מאגר הכתר בראשית פרק לד טקסט בלבד

פרק לד
[חמישי] [א] ותצא דינה בת־לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ:
[ב] וירא אתה שכם בן־חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה:
[ג] ותדבק נפשו בדינה בת־יעקב ויאהב את־הנער וידבר על־לב הנער:
[ד] ויאמר שכם אל־חמור אביו לאמר קח־לי את־הילדה הזאת לאשה:
[ה] ויעקב שמע כי טמא את־דינה בתו ובניו היו את־מקנהו בשדה והחרש יעקב עד־באם:
[ו] ויצא חמור אבי־שכם אל־יעקב לדבר אתו:
[ז] ובני יעקב באו מן־השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי־נבלה עשה בישראל לשכב את־בת־יעקב וכן לא יעשה:
[ח] וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה:
[ט] והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו־לנו ואת־בנתינו תקחו לכם:
[י] ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה:
[יא] ויאמר שכם אל־אביה ואל־אחיה אמצא־חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן:
[יב] הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו־לי את־הנער לאשה:
[יג] ויענו בני־יעקב את־שכם ואת־חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם:
[יד] ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את־אחתנו לאיש אשר־לו ערלה כי־חרפה הוא לנו:
[טו] אך־בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל־זכר:
[טז] ונתנו את־בנתינו לכם ואת־בנתיכם נקח־לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד:
[יז] ואם־לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את־בתנו והלכנו:
[יח] וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן־חמור:
[יט] ולא־אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת־יעקב והוא נכבד מכל בית אביו:
[כ] ויבא חמור ושכם בנו אל־שער עירם וידברו אל־אנשי עירם לאמר:
[כא] האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם:
[כב] אך־בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל־זכר כאשר הם נמלים:
[כג] מקנהם וקנינם וכל־בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו:
[כד] וישמעו אל־חמור ואל־שכם בנו כל־יצאי שער עירו וימלו כל־זכר כל־יצאי שער עירו:
[כה] ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני־בני־יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על־העיר בטח ויהרגו כל־זכר:
[כו] ואת־חמור ואת־שכם בנו הרגו לפי־חרב ויקחו את־דינה מבית שכם ויצאו:
[כז] בני יעקב באו על־החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם:
[כח] את־צאנם ואת־בקרם ואת־חמריהם ואת אשר־בעיר ואת־אשר בשדה לקחו:
[כט] ואת־כל־חילם ואת־כל־טפם ואת־נשיהם שבו ויבזו ואת כל־אשר בבית:
[ל] ויאמר יעקב אל־שמעון ואל־לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי:
[לא] ויאמרו הכזונה יעשה את־אחותנו: פ