מאגר הכתר בראשית פרק לו עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק לו
[א] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ב] עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַחִוִּֽי:
[ג] וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת:
[ד] וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל:
[ה] וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
[ו] וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֘ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו:
[ז] כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם:
[ח] וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ט] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:
[י] אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יא] וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז:
[יב] וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יד] וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח:
[טו] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז:
[טז] אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה:
[יז] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יח] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יט] אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם: ס
[שביעי] [כ] אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה:
[כא] וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
[כב] וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע:
[כג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם:
[כד] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו:
[כה] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה:
[כו] וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן:
[כז] אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן:
[כח] אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן:
[כט] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה:
[ל] אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר: פ
[לא] וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[לב] וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה:
[לג] וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה:
[לד] וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי:
[לה] וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית:
[לו] וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה:
[לז] וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר:
[לח] וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:
[לט] וַיָּמָת֘ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב:
[מפטיר] [מ] וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת:
[מא] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן:
[מב] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר:
[מג] אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם: פ

פרק לו
(א) הוא אדום - והוא "אבי אדום" (להלן , ט). (ב-ג) ואל תתמה על עדה ובשמת שיש להן שני שמות (ראה בר' כו , לד); כי שם אם אֲבִיָּה , גם שם אֲבִיָּה בדברי הימים (דה"ב יג , א - ב) איננו כמו בספר מלכים (ראה מ"א טו , א - ב); כי שני שמות היו לה , גם לאבִיהָ. (י) וטעם אלה שמות בני עשו - על בני בניו. (יד) בת ענה בת צבעון - והנה מצאנו כי יש ענה אחי צבעון (ראה להלן , כ) , גם שם בנו ענה (ראה להלן , כד); על כן יאמר (תנח' וישב א) , כי האב והבן , או שני אחים , שכבו את אשה אחת , והנולדים - לא נודעו בני מי הם. ויתכן להיות זאת אהליבמה בת ענה שהוא בן צבעון , ויחסה הכתוב לשם אביה ואבי אביה , להפריש בין ענה ובין ענה. ויש אומרים (רשב"ם) , כי יש קרח בן עדה (ראה להלן , טז) ויש קרח בן אהליבמה (ראה לעיל , ה). והקרוב אלי , שהוא בן אהליבמה והוא אחד; והזכירו הכתוב עם אלופי אליפז , שהיה דר עמהם. גם יתכן , שמתה אמו , כי הוא הקטן מבני אהליבמה (ראה שם) , וגדלה עדה את קרח עם בניה. ונכתב עליו שהוא מבניה , כמו בני מיכל (ראה ש"א יח , יט; ש"ב כא , ח); ויהי לה לבן (ע"פ שמ' ב , י). וכן נכתב עמלק מבני עדה (ראה להלן , טז) , בעבור שהוא בן שפחת בעלה (ראה לעיל , יב). (טו) ופירוש אלוף - נשיא וגדול. ואיננו כן "ככבש אלוף" (יר' יא , יט) , רק הכ"ף ישרת עצמו ואחר עמו , וכן הוא: ככבש כאלוף; כי משפט לשון הקודש לדבר כן , כמו "כרע כאח לי" (תה' לה , יד). (כ) שעיר - לא ידענו ייחוסו; והזכירם הכתוב , להפריש ייחוסי שעיר ועשו , כי ישראל יְצֻוּוּ על בני עשו (ראה דב' ב , ד - ה). החרי - כמו "חורי יהודה" (יר' כז , כ) , וטעמו: גדולים. ויתכן להיות מגזרת "ואורגים חורי" (יש' יט , ט) - שהוא לבן; וכן התרגום (ראה יר' כז , כ; ת"י). ונמשלו הסגנים בלובן , בעבור שאין בעינים כמוהו , והוא כאור; והפך זה: "בל יתיצב לפני חשוכים" (מש' כב , כט). (כד) ואיה וענה - פירוש הו"ו כמו פ"ה רפה בלשון ישמעאל; ובדברי הימים (דה"א א , מ) איננו. הימים - אמר המתרגם: 'גבורים' , כמו "האמים לפנים" (דב' ב , י); כי ימצא האל"ף שיתחלף ביו"ד , כמו 'יתימרו' (ראה תה' צד , ד). ויאמר הגאון (רס"ג תורה) , שהם פרדים , ופירש מצא - הרכיב. ויתכן להיות מצא - שהוא מצא בתחלה זאת החכמה , כי מין עם מין לא יוליד. ויחזיק זה הפירוש , שאמר הכתוב ברעותו את החמורים , ואילו היה הימים - צמחים , כאשר פירשו רבים , מה טעם להזכיר החמורים? (כה) ואלה בני ענה דישון ואהליבמה בת ענה - אין זה ענה הנזכר בראש הפסוק , כי אילו היה הוא , מה צורך להזכירו? רק הוא "ענה" הנזכר בפסוק הראשון (לעיל , ב). (לא) ואלה המלכים - יש אומרים , כי בדרך נבואה נכתבה זאת הפרשה. והיצחקי אמר בספרו , כי בימי יהושפט (ראה מ"א כב , מח , נב; מ"ב א , א) נכתבה זאת הפרשה , ופרש הדורות כחפצו. הכי קרא שמו (ע"פ בר' כז , לו) יצחק , כל השומע יצחק לו (ע"פ בר' כא , ו); כי אמר כי "הדד" (בנוסחנו: הדר; להלן , לט) הוא "הדד האדומי" (מ"א יא , יד) , ואמר כי "מהטבאל" (להלן , לט) - "אחות תחפנס" (מ"א יא , יט). וחלילה חלילה שהדבר כאשר דבר על ימי יהושפט , וספרו ראוי להשרף. ולמה תמה על שמנה מלכים שמלכו , שהם רבים? והנה מלכי ישראל כפלים במספר , ושני אלה המלכים קרובים לשני מלכי ישראל; גם מלכי יהודה רבים הם ממלכי אדום עד ימי משה. והאמת , שפירוש לפני מלך מלך - על משה , וכן כתוב "ויהי בישורון מלך" (דב' לג , ה). (לב-לג) בלע בן בעור - איננו בלעם (ראה במ' כב , ה). גם בלעם איננו בן לבן הארמי; ויתכן שדרך הדרש (סנה' קה , א) , בעבור שהיה מנחש כמוהו , כי לא יפול מדברי קדמונינו ארצה (ע"פ מ"א א , נב). גם בלעם - ארמי היה (ראה דב' כג , ה) , וזה בלע - אדומי (ראה לעיל , לא). גם יובב בן זרח - איננו איוב , כאשר אמר היצחקי המהביל. (לט) בת מטרד - כטעם "בת ענה בת צבעון" (לעיל , ב); או הזכיר הכתוב שם אביה ושם אמה. מי זהב - כן שמה. והגאון אמר (? וראה ת"א): צורף זהב. ואחרים אמרו: רמז לעושים זהב מהנחושת; ואלה דברי רוח. (מ-מג) וטעם ואלה שמות אלופי עשו... למקומותם - שיש להם היום מקומות ידועים. ואלה דברי משה. ואלה הנזכרים הם בני האלופים הכתובים למעלה , ולא הזכיר כי אם מי שיש לו מקום. ותמנע במקום הזה - זכר (ראה לעיל , יב) , כי יש לנו שמות רבים לזכר ולנקבה שוים; וכן אהליבמה (ראה לעיל , ב). או יהי הפירוש להיות אלוף נוסף , ויהי כן: אלוף תמנע , שהיתה פילגש אליפז (ראה לעיל , יב) , אלה הם אלופיה: עלוה גם יתת. והנה אלה נשיאי עמלק (ראה לעיל , יב). ואלופי אהליבמה היו שבעה בימי משה , אנשי מקומות , על כן הוסיף לבאר: למושבותם.