מאגר הכתר בראשית פרק לט עם פירוש רש"י

פרק לט
(א) ויוסף הורד מצרימה - חוזר לעניין הראשון , אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף , לומר שבשבילה הורידוהו מגדולתו. ועוד: כדי לסמוך מעשה אשתו של פוטיפר למעשה תמר , לומר לך: מה זו לשם שמים אף זו לשם שמים , שראתה באיצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד ממנו בנים , ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה (ראה ב"ר פה , ב). (ג) כי יי' אתו - שם שמים שגור בפיו (ראה תנח' וישב ח). (ד) וכל יש לו נתן בידו - הרי לשון קצר , חסר 'אשר'. (ו-ז) ולא ידע אתו מאומה - לא היה נותן לבו לכלום. כי אם הלחם - היא אשתו , אלא שדיבר בלשון נקייה (ראה ב"ר פו , ו). ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה - כיון שראה עצמו מושל , התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו. אמר הקדוש ברוך הוא: אביך מתאבל , ואתה מסלסל בשערך? אני מגרה בך את הדוב (ראה תנח' וישב ח) , מיד: ותשא אשת אדניו. כל מקום שנאמר אַחַר - סמוך. (ט) וחטאתי לאלהים - בני נח נצטוו על העריות (ראה סנה' נז , א). (י) לשכב אצלה - אפילו בלא תשמיש (ראה סוטה ג , ב); להיות עמה - לעולם הבא (ראה סוטה ג , ב). (יא) ויהי כהיום הזה - כלומר: כאשר הגיע יום המיוחד , יום צחוק , יום איד שלהם , שהלכו כולם לבית עבודה זרה , אמרה: אין לי יום הגון ליזקק ליוסף כיום הזה. אמרה להם , חולה היא ואינה יכולה לילך (ראה סוטה לו , ב). לעשות מלאכתו - רב ושמואל , חד אמר: מלאכתו ממש , וחד אמר: לעשות צרכיו עמה , אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו' , כדאיתא במסכת סוטה (לו , ב). (יד) ראו הביא לנו - הרי זה לשון קצרה: הביא לנו - ולא פירש מי הביאו; ועל בעלה אומרת כן. עברי - מעבר הנהר מבני עבר. (טז) עד בא אדניו - של יוסף. (יז) בא אלי לצחק בי - העבד העברי שהבאת לנו. (יט) ויהי כשמע אדניו - בשעת תשמיש אמרה לו (ראה ב"ר פז , ט) , וזהו: כדברים האלה עשה לי עבדך - ענייני תשמיש כאלה. (כא) ויט אליו חסד - שיהא מקובל לכל רואיו , לשון 'נאה וחסודה' שבמשנה (ראה כתובות יז , א). (כב) הוא היה עושה - כתרגומו: "בממריה הוה מתעבד". (כג) באשר יי' אתו - בשביל שיי' אתו.