרַ֖ח יַעֲקֹֽב:
[כג] וַיִּקַּ֤ח אֶת־אֶחָיו֙ עִמּ֔וֹ וַיִּרְדֹּ֣ף אַחֲרָ֔יו דֶּ֖רֶךְ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וַיַּדְבֵּ֥ק אֹת֖וֹ בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד:
[כד] וַיָּבֹ֧א אֱלֹהִ֛ים אֶל־לָבָ֥ן הָאֲרַמִּ֖י בַּחֲלֹ֣ם הַלָּ֑יְלָה וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ פֶּן־תְּדַבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע:
[כה] וַיַּשֵּׂ֥ג לָבָ֖ן אֶֽת־יַעֲקֹ֑ב וְיַעֲקֹ֗ב תָּקַ֤ע אֶֽת־אָהֳלוֹ֙ בָּהָ֔ר וְלָבָ֛ן תָּקַ֥ע אֶת־אֶחָ֖יו בְּהַ֥ר הַגִּלְעָֽד:
[כו] וַיֹּ֤אמֶר לָבָן֙ לְיַֽעֲקֹ֔ב מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ וַתִּגְנֹ֖ב אֶת־לְבָבִ֑י וַתְּנַהֵג֙ אֶת־בְּנֹתַ֔י כִּשְׁבֻי֖וֹת חָֽרֶב:
[כז] לָ֤מָּה נַחְבֵּ֙אתָ֙ לִבְרֹ֔חַ וַתִּגְנֹ֖ב אֹתִ֑י וְלֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י וָאֲשַׁלֵּחֲךָ֛ בְּשִׂמְחָ֥ה וּבְשִׁרִ֖ים בְּתֹ֥ף וּבְכִנּֽוֹר:
[כח] וְלֹ֣א נְטַשְׁתַּ֔נִי לְנַשֵּׁ֥ק לְבָנַ֖י וְלִבְנֹתָ֑י עַתָּ֖ה הִסְכַּ֥לְתָּֽ עֲשֽׂוֹ:
[כט] יֶשׁ־לְאֵ֣ל יָדִ֔י לַעֲשׂ֥וֹת עִמָּכֶ֖ם רָ֑ע וֵאלֹהֵ֨י אֲבִיכֶ֜ם אֶ֣מֶשׁ׀ אָמַ֧ר אֵלַ֣י לֵאמֹ֗ר הִשָּׁ֧מֶר לְךָ֛ מִדַּבֵּ֥ר עִֽם־יַעֲקֹ֖ב מִטּ֥וֹב עַד־רָֽע:
[ל] וְעַתָּה֙ הָלֹ֣ךְ הָלַ֔כְתָּ כִּֽי־נִכְסֹ֥ף נִכְסַ֖פְתָּה לְבֵ֣ית אָבִ֑יךָ לָ֥מָּה גָנַ֖בְתָּ אֶת־אֱלֹהָֽי:
[לא] וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי:
[לב] עִ֠ם אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֣א אֶת־אֱלֹהֶיךָ֘ לֹ֣א יִֽחְיֶה֒ נֶ֣גֶד אַחֵ֧ינוּ הַֽכֶּר־לְךָ֛ מָ֥ה עִמָּדִ֖י וְקַֽח־לָ֑ךְ וְלֹא־יָדַ֣ע יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י רָחֵ֖ל גְּנָבָֽתַם:
[לג] וַיָּבֹ֨א לָבָ֜ן בְּאֹ֥הֶל יַעֲקֹ֣ב׀ וּבְאֹ֣הֶל לֵאָ֗ה וּבְאֹ֛הֶל שְׁתֵּ֥י הָאֲמָהֹ֖ת וְלֹ֣א מָצָ֑א וַיֵּצֵא֙ מֵאֹ֣הֶל לֵאָ֔ה וַיָּבֹ֖א בְּאֹ֥הֶל רָחֵֽל:
[לד] וְרָחֵ֞ל לָקְחָ֣ה אֶת־הַתְּרָפִ֗ים וַתְּשִׂמֵ֛ם בְּכַ֥ר הַגָּמָ֖ל וַתֵּ֣שֶׁב עֲלֵיהֶ֑ם וַיְמַשֵּׁ֥שׁ לָבָ֛ן אֶת־כָּל־הָאֹ֖הֶל וְלֹ֥א מָצָֽא:
[לה] וַתֹּ֣אמֶר אֶל־אָבִ֗יהָ אַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵינֵ֣י אֲדֹנִ֔י כִּ֣י ל֤וֹא אוּכַל֙ לָק֣וּם מִפָּנֶ֔יךָ כִּי־דֶ֥רֶךְ נָשִׁ֖ים לִ֑י וַיְחַפֵּ֕שׂ וְלֹ֥א מָצָ֖א אֶת־הַתְּרָפִֽים:
[לו] וַיִּ֥חַר לְיַעֲקֹ֖ב וַיָּ֣רֶב בְּלָבָ֑ן וַיַּ֤עַן יַֽעֲקֹב֙ וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֔ן מַה־פִּשְׁעִי֙ מַ֣ה חַטָּאתִ֔י כִּ֥י דָלַ֖קְתָּ אַחֲרָֽי:
[לז] כִּֽי־מִשַּׁ֣שְׁתָּ אֶת־כָּל־כֵּלַ֗י מַה־מָּצָ֙אתָ֙ מִכֹּ֣ל כְּלֵי־בֵיתֶ֔ךָ שִׂ֣ים כֹּ֔ה נֶ֥גֶד אַחַ֖י וְאַחֶ֑יךָ וְיוֹכִ֖יחוּ בֵּ֥ין שְׁנֵֽינוּ:
[לח] זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָֽנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי:
[לט] טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה:
[מ] הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵעֵינָֽי:
[מא] זֶה־לִּ֞י עֶשְׂרִ֣ים שָׁנָה֘ בְּבֵיתֶךָ֒ עֲבַדְתִּ֜יךָ אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ בִּשְׁתֵּ֣י בְנֹתֶ֔יךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים בְּצֹאנֶ֑ךָ וַתַּחֲלֵ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֥רֶת מֹנִֽים:
[מב] לוּלֵ֡י אֱלֹהֵ֣י אָבִי֩ אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וּפַ֤חַד יִצְחָק֙ הָ֣יָה לִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה רֵיקָ֣ם שִׁלַּחְתָּ֑נִי אֶת־עָנְיִ֞י וְאֶת־יְגִ֧יעַ כַּפַּ֛י רָאָ֥ה אֱלֹהִ֖ים וַיּ֥וֹכַח אָֽמֶשׁ:
[שביעי] [מג] וַיַּ֨עַן לָבָ֜ן וַיֹּ֣אמֶר אֶֽל־יַעֲקֹ֗ב הַבָּנ֨וֹת בְּנֹתַ֜י וְהַבָּנִ֤ים בָּנַי֙ וְהַצֹּ֣אן צֹאנִ֔י וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לִי־ה֑וּא וְלִבְנֹתַ֞י מָֽה־אֶעֱשֶׂ֤ה לָאֵ֙לֶּה֙ הַיּ֔וֹם א֥וֹ לִבְנֵיהֶ֖ן אֲשֶׁ֥ר יָלָֽדוּ:
[מד] וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ:
[מה] וַיִּקַּ֥ח יַעֲקֹ֖ב אָ֑בֶן וַיְרִימֶ֖הָ מַצֵּבָֽה:
[מו] וַיֹּ֨אמֶר יַעֲקֹ֤ב לְאֶחָיו֙ לִקְט֣וּ אֲבָנִ֔ים וַיִּקְח֥וּ אֲבָנִ֖ים וַיַּֽעֲשׂוּ־גָ֑ל וַיֹּ֥אכְלוּ שָׁ֖ם עַל־הַגָּֽל:
[מז] וַיִּקְרָא־ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַ֖ר שָׂהֲדוּתָ֑א וְיַֽעֲקֹ֔ב קָ֥רָא ל֖וֹ גַּלְעֵֽד:
[מח] וַיֹּ֣אמֶר לָבָ֔ן הַגַּ֨ל הַזֶּ֥ה עֵ֛ד בֵּינִ֥י וּבֵינְךָ֖ הַיּ֑וֹם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמ֖וֹ גַּלְעֵֽד:
[מט] וְהַמִּצְפָּה֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔ר יִ֥צֶף יְהוָ֖ה בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ כִּ֥י נִסָּתֵ֖ר אִ֥ישׁ מֵרֵעֵֽהוּ:
[נ] אִם־תְּעַנֶּ֣ה אֶת־בְּנֹתַ֗י וְאִם־תִּקַּ֤ח נָשִׁים֙ עַל־בְּנֹתַ֔י אֵ֥ין אִ֖ישׁ עִמָּ֑נוּ רְאֵ֕ה אֱלֹהִ֥ים עֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ:
[נא] וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַּצֵּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ:
[נב] עֵ֚ד הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְעֵדָ֖ה הַמַּצֵּבָ֑ה אִם־אָ֗נִי לֹֽא־אֶעֱבֹ֤ר אֵלֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגַּ֣ל הַזֶּ֔ה וְאִם־אַ֠תָּה לֹא־תַעֲבֹ֨ר אֵלַ֜י אֶת־הַגַּ֥ל הַזֶּ֛ה וְאֶת־הַמַּצֵּבָ֥ה הַזֹּ֖את לְרָעָֽה:
[נג] אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק:
[נד] וַיִּזְבַּ֨ח יַעֲקֹ֥ב זֶ֙בַח֙ בָּהָ֔ר וַיִּקְרָ֥א לְאֶחָ֖יו לֶאֱכָל־לָ֑חֶם וַיֹּ֣אכְלוּ לֶ֔חֶם וַיָּלִ֖ינוּ בָּהָֽר:

פרק לא
(א) עשה - כינס , כמו "ויעש חיל ויך את עמלק" (ש"א יד , מח). (ג) שוב אל ארץ אבתיך - ושם אהיה עמך , אבל בעודך מחובר לטמא אי איפשר להשרות שכינתי עליך (ראה תנח' ויצא י). (ד) ויקרא לרחל תחלה , ואחר כך ללאה , שהיא היתה עיקר הבית , שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן; ואף בניה של לאה מודים בדבר (ראה ב"ר עא , ב) , שהרי בועז ובית דינו , משבט יהודה , אמרו: "כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן" וגו' (רות ד , יא) - הקדימו רחל ללאה. (ז) עשרת מונים - אין מונים פחות מעשרה (ראה ב"ר עד , ג). מונים - לשון סכום , כלל חשבון , והן עשיריות; למדנו , שהחליף תנאו מאה פעמים. (י) והנה העתדים - אע"פ שהבדילן לבן כולם , שלא יתעברו הצאן דוגמתם , היו מלאכי השרת מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב (ראה ב"ר עג , י). וברדים - כתרגומו: "ופציחין" (ת"א) - 'פיישיד' בלעז - חוט של לבן מקיף את גופן סביב , חברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן; ואין להביא עֵד מן המקרא. (יג) האל ביתאל (בנוסחנו: בית אל) - כמו: אל ביתאל , ה"י יתירה , ודרך המקרא לדבר כן , כמו "כי אתם באים אל הארץ כנען" (במ' לד , ב). אשר משחת שם מצבה - לשון 'ריבוי וגדולה' כנמשח למלכות , כך: "ויצוק שמן על ראשה" (בר' כח , יח) - להיות משוחה למזבח (ראה תנח' וישלח ח). אשר נדרת לי - וצריך אתה לשלמו , שאמרת "יהיה בית אלהים" (בר' כח , כב; ראה תנח' שם) , שתקריב שם קרבנות. (יד) העוד לנו חלק וגו' - למה נעכב על ידך מלשוב , כלום אנו מיחלות לירש מנכסי אבינו בין הזכרים?! (טו) הלא נכריות נחשבנו לו וגו' - אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נישואין , נהג עמנו כנכריות , כי מכרנו - שעבדת אותו ארבע עשרה שנה , ולא נתננו לך אלא בשכר פעולה. את כספינו - שעיכב הדמים משכר פעולתך. (טז) כי כל העושר - כי זה משמש בלשון 'אלא' (ראה ר"ה ג , א) , כלומר: משל אבינו אין לנו כלום , אלא מה שהציל הקדוש ברוך הוא מאבינו - שלנו הוא. הציל - לשון 'הפרשה' , וכן כל 'הצלה' שבמקרא לשון 'הפרשה' , שמפרישו מן הרעה ומן האויב. (יז) את בניו ואת נשיו - הקדים זכרים לנקבות; ועֵשָו הקדים נקבות לזכרים , שנאמר "ויקח עשו את נשיו ואת בניו" (בר' לו , ו; ראה ב"ר עד , ה). (יח) מקנה קנינו - מה שקנה מצֹאנוֹ: עבדים ושפחות וגמלים וחמורים (שם). (יט) לגזוז את צאנו - שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב (ראה בר' ל , לה - לו). ותגנב רחל את התרפים - להפריש את אביה מעבודה זרה נתכוונה. (כב) ביום השלישי - שהרי דרך שלשת ימים היה ביניהם. (כג) את אחיו - קרוביו. דרך שבעת ימים - כל אותן שלשה ימים , שהלך המגיד להגיד ללבן , הלך יעקב לדרכו; נמצא רחוק מלבן דרך ששה ימים , ובשביעי השיגו לבן. למדנו: כל מה שהלך יעקב לשבעה ימים , הלך לבן ביום אחד (ב"ר עד , ו) [שנאמר: וירדוף אחריו דרך שבעת ימים , ולא נאמר: וירדוף אחריו שבעת ימים]. (כד) מטוב ועד רע - כל טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים (ראה יבמות קג , ב). (כו) כשביות חרב - כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב. (כז) ותגנב אתי - גנבת את דעתי. (כט) יש לאל ידי - יש לחיל ולכח ידי לעשות עמכם רע. וכל 'אל' שהוא קודש - על שם עוזו ורב אונים הוא. (ל) נכספת - חמדת , והרבה יש במקרא: "נכספה וגם כלתה נפשי" (תה' פד , ג); "למעשה ידיך תכסוף" (איוב יד , טו). (לא) כי יראתי - השיבו על ראשון ראשון , שאמר לו: "ותנהג את בנותי" וגו' (לעיל , כו). (לב) לא יחיה - ומאותה קללה מתה רחל בדרך (ראה ב"ר עד , ט). מה עמדי - משלך. (לג) באהל יעקב - הוא אהל רחל , שהיה יעקב תדיר אצלה; וכן הוא אומר: "בני רחל אשת יעקב" (בר' מו , יט) , ובכולן לא נאמר 'אשת יעקב'. ויבא באהל רחל - כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחיפש באהל האמהות. וכל כך למה? שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית (ראה ב"ר עד , ט). (לד) בכר הגמל - [לשון 'כרים וכסתות'] כתרגומו: "בעביטא דגמלא " , והיא מרדעת העשויה כמין כר; ובעירובין שנינו (טז , א): 'והקיפוה בעביטין' , והן עביטי הגמלים (ראה משנה כלים כג , ב); 'בשטל' בלעז. (לו) דלקת - רדפת; כמו: "על ההרים דלקונו" (איכה ד , יט); "מדלוק אחרי פלשתים" (ש"א יז , נג). (לז) ויוכיחו - ויבררו עם מי הדין; 'אפרוביר' בלעז. (לח) לא שכלו - לא הפילו עוברן , כמו: "רחם משכיל" (הו' ט , יד); "תפלט פרתו ולא תשכל" (איוב כא , י). ואילי צאנך - מכאן אמרו (ב"ק סה , ב): איל בן יומו קרוי 'איל' , שאם לא כן , מה שבחו? אילים לא אכל , אבל כבשים אכל! אם כן גזלן הוא. (לט) טרפה - על ידי ארי או זאב. אנכי אחטנה ― לשון "אל השערה ולא יחטיא" (שו' כ , טז); כמו "אני ובני שלמה חטאים" (מ"א א , כא) - חסרים ― אנכי אחסרנה: אם חסרה - חסרה לי , שמידי תבקשנה. [אנכי אחטנה - תרגומו: "דהות שגיא ממנינא" , שהיתה נפרדת ומחוסרת , כמו "ולא נפקד ממנו איש" (במ' לא , מט) , תרגומו: "ולא שגא"]. גנבתי יום וגנבתי לילה - גנובת יום או גנובת לילה - הכל שלמתי. גנובתי - כמו "רבתי עם רבתי בגוים שרתי במדינות" (איכה א , א); "מלאתי משפט" (יש' א , כא); "אהבתי לדוש" (הו' י , יא). (מ) אכלני חורב - לשון: "אש אכלה" (דב' ד , כד). קרח - כמו "משליך קרחו" (תה' קמז , יז) - "גלידא" (ת"א). שנתי - לשון 'שֵינה'. (מא) ותחליף את משכרתי - היִיתה משנה תנאי שבינינו מִנָקֹד לטלוא , לעקדים , לברדים. (מב) ופחד יצחק - לא רצה לומר 'אלהי יצחק' , שאין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו על הצדיקים בחייהם (ראה תנח' תולדות ז). ואע"פ שאמר לו בצאתו מבאר שבע: "אני יי' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק" (בר' כח , יג) , בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת , יעקב נתיירא לומר ['אלהי' ואמר ופחד]. ויוכח אמש - לשון 'תוכחה' הוא ולא לשון 'הוכחה'. (מג) מה אעשה לאלה - איך תעלה בלבי להרע להם? (מד) והיה לעד - הקדוש ברוך הוא. (מו) ויאמר יעקב לאחיו - הם בניו (ראה ב"ר עד , יג) , שהיו לו אחים נגשים לצרה ולמלחמה עליו. (מז-מח) יגר - תרגום של 'גל'; על כן קרא שמו גלעד - גל עד. (מט) והמצפה אשר אמר - המצפה אשר בהר הגלעד , כמו שכתוב "ויעבר את מצפה גלעד" (שו' יא , כט) , למה נקרא שמה מצפה? אשר אמר כל אחד מהם לחברו: יצף יי' ביני וביניך אם תעבור את הברית. כי נסתר - ולא נראה איש את רעהו. (נ) בנותי , בנותי - שתי פעמים: אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש (ראה פר"א לו). [אם תענה את בנותי - למנוע מהן עונת תשמיש (ראה יומא עז , ב)]. (נא) יריתי - כמו "ירה בים" (שמ' טו , ד) , כזה שהוא יורה חנית (ראה ב"ר עד , טו). (נב) אם אני - הרי 'אם' משמש בלשון 'אשר' , כמו "עד אם דברתי דברי" (בר' כד , לג). ואם אתה לא תעבר וגו' - לרעה אי אתה עובר , אבל אתה עובר בפרקמטיא (ראה ב"ר עד , טו). (נג) אלהי אברהם - קודש; ואלהי נחור - חול; אלהי אביהם - חול (ראה סופרים ד , ז). (נד) ויזבח יעקב זבח - שחט בהמות למשתה. לאחיו - לאוהביו שעם לבן. לאכל לחם - כל דבר מאכל קרוי לחם , כמו "עבד לחם רב" (דנ' ה , א); "נשחיתה עץ בלחמו" (יר' יא , יט).