מאגר הכתר בראשית פרק לו עם פירוש רשב"ם

פרק לו
[א] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ב] עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַחִוִּֽי:
[ג] וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת:
[ד] וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל:
[ה] וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן:
[ו] וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו וְאֶת־בְּנֹתָיו֘ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒ וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַעֲקֹ֥ב אָחִֽיו:
[ז] כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם:
[ח] וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם:
[ט] וְאֵ֛לֶּה תֹּלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר:
[י] אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יא] וַיִּהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז:
[יב] וְתִמְנַ֣ע׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יד] וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יְע֥יּשׁ יְע֥וּשׁ וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח:
[טו] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז:
[טז] אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה:
[יז] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֙חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יח] וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו:
[יט] אֵ֧לֶּה בְנֵי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם: ס
[שביעי] [כ] אֵ֤לֶּה בְנֵֽי־שֵׂעִיר֙ הַחֹרִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָ֑רֶץ לוֹטָ֥ן וְשׁוֹבָ֖ל וְצִבְע֥וֹן וַעֲנָֽה:
[כא] וְדִשׁ֥וֹן וְאֵ֖צֶר וְדִישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י בְּנֵ֥י שֵׂעִ֖יר בְּאֶ֥רֶץ אֱדֽוֹם:
[כב] וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהֵימָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע:
[כג] וְאֵ֙לֶּה֙ בְּנֵ֣י שׁוֹבָ֔ל עַלְוָ֥ן וּמָנַ֖חַת וְעֵיבָ֑ל שְׁפ֖וֹ וְאוֹנָֽם:
[כד] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־צִבְע֖וֹן וְאַיָּ֣ה וַעֲנָ֑ה ה֣וּא עֲנָ֗ה אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א אֶת־הַיֵּמִם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר בִּרְעֹת֥וֹ אֶת־הַחֲמֹרִ֖ים לְצִבְע֥וֹן אָבִֽיו:
[כה] וְאֵ֥לֶּה בְנֵֽי־עֲנָ֖ה דִּשֹׁ֑ן וְאָהֳלִיבָמָ֖ה בַּת־עֲנָֽה:
[כו] וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י דִישָׁ֑ן חֶמְדָּ֥ן וְאֶשְׁבָּ֖ן וְיִתְרָ֥ן וּכְרָֽן:
[כז] אֵ֖לֶּה בְּנֵי־אֵ֑צֶר בִּלְהָ֥ן וְזַעֲוָ֖ן וַעֲקָֽן:
[כח] אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־דִישָׁ֖ן ע֥וּץ וַאֲרָֽן:
[כט] אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י הַחֹרִ֑י אַלּ֤וּף לוֹטָן֙ אַלּ֣וּף שׁוֹבָ֔ל אַלּ֥וּף צִבְע֖וֹן אַלּ֥וּף עֲנָֽה:
[ל] אַלּ֥וּף דִּשֹׁ֛ן אַלּ֥וּף אֵ֖צֶר אַלּ֣וּף דִּישָׁ֑ן אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֧י הַחֹרִ֛י לְאַלֻּפֵיהֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ שֵׂעִֽיר: פ
[לא] וְאֵ֙לֶּה֙ הַמְּלָכִ֔ים אֲשֶׁ֥ר מָלְכ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֑וֹם לִפְנֵ֥י מְלָךְ־מֶ֖לֶךְ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[לב] וַיִּמְלֹ֣ךְ בֶּאֱד֔וֹם בֶּ֖לַע בֶּן־בְּע֑וֹר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ דִּנְהָֽבָה:
[לג] וַיָּ֖מָת בָּ֑לַע וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו יוֹבָ֥ב בֶּן־זֶ֖רַח מִבָּצְרָֽה:
[לד] וַיָּ֖מָת יוֹבָ֑ב וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו חֻשָׁ֖ם מֵאֶ֥רֶץ הַתֵּימָנִֽי:
[לה] וַיָּ֖מָת חֻשָׁ֑ם וַיִּמְלֹ֨ךְ תַּחְתָּ֜יו הֲדַ֣ד בֶּן־בְּדַ֗ד הַמַּכֶּ֤ה אֶת־מִדְיָן֙ בִּשְׂדֵ֣ה מוֹאָ֔ב וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ עֲוִֽית:
[לו] וַיָּ֖מָת הֲדָ֑ד וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שַׂמְלָ֖ה מִמַּשְׂרֵקָֽה:
[לז] וַיָּ֖מָת שַׂמְלָ֑ה וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו שָׁא֖וּל מֵרְחֹב֥וֹת הַנָּהָֽר:
[לח] וַיָּ֖מָת שָׁא֑וּל וַיִּמְלֹ֣ךְ תַּחְתָּ֔יו בַּ֥עַל חָנָ֖ן בֶּן־עַכְבּֽוֹר:
[לט] וַיָּמָת֘ בַּ֣עַל חָנָ֣ן בֶּן־עַכְבּוֹר֒ וַיִּמְלֹ֤ךְ תַּחְתָּיו֙ הֲדַ֔ר וְשֵׁ֥ם עִיר֖וֹ פָּ֑עוּ וְשֵׁ֨ם אִשְׁתּ֤וֹ מְהֵֽיטַבְאֵל֙ בַּת־מַטְרֵ֔ד בַּ֖ת מֵ֥י זָהָֽב:
[מפטיר] [מ] וְ֠אֵלֶּה שְׁמ֞וֹת אַלּוּפֵ֤י עֵשָׂו֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לִמְקֹמֹתָ֖ם בִּשְׁמֹתָ֑ם אַלּ֥וּף תִּמְנָ֛ע אַלּ֥וּף עַֽלְוָ֖ה אַלּ֥וּף יְתֵֽת:
[מא] אַלּ֧וּף אָהֳלִיבָמָ֛ה אַלּ֥וּף אֵלָ֖ה אַלּ֥וּף פִּינֹֽן:
[מב] אַלּ֥וּף קְנַ֛ז אַלּ֥וּף תֵּימָ֖ן אַלּ֥וּף מִבְצָֽר:
[מג] אַלּ֥וּף מַגְדִּיאֵ֖ל אַלּ֣וּף עִירָ֑ם אֵ֣לֶּה׀ אַלּוּפֵ֣י אֱד֗וֹם לְמֹֽשְׁבֹתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ אֲחֻזָּתָ֔ם ה֥וּא עֵשָׂ֖ו אֲבִ֥י אֱדֽוֹם: פ

פרק לו
(ב) עשו לקח את נשיו מבנות כנען - המדקדק יתן לב , כי בפרשה ראשונה של תולדות יצחק נאמר "יהודית בת בארי החתי... בשמת בת אלון החתי" (בר' כו , לד) , "מחלת בת ישמעאל" (בר' כח , ט) , ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל , לא שמה ולא שם אביה , אבל אלון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו; שהוחלפו שמות הבנות , כאשר מצינו בכמה מקומות: "בשמת בת אלון" נקראת כאן עדה בת אלון , ו"מחלת בת ישמעאל" נקראת כאן בשמת. לכן יש לומר: יהודית בת בארי מתה בלא בנים , אבל בת אלון ובת ישמעאל היו להם בנים , המפורשים כאן. ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אחרי כן , אחר שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החיוי , ככתוב לפנינו , כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החורי (ראה להלן , כ) , וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר (להלן , כב). ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה , לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האילו לבסוף. (ו) מפני יעקב אחיו - כי יעקב קנה את הבכורה ודינו היה לירש את יצחק , לכך ישב "בארץ מגורי אביו" (בר' לז , א). (ט) ואלה תולדות עשו - בני בניו , כאשר פירשתי ב"אלה תולדות נח" (בר' ו , ט; ראה בר' לז , ב). (יב) ותמנע היתה פילגש - ראיתי ב'שוחר טוב' (? וראה לק"ט לו , יב): ותמנע - מחובר גם לפסוק העליון , שכן בדברי הימים "צפי וגעתם וקנז ותמנע ועמלק" (דה"א א , לו) , ואחר כך הוא אומר בבני שעיר "ואחות לוטן תמנע" (שם , לט) , דוגמת "אחות נביות" (בר' כח , ט); "אחות אהרן" (שמ' טו , כ); כמו שפרשתי (בבר' כח , ט); וכן כאן: "תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע" (לעיל , יא) , ותמנע היתה פילגש; הראשון - זָכָר , מבני אליפז , והשני - נקבה , "אחות לוטן תמנע" (להלן , כב). וכמוהו יהושע: "ועתה חלק את הארץ... בנחלה לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה. עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה" (יהו' יג , ז - ח) - על כרחיך פסוק שני חסר ממנו , כי היה לו לומר: 'וחצי שבט המנשה השני כבר לקחו נחלתם'. לפיכך יש לך לומר , כי פסוק זה עונה על סוף הפסוק שכתוב בו "וחצי שבט המנשה" , אף על פי שמדברים הפסוקים בשני חצאי שבט מנשה , לאחד מהם חילק משה , ולשני חילק יהושע. ואני שמואל מצאתי פסוק שלישי בדברי הימים דוגמתן , במשפחות בני יהונתן בן שאול: "ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז. ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת" וגו' (דה"א ח , לה - לו). ואותה פרשה נשנית וכפולה בתוך דף אחד: תחלת הפרשה אשר נשנית "ובגבעון ישב (בנוסחנו: ישבו)" (שם ח , כט; ט , לה) , וסוף הפרשה "אלה בני אצל" (שם ח , לח; ט , מד); וכתיב "ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע. ואחז הוליד" וגו' (שם ט , מא - מב) - בעל כרחיך חסר 'ואחז' מפסוק זה , שהיה לו לכתוב: 'ותחרע ואחז. ואחז הוליד' , אלא שתיבת "ואחז הוליד" עונה על פסוק שלמעלה , כאילו כתוב 'ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע ואחז. ואחז הוליד' וגו' , שכך כתוב בפרשה ראשונה (שם ח , לה - לו). (טו) כל אלופים שבפרשה - משרי עיירות ומשפחות. ואלוף קרח הנזכר בבני אליפז (להלן , טז) , נראה בעיני שהוא תמנע שבבני אליפז הנזכר בדברי הימים (דה"א א , לו) , שהרי בבני אהליבמה יש קרח אחר (להלן , יח). (כ) יושבי הארץ - מתחילה , "ובני עשו יירשום" , ככתוב ב'אלה הדברים' , "וישבו תחתם" (דב' ב , יב). (כב) ואחות לוטן תמנע - לפי שהיה גדול שבאחיו , קורא לה אחות לוטן; וכן "אחות נביות" (בר' כח , ט) , וכן "מרים הנביאה אחות אהרן" (שמ' טו , כ). (כד) ואיה וענה - נראה בעיני כך שמן , כ"ופסי" (במ' יג , יד); "ושתי" (אס' א , ט); ואעפ"י שבדברי הימים כתיב "איה וענה" (דה"א א , מ) , אין לדקדק בכך , כאשר כתוב בתורה "עוץ וחול וגתר ומש" (בר' י , כג) , ובדברי הימים "ומשך" (דה"א א , יז). והמפרש (דונש: 'בנס') לו"ו יתירה , יש לתמוה: מה היה לו לכתוב ו"ו יתירה בזה יותר משאר בנים?! והראיות שמביאים אינן , כי אותן ווי"ן שמביאין אינן יתירות: "ותשב תמר ושומימה" (ש"ב יג , כ) - פירושו כמו "שבי אלמנה בת אביך" (בר' לח , יא) , כי ה'ישיבה' הוא כפל לשון של 'שוממה' , והרי הוא כאילו כתוב 'ותשב בדודה ושוממה'; "מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס" (תה' עו , ז) - כך פירושו: מגערת אלהי יעקב נרדם חיל שונאינו הנזכר למעלה , וגם רכבו וסוסיו , כדכתיב "סוס ורכבו רמה בים" (שמ' טו , א). הוא ענה - שנזכר בימי משה על שם גבורתו , אשר מצא את היימים - הגבורים או חיות רעות , ונצחם. לפי פשוטו אין לדקדק יותר. (לא) לפני מלך מלך - לפני משה שהושיע את ישראל; כל שרי עם ועם קורא 'מלך'; כי עד דוד , מצאתי ביוסיפון (ע' 14 ואי') אחרי אילו המלכים קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה. (לט) בת מי זהב - איני מדקדק לפי פשוטו בשמות כל כך. (מ) ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם - באלופים הללו מזכיר מקצתם של אלופים הנאמרים למעלה , בני עשו (לעיל , טו - יט). ויש לומר , שלבסוף נעשו אילו האחרונים עיקר , להיות אלופי עיר ועיר , דכתיב כאן: למקומותם , "בארץ אחוזתם" (להלן , מג); וראיה לדברי , שכל פרשיות בני עשו ובני שעיר והמלכים אשר מלכו , עד סוף הפרשה כולה , הנם כתובים בדברי הימים (דה"א א , לה - נד) , ופרשת אלופי בני עשו הראשונה אינה נזכרת שם כלל , כי אם אלופי פרשה שנייה לבד.