מאגר הכתר בראשית פרק לו עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק לו
[א] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ב] עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַחִוִּֽי:
[ג] וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת:
[ד] וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל:
[ה] וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
[ו] וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֘ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו:
[ז] כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם:
[ח] וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ט] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:
[י] אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יא] וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז:
[יב] וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יד] וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח:
[טו] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז:
[טז] אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה:
[יז] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יח] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יט] אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם: ס
[שביעי] [כ] אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה:
[כא] וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
[כב] וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע:
[כג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם:
[כד] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו:
[כה] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה:
[כו] וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן:
[כז] אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן:
[כח] אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן:
[כט] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה:
[ל] אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר: פ
[לא] וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[לב] וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה:
[לג] וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה:
[לד] וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי:
[לה] וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית:
[לו] וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה:
[לז] וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר:
[לח] וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:
[לט] וַיָּמָת֘ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב:
[מפטיר] [מ] וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת:
[מא] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן:
[מב] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר:
[מג] אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם: פ

פרק לו
(א) ואלה תולדות עשו - שני פעמים הוא אומר "אלה תולדות עשו" (להלן , ט) , לפי שהיו לו תולדות משני מקומות: בני עדה בת אלון ובני בשמת בת ישמעאל היו עיקרים בארץ כנען , ובני אהליבמה היו עיקר דירתם בארץ שעיר; ועל ידי אהליבמה ירש עשו את הר שעיר , כמו שאומר "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר" (דב' ב , ה); שעל ידי ירושה בא לו הר שעיר , וכן הוא אומר "ובשעיר ישבו החורים לפנים ובני עשו יירשום" וגו' (דב' ב , יב); ואגב בני עדה ובשמת מנה בזאת הפרשה בני אהליבמה , ולכך שעיקר המניין של פרשה זו היו בני עדה ובשמת , אמר בסוף פרשה "אלה בני עשו אשר יולדו לו בארץ כנען" (להלן , ה). ובפרשה אחרת (להלן , ט - יד) , לפי שהיה רוצה למנות בני אהליבמה שהם מהר שעיר , מנה אף בני עדה ובשמת , ואף בני עדה ובשמת יולדו להם בנים בהר שעיר לאחר שנסתלק עשו לגמרי לשם; ולכך אמר בתחילת הפרשה "אלה תולדות עשו אבי אדום בהר שעיר" (להלן , ט); ועשו היתה דירתו פְּעָמִים אצל אהליבמה בהר שעיר ואצל ירושתו הבאה לו ממנה , ופְעָמִים אצל אביו ואצל עדה ובשמת בארץ כנען. עדה ובשמת היו להן שתי שמות: "עדה" (להלן , ב) - שמה "בשמת" (בר' כו , לד) , ו'בשמת' (להלן , ג) - "מחלת" ב'אלה תולדות' (בר' כח , ט) , ויהודית לא ילדה. וכשבא יעקב מפדן ארם , שמע וידע כי אז היה עשו אצל אהליבמה בהר שעיר , ושלח אליו מלאכים אל הר שעיר , ומשם בא לקראתו בארבע מאות מקרובי אשתו , ושם חזר , כדכתיב "וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה" (בר' לג , טז) , אבל עדיין היתה מקצת דירתו בארץ כנען אצל אביו ואצל עדה ובשמת , ומשבא יעקב , וראה כי לא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם , נסתלק לגמרי מארץ כנען והלך הוא וכל נשיו וכל בניו ורכושו וישב לו בארץ שעיר לגמרי (ראה להלן , ו - ח). (ו-ז) וילך אל ארץ מפני יעקב - כי ידע כי ברכת אברהם נתנה ליעקב ולזרעו לירש את ארץ כנען , ונסתלק הימנה; וגם לא יכלה הארץ לשאת אותם , והלך וישב לו בשעיר. וילך לו אל ארץ - ובסוף הפסוק פירש באיזו דרך ארץ. (יב) ותמנע הייתה (בנוסחנו: היתה) פלגש - בדברי הימים מונה תמנע עם בני עשו , ואומר "בני אליפז תימן אומר צפו... וקנז ותמנע ועמלק" (בנוסחנו: ואומר צפי... קנז; דה"א א , לו) , וכאן אומר כי תמנע - פלגש!? ואיכא למימר , כי 'תמנע' היה שם בנו וכן שם פלגשו , ובכאן קיצר דבריו , ואומר: 'תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע' , ותמנע היתה פלגש - נמצא דתמנע דהכא עונה לכאן ולכאן. ורבי שמואל (רשב"ם) מצא חבירים לזה העניין ביהושע , דכתיב "ועתה חלק את הארץ... לתשע המטות וחצי שבט המנשי. עמו הראובני והגדי לקחו נחלתן אשר נתן להם משה" (ראה יהו' יג , ז - ח) , והיה לו לומר בפסוק השני: 'וחצי שבט המנשי והראובני לקחו נחלתן' , אלא ש"חצי שבט המנשי" עונה לכאן ולכאן; ובדברי הימים כתיב במשפחת יונתן בן שאול: "ובני מיכה ופיתון ומלך ותחרע ואחז ואחז הוליד את יהועדה" (ראה דה"א ח , לה - לו) , ולאחריה דף אחד חזר ומנאן , וכתב "ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע ואחז הוליד יהועדה" (ראה דה"א ט , מא - מב) , נמצא "ואחז" עונה לכאן ולכאן. ולי נראה , כי מהאי קרא דאמרי בפסוקי זימרה , דכתיב "לך יי' הגדולה והגבורה" וגו' עד "כי כל בשמים ובארץ לך יי' הממלכה "וגו' (דה"א כט , יא) - האי קרא עונה לכאן ולכאן , והכי קאמר: 'כי כל בשמים ובארץ לך יי' הממלכה' [הג"ה]. וגם יש לפרש כן: תמנע דהכא א'בנים' לבד קאי , והיתה פלגש - ראש המלה , כלומר: פילגש אחת הייתה לאליפז שילדה לו עמלק. ורבותינו פירשו (תנח' וישב א) , כי תמנע הייתה בת אליפז ופילגשו , ובדברי הימים (דה"א א , לו) מונה אותה בבנים , וכאן בפלגשים. (טו) אלוף תימן. אלוף - כמו 'נשיא'. (טז) אלוף קרח אלוף געתם - זה קרח אינו נמנה למעלה במניין הבנים , ושמא אחד מבני אליפז ילדו ונעשו משפחה והעמידו אלוף , כמו מנשה ואפרים שהעמידו בנים כל אחד לעצמו; ורבותינו אמרו (בר"ת פב , יב; ח"נ) , כי אליפז בא על אהליבמה והולידו , ולפיכך מנהו באלופי אליפז , ובאלופי אהליבמה (להלן , יח) , ובבניה (לעיל , יד). (כא) דישון... ודישן - שני אחים מבני שעיר , אחד שהיה בן ענה - "דישון" (להלן , כה) , ומיהו דישון הראשון קורא אותו "דישן" (להלן , כו) כשבא למנות בניו. (כד) ובני צבעון ואיה וענה - כך שמו , והו"ו עיקר , ואפילו נקרא במקום אחר "איה" (דה"א א , מ) , כמו "דישון" (לעיל , כא) - שקורא אותו "דישן" (להלן , כו); ו"שפו" (לעיל , כג) - "שפי" (דה"א א , מ) , ו"עלון" (לעיל , כג) - "עלין" בדברי הימים (דה"א א , מ). ויש אומרים (רש"י): ו"ו יתירה , ושמו 'איה' , כמו "מגערת יי' נרדם ורכב וסוס" (ראה תה' עו , ז) , שהו"ו יתירה ב"ורכב". ואיה וענה - לפי הפשט , תרי 'ענה' הוו: אחד אחיו של צבעון (ראה לעיל , כ) , ואחד בנו. ורבותינו אמרו (פסחים נד , א) , שבא צבעון על אמו , והיה ענה בנו שהולידו ואחיו מאמו , ולכך מונהו עם בני שעיר (לעיל , כ) ועם בני צבעון , ומפקו ליה מדכתיב הוא ענה - דמשמע דמעיקרא. אשר מצא את הימים - אמרו רבותינו (חולין ז , ב): פרדים , ולפי שאימתן מוטלת על הבריות קרי להו ימים , לפי שמכתן קשה , כרבי חנינא דאמר: מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיתי; ולפי שהיה פסול הביא פסולים לעולם , שהרביע מין על שאינו מינו. ואונקלוס תירגם: "גיברייא" - כלומר: נלחם עם הענקים ונצחם; דמצא - לשון 'נצוח' , כדכתיב "תמצא ידך לכל אויבך" וגו' (תה' כא , ט). (לא) אלה המלכים - שמא משה יחסם עד לו , ואם קדם הבאים אחריו עד שאול מלך ישראל; ואיכא למימר: משה כתבם בנבואה. (לט) בת מטרד בת מי זהב - אשה גדולה הייתה , ושמא ממנה היה המלכות על בעלה , ולכך יחסה. וממה שהיא בת מטרד בת מי זהב , וכן "אהליבמה בת ענה בת צבעון" (לעיל , ב) , יש להוכיח כי במקום שיש פלוני בן פלוני , כגון "קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" (במ' טז , א) , יכול לומר: הכי קאמר: קרח היה בן יצהר ובן קהת ובן לוי , דבני בנים הרי הם כבנים; דאי אמר 'בן יצהר ויצהר בן קהת וקהת בן לוי' , היה לו לומר 'אהליבמה בת ענה בן צבעון' , כלומר: בת ענה שהוא בן צבעון , וכן בת מטרד בת מי זהב; ומדלא קאמר הכי , שמע מינה: 'בני בנים'. (מ) ואלה... אלופי עשו... למקומותם - למעלה (פס' טו - יח) חישב אלופי המשפחות , ועכשיו מונה אלופי העיירות , ולכך אמר: למקומותם. וכל אלו שמות ערים הם; ופעמים ששם האדם ושם העיר אחד , כגון אלוף קנז אלוף תימן , שתמצא כאן ולמעלה (לעיל , טו). ובכל מלכי אדום לא תמצא מלך בן מלך , ועל כן אמרו רבותינו (ע"ז י , א): "בזוי אתה מאד" (עו' א , ב) - שאין מעמידין מלך בן מלך. חפץ יי' בידי יצלח , ושלום יהיה לי ברית מלח , ויעריב שיחי בטהור ממולח , וישיב עמו מחבור וחלח (ע"פ מ"ב יז , ו) , ונצר נתעב ונאלח , מעל פניך מלכי שלח , וחייתו תעבור בשלח , וחץ כליותיו ימחץ ויפלח , בסיימי סדר 'וישלח'.