פרק לח
[רביעי]
[א]
וַֽיְהִי֙
בָּעֵ֣ת
הַהִ֔וא
וַיֵּ֥רֶד
יְהוּדָ֖ה
מֵאֵ֣ת
אֶחָ֑יו
וַיֵּ֛ט
עַד־אִ֥ישׁ
עֲדֻלָּמִ֖י
וּשְׁמ֥וֹ
חִירָֽה:
[ב]
וַיַּרְא־שָׁ֧ם
יְהוּדָ֛ה
בַּת־אִ֥ישׁ
כְּנַעֲנִ֖י
וּשְׁמ֣וֹ
שׁ֑וּעַ
וַיִּקָּחֶ֖הָ
וַיָּבֹ֥א
אֵלֶֽיהָ:
[ג]
וַתַּ֖הַר
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֑ן
וַיִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
עֵֽר:
[ד]
וַתַּ֥הַר
ע֖וֹד
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֑ן
וַתִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
אוֹנָֽן:
[ה]
וַתֹּ֤סֶף
עוֹד֙
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֔ן
וַתִּקְרָ֥א
אֶת־שְׁמ֖וֹ
שֵׁלָ֑ה
וְהָיָ֥ה
בִכְזִ֖יב
בְּלִדְתָּ֥הּ
אֹתֽוֹ:
[ו]
וַיִּקַּ֧ח
יְהוּדָ֛ה
אִשָּׁ֖ה
לְעֵ֣ר
בְּכוֹר֑וֹ
וּשְׁמָ֖הּ
תָּמָֽר:
[ז]
וַיְהִ֗י
עֵ֚ר
בְּכ֣וֹר
יְהוּדָ֔ה
רַ֖ע
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֑ה
וַיְמִתֵ֖הוּ
יְהוָֽה:
[ח]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוּדָה֙
לְאוֹנָ֔ן
בֹּ֛א
אֶל־אֵ֥שֶׁת
אָחִ֖יךָ
וְיַבֵּ֣ם
אֹתָ֑הּ
וְהָקֵ֥ם
זֶ֖רַע
לְאָחִֽיךָ:
[ט]
וַיֵּ֣דַע
אוֹנָ֔ן
כִּ֛י
לֹּ֥א
ל֖וֹ
יִהְיֶ֣ה
הַזָּ֑רַע
וְהָיָ֞ה
אִם־בָּ֨א
אֶל־אֵ֤שֶׁת
אָחִיו֙
וְשִׁחֵ֣ת
אַ֔רְצָה
לְבִלְתִּ֥י
נְתָן־זֶ֖רַע
לְאָחִֽיו:
[י]
וַיֵּ֛רַע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֑ה
וַיָּ֖מֶת
גַּם־אֹתֽוֹ:
[יא]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוּדָה֩
לְתָמָ֨ר
כַּלָּת֜וֹ
שְׁבִ֧י
אַלְמָנָ֣ה
בֵית־אָבִ֗יךְ
עַד־יִגְדַּל֙
שֵׁלָ֣ה
בְנִ֔י
כִּ֣י
אָמַ֔ר
פֶּן־יָמ֥וּת
גַּם־ה֖וּא
כְּאֶחָ֑יו
וַתֵּ֣לֶךְ
תָּמָ֔ר
וַתֵּ֖שֶׁב
בֵּ֥ית
אָבִֽיהָ:
[יב]
וַיִּרְבּוּ֙
הַיָּמִ֔ים
וַתָּ֖מָת
בַּת־שׁ֣וּעַ
אֵֽשֶׁת־יְהוּדָ֑ה
וַיִּנָּ֣חֶם
יְהוּדָ֗ה
וַיַּ֜עַל
עַל־גֹּֽזֲזֵ֤י
צֹאנוֹ֙
ה֗וּא
וְחִירָ֛ה
רֵעֵ֥הוּ
הָעֲדֻלָּמִ֖י
תִּמְנָֽתָה:
[יג]
וַיֻּגַּ֥ד
לְתָמָ֖ר
לֵאמֹ֑ר
הִנֵּ֥ה
חָמִ֛יךְ
עֹלֶ֥ה
תִמְנָ֖תָה
לָגֹ֥ז
צֹאנֽוֹ:
[יד]
וַתָּסַר֩
בִּגְדֵ֨י
אַלְמְנוּתָ֜הּ
מֵעָלֶ֗יהָ
וַתְּכַ֤ס
בַּצָּעִיף֙
וַתִּתְעַלָּ֔ף
וַתֵּ֙שֶׁב֙
בְּפֶ֣תַח
עֵינַ֔יִם
אֲשֶׁ֖ר
עַל־דֶּ֣רֶךְ
תִּמְנָ֑תָה
כִּ֤י
רָֽאֲתָה֙
כִּֽי־גָדַ֣ל
שֵׁלָ֔ה
וְהִ֕וא
לֹא־נִתְּנָ֥ה
ל֖וֹ
לְאִשָּֽׁה:
[טו]
וַיִּרְאֶ֣הָ
יְהוּדָ֔ה
וַֽיַּחְשְׁבֶ֖הָ
לְזוֹנָ֑ה
כִּ֥י
כִסְּתָ֖ה
פָּנֶֽיהָ:
[טז]
וַיֵּ֨ט
אֵלֶ֜יהָ
אֶל־הַדֶּ֗רֶךְ
וַיֹּ֙אמֶר֙
הָֽבָה־נָּא֙
אָב֣וֹא
אֵלַ֔יִךְ
כִּ֚י
לֹ֣א
יָדַ֔ע
כִּ֥י
כַלָּת֖וֹ
הִ֑וא
וַתֹּ֙אמֶר֙
מַה־תִּתֶּן־לִ֔י
כִּ֥י
תָב֖וֹא
אֵלָֽי:
[יז]
וַיֹּ֕אמֶר
אָנֹכִ֛י
אֲשַׁלַּ֥ח
גְּדִֽי־עִזִּ֖ים
מִן־הַצֹּ֑אן
וַתֹּ֕אמֶר
אִם־תִּתֵּ֥ן
עֵרָב֖וֹן
עַ֥ד
שָׁלְחֶֽךָ:
[יח]
וַיֹּ֗אמֶר
מָ֣ה
הָעֵרָבוֹן֘
אֲשֶׁ֣ר
אֶתֶּן־לָךְ֒
וַתֹּ֗אמֶר
חֹתָֽמְךָ֙
וּפְתִילֶ֔ךָ
וּמַטְּךָ֖
אֲשֶׁ֣ר
בְּיָדֶ֑ךָ
וַיִּתֶּן־לָ֛הּ
וַיָּבֹ֥א
אֵלֶ֖יהָ
וַתַּ֥הַר
לֽוֹ:
[יט]
וַתָּ֣קָם
וַתֵּ֔לֶךְ
וַתָּ֥סַר
צְעִיפָ֖הּ
מֵעָלֶ֑יהָ
וַתִּלְבַּ֖שׁ
בִּגְדֵ֥י
אַלְמְנוּתָֽהּ:
[כ]
וַיִּשְׁלַ֨ח
יְהוּדָ֜ה
אֶת־גְּדִ֣י
הָעִזִּ֗ים
בְּיַד֙
רֵעֵ֣הוּ
הָעֲדֻלָּמִ֔י
לָקַ֥חַת
הָעֵרָב֖וֹן
מִיַּ֣ד
הָאִשָּׁ֑ה
וְלֹ֖א
מְצָאָֽהּ:
[כא]
וַיִּשְׁאַ֞ל
אֶת־אַנְשֵׁ֤י
מְקֹמָהּ֙
לֵאמֹ֔ר
אַיֵּ֧ה
הַקְּדֵשָׁ֛ה
הִ֥וא
בָעֵינַ֖יִם
עַל־הַדָּ֑רֶךְ
וַיֹּ֣אמְר֔וּ
לֹא־הָיְתָ֥ה
בָזֶ֖ה
קְדֵשָֽׁה:
[כב]
וַיָּ֙שָׁב֙
אֶל־יְהוּדָ֔ה
וַיֹּ֖אמֶר
לֹ֣א
מְצָאתִ֑יהָ
וְגַ֨ם
אַנְשֵׁ֤י
הַמָּקוֹם֙
אָֽמְר֔וּ
לֹא־הָיְתָ֥ה
בָזֶ֖ה
קְדֵשָֽׁה:
[כג]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוּדָה֙
תִּֽקַּֽח־לָ֔הּ
פֶּ֖ן
נִהְיֶ֣ה
לָב֑וּז
הִנֵּ֤ה
שָׁלַ֙חְתִּי֙
הַגְּדִ֣י
הַזֶּ֔ה
וְאַתָּ֖ה
לֹ֥א
מְצָאתָֽהּ:
[כד]
וַיְהִ֣י׀
כְּמִשְׁלֹ֣שׁ
חֳדָשִׁ֗ים
וַיֻּגַּ֨ד
לִיהוּדָ֤ה
לֵֽאמֹר֙
זָֽנְתָה֙
תָּמָ֣ר
כַּלָּתֶ֔ךָ
וְגַ֛ם
הִנֵּ֥ה
הָרָ֖ה
לִזְנוּנִ֑ים
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוּדָ֔ה
הוֹצִיא֖וּהָ
וְתִשָּׂרֵֽף:
[כה]
הִ֣וא
מוּצֵ֗את
וְהִ֨יא
שָׁלְחָ֤ה
אֶל־חָמִ֙יהָ֙
לֵאמֹ֔ר
לְאִישׁ֙
אֲשֶׁר־אֵ֣לֶּה
לּ֔וֹ
אָנֹכִ֖י
הָרָ֑ה
וַתֹּ֙אמֶר֙
הַכֶּר־נָ֔א
לְמִ֞י
הַחֹתֶ֧מֶת
וְהַפְּתִילִ֛ים
וְהַמַּטֶּ֖ה
הָאֵֽלֶּה:
[כו]
וַיַּכֵּ֣ר
יְהוּדָ֗ה
וַיֹּ֙אמֶר֙
צָדְקָ֣ה
מִמֶּ֔נִּי
כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן
לֹא־נְתַתִּ֖יהָ
לְשֵׁלָ֣ה
בְנִ֑י
וְלֹא־יָסַ֥ף
ע֖וֹד
לְדַעְתָּֽהּ:
[כז]
וַיְהִ֖י
בְּעֵ֣ת
לִדְתָּ֑הּ
וְהִנֵּ֥ה
תְאוֹמִ֖ים
בְּבִטְנָֽהּ:
[כח]
וַיְהִ֥י
בְלִדְתָּ֖הּ
וַיִּתֶּן־יָ֑ד
וַתִּקַּ֣ח
הַמְיַלֶּ֗דֶת
וַתִּקְשֹׁ֨ר
עַל־יָד֤וֹ
שָׁנִי֙
לֵאמֹ֔ר
זֶ֖ה
יָצָ֥א
רִאשֹׁנָֽה:
[כט]
וַיְהִ֣י׀
כְּמֵשִׁ֣יב
יָד֗וֹ
וְהִנֵּה֙
יָצָ֣א
אָחִ֔יו
וַתֹּ֕אמֶר
מַה־פָּרַ֖צְתָּ
עָלֶ֣יךָ
פָּ֑רֶץ
וַיִּקְרָ֥א
שְׁמ֖וֹ
פָּֽרֶץ:
[ל]
וְאַחַר֙
יָצָ֣א
אָחִ֔יו
אֲשֶׁ֥ר
עַל־יָד֖וֹ
הַשָּׁנִ֑י
וַיִּקְרָ֥א
שְׁמ֖וֹ
זָֽרַח:
ס
פרק לח
[רביעי]
[א]
ויהי
בעת
ההוא
וירד
יהודה
מאת
אחיו
ויט
עד איש
עדלמי
ושמו
חירה:
[ב]
וירא שם
יהודה
בת איש
כנעני
ושמו
שוע
ויקחה
ויבא
אליה:
[ג]
ותהר
ותלד
בן
ויקרא
את שמו
ער:
[ד]
ותהר
עוד
ותלד
בן
ותקרא
את שמו
אונן:
[ה]
ותסף
עוד
ותלד
בן
ותקרא
את שמו
שלה
והיה
בכזיב
בלדתה
אתו:
[ו]
ויקח
יהודה
אשה
לער
בכורו
ושמה
תמר:
[ז]
ויהי
ער
בכור
יהודה
רע
בעיני
יהוה
וימתהו
יהוה:
[ח]
ויאמר
יהודה
לאונן
בא
אל אשת
אחיך
ויבם
אתה
והקם
זרע
לאחיך:
[ט]
וידע
אונן
כי
לא
לו
יהיה
הזרע
והיה
אם בא
אל אשת
אחיו
ושחת
ארצה
לבלתי
נתן זרע
לאחיו:
[י]
וירע
בעיני
יהוה
אשר
עשה
וימת
גם אתו:
[יא]
ויאמר
יהודה
לתמר
כלתו
שבי
אלמנה
בית אביך
עד יגדל
שלה
בני
כי
אמר
פן ימות
גם הוא
כאחיו
ותלך
תמר
ותשב
בית
אביה:
[יב]
וירבו
הימים
ותמת
בת שוע
אשת יהודה
וינחם
יהודה
ויעל
על גזזי
צאנו
הוא
וחירה
רעהו
העדלמי
תמנתה:
[יג]
ויגד
לתמר
לאמר
הנה
חמיך
עלה
תמנתה
לגז
צאנו:
[יד]
ותסר
בגדי
אלמנותה
מעליה
ותכס
בצעיף
ותתעלף
ותשב
בפתח
עינים
אשר
על דרך
תמנתה
כי
ראתה
כי גדל
שלה
והוא
לא נתנה
לו
לאשה:
[טו]
ויראה
יהודה
ויחשבה
לזונה
כי
כסתה
פניה:
[טז]
ויט
אליה
אל הדרך
ויאמר
הבה נא
אבוא
אליך
כי
לא
ידע
כי
כלתו
הוא
ותאמר
מה תתן לי
כי
תבוא
אלי:
[יז]
ויאמר
אנכי
אשלח
גדי עזים
מן הצאן
ותאמר
אם תתן
ערבון
עד
שלחך:
[יח]
ויאמר
מה
הערבון
אשר
אתן לך
ותאמר
חתמך
ופתילך
ומטך
אשר
בידך
ויתן לה
ויבא
אליה
ותהר
לו:
[יט]
ותקם
ותלך
ותסר
צעיפה
מעליה
ותלבש
בגדי
אלמנותה:
[כ]
וישלח
יהודה
את גדי
העזים
ביד
רעהו
העדלמי
לקחת
הערבון
מיד
האשה
ולא
מצאה:
[כא]
וישאל
את אנשי
מקמה
לאמר
איה
הקדשה
הוא
בעינים
על הדרך
ויאמרו
לא היתה
בזה
קדשה:
[כב]
וישב
אל יהודה
ויאמר
לא
מצאתיה
וגם
אנשי
המקום
אמרו
לא היתה
בזה
קדשה:
[כג]
ויאמר
יהודה
תקח לה
פן
נהיה
לבוז
הנה
שלחתי
הגדי
הזה
ואתה
לא
מצאתה:
[כד]
ויהי׀
כמשלש
חדשים
ויגד
ליהודה
לאמר
זנתה
תמר
כלתך
וגם
הנה
הרה
לזנונים
ויאמר
יהודה
הוציאוה
ותשרף:
[כה]
הוא
מוצאת
והיא
שלחה
אל חמיה
לאמר
לאיש
אשר אלה
לו
אנכי
הרה
ותאמר
הכר נא
למי
החתמת
והפתילים
והמטה
האלה:
[כו]
ויכר
יהודה
ויאמר
צדקה
ממני
כי על כן
לא נתתיה
לשלה
בני
ולא יסף
עוד
לדעתה:
[כז]
ויהי
בעת
לדתה
והנה
תאומים
בבטנה:
[כח]
ויהי
בלדתה
ויתן יד
ותקח
המילדת
ותקשר
על ידו
שני
לאמר
זה
יצא
ראשנה:
[כט]
ויהי׀
כמשיב
ידו
והנה
יצא
אחיו
ותאמר
מה פרצת
עליך
פרץ
ויקרא
שמו
פרץ:
[ל]
ואחר
יצא
אחיו
אשר
על ידו
השני
ויקרא
שמו
זרח:
ס