פרק לג
[א]
וַיִּשָּׂ֨א
יַעֲקֹ֜ב
עֵינָ֗יו
וַיַּרְא֙
וְהִנֵּ֣ה
עֵשָׂ֣ו
בָּ֔א
וְעִמּ֕וֹ
אַרְבַּ֥ע
מֵא֖וֹת
אִ֑ישׁ
וַיַּ֣חַץ
אֶת־הַיְלָדִ֗ים
עַל־לֵאָה֙
וְעַל־רָחֵ֔ל
וְעַ֖ל
שְׁתֵּ֥י
הַשְּׁפָחֽוֹת:
[ב]
וַיָּ֧שֶׂם
אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת
וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן
רִֽאשֹׁנָ֑ה
וְאֶת־לֵאָ֤ה
וִילָדֶ֙יהָ֙
אַחֲרֹנִ֔ים
וְאֶת־רָחֵ֥ל
וְאֶת־יוֹסֵ֖ף
אַחֲרֹנִֽים:
[ג]
וְה֖וּא
עָבַ֣ר
לִפְנֵיהֶ֑ם
וַיִּשְׁתַּ֤חוּ
אַ֙רְצָה֙
שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֔ים
עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ
עַד־אָחִֽיו:
[ד]
וַיָּ֨רָץ
עֵשָׂ֤ו
לִקְרָאתוֹ֙
וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ
וַיִּפֹּ֥ל
עַל־צַוָּארָ֖ו
וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ
וַיִּבְכּֽוּ:
[ה]
וַיִּשָּׂ֣א
אֶת־עֵינָ֗יו
וַיַּ֤רְא
אֶת־הַנָּשִׁים֙
וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים
וַיֹּ֖אמֶר
מִי־אֵ֣לֶּה
לָּ֑ךְ
וַיֹּאמַ֕ר
הַיְלָדִ֕ים
אֲשֶׁר־חָנַ֥ן
אֱלֹהִ֖ים
אֶת־עַבְדֶּֽךָ:
[רביעי]
[ו]
וַתִּגַּ֧שְׁןָ
הַשְּׁפָח֛וֹת
הֵ֥נָּה
וְיַלְדֵיהֶ֖ן
וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ:
[ז]
וַתִּגַּ֧שׁ
גַּם־לֵאָ֛ה
וִילָדֶ֖יהָ
וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ
וְאַחַ֗ר
נִגַּ֥שׁ
יוֹסֵ֛ף
וְרָחֵ֖ל
וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:
[ח]
וַיֹּ֕אמֶר
מִ֥י
לְךָ֛
כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה
הַזֶּ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
פָּגָ֑שְׁתִּי
וַיֹּ֕אמֶר
לִמְצֹא־חֵ֖ן
בְּעֵינֵ֥י
אֲדֹנִֽי:
[ט]
וַיֹּ֥אמֶר
עֵשָׂ֖ו
יֶשׁ־לִ֣י
רָ֑ב
אָחִ֕י
יְהִ֥י
לְךָ֖
אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[י]
וַיֹּ֣אמֶר
יַעֲקֹ֗ב
אַל־נָא֙
אִם־נָ֨א
מָצָ֤אתִי
חֵן֙
בְּעֵינֶ֔יךָ
וְלָקַחְתָּ֥
מִנְחָתִ֖י
מִיָּדִ֑י
כִּ֣י
עַל־כֵּ֞ן
רָאִ֣יתִי
פָנֶ֗יךָ
כִּרְאֹ֛ת
פְּנֵ֥י
אֱלֹהִ֖ים
וַתִּרְצֵֽנִי:
[יא]
קַח־נָ֤א
אֶת־בִּרְכָתִי֙
אֲשֶׁ֣ר
הֻבָ֣את
לָ֔ךְ
כִּֽי־חַנַּ֥נִי
אֱלֹהִ֖ים
וְכִ֣י
יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל
וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ
וַיִּקָּֽח:
[יב]
וַיֹּ֖אמֶר
נִסְעָ֣ה
וְנֵלֵ֑כָה
וְאֵלְכָ֖ה
לְנֶגְדֶּֽךָ:
[יג]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלָ֗יו
אֲדֹנִ֤י
יֹדֵעַ֙
כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים
רַכִּ֔ים
וְהַצֹּ֥אן
וְהַבָּקָ֖ר
עָל֣וֹת
עָלָ֑י
וּדְפָקוּם֙
י֣וֹם
אֶחָ֔ד
וָמֵ֖תוּ
כָּל־הַצֹּֽאן:
[יד]
יַעֲבָר־נָ֥א
אֲדֹנִ֖י
לִפְנֵ֣י
עַבְדּ֑וֹ
וַאֲנִ֞י
אֶֽתְנָהֲלָ֣ה
לְאִטִּ֗י
לְרֶ֨גֶל
הַמְּלָאכָ֤ה
אֲשֶׁר־לְפָנַי֙
וּלְרֶ֣גֶל
הַיְלָדִ֔ים
עַ֛ד
אֲשֶׁר־אָבֹ֥א
אֶל־אֲדֹנִ֖י
שֵׂעִֽירָה:
[טו]
וַיֹּ֣אמֶר
עֵשָׂ֔ו
אַצִּֽיגָה־נָּ֣א
עִמְּךָ֔
מִן־הָעָ֖ם
אֲשֶׁ֣ר
אִתִּ֑י
וַיֹּ֙אמֶר֙
לָ֣מָּה
זֶּ֔ה
אֶמְצָא־חֵ֖ן
בְּעֵינֵ֥י
אֲדֹנִֽי:
[טז]
וַיָּשָׁב֩
בַּיּ֨וֹם
הַה֥וּא
עֵשָׂ֛ו
לְדַרְכּ֖וֹ
שֵׂעִֽירָה:
[יז]
וְיַֽעֲקֹב֙
נָסַ֣ע
סֻכֹּ֔תָה
וַיִּ֥בֶן
ל֖וֹ
בָּ֑יִת
וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙
עָשָׂ֣ה
סֻכֹּ֔ת
עַל־כֵּ֛ן
קָרָ֥א
שֵׁם־הַמָּק֖וֹם
סֻכּֽוֹת:
ס
[יח]
וַיָּבֹא֩
יַעֲקֹ֨ב
שָׁלֵ֜ם
עִ֣יר
שְׁכֶ֗ם
אֲשֶׁר֙
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנַ֔עַן
בְּבֹא֖וֹ
מִפַּדַּ֣ן
אֲרָ֑ם
וַיִּ֖חַן
אֶת־פְּנֵ֥י
הָעִֽיר:
[יט]
וַיִּ֜קֶן
אֶת־חֶלְקַ֣ת
הַשָּׂדֶ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
נָֽטָה־שָׁם֙
אָהֳל֔וֹ
מִיַּ֥ד
בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר
אֲבִ֣י
שְׁכֶ֑ם
בְּמֵאָ֖ה
קְשִׂיטָֽה:
[כ]
וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם
מִזְבֵּ֑חַ
וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ
אֵ֖ל
אֱלֹהֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
ס
פרק לג
(ז)
נגש
יוסף
ורחל
-
לפי
הפשט
,
דרך
להזכיר
את
האיש
תחילה
,
אבל
למעלה
,
מתוך
שאמר
"לאה
וילדיה"
,
אמר
כמו
כן
'רחל
ויוסף'
(ראה
פס'
ב).
(ח)
מי
לך
כל
המחנה
של
עדרים
ששילחת.
(יא)
חנני
-
חֲנָנַנִי.
(יד)
עד...
אבא
אל
אדוני
שעירה
-
הרחיב
לו
את
הדרך.
(יח)
ויבא
יעקב
שלם
-
אל
עיר
ששמה
'שלם'
,
כמו
"ותבאנה
בית
לחם"
(ראה
רות
א
,
יט).
עיר
שכם
-
עירו
של
שכם
,
כמו
"כי
חשבון
עיר
סיחון
מלך
האמורי
היא"
(במ'
כא
,
כו)
,
כדכתיב
"וירא
אותה
שכם
בן
חמור
החוי
נשיא
הארץ"
(בר'
לד
,
ב).
והמפרש
(ראה
רש"י)
שכם
-
שם
העיר
,
טועה
הוא
,
שלא
מצינו
בכל
מקום
'עיר
ציון'
,
'עיר
ירושלים'
,
אלא
העיר
נזכרת
אחרי
השם.
ואפילו
אם
זאת
היא
שכם
,
שמא
לזכרון
גבורת
בני
יעקב
שמו
את
שמה
'שכם'
,
כדכתיב
בלוז
שנקרא
'ביתאל'
(בר'
כח
,
יט)
,
וכדכתיב
"ויקראו
ללשם
דן
על
שם
דן
אביהם"
(ראה
יהו'
יט
,
מז)
,
לזכרון
גבורתם
שהרגו
אנשי
העיר
,
וכדכתיב
"ויהי
בונה
עיר
ויקרא
שם
העיר
כשם
בנו
חנוך"
(בר'
ד
,
יז).
וגם
מי
שמפרש
(ראה
רש"י)
שָלֵם:
שלם
בתורתו
,
שלם
בממונו
-
טועה
הוא
לפי
הפשט
,
שאין
דרך
המקרא
לדבר
כך
,
וגם
מה
צורך?
וכי
בשביל
מיעוט
דורון
שנתן
לעשו
הוצרך
לכתוב
כן?
(יט)
קשיטה
-
מין
מטבע
ששמה
כן.
(כ)
אל
אלהי
ישראל
-
שהיצילני
מלבן
ומעשו.
כלומר
האלהים
הוא
אלהי
יעקב.
וכמו
שקורין
שם
אדם
"אליעזר"
(שמ'
יח
,
ד)
,
"עמנואל"
(יש'
ז
,
יד;
ח
,
ח)
,
כמו
כן
נקרא
המזבח
כך;
וכמו
שפירשתי
פשוטו.