פרק לט
[חמישי]
[א]
ויוסף
הורד
מצרימה
ויקנהו
פוטיפר
סריס
פרעה
שר
הטבחים
איש
מצרי
מיד
הישמעאלים
אשר
הורדהו
שמה:
[ב]
ויהי
יהוה
את־יוסף
ויהי
איש
מצליח
ויהי
בבית
אדניו
המצרי:
[ג]
וירא
אדניו
כי
יהוה
אתו
וכל
אשר־הוא
עשה
יהוה
מצליח
בידו:
[ד]
וימצא
יוסף
חן
בעיניו
וישרת
אתו
ויפקדהו
על־ביתו
וכל־יש־לו
נתן
בידו:
[ה]
ויהי
מאז
הפקיד
אתו
בביתו
ועל
כל־אשר
יש־לו
ויברך
יהוה
את־בית
המצרי
בגלל
יוסף
ויהי
ברכת
יהוה
בכל־אשר
יש־לו
בבית
ובשדה:
[ו]
ויעזב
כל־אשר־לו
ביד־יוסף
ולא־ידע
אתו
מאומה
כי
אם־הלחם
אשר־הוא
אוכל
ויהי
יוסף
יפה־תאר
ויפה
מראה:
[ששי]
[ז]
ויהי
אחר
הדברים
האלה
ותשא
אשת־אדניו
את־עיניה
אל־יוסף
ותאמר
שכבה
עמי:
[ח]
וימאן׀
ויאמר
אל־אשת
אדניו
הן
אדני
לא־ידע
אתי
מה־בבית
וכל
אשר־יש־לו
נתן
בידי:
[ט]
איננו
גדול
בבית
הזה
ממני
ולא־חשך
ממני
מאומה
כי
אם־אותך
באשר
את־אשתו
ואיך
אעשה
הרעה
הגדלה
הזאת
וחטאתי
לאלהים:
[י]
ויהי
כדברה
אל־יוסף
יום
׀
יום
ולא־שמע
אליה
לשכב
אצלה
להיות
עמה:
[יא]
ויהי
כהיום
הזה
ויבא
הביתה
לעשות
מלאכתו
ואין
איש
מאנשי
הבית
שם
בבית:
[יב]
ותתפשהו
בבגדו
לאמר
שכבה
עמי
ויעזב
בגדו
בידה
וינס
ויצא
החוצה:
[יג]
ויהי
כראותה
כי־עזב
בגדו
בידה
וינס
החוצה:
[יד]
ותקרא
לאנשי
ביתה
ותאמר
להם
לאמר
ראו
הביא
לנו
איש
עברי
לצחק
בנו
בא
אלי
לשכב
עמי
ואקרא
בקול
גדול:
[טו]
ויהי
כשמעו
כי־הרימתי
קולי
ואקרא
ויעזב
בגדו
אצלי
וינס
ויצא
החוצה:
[טז]
ותנח
בגדו
אצלה
עד־בוא
אדניו
אל־ביתו:
[יז]
ותדבר
אליו
כדברים
האלה
לאמר
בא־אלי
העבד
העברי
אשר־הבאת
לנו
לצחק
בי:
[יח]
ויהי
כהרימי
קולי
ואקרא
ויעזב
בגדו
אצלי
וינס
החוצה:
[יט]
ויהי
כשמע
אדניו
את־דברי
אשתו
אשר
דברה
אליו
לאמר
כדברים
האלה
עשה
לי
עבדך
ויחר
אפו:
[כ]
ויקח
אדני
יוסף
אתו
ויתנהו
אל־בית
הסהר
מקום
אשר־אסורי
אסירי
המלך
אסורים
ויהי־שם
בבית
הסהר:
[כא]
ויהי
יהוה
את־יוסף
ויט
אליו
חסד
ויתן
חנו
בעיני
שר
בית־הסהר:
[כב]
ויתן
שר
בית־הסהר
ביד־יוסף
את
כל־האסירם
אשר
בבית
הסהר
ואת
כל־אשר
עשים
שם
הוא
היה
עשה:
[כג]
אין׀
שר
בית־הסהר
ראה
את־כל־מאומה
בידו
באשר
יהוה
אתו
ואשר־הוא
עשה
יהוה
מצליח:
פ