מאגר הכתר בראשית פרק לג עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק לג
[א] וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת:
[ב] וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים:
[ג] וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
[ד] וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ:
[ה] וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ:
[רביעי] [ו] וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ:
[ז] וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:
[ח] וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי:
[ט] וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[י] וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי:
[יא] קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח:
[יב] וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ:
[יג] וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵעַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן:
[יד] יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה:
[טו] וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי:
[טז] וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה:
[יז] וְיַֽעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת: ס
[יח] וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר:
[יט] וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה:
[כ] וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס

פרק לג
(ד) נקוד על וישקהו , להורות שאין נשיקתו בלב שלם , אבל היה ענינה ממוצע בין הנשיקה והעדר הנשיקה , ולזה היתה זאת התיבה ממוצעת בין הכתיבה והמחק. (ח) מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי - רוצה לומר: מי הוא לך כל המחנה אשר פגשתי; והרצון בזה: מי מהאנשים ישוה לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. וזה , כי האדם יתן הדורון כדי שיהיה לו ממקבלו גמול; ורצה בזה , שאי אפשר שישולם לו גמול על דורון נפלא כזה. או יהיה פירושו: מה יבקשו לך כל המחנה אשר פגשתי - והם מוליכי המנחה - כאלו לא היה מאמין עשו שתהיה המנחה שלוחה לו , להפלגתה. (י) פני אלהים - פני השרים הגדולים. או ירצה בזה: פני מלאכי השם; להודיעו שהוא נביא , כדי שיירא מהזיק לו. (יג) עלות - מניקות העוללים. (יד) לאטי - לנחת שלי. (טו) אציגה - אניחה ואעזבה. (חלק שני:) "ויבא יעקב שלם" (לג , יח) עד סוף הפרשה (בר' לו , מג). (יח) שלם - הוא מעניין 'שלום'; והרצון בו , שכבר בא בשלום ולא ארע לו שום מקרה רע עד באו בשכם. (יט) קשיטה - היא מעה , לפי מה שבארו ז"ל (ר"ה כו , א) , וכבר יהיו מהם שש בדינר. והנה קנה אותה בדמים מעטים , כמו שתראה , כי לא היו כי אם ארבעה סלעים וארבע מעות. (כ) ויקרא לו אל אלהי ישראל - רוצה לומר לפי מה שאחשב , שכבר קרה לו שבאה לו נבואה שם מהשם יתעלה , שהוא אלהי ישראל , כטעם "אולי יקרה יי' לקראתי" (במ' כג , ג). וזה ממה שיורה , שהמקום ההוא שבנה בו המזבח היה נכון שתדבק בו ההשפעה האלהית. והנה לא נזכרה זאת הנבואה , כי אולי לא היה בה דבר חדש; או היא הנבואה שזכר אחר זה , שבאה לו שם , והוא שאמר לו השם יתעלה: "קום עלה בית אל" (בר' לה , א). ואפשר שיהיה הרצון בו , שהוא קרא שם המזבח אל אלהי ישראל , כמו שקרא משה שם המזבח: "יי' נסי" (שמ' יז , טו) , וכמו שקרא למקום: "אל בית אל" , כמה שנזכר אחר זה (בר' לה , ז); וזה הפירוש הוא פירוש החכם אבן עזרא. והביאור הראשון הוא יותר נאות לפי מה שאחשוב , כי לא תמצא לאבות בנין מזבח , אם לא מצד שהגיעה שם הנבואה , כדי שתגיע גם כן בעתיד , כמו שקדם (חקירה בענין הקרבנות - בקובץ רלב"ג תועלות). והנה אפשר לפי זאת הכוונה , שיהיה פירוש ויקרא לו אל אלהי ישראל: וכבר קרא לו , שהגיעה לו שם נבואה מהשם יתעלה , ולזה בנה שם מזבח.