מאגר הכתר בראשית פרק מ עם פירוש רד"ק

פרק מ
[שביעי] [א] וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם:
[ב] וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים:
[ג] וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:
[ד] וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר:
[ה] וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:
[ו] וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים:
[ז] וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
[ח] וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי:
[ט] וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי:
[י] וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים:
[יא] וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[יב] וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יג] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד] כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּֽאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
[טו] כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:
[טז] וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז] וּבַסַּ֣ל הָעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי:
[יח] וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יט] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר] [כ] וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
[כא] וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[כב] וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
[כג] וְלֹא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: פ

פרק מ
(א) ויהי אחר. לאדוניהם - בתנועת האל"ף. (ב) ויקצוף. שנה לכתוב על שר המשקים ועל שר האופים , וכבר זכרם , להודיע כי על השרים קצף , והם שחטאו; ולפי שיוסף שרת אותם , כי לא שרת אלא לשרים גדולים. (ג) ויתן. מקום אשר יוסף - כתב זה לפי מה שאמר באחרונה , שהגידו לו חלומותם , ובסבתם יצא יוסף מבית הסוהר. ובא מקום - סמוך על מלת אשר , וכן "מְקום לא ידע אל" (איוב יח , כא); ומְשוֹש את רצין (יש' ח , ו). (ד) ויפקוד - מנה את יוסף להיותו עמם ולשרתם. ימים - ולא זכר כמה; ואפשר כי היה שנה שהיו במשמר , וכן "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט). (ה) ויחלמו. איש כפתרון חלומו - כענין הפתרון חלמו: כל אחד מהם כפי שנפתר לו , כן חלם; רוצה לומר , כי מכוון היה הפתרון לחלום. המשקה והאופה - אמר זה , ואע"פ שזכרם כבר , לפי שכל אחד ראה חלומו כפי מלאכתו שנתמנה עליה. ואמר אשר למלך מצרים - לפי שהחלום היה בעבודתם לו , כל אחד לפי עבודתו. ואמר אשר אסורים בבית הסהר - לפי שמשם יצאו על ידי חלומותיהם. (ו) ויבא. זועפים - כי נבהל כל אחד על חלומו , כי לא ידע מה הוא. (ז) וישאל. אמר את סריסי ואמר אשר אתו , כי לפי שראה אותם זועפים , עליו לשאול להם מה זה , כי גדולים היו , כי סריסי פרעה היו; ועוד , כי אתו היו במשמר , ואדניו צוהו לשרתם. (ח) ויאמרו. ופותר אין אותו - כי שאלו לאחרים שהיו בבית הסוהר , ולא מצאו מי שיפתור אותו. הלא (בנוסחנו: הלוא) לאלהים פתרונים - כמו שהחלומות שלו , והוא יחלים בני אדם ויראה להם העתידות , כן לו הפתרונים , שישכיל בני אדם להבין דברי החלומות ופתרונם; שאם לא ימצא פותר חלומות , יהיו החלומות לבטלה. ספרו נא לי - אולי ישכיל אותי אלהים לפתור החלום. (ט) ויספר. בחלומי - ראיתי בחלומי. (י) שלשה שריגים - סעיפי הגפן נקראו 'שריגים'. והיא כפורחת - בעת שהיתה הגפן פורחת , והוא הוצאת העלים , באותו העת עלתה נצה - והוא הבוסר; והיתה אשכולות , ומיד הבשילו אשכלותיה עד שהיו ענבים; כי לא יקראו 'ענבים' עד שיתבשלו. וכמו כ"ף כפורחת - כ"ף "כמשיב ידו" (בר' לח , כט) , כמו שפירשנו. (יא) וכוס. ואשחט - ענין 'עצור' , וכן במשנה (שבת כב , א): אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין. אל כוס - כמו 'בכוס' , כמו "ואל הארון תתן" (שמ' כה , כא) , וזולתו. (יב) ויאמר. שלשת ימים - השכיל יוסף בחלום וראה , כי המעשה הזה היה מהיר מאד , כי בשעה פרחה ועלתה נצה והבשילו ענבים ועשה היין. לפיכך לקח הזמן המועט , ואמר ימים , ולא 'חדשים' ולא 'שנים'. (יג) בעוד. ישא פרעה את ראשך - ירים ראשך שהוא עתה בשפל , שאתה במאסר. והשיבך - בפתח הו"ו; "והשיבך יי' מצרים" (דב' כח , סח) - בסגול הו"ו. (יד) כי אם זכרתני - כי אם תזכרני אתך כאשר ייטב לך - תעשה הדין לזכרני בטובתך , לעשות עמי טובה. כי על ידי פתרוני באה לך בשורה טובה , ושמחתיך מעצבך; וראוי לך שתיטיב לי כשיתקיים פתרוני. זהו שאמר כאשר ייטב לך. ועשית נא עמדי חסד - עוד אני מבקש ממך , שתעשה עמי חסד , והוא , שתזכירני אל פרעה. והוצאתני - כלומר: השתדל עם פרעה להוציאני , כי אתה שר וגדול לפניו , וישמע אליך , כי שלא כדין "שמו אותי בבור" (להלן , טו). (טו) כי גנב גנבתי - רוצה לומר: גנבתי מבית אבי , שהוא בארץ העברים. כי ידועה היתה זו משפחת העברים , שהם האבות , שהיו גרים בארץ כנען; לפיכך יחש הארץ אליהם. (טז) וירא - ראה בלבו להשמעות אזניו (ע"פ יח' כד , כו) הפתרון , כי טוב הוא , וחשב כי כן יאמר פתרון חלומו טוב; כי דעת בני אדם , כי החלומות הולכים אחר הפתרון. וכן בדברי רבותינו ז"ל (ברכות נה , ב): כל החלומות הולכים אחר הפה. ויוסף , מה שהבין בחלום כל אחד , פתר לפי שכלו , אם טוב ואם רע. ויאמר. סלי חורי - מן "ויקוב חור" (מ"ב יב , י); כי הסלים עשויים משבטים קלופים , חרים חרים , כי יעשו אותם מעשה שבכה (ע"פ מ"א ז , יז). וחורי - כמו 'חרים' , וכן "ראש השלשי" (ש"ב כג , ח) - כמו 'שלישים' , והדומים לו; כמו שכתבנו בספר מכלל , ב) , כי פעמים יספיקו בסימן אחד מן הרבוי. ולא דבר , מה היה בשני הסלים. ובדברי רבותינו ז"ל מפרש (ירוש' ביצה ב , ו): חרי - מענין 'חררה' , שהיא "עוגת רצפים" (מ"א יט , ו). והיו בשנים הסלים חררות , ובעליון - "מכל מאכל פרעה" (להלן , יז) בדבר הלחם , שהוא "מעשה אופה" (שם) , לעשות מינים רבים מן הבצק , אפוים בתנור או במחבת. (יז) ובסל - מבואר הוא. (יח) ויען יוסף - אמר גם לזה שלשת ימים , כי גם המעשה הזה היה מהיר ומתוקן להביא לפני פרעה , כמו היין , אלא שלא הביא המאכל לפני פרעה; ומזה הבין יוסף , כי לא ישיבהו פרעה על כנו , אם כן דינו יהיה להריגה. לפיכך אמר לו: (יט) ישא פרעה את ראשך מעליך - רוצה לומר: יסיר ראשך בסיף ואחר כן יתלה אותו. והתליה הבין ממה שאמר: "והעוף אוכל אותם מן הסל" (לעיל , יז) - והעוף יאכל בשר הנתלה (ראה ש"ב כא , י) , שאינו נקבר. (כ) ויהי. ביום הולדת את פרעה - יש מפרשים: יום שנולד בן לפרעה; או פרושו: יום שנולד פרעה. והיה עושה משתה בכל שנה באותו היום. ומה שאמר את - כמו "יֵחָלֵק את הארץ" (במ' כו , נה); וכן אמר "יום הולדת אותך" (יח' טז , ד). (כא) וישב. (כב) ואת. (כג) ולא זכר - לא זכרו להיטיב לו. וישכחהו - שלא הזכירו אל פרעה.