מאגר הכתר בראשית פרק לט עם פירוש רד"ק

פרק לט
(א) ויוסף הורד - וכבר אמר זה (ראה בר' לז , לו) , אלא שנה אותו הֵנָה , לסדר ענין יוסף. (ב) ויהי יי' את יוסף. ויהי איש מצליח - בכל ענייניו היה מצליח , וכן היה מצליח בבית אדניו המצרי - בכל מה שהיה שולח לו ידו בעסק אדניו , היתה בו הצלחה. (ג) וירא. (ד) וימצא. וישרת אותו - לפי שמצא חן בעיניו , שמהו לשרת עצמו ולא אחר מבני הבית , אלא שיהיה עומד לפניו לבדו; ושמהו פקיד על ביתו , שלא יֵעָשה דבר בביתו אלא על פיו. וכל יש לו - וכל אשר יש לו. (ה) ויהי. (ו) ויעזב. ולא ידע אתו מאומה - לא היה מסתכל ונזקק לשום דבר שהיה לו , אלא הכל היה מטיל עליו; ומה שיעשה הוא יהיה עשוי , לבד מענין מאכלו , שלא היה עוזב בידו , לפי שהיה מעם אחר , כמו שאומר "כי לא יוכלון המצרים לאכול את העברים לחם" (בר' מג , לב). ויש דרש (ב"ר פו , ו): כי אם הלחם אשר הוא אוכל - זה אשתו , ולשון נקיה הוא. ויהי יוסף יפה תאר - אמר זה לפי שאמר "ותשא אשת אדניו" (להלן , ז). ותאר ומראה פירשנו ברחל (בר' כט , יז). (ז) ויהי אחר הדברים האלה - אחר זמן שהיה יוסף בבית המצרי גדול ונכבד ויושב לבטח , הרגיזהו דבר אשת פוטיפר; והכל היה סבה לטובתו ולטובת אביו ואחיו. אע"פ שהיה קשה מתחלה , לטובה היה בסוף. וכן חטא "המשקה והאופה" (ראה בר' מ , ה ואי') , וחלום פרעה (ראה בר' מא) - הכל היה סבה מאת האל יתברך , כי על ידי כל זה עלה יוסף לגדולה; ונִכתב הספור הזה להודיע סבת הדברים. ואם יקרה לאדם שום מקרה , יבטח באל , וידע שסופו לטובה. ונִכתב גם כן להודיע צדקו של יוסף , ושילמוד אדם ממנו לכבוש את יצרו , שלא יטה לדבר עברה; ולשמור אמונה למי שבוטח בו , יהיה מי שיהיה , ולא ישקר בו. (ח) וימאן - מבואר הוא. (ט) איננו - איננו בבית הזה מי שהוא גדול ממני , ואיך אשקר בו , והוא עשה עמי כל הכבוד הזה. כי אם אותך באשר את אשתו - וזה מסייע לדברי הדרש שכתבנו (לעיל , ו). או אפשר , שמנע ממנו בפרוש והזהירו על אשתו , לפי שהיה "יפה תואר ויפה מראה" (לעיל , ו); אע"פ שלא נכתב זה. ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת - לשכב עם אשתו , ואשקר בו; ועוד שאחטא בזה לאלהים , שצוה בני אדם על העריות; כמו שכתבנו בסדר בראשית "ודבק באשתו" (בר' ב , כד) - ולא באשת חברו. (י) ויהי. לשכב אצלה להיות עמה - או אפִלו להיות עמה במטה שלא בקרוב בשר , לא שמע אליה. ובדרש (סוטה ג , ב): לשכב אצלה - בעולם הזה , להיות עמה - לעולם הבא. (יא) ויהי כהיום הזה - יום אחד , כמו היום הזה שפצרה בו מאד "לשכב אצלה להיות עמה" (לעיל , י); בא ביום אחר גם כן , והבית היה פנוי מאנשיו. לעשות מלאכתו - לפקוד ענין הבית המוטל עליו , וכמו שתרגם אנקלוס. (יב) ותתפשהו. (יג) ויהי. (יד) ותקרא - והלא לא היו בבית? אלא קראה בקול , ושמעוה ובאו , כמו שאמרה בסַפְּרָה: ואקרא בקול גדול. ותאמר... לאמר - לאמר לבעלה. הביא לנו - אִמְרו לו: איך הביא לנו זה האיש?! בנו - לשון תפארת. (טו) ויהי. ויעזב בגדו אצלי - כי תפשתיו בבגדו לעכבהו , עד שתבאו אתם ותתפשוהו. (טז) ותנח. (יז) ותדבר. כדברים האלה - שדברה אל אנשי הבית. ואמר כדברים בכ"ף השיעור , כלומר: פחות מהם או יותר עליהם , אבל הענין אחד. (יח) ויהי. (יט) ויהי. (כ) ויקח. אל בית הסהר - כמו 'בבית הסוהר' , וכן "ואל הארון תתן" (שמ' כה , כא) - כמו 'בארון'. אסורי כתיב , והוא פעול , ואסירי קרי , והוא תואר; והענין אחד. ויהי שם - שלא התחרט אדניו עליו להוציאו משם , כי האמין לדברי אשתו; וכתוב "כי קנאת חמת גבר ולא יחמול ביום נקם" (ראה מש' ו , לד). (כא) ויהי. (כב) ויתן. האסירים - תֹאר. הוא היה עושה - כתרגומו , שלא היו עושים דבר אלא על פיו , כאלו הוא היה עושה. (כג) אין. את כל מאומה - למעט יותר , וכן "הרק אך במשה" (במ' יב , ב). ולרבוי "ואף גם זאת" (וי' כו , מד).