מאגר הכתר בראשית פרק לג עם פירוש רלב"ג ביאור הפרשה

פרק לג
[א] וַיִּשָּׂ֨א יַעֲקֹ֜ב עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּ֣ה עֵשָׂ֣ו בָּ֔א וְעִמּ֕וֹ אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וַיַּ֣חַץ אֶת־הַיְלָדִ֗ים עַל־לֵאָה֙ וְעַל־רָחֵ֔ל וְעַ֖ל שְׁתֵּ֥י הַשְּׁפָחֽוֹת:
[ב] וַיָּ֧שֶׂם אֶת־הַשְּׁפָח֛וֹת וְאֶת־יַלְדֵיהֶ֖ן רִֽאשֹׁנָ֑ה וְאֶת־לֵאָ֤ה וִילָדֶ֙יהָ֙ אַחֲרֹנִ֔ים וְאֶת־רָחֵ֥ל וְאֶת־יוֹסֵ֖ף אַחֲרֹנִֽים:
[ג] וְה֖וּא עָבַ֣ר לִפְנֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֤חוּ אַ֙רְצָה֙ שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֔ים עַד־גִּשְׁתּ֖וֹ עַד־אָחִֽיו:
[ד] וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ:
[ה] וַיִּשָּׂ֣א אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּ֤רְא אֶת־הַנָּשִׁים֙ וְאֶת־הַיְלָדִ֔ים וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּאמַ֕ר הַיְלָדִ֕ים אֲשֶׁר־חָנַ֥ן אֱלֹהִ֖ים אֶת־עַבְדֶּֽךָ:
[רביעי] [ו] וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ:
[ז] וַתִּגַּ֧שׁ גַּם־לֵאָ֛ה וִילָדֶ֖יהָ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֑וּ וְאַחַ֗ר נִגַּ֥שׁ יוֹסֵ֛ף וְרָחֵ֖ל וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ:
[ח] וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לְךָ֛ כָּל־הַמַּחֲנֶ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר פָּגָ֑שְׁתִּי וַיֹּ֕אמֶר לִמְצֹא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי:
[ט] וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ:
[י] וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב אַל־נָא֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ מִנְחָתִ֖י מִיָּדִ֑י כִּ֣י עַל־כֵּ֞ן רָאִ֣יתִי פָנֶ֗יךָ כִּרְאֹ֛ת פְּנֵ֥י אֱלֹהִ֖ים וַתִּרְצֵֽנִי:
[יא] קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹהִ֖ים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח:
[יב] וַיֹּ֖אמֶר נִסְעָ֣ה וְנֵלֵ֑כָה וְאֵלְכָ֖ה לְנֶגְדֶּֽךָ:
[יג] וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֲדֹנִ֤י יֹדֵעַ֙ כִּֽי־הַיְלָדִ֣ים רַכִּ֔ים וְהַצֹּ֥אן וְהַבָּקָ֖ר עָל֣וֹת עָלָ֑י וּדְפָקוּם֙ י֣וֹם אֶחָ֔ד וָמֵ֖תוּ כָּל־הַצֹּֽאן:
[יד] יַעֲבָר־נָ֥א אֲדֹנִ֖י לִפְנֵ֣י עַבְדּ֑וֹ וַאֲנִ֞י אֶֽתְנָהֲלָ֣ה לְאִטִּ֗י לְרֶ֨גֶל הַמְּלָאכָ֤ה אֲשֶׁר־לְפָנַי֙ וּלְרֶ֣גֶל הַיְלָדִ֔ים עַ֛ד אֲשֶׁר־אָבֹ֥א אֶל־אֲדֹנִ֖י שֵׂעִֽירָה:
[טו] וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו אַצִּֽיגָה־נָּ֣א עִמְּךָ֔ מִן־הָעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֑י וַיֹּ֙אמֶר֙ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י אֲדֹנִֽי:
[טז] וַיָּשָׁב֩ בַּיּ֨וֹם הַה֥וּא עֵשָׂ֛ו לְדַרְכּ֖וֹ שֵׂעִֽירָה:
[יז] וְיַֽעֲקֹב֙ נָסַ֣ע סֻכֹּ֔תָה וַיִּ֥בֶן ל֖וֹ בָּ֑יִת וּלְמִקְנֵ֙הוּ֙ עָשָׂ֣ה סֻכֹּ֔ת עַל־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם־הַמָּק֖וֹם סֻכּֽוֹת: ס
[יח] וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר:
[יט] וַיִּ֜קֶן אֶת־חֶלְקַ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה אֲשֶׁ֤ר נָֽטָה־שָׁם֙ אָהֳל֔וֹ מִיַּ֥ד בְּנֵֽי־חֲמ֖וֹר אֲבִ֣י שְׁכֶ֑ם בְּמֵאָ֖ה קְשִׂיטָֽה:
[כ] וַיַּצֶּב־שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיִּ֨קְרָא־ל֔וֹ אֵ֖ל אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: ס

פרק לג
(א) עוד ספר שכבר נשא יעקב עיניו , וירא והנה עשו בא וארבע מאות איש עמו. ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות. (ב) ועברו השפחות וילדיהן ראשונה , ואחריהן לאה וילדיה , ואחריהן רחל ויוסף; ושם אחרון החביב לו יותר , כדי שאם ינצל דבר , ינצל היותר חביב לו. (ג) והוא עבר לפניהם ונכנע בכל עוז אל עשו , עד שכבר השתחוה ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו. (ד) וכראות עשו זה ההכנע הנפלא , עם מה שראה מהפלגת המנחה , רץ לקראתו וחבקהו ונפל על צואריו ונשק אותו; ויבכו , כמשפט האחים שעמדו זמן רב שלא ראה איש את אחיו. (ה) וישא עיניו עשו , וירא הנשים ואת הילדים , ויאמר: מי אלה שהם לך? והשיב יעקב: הם הילדים אשר חנן יי' את עבדך. (ו-ז) ותגשן לעשו השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין , וכן עשו לאה וילדיה , ורחל ויוסף , כי כן צוה להם יעקב; או עשו זה מפני ראותן שהשתחוה יעקב לעשו. (ח) ויאמר עשו ליעקב: מי הוא שתשוה לך אהבתו ותקות גמולו כל המחנה הזה אשר פגשתי , כי באמת להפלגת המנחה לא יוכל איש לשלם לך גמול כראוי עליה. והשיב יעקב , שלא שלח זאת המנחה לתקות גמול , כי אם למצוא חן בעיני עשו , ודי לו בזה הגמול. (ט-יא) והשיב עשו , שיש לו רב ושלא יקח דבר; ויפצר בו יעקב , ויקח. (יב-יג) ויאמר עשו אל יעקב: נסע ונלך יחד , ואלך לרגליך. ויאמר אליו: אדני יודע כי הילדים רכים - כי כבר היה בהם מי שאין לו זולת שש שנים , והיו בהם רבים פחותים משתים עשרה שנה - וגם כן הצאן והבקר המניקות עולליהם , הם אצלי ועלי הנהגתם , ואם לסבת המהירות ידפקום - ברצותי למהר רגלי מפני המוסר , כשתלך עמי - ומתו כל הצאן. והנה תלה הקללה בצאן , לפי שהוא הפחות מכל המינים שזכר שהיו בסכנה , אם ימהר תנועתו. (יד) ובהיות הענין כן , חליתי פני אדני שיעבור לפני עבדו וישוב למקומו , ואני אלך בנחת , לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים , עד אשר אבא אל אדני שעירה. (טו) ויאמר עשו: אחר שלא תתרצה שאלך עמך , הנה אניח עמך מן העם אשר אתי לשמרך בדרך. ולא רצה יעקב בזה , כי בטח בשם יתעלה ולא שם בשר זרועו (ע"פ יר' יז , ה); עם שכבר היה לו לירא מהנשארים מהעם אשר אתו , שלא יזיקוהו. (יז) ויעקב נסע , והלך למקום שקרא שמו סכות , ויבן לו שם בית ולמקנהו עשה סכות; על כן קרא שם המקום ההוא סכות. וכן היה שמו בעת מתן תורה , ואחרי כן , כמו שהוא בספר שֹפטים (ראה ח , טז) "ויודע בהם אנשי סכות". ואמנם נזכר , להוסיף האמנה בזה הספור. (עשר תועלות לפרשת 'וישלח' , חלק ראשון - בקובץ רלב"ג תועלות). (חלק שני: "ויבא יעקב שלם" עד סוף הפרשה; לג , יח - בר' לו , מג). (יח) ספר שכבר בא יעקב בשלום מעת הפרדו מלבן , עד אשר היה בעיר שכם , וחנה לפני עיר שכם. (יט) והנה קנה שם חלקת השדה , אשר נטה שם אהלו , מיד בני חמור שהיה נשיא הארץ , והיה אבי שכם שענה דינה בת יעקב , כמו שסיפר אחר זה (בר' לד , ב); ולזה תיאר אותו בשהוא אבי שכם. והנה קנה אותה בדמים מעטים , כי לא הלך בגדולות לבקש מקום רחב לנטות שם אהלו , אבל הספיק לו ההכרחי. (כ) והנה הציב לו שם מזבח; ולא בנה מזבח במקום אחר קודם לזה , לפי שֶעתה נכנס בארץ כנען אשר היא נבחרת , ולזה בנה לו שם המזבח , כדי שתגיע לו שם הנבואה. וכבר קרא לו אל אלהי ישראל בנבואה שם , ולזה בנה שם המזבח , כדי שתדבק לו שם ההשפעה האלהית.