מאגר הכתר בראשית פרק מ עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק מ
[שביעי] [א] וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם:
[ב] וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים:
[ג] וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:
[ד] וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר:
[ה] וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:
[ו] וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים:
[ז] וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
[ח] וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי:
[ט] וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי:
[י] וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים:
[יא] וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[יב] וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יג] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד] כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּֽאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
[טו] כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:
[טז] וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז] וּבַסַּ֣ל הָעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי:
[יח] וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יט] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר] [כ] וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
[כא] וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[כב] וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
[כג] וְלֹא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: פ

פרק מ
(א) חטאו - חטא מוסר המלוכה. בעבור שלא השתנה סמ"ך סריסיו , הוא לאות , כי היה הר"ש ראוי להדגש , ונקמץ הסמ"ך בקמץ גדול לחסרון הדגש. (ג) במשמר - מקום שיהיו שם נשמרים עד עת , שלא יברחו. (ד) ויפקד שר הטבחים - והנה כאשר הושמו אלה הסריסים בבית שר הטבחים , פקד את יוסף. והטעם: זכר דברו והביאהו אל ביתו , ושמהו בבור , והוא המשמר. וזאת דעת מדקדק גדול. ולפי דעתי , שבית הסוהר היה בבית שר הטבחים , ושם היה יוסף; והעד: "מקום אשר יוסף אסור שם" (לעיל , ג). וצוה שר הטבחים להיות יוסף אתם לשרת אותם; כי מעלה גדולה היתה להם בבית פרעה , כי שרים היו. (ה) ויחלמו. וטעם איש כפתרון חלומו - שראה כל אחד בחלומו , מה שהיה פתרון חלומו לעתיד , מה שאירע לו. (ו) זעפים - מתרעשים , כטעם "ויעמד הים מזעפו" (יונה א , טו). ויבא אליהם - יתכן שבלילה היה לן בבור. (ח) וטעם הלא לאלהים פתרונים - כי פתרון החלומות לשם , כי הוא יודע העתיד , והראה בחלום מה שיהיה , למי שירצה. ואם אני אפתור אותו לטוב או לרע , לא יועיל ולא יזיק; ואחר שהדבר כך , ולשם פתרון החלומות , אל תחושו שתספרו חלומיכם לי. ו'כל החלומות הולכים אחר הפה' (ברכות נה , ב) - דברי יחיד הם. (י) עלתה נצה - כמו "הנצו הרמונים" (שה"ש ז , יג). הבשילו אשכלותיה - הפך ה"בוסר" (יש' יח , ה); וכמוהו "כי בשל קציר" (יואל ד , יג) , ואם הם שני בניינים. (יא) ואשחט אותם - כמו "שוחטי הילדים" (יש' נז , ה) , ולא כאשר פירש הגאון (רסג תורה). (יב) פתרונו - 'פירושו'; ולא מצאנו מלת 'פתרון' כי אם על חלום. יש שואלים , מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים , ולא חדשים או שנים. יתכן להיות "יום הולדת את פרעה" (להלן , כ) כמו 'היום שנולד'; כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם , ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות; או יתכן שהגבירה היתה הרה. והראשון קרוב אלי. (יג) ישא פרעה את ראשך - ירים. והנכון , שהוא בדרך מִסְפָּר , והעד: "וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האופים בתוך עבדיו" (להלן , כ); ובפסוק "כי תשא" (שמ' ל , יב) אפרש זה. כנך - משמרתך הראשונה ומתכונתך. ויתכן להיות מגזרת "כן" (מ"א ז , לא) , וכמוהו "ועמד על כנו" (דנ' יא , כ). (טו) מארץ העברים - אפרשנו בפסוק "כי תקנה עבד עברי" (שמ' כא , ב). (טז) ואחר כל 'חלום' במקרא מלת הנה (ראה בר' לז , ז , ט) , וטעמה: כאלו. סלי חרי - אמר הגאון (ראה רס"ג אגרון ע' 215 ) , שהוא לחם לבן , כמו "חרי יהודה" (נחמ' ו , יז). (יט) בעוד - בטרם עוד; וטעמו: לא יעבור עוד כך זמן עד שיהיה זה. ישא פרעה את ראשך מעליך - ישאנו ממקומו; וטעמו: יסירנו; או: ירימנו על עץ. (כ) הלדת - שם הפעל מ'הבניין שלא נקרא שם פועלו'. (כא) על משקהו - שֵם; כי "אשר היית משקהו" (לעיל , יג) הוא פועל. (כג) ולא זכר שר המשקים - לא הזכירו בפה אל פרעה; וכן "ומשא יי' לא תזכרו עוד" (יר' כג , לו); "זכר את ושתי" (אס' ב , א). וישכחהו - בלב.