מאגר הכתר בראשית פרק לו עם פירוש רד"ק

פרק לו
[א] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ב] עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַחִוִּֽי:
[ג] וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת:
[ד] וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל:
[ה] וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
[ו] וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֘ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו:
[ז] כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם:
[ח] וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ט] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:
[י] אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יא] וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז:
[יב] וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יד] וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח:
[טו] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז:
[טז] אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה:
[יז] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יח] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יט] אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם: ס
[שביעי] [כ] אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה:
[כא] וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
[כב] וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע:
[כג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם:
[כד] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו:
[כה] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה:
[כו] וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן:
[כז] אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן:
[כח] אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן:
[כט] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה:
[ל] אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר: פ
[לא] וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[לב] וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה:
[לג] וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה:
[לד] וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי:
[לה] וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית:
[לו] וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה:
[לז] וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר:
[לח] וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:
[לט] וַיָּמָת֘ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב:
[מפטיר] [מ] וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת:
[מא] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן:
[מב] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר:
[מג] אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם: פ

פרק לו
(א) ואלה. הוא אדום - כמו שאמר "על כן קרא שמו אדום" (בר' כה , ל). ואמר עוד הוא אדום , לפי שנקרא הגוי שיצא ממנו אדום על שמו; אמר: הוא הגוי שנקרא שמו היום אדום , כי הם תולדותיו. וזכר התולדות שנולדו לו בארץ כנען והתולדות שנולדו לו בהר שעיר , שנתן לו האל לירושה (ראה דב' ב , ה). (ב-ג) עשו. לא זכרן בשמות שזכרן בתחלה , כי שני שמות לכל אחת מהן; והרבה נמצאים במקרא כזה. וכן צבעון - זְכָרוֹ למעלה בשם "בארי" (בר' כו , לד); וכן בשמת - ולמעלה זְכרה "מחלת" (בר' כח , ט). (ו-ז) ויקח. בהמתו - שם כלל. וילך אל ארץ - אל ארץ שהיה יושב בה דרך עראי קודם שבא יעקב. ועתה , אחר שבא , הלך שם עם כל אשר לו מפני יעקב אחיו; והטעם: כי היה רכושם רב , ונדחה הוא מפניו; כי ידע מברכות אביו שברך את יעקב , כי ארץ כנען תהיה לזרע יעקב (ראה בר' כח , ד). והוא גם כן תהיה לו ארץ , כמו שברך אותו אביו ואמר לו: "הנה משמני הארץ יהיה מושביך" (בר' כז , לט) , כלומר: ארץ שמנה. אולי שמע מאביו , כי יתן האל לו ולזרעו הר שעיר; אולי נאמר לו בנבואה. וכן "כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר" (דב' ב , ה); "ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו" (יהו' כד , ד). (ט) ואלה תולדות - זכר תולדות בניו שהיו לו בהר שעיר. (י) ואלה שמות - זכר שמות בניו , ואחר כך שמות בני בניו. והנה לא זכר לאהליבמה בני בנים , כי לא זכר אלא האלופים , ובני אהליבמה היו אלופים (ראה להלן , יח) ולא בני בניה. ולא שָנה בזכר בני אהליבמה (ראה שם) , אלא להודיע שהיו אלופים. (יב) ותמנע - אפשר שתמנע זאת לא היתה אחות לוטן (ראה להלן , כב); ואפשר שהיתה אותה תמנע , כדברי הדרש (ב"ר פב , יד) , שאמר , שנכתב זה להודיע שבחו של אברהם אבינו באומות; כי זאת היתה אחות אלוף , ואמרה: הואיל ולא זכיתי להנשא לזרעו של אברהם , אהיה פילגש לו. (טז) אלוף קרח - והנה קרח לא נזכר למעלה בבני אליפז , אלא בבני אהליבמה (ראה לעיל , יד); ואולי קרח זה היה בן לאחד מבני אליפז , והיה אלוף , וזכרו עם האלופים בני אליפז. בארץ אדום - שנולדו שם והיו אלופים שם. אלה בני עדה - בני בן עדה. והנה עמלק לא היה מבן עדה , כי בן פילגש היה (ראה לעיל , יב); אלא זכרו , לפי שהיה אלוף , ואמר על הרוב אלה בני עדה. (יט) אלה בני עשו ואלה אלופיהם - בני עשו הם האבות הנזכרים , ובכללם בניהם ובני בניהם. והנזכרים הם אלופים , כל אחד אלוף למשפחה אחת מהם. ואמרו רבותינו ז"ל (סנה' צט , ב): כל אלוף - מלכותא דלא תגא. ונכתבו תולדות עשו בתורה לכבוד יצחק , כמו שנכתבו תולדות ישמעאל לכבוד אברהם (ראה בר' כה , יב - טו). ועוד נזכרו שמותם , כדי שידע אדם שם המשפחות שיצאו מהם , שנקראים על שמם , כדי שלא יתגרו בם ישראל , כמו שאמר "אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו" (דב' ב , ד). (כ) אלה בני שעיר החרי יושבי הארץ - שהיו יושבי הארץ מתחלה , קודם שבאו בארץ בני עשו ותולדותיו. והיה הספור הזה להודיע , כי ליי' הארץ ומלואה (ע"פ תה' כד , א); נוטלה מזה ונותנה לזה. ואלה היו יושבי הארץ מתחלה , והאל הורישם מפני עשו ובניו. בבראשית רבה (? ראה שבת פה , ב): החרי - שהיו מריחין הארץ; יושבי הארץ - שהיו בקיאים בארץ. מריחים ואומרים: מלא קנה מזו לזתים; מלא קנה מזו לגפנים. (כד)ואלה בני צבעון ואיה וענה - ו"ו ואיה - נוספת , והיא הו"ו שנמצאת במקרא לתחלת הדברים , כמו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" (בר' כב , ד); "נרדם ורכב וסוס" (תה' עו , ז); "ותשב תמר ושוממה" (ש"ב יג , כ); ורבים כהם. ואדני אבי ז"ל כתב , כי אלה הווי"ן אינם נוספות , אבל הם מורות על מלה חסרה; כענין הכתוב ו"ו "וישא אברהם" (בר' כב , ד) - רוצה לומר: השכים וישא עיניו; ופירוש ואיה וענה - היו לו בנים אחרים קודם איה , ולא זכרם; אולי לא היה להם תולדה. וזה ענה הוא ענה אחר , לא הנזכר למעלה (ראה לעיל , כ). כי אותו היה בן שעיר וזה בן צבעון. ודעת רבותנו ז"ל (פסחים נד , א) , כי הוא היה אותו ענה הנזכר; והקשה המקשה: ודלמא תרי ענה הוו? והשיב המשיב: הוא ענה - הוא ענה דמעיקרא; ואמרו , שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה. ואמרו: ענה פסול היה , והביא פסולים לעולם. ועל דרך הפשט , אמר: הוא ענה הידוע. אשר מצא את הימים - פרשו אותו (שם): 'פרדים'; וזהו שאמר ברעותו את החמורים - מצא בדעתו שירכיב החמור על הסוסיא לראות מה יצא מהם , ויצא מהם פרד; או הרכיב הסוס על החמורה. כי משתי ההרכבות האלה יצא פרד ופרדה. ואמרו רבותינו ז"ל (ב"ר פב , טו): כל שאזניו קטנות , אמו סוסיא ואביו חמור; וכל שאזניו גדולות , אמו חמורה ואביו סוס. וזה ענה עשה כנגד רצון האל , כי האל יתברך ברא הנבראים , החיים והצמחים , כל אחד למינו; לפיכך אסר הכלאים. ובבראשית רבה (שם): תני: האש והכלאים לא נבראו בששת ימי בראשית. כלאים אימתי נבראו? בימי ענה. האש? רבי לוי אומר: שלושים ושש שעות שמשה אותה האורה: שתים עשרה של ערב שבת שנברא בו אדם; וכיון ששקעה חמה בערב שבת , בקש הקדוש ברוך הוא לגנזה , וחלק כבוד לשבת. עשרים וארבע של שבת ושתים עשרה של ערב שבת - הרי שלושים ושש. כששקעה חמה במוצאי שבת אמר אדם הראשון: עולם חשך בעדי! זִמֵן לו הקדוש ברוך הוא שני רעפים , והקישן זה בזה ויצא מהן אש , וברך עליה; אמר אדם: "ולילה אור בעדני" (תה' קלט , יא). אתיא כרבי שמואל דאמר: מפני מה מברכין על האור במוצאי שבת? מפני שהוא תחילת בריתו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן אמר: אף במוצאי יום הכפורים מברכין , מפני ששבת כל אותו היום. ומה שאמר ברעותו את החמורים - גם סוסים היה רועה , אלא שרוב מרעיתו היו החמורים , לפיכך זכרם. ואנקלוס שתרגם הימים: "גבריא" , לא ידענו דעתו. וזכר אלה אלופי שעיר , להודיע , כי לאהבת יצחק נתן לעשו בנו נחלת האלופים האלה בני שעיר. (לא) ואלה המלכים - זכר מלכי אדום לפני מלך מלך בבני ישראל. ומלכו באדום שמנה מלכים ואחד עשר אלופים. והמלכים לא היו מלך בן מלך , אלא שהיו מולכים עליהם מלכים ממקומות אחרים , לפי התגברות אנשי המקומות ההם עליהם; ומלכות ישראל מלך בן מלך. ובכל מה שקדמה מלכותם , לא עמדה לפני מלך ישראל הראשון , כי שאול נלחם בהם ולא יכלו לו (ראה ש"א יד , מז); ודוד המלך הכניעם עד שהיו לו עבדים (ראה ש"ב ח , יד) ולכל המלכים אשר היו אחריו , עד יהורם בן יהושפט (ראה מ"ב ח , כ). ואמרו בבראשית רבה (פג , א): זהו שאמר הכתוב "נחלה מבוהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך" (מש' כ , כא). ואמרו: זה העמיד שמנה מלכים וזה העמיד שמנה מלכים; זה העמיד בלע , יובב , חושם , הדד , שמלה , שאול , בעל חנן , הדד; וזה העמיד שאול , איש בשת , דוד , שלמה , רחבעם , אביה , אסא , יהושפט. ובימי יהורם פשע אדום בישראל (ראה מ"ב ח , כ). (לט) וימלוך תחתיו הדר - לא ידענו למה הזכיר שם אשתו ושם אביה. (מ) ואלה. הזכיר עתה שמות אלופי עשו , שהיו אלופים אחר שפסקה המלכות הנזכרת מאדום; והיו אחד עשר אלופים. (מא) אלוף אהליבמה - זכר היה , ואע"פ שהיה שמו בה"א כדרך שמות הנקבה ברוב. וגם אהליבמה שם לנקבה בזו הפרשה (ראה לעיל , ב). הנה "שמלה ממשרקה" (לעיל , לו) בה"א , ואחרים זולתו. והנה תמנע היתה פלגש אליפז (ראה לעיל , יב) , ושם אחד מאלופי עשו תמנע (ראה לעיל , מ).