מאגר הכתר בראשית פרק לח עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק לח
(א) ויהי בעת ההיא - אין זאת העת כאשר נמכר יוסף , רק קודם המכרו; וכמהו "משם נסעו הגדגדה... בעת ההיא הבדיל יי' את שבט הלוי" (דב' י , ז - ח) - ושבט הלוי נבחר בשנה השנית , ונסעו אל גדגד בשנת הארבעים. ובמקומו אפרשנו (שם , ו - ז). ולמה הזכיר הכתוב זאת הפרשה במקום הזה , והיה ראוי להיות אחר "והמדנים מכרו אותו" (בר' לז , לו) פרשת "ויוסף הורד מצרימה" (בר' לט , א)? להפריש בין מעשה יוסף בדבר אשת אדוניו (בר' לט , ז ואי') , למעשה אחיו (בר' לז , כג ואי'). והוצרכתי לפירוש הזה , בעבור שאין מיום שנמכר יוסף עד יום רדת אבותינו במצרים רק עשרים ושתים שנה; והנה נולד אונן שהוא שני לבני יהודה (להלן , ד) , וגדל עד שהיה לו זרע (להלן , ט) , וזה לא ימצא פחות משתים עשרה שנה. ועוד: "וירבו הימים" (להלן , יב) , וגם הרתה תמר (ראה להלן , כד) והולידה פרץ (ראה להלן , כט) , והוא בא אל מצרים ויש לו שני בנים (ראה בר' מו , יב). ואל יקשה עליך דבר בצלאל (ראה סנה' סט , ב) , כי בגעתי אל מקומו אפרשנו (שמ' לא , ב). (ב) איש כנעני - יש אומרים (ראה רש"י): סוחר , כמו "כנען בידו מאזני מרמה" (הו' יב , ח); ועם תוספת יו"ד: "ולא יהיה כנעני עוד" (זכ' יד , כא). ויתכן גם להיות כמשמעו. וחכמינו אמרו (סוטה יג , ב) , כי וירד יהודה - שירד מגדולתו; וזה דרך דרש , כי הבא מפאת צפון העולם לדרומו הוא יורד. ואנשי המדות יבינו , כי זה אמת. (ה) בכזיב - שם מקום. (ח) ויבם אותה - טעמו: אחר שאתה יבמה , הראה זה היבום , ובא אל אשת אחיך. ובפרשת "כי ישבו אחים יחדו" (דב' כה , ה) אאריך מעט , אם השם יאריך ימי עד הגיעי שמה. (ט) כי לא לו יהיה הזרע - לא יקרא בשמו , כטעם "והיה הבכור אשר תלד" (דב' כה , ו). ושחת ארצה - היה משחית זרע הקרי ושופך לחוץ בארץ. ואתמה מבן תמים המזרחי , שפירש ושחת ארצה - שעשה לה שלא כדרך הנשים , בעבור שלא תהר; והנה שחת הארץ שלה , כי עליו היא יושבת בארץ. וזה פירוש שיגעון; וחלילה להתגאל זרע קודש בטינוף הטינוף. נתן זרע - בא כמו השלם. (יא) שבי אלמנה בית אביך - בחסרון בי"ת קודם בית , וכן "הנמצא בית יי'" (מ"ב יב , יא). (יב) וינחם יהודה - אחר שקיבל תנחומים , עלה על גוזזי צאנו. על - תחת 'אל'. (יד) ותכס - פועל יוצא , וטעמו: ותכס עצמה. ותתעלף - טעמו: שהסתירה פניה , וכן "ויתעלף" (יונה ד , ח) - הסתיר פניו בבגדיו; וקרוב מהם "מעולפת ספירים" (שה"ש ה , יד). בפתח עינים - שם מקום. ויש אומרים , כי שני עינות מים היו בדרך , ויש להם כדמות פתח; ומשם יעבר יהודה בשובו אל מקומו. (טו) כי כסתה פניה - פירוש "ותתעלף" (לעיל , יד). והמפרש , כי כסתה פניה במיני צבעונין , והביא ראיה מבתו , הבל הוא , כי אין מביאין ראיה מן השוטים. גם נכון הוא שדרשו חכמינו (סוטה י , יב): בבית חמיה. (יח) חותמך - מרב תאותו נתן שלושה דברים ערבון על דבר קל. (כא) ופירוש קדשה - בפסוק "לא יהיה קדש" (דב' כג , יח). (כג) תקח לה - עזוב אותה ותקח העירבון. פן נהיה לבוז וללעג , שנתתי חותם ופתיל ומטה (ראה לעיל , יח) עירבון על גדי. ואני הנה שלחתי את הגדי הזה , ואתה לא מצאתה; וזה אות , כי תקח לה הערבון. (כד) כמשלש חדשים - בתוספת מי"ם קודם שלש. ובימים - בתוספת מי"ם אחר 'שלש' (ראה בר' לא , ה). (כה) היא מוּצֵאת - היה ראוי להיות כמו "מוּדַעַת זאת" (יש' יב , ה) , לולי העלם האל"ף כמשפטה. (כו) כי על כן לא נתתיה - כמו "כי על כן ראיתי פניך" (בר' לג , י) , כטעם קדמונינו (ראה רש"י): הואיל ולא נתתיה. או טעמו: עשתה כן כי לא נתתיה. לדעתה - לשכב עמה. (כח) ויתן יד - האחד מהם; ולא נזכר שמו , כי עוד לא נקרא. גם אלה כמעשה פלא , שנבקעו השליות יחד (ראה פירושו לבר' כה , כה) , והשיב זה ידו ויצא אחיו. (כט) מה פרצת - כאדם שיפרוץ גדר ויצא ממנו; והנה יש עליך משפט זה הפרץ. ואחרים אמרו , שהוא כמו "ופרצת" (בר' כח , יד). והגאון אמר (רס"ג תורה) , כי מה פרצת - כמשמעו , רק עליך פרץ - מגזרת "ויפרץ האיש" (בר' ל , מג)