פרק לט
[חמישי]
[א]
וְיוֹסֵ֖ף
הוּרַ֣ד
מִצְרָ֑יְמָה
וַיִּקְנֵ֡הוּ
פּוֹטִיפַר֩
סְרִ֨יס
פַּרְעֹ֜ה
שַׂ֤ר
הַטַּבָּחִים֙
אִ֣ישׁ
מִצְרִ֔י
מִיַּד֙
הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים
אֲשֶׁ֥ר
הוֹרִדֻ֖הוּ
שָֽׁמָּה:
[ב]
וַיְהִ֤י
יְהוָה֙
אֶת־יוֹסֵ֔ף
וַיְהִ֖י
אִ֣ישׁ
מַצְלִ֑יחַ
וַיְהִ֕י
בְּבֵ֖ית
אֲדֹנָ֥יו
הַמִּצְרִֽי:
[ג]
וַיַּ֣רְא
אֲדֹנָ֔יו
כִּ֥י
יְהוָ֖ה
אִתּ֑וֹ
וְכֹל֙
אֲשֶׁר־ה֣וּא
עֹשֶׂ֔ה
יְהוָ֖ה
מַצְלִ֥יחַ
בְּיָדֽוֹ:
[ד]
וַיִּמְצָ֨א
יוֹסֵ֥ף
חֵ֛ן
בְּעֵינָ֖יו
וַיְשָׁ֣רֶת
אֹת֑וֹ
וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙
עַל־בֵּית֔וֹ
וְכָל־יֶשׁ־ל֖וֹ
נָתַ֥ן
בְּיָדֽוֹ:
[ה]
וַיְהִ֡י
מֵאָז֩
הִפְקִ֨יד
אֹת֜וֹ
בְּבֵית֗וֹ
וְעַל֙
כָּל־אֲשֶׁ֣ר
יֶשׁ־ל֔וֹ
וַיְבָ֧רֶךְ
יְהוָ֛ה
אֶת־בֵּ֥ית
הַמִּצְרִ֖י
בִּגְלַ֣ל
יוֹסֵ֑ף
וַיְהִ֞י
בִּרְכַּ֤ת
יְהוָה֙
בְּכָל־אֲשֶׁ֣ר
יֶשׁ־ל֔וֹ
בַּבַּ֖יִת
וּבַשָּׂדֶֽה:
[ו]
וַיַּעֲזֹ֣ב
כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ֘
בְּיַד־יוֹסֵף֒
וְלֹֽא־יָדַ֤ע
אִתּוֹ֙
מְא֔וּמָה
כִּ֥י
אִם־הַלֶּ֖חֶם
אֲשֶׁר־ה֣וּא
אוֹכֵ֑ל
וַיְהִ֣י
יוֹסֵ֔ף
יְפֵה־תֹ֖אַר
וִיפֵ֥ה
מַרְאֶֽה:
[ששי]
[ז]
וַיְהִ֗י
אַחַר֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
וַתִּשָּׂ֧א
אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו
אֶת־עֵינֶ֖יהָ
אֶל־יוֹסֵ֑ף
וַתֹּ֖אמֶר
שִׁכְבָ֥ה
עִמִּֽי:
[ח]
וַיְמָאֵ֓ן׀
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־אֵ֣שֶׁת
אֲדֹנָ֔יו
הֵ֣ן
אֲדֹנִ֔י
לֹא־יָדַ֥ע
אִתִּ֖י
מַה־בַּבָּ֑יִת
וְכֹ֥ל
אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ
נָתַ֥ן
בְּיָדִֽי:
[ט]
אֵינֶ֨נּוּ
גָד֜וֹל
בַּבַּ֣יִת
הַזֶּה֘
מִמֶּנִּי֒
וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ
מִמֶּ֙נִּי֙
מְא֔וּמָה
כִּ֥י
אִם־אוֹתָ֖ךְ
בַּאֲשֶׁ֣ר
אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ
וְאֵ֨יךְ
אֶעֱשֶׂ֜ה
הָרָעָ֤ה
הַגְּדֹלָה֙
הַזֹּ֔את
וְחָטָ֖אתִי
לֵאלֹהִֽים:
[י]
וַיְהִ֕י
כְּדַבְּרָ֥הּ
אֶל־יוֹסֵ֖ף
י֣וֹם
׀
י֑וֹם
וְלֹא־שָׁמַ֥ע
אֵלֶ֛יהָ
לִשְׁכַּ֥ב
אֶצְלָ֖הּ
לִהְי֥וֹת
עִמָּֽהּ:
[יא]
וַֽיְהִי֙
כְּהַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
וַיָּבֹ֥א
הַבַּ֖יְתָה
לַעֲשׂ֣וֹת
מְלַאכְתּ֑וֹ
וְאֵ֨ין
אִ֜ישׁ
מֵאַנְשֵׁ֥י
הַבַּ֛יִת
שָׁ֖ם
בַּבָּֽיִת:
[יב]
וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ
בְּבִגְד֛וֹ
לֵאמֹ֖ר
שִׁכְבָ֣ה
עִמִּ֑י
וַיַּעֲזֹ֤ב
בִּגְדוֹ֙
בְּיָדָ֔הּ
וַיָּ֖נָס
וַיֵּצֵ֥א
הַחֽוּצָה:
[יג]
וַֽיְהִי֙
כִּרְאוֹתָ֔הּ
כִּֽי־עָזַ֥ב
בִּגְד֖וֹ
בְּיָדָ֑הּ
וַיָּ֖נָס
הַחֽוּצָה:
[יד]
וַתִּקְרָ֞א
לְאַנְשֵׁ֣י
בֵיתָ֗הּ
וַתֹּ֤אמֶר
לָהֶם֙
לֵאמֹ֔ר
רְא֗וּ
הֵ֥בִיא
לָ֛נוּ
אִ֥ישׁ
עִבְרִ֖י
לְצַ֣חֶק
בָּ֑נוּ
בָּ֤א
אֵלַי֙
לִשְׁכַּ֣ב
עִמִּ֔י
וָאֶקְרָ֖א
בְּק֥וֹל
גָּדֽוֹל:
[טו]
וַיְהִ֣י
כְשָׁמְע֔וֹ
כִּֽי־הֲרִימֹ֥תִי
קוֹלִ֖י
וָאֶקְרָ֑א
וַיַּעֲזֹ֤ב
בִּגְדוֹ֙
אֶצְלִ֔י
וַיָּ֖נָס
וַיֵּצֵ֥א
הַחֽוּצָה:
[טז]
וַתַּנַּ֥ח
בִּגְד֖וֹ
אֶצְלָ֑הּ
עַד־בּ֥וֹא
אֲדֹנָ֖יו
אֶל־בֵּיתֽוֹ:
[יז]
וַתְּדַבֵּ֣ר
אֵלָ֔יו
כַּדְּבָרִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
לֵאמֹ֑ר
בָּֽא־אֵלַ֞י
הָעֶ֧בֶד
הָעִבְרִ֛י
אֲשֶׁר־הֵבֵ֥אתָ
לָּ֖נוּ
לְצַ֥חֶק
בִּֽי:
[יח]
וַיְהִ֕י
כַּהֲרִימִ֥י
קוֹלִ֖י
וָאֶקְרָ֑א
וַיַּעֲזֹ֥ב
בִּגְד֛וֹ
אֶצְלִ֖י
וַיָּ֥נָס
הַחֽוּצָה:
[יט]
וַיְהִי֩
כִשְׁמֹ֨עַ
אֲדֹנָ֜יו
אֶת־דִּבְרֵ֣י
אִשְׁתּ֗וֹ
אֲשֶׁ֨ר
דִּבְּרָ֤ה
אֵלָיו֙
לֵאמֹ֔ר
כַּדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
עָ֥שָׂה
לִ֖י
עַבְדֶּ֑ךָ
וַיִּ֖חַר
אַפּֽוֹ:
[כ]
וַיִּקַּח֩
אֲדֹנֵ֨י
יוֹסֵ֜ף
אֹת֗וֹ
וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙
אֶל־בֵּ֣ית
הַסֹּ֔הַר
מְק֕וֹם
אֲשֶׁר־אֲסִורֵ֥י
אֲסִירֵ֥י
הַמֶּ֖לֶךְ
אֲסוּרִ֑ים
וַֽיְהִי־שָׁ֖ם
בְּבֵ֥ית
הַסֹּֽהַר:
[כא]
וַיְהִ֤י
יְהוָה֙
אֶת־יוֹסֵ֔ף
וַיֵּ֥ט
אֵלָ֖יו
חָ֑סֶד
וַיִּתֵּ֣ן
חִנּ֔וֹ
בְּעֵינֵ֖י
שַׂ֥ר
בֵּית־הַסֹּֽהַר:
[כב]
וַיִּתֵּ֞ן
שַׂ֤ר
בֵּית־הַסֹּ֙הַר֙
בְּיַד־יוֹסֵ֔ף
אֵ֚ת
כָּל־הָ֣אֲסִירִ֔ם
אֲשֶׁ֖ר
בְּבֵ֣ית
הַסֹּ֑הַר
וְאֵ֨ת
כָּל־אֲשֶׁ֤ר
עֹשִׂים֙
שָׁ֔ם
ה֖וּא
הָיָ֥ה
עֹשֶֽׂה:
[כג]
אֵ֣ין׀
שַׂ֣ר
בֵּית־הַסֹּ֗הַר
רֹאֶ֤ה
אֶֽת־כָּל־מְא֙וּמָה֙
בְּיָד֔וֹ
בַּאֲשֶׁ֥ר
יְהוָ֖ה
אִתּ֑וֹ
וַאֲשֶׁר־ה֥וּא
עֹשֶׂ֖ה
יְהוָ֥ה
מַצְלִֽיחַ:
פ
פרק לט
(ו)
ולא
ידע
אתו
מאומה
כי
אם
הלחם
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שהוא
כנוי
לשכיבת
אשתו
,
וזה
רחוק.
ועוד
,
כי
אדוני
יוסף
סריס
היה
(ראה
בר'
לז
,
לו).
והנכון
בעיני
,
שכל
אשר
לו
היה
בידו
,
חוץ
מהלחם
,
שלא
היה
אפילו
נוגע
בו
,
בעבור
היותו
עברי
,
כי
הנה
מפורש
"כי
לא
יוכלון
המצרים
לאכול
את
העברים
לחם"
(בר'
מג
,
לב).
כי
פוטיפר
ידע
שיוסף
עברי
הוא
,
וכן
אשתו
אומרת
"ראו
הביא
לנו
איש
עברי"
(להלן
,
יד).
ויהי
יוסף
יפה
תואר
-
כאמו
(ראה
בר'
כט
,
יז).
(י)
לשכב
אצלה
-
אפילו
שישכב
במקום
קרוב
ממנה
,
או
להיות
עמה
לדבר
שיחות.
(יא)
ויהי
כהיום
הזה
-
משבוע
אחד
מהיום
שהחלה
לדבר
לו
"שכבה
עמי"
(לעיל
,
ז)
,
או
מחדש
אחד
,
או
אחר
שנה
תמימה;
והוא
הנכון
בעיניי.
לעשות
מלאכתו
-
מלאכת
הבית
או
הממון.
כי
פקיד
היה
על
הכל.
ודרש
(תנח'
וישב
ט)
ואין
איש
-
דברי
יחיד
הם.
(יד)
הביא
לנו
-
בעלי.
(יט)
ויחר
אפו
-
אע"פ
כן
לא
הרגו
,
כי
בספק
היה
הדבר
אצלו.
(כא)
בית
הסוהר
-
לא
נדע
אם
הוא
לשון
הקודש
אם
לשון
מצרים
,
בעבור
שפירש
אחריו
ואמר
מה
הוא;
כמו
"האחשתרנים"
(אס'
ח
,
י)
,
שהוא
לשון
פרס
,
ופירש
שהם
"בני
הרמכים"
(שם).
(כב)
ואת
כל
אשר
עושים
-
יש
אומרים
,
כי
היה
מתעסק
באומנות
שיחיה
ממנו
,
כאשר
היו
עושים
האסורים.
והקרוב
אלי
,
שפירושו:
כל
אשר
היו
עושים
,
כאילו
היה
הוא
העושה
,
כי
פקיד
היה
עליהם;
והפסוק
הבא
אחריו
(להלן
,
כג)
לְעֵד.