מאגר הכתר בראשית פרק לז טקסט בלבד

פרק לז
{פרשת וישב} [א] וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען:
[ב] אלה׀ תלדות יעקב יוסף בן־שבע־עשרה שנה היה רעה את־אחיו בצאן והוא נער את־בני בלהה ואת־בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את־דבתם רעה אל־אביהם:
[ג] וישראל אהב את־יוסף מכל־בניו כי־בן־זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים:
[ד] ויראו אחיו כי־אתו אהב אביהם מכל־אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם:
[ה] ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו:
[ו] ויאמר אליהם שמעו־נא החלום הזה אשר חלמתי:
[ז] והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם־נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי:
[ח] ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם־משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על־חלמתיו ועל־דבריו:
[ט] ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי:
[י] ויספר אל־אביו ואל־אחיו ויגער־בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה:
[יא] ויקנאו־בו אחיו ואביו שמר את־הדבר:
[שני] [יב] וילכו אחיו לרעות את־צאן אביהם בשכם:
[יג] ויאמר ישראל אל־יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני:
[יד] ויאמר לו לך־נא ראה את־שלום אחיך ואת־שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה:
[טו] וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה־תבקש:
[טז] ויאמר את־אחי אנכי מבקש הגידה־נא לי איפה הם רעים:
[יז] ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן:
[יח] ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו:
[יט] ויאמרו איש אל־אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא:
[כ] ועתה׀ לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה־יהיו חלמתיו:
[כא] וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש:
[כב] ויאמר אלהם ׀ ראובן אל־תשפכו־דם השליכו אתו אל־הבור הזה אשר במדבר ויד אל־תשלחו־בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל־אביו:
[שלישי] [כג] ויהי כאשר־בא יוסף אל־אחיו ויפשיטו את־יוסף את־כתנתו את־כתנת הפסים אשר עליו:
[כד] ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים:
[כה] וישבו לאכל־לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה:
[כו] ויאמר יהודה אל־אחיו מה־בצע כי נהרג את־אחינו וכסינו את־דמו:
[כז] לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל־תהי־בו כי־אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו:
[כח] ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את־יוסף מן־הבור וימכרו את־יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את־יוסף מצרימה:
[כט] וישב ראובן אל־הבור והנה אין־יוסף בבור ויקרע את־בגדיו:
[ל] וישב אל־אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני־בא:
[לא] ויקחו את־כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את־הכתנת בדם:
[לב] וישלחו את־כתנת הפסים ויביאו אל־אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר־נא הכתנת בנך הוא אם־לא:
[לג] ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף:
[לד] ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על־בנו ימים רבים:
[לה] ויקמו כל־בניו וכל־בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי־ארד אל־בני אבל שאלה ויבך אתו אביו:
[לו] והמדנים מכרו אתו אל־מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים: פ