מאגר הכתר בראשית פרק מ עם פירוש רש"י

פרק מ
[שביעי] [א] וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם:
[ב] וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים:
[ג] וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:
[ד] וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר:
[ה] וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:
[ו] וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים:
[ז] וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
[ח] וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי:
[ט] וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי:
[י] וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים:
[יא] וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[יב] וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יג] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד] כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּֽאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
[טו] כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:
[טז] וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז] וּבַסַּ֣ל הָעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי:
[יח] וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יט] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר] [כ] וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
[כא] וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[כב] וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
[כג] וְלֹא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: פ

פרק מ
(א) אחר הדברים האלה - לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו , הביא להם הקדוש ברוך הוא סורחנם של אילו , שיפנו אליהם ולא אליו (ראה ב"ר פח , א); ועוד: שתבא הרווחה לצדיק על ידיהם. חטאו - זה נמצא זבוב בפיילי פוטרין שלו , וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו (ראה ב"ר פח , ב). אופה - את הפת של מלך. ואין לשון 'אפייה' אלא בפת; ובלעז - 'פשטור'. (ד) ויפקד שר הטבחים את יוסף - להיות אתם. ויהיו ימים במשמר - שנים עשר חדש. (ה) ויחלמו חלום שניהם - ויחלמו שניהם חלום , זהו פשוטו. ומדרשו (ב"ר פח , ד): כל אחד חלם חלום שניהם , שחלם את חלומו ופתרון חלום חבירו; וזהו שנאמר "וירא שר האופים כי טוב פתר" (להלן , טז). איש כפתרון חלומו - כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם. (ו) זועפים - עצבים; כמו "סר וזעף" (מ"א כ , מג); "זעף יי' אשא" (מי' ז , ט). (י) שריגים - זמורות ארוכים שקורין 'ווידיץ' (בלעז). והיא כפרחת - דומה לפורחת. [והיא כפורחת - נדמית לי בחלומי כאילו היא פורחת , ואחר הפרח עלתה נצה - נעשה סמדר , 'אשפניר' בלעז , ואחר כך הבשילו; "והיא כדאפרחת אפקית לבלבין" - עד כאן תרגום של כפרחת. 'נץ' גדול מ'פרח' , כדכתיב: "ובוסר גומל יהיה נצה" (יש' יח , ה) , וכתיב: "ויוצא פרח ויצץ ציץ" (במ' יז , כד)]. (יא) ואשחט - כתרגומו: "ועצרית". והרבה יש בלשון משנה (ראה משנה מעשרות ד , א). (יב) שלשת ימים הם - סימן הם לך לשלשת ימים; ויש מדרשי אגדה רבים. (יג) ישא פרעה את ראשך - לשון חשבון: כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה , ימנה אותך עמהם. כנך - בסיס שלך ומושבך. (יד) כי אם זכרתני - [אשר אם זכרתני מאחר שייטב לך. ועשית נא עמדי חסד - אין נא אלא לשון בקשה.] הרי אתה עושה עמדי חסד. (טז) סלי חרי - סלים של נסרים קלופים עשויים חורים חורים , ובמקומינו יש הרבה. ודרך מוכרי פת כסנין שקורין 'אובלידש' (בלעז) לתתן באותן בסלים. (כ) יום הלדת את פרעה - יום לידתו; וקורין לו: יום גינוסיא (ראה ב"ר פח , ו). ולשון 'הלדת' - לפי שאין הולד נולד אלא על ידי אחרים , שהחיה מילדת את האשה , ועל כן החיה נקראת 'מילדת' , וכן "ומולדתך ביום הולדת אותך" (יח' טז , ד); וכן "הכבס את הנגע" (וי' יג , נה) - שכבוסו על ידי אחרים. וישא את ראש - מנאם עם שאר עבדיו , שהיה מונה את המשרתים שישרתו לו בסעודתו , וזכר את אילו בתוכם; כמו: "שאו את ראש" (במ' א , ב) - לשון מניין. (כג) ולא זכר שר המשקים - בו ביום. וישכחהו - לאחר כן. מפני שתלה בו יוסף לזוכרו הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים , שנאמר "אשרי הגבר אשר שם ביי' מבטחו ולא פנה אל רהבים" (תה' מ , ה) - ולא בטח על המצריים הקרוים "רהב" (יש' ל , ז: ראה ב"ר פט , ג).