מאגר הכתר בראשית פרק מ עם פירוש רמב"ן

פרק מ
(ב) על שני סריסיו - היו אלה השרים שניהם סריסים , כי היו שרי המשקים והאופים גם בבית הנשים אשר למלך , והמלכים יסרסו אותם. ודעת אנקלוס , כי 'סריסים' - שרים וגדולים , אמר בפוטיפר (בר' לז , לו): "רבא דפרעה" , ו"על תרין רברבנוהי"; וכן תרגם יונתן בן עוזיאל "והיו סריסים בהיכל מלך בבל" (מ"ב כ , יח). (ה) איש כפתרון חלומו - לשון 'פתרון' בחלומות הוא המקרה אשר יקרנו לעתיד , ויקָרֵא המודיע אותו העתיד 'פותר'. ועל דעת רבים (ראב"ע להלן , יב; שרשים: 'פתר') , כי 'פתרון' הוא 'פירוש'. וטעם איש כפתרון חלומו - כל אחד ואחד חלם חלום שדומה לפתרון העתיד לבא אליו; זה לשון רבנו שלמה. ומה טעם שיאמר שר המשקים לפרעה: חלמנו חלום הדומה לפתרון (ראה בר' מא , יא) - שימעט בזה חכמת הפותר?! ואולי לא יהיה כן חלום פרעה , ולא ידָעֵנו יוסף!? ורבי אברהם אמר , שראה כל אחד בחלומו מה שהיה פתרון חלומו , כל מה שאירע לו בעתיד. לומר , שהיה חלום אמת , לא בא ברוב ענין (ע"פ קה' ה , ב) , שלא יתקיים רק המקצת; והוא הנכון. (ז) וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו - היה ראוי שיאמר הכתוב: וישאל אותם לאמר! אבל האריך , כי רצה לספר בשבח יוסף , שהיה נער עבד ושאל לשני שרים גדולים , והם בבית אדניו אשר שנא אותו , והיה כל אחד יכול לצוות לשאת את ראשו מעליו , ולא פחד מהם מלשאול אותם ולאמר להם דעתו בפתרון , כי בטח בחכמתו; שאלו נמלט שר האופים , היה תולה אותו. (ח) וטעם ופותר אין אותו - אין מודיע העתיד ממנו. ויתכן ששלחו לקצת החרטומים בבקר , או שהיו אנשים עמהם בבית הסהר , ואין מהם פותר אותו; או שאמרו: ואין בעולם פותר אותו כפי דעתנו , כי נעלם הוא מאד. הלא (בנוסחנו: הלוא) לאלהים פתרונים - פירש רבי אברהם , כי יאמר , כי המקרים העתידים לבא בחלומות לאלהים הם , כי הוא לבדו המחלים והמודיע העתיד , והוא העושה שלום ובורא רע (ע"פ יש' מה , ז) , ואין בדבורי לכם תועלת או הפסד. וזה אמר , שלא יענישוהו אם תבא להם רעה , או כדי שיספרו אותם אליו ולא יבזוהו. ואם כן אין למלת הלא בזה טעם! ואולי יהיה פירושה כמו 'הנה' , יאמר: הנה לאלהים לבדו הפתרונים , ולא לאדם הפותר. והנכון בעיני , כי אמר: הלא לאלהים פתרונים בכל חלומות הנעלמים והסתומים , והוא יכול להודיע פתרון חלומכם ואם הוא נעלם בעיניכם , ספרו נא לי , אולי יישר בעיניו לגלות סודו אלי. (י-יא) והיא כפרחת עלתה נצה - דומה לפרחת. והיא כפורחת - נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת , ואחר הפרח עלתה נצה , נעשו סמדר , ואחר כך הבשילו. "והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין"; עד כאן תרגום של פורחת; לשון רבנו שלמה. ואיננו נכון , שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום , היה אומר: והנה כגפן לפני , ובגפן שלשה שריגים. והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים (להלן , טז - יז) ולא בחלום פרעה (בר' מא , א - ז) , ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים?! אבל יאמר בכולם "והנה" , והוא הדמיון , שטעמו 'כאלו'. אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה - שראה בחלומו הגפן , כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים , וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו (ע"פ בר' מא , לב). ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם , לא חדשים או שנים , וחשב מדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם; או בעבור כי בלילה אחד חלמו. ואין צורך לדברי רבי אברהם , שאמר (להלן , יב) שהיה יוסף יודע "יום הלדת את פרעה" (להלן , כ). וכזאת הכ"ף במקומות רבים: "ויהי כמשיב ידו" (בר' לח , כט); "כבא אברם מצרימה" (בר' יב , יד) , "וכעת מותה ותדברנה הנצבות" (ש"א ד , כ); וכן רבים. ואנקלוס שאמר "והיא כד אפרחת אפיקית לבלבין" , תרגם עלתה - שהעלתה לולבי גפנים , הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים , והנצו והבשילו אשכלותיה ענבים; כי לא יבוא לו לשון עלתה ב'נץ' , כי איננו עולה. (יד-טו) כי אם זכרתני אתך - אם תזכרני כאשר ייטב לך , תעשה עתה עמדי חסד ותזכרני אל פרעה. ואם יהיה נא לשון בקשה , יאמר: כי אם זכרתני , ועשית בחסדך עמדי חסד , תזכרני אל פרעה. וטעם אתך - שתזכרני לעשות עמי כטוב אשר ייטב לך , שיצאת מבית הסהר. או יהיה פירושו , שתזכרני בלבך כאלו אני עמך. ו'הזכירה אל פרעה' - שיהלל אותו אליו לאמר: הנה בבית שר הטבחים עבד יפה , "לפני מלכים יתיצב" (מש' כב , כט). והנכון עוד בעיני , שיאמר: אם תזכרני להיות אתך כאשר ייטב לך ותשוב למעלתך , ותחפוץ לעשות עמי החסד הזה , תזכרני אל פרעה , לאמר לפניו: זכרתי נער שהיה משרת לי בבית הסהר , תנהו אלי להיות לי משרת; והוצאתני מן הבית הזה - כי חטא גדול הוא על המעמידים אותי בכאן. או יהיה טעם והזכרתני אל פרעה - כי ראה אותו פרעה , בהיותו עבד לשר שלו ופקיד על כל אשר לו , משרת לפניו; ואם תזכרני לפניו , תוציאני מכאן , כי אין בי עון אשר חטא (ע"פ הו' יב , ט) , וראוי למלך שיצילני מיד עושקי , כי כל דבר לא יכחד ממנו אם יחפוץ (ע"פ ש"ב יח , יג). וטעם מארץ העברים - מארץ חברון אשר גרו שם אברהם יצחק ויעקב , כי אברהם שהיה ראש היחס נקרא "אברם העברי" (בר' יד , יג) , כי היה מעבר הנהר , וגדול שמו בגוים (ע"פ מל' א , יא) , כי נתקיים בו "ואגדלה שמך" (בר' יב , ב) , ועל כן נקראו כל זרעו 'העברים'; והם עצמם יחזיקו את שמם כן , שלא יתערבו בעמי הארצות הכנענים , והוחזק השם הזה בכל זרע ישראל לעולם. וזה טעם "הביא לנו איש עברי" (בר' לט , יד) , כי יוסף אמר להם 'עברי אנכי' (ע"פ יונה א , ט) , ולא רצה שיחזיקוהו בכנעני. והנה ארץ מגוריהם קראה ארץ העברים , כלומר: הארץ אשר העברים שם; או שנקרא שמה כן , כי הם גדולי הארץ ואציליה , כמו שנאמר "נשיא אלהים אתה בתוכנו" (בר' כג , ו) , וכתיב "אל תגעו במשיחי" (תה' קה , טו). (טז-יז) כי טוב פתר - אמר אנקלוס: כי יפה פתר; וכן "טוב טעם ודעת למדני" (תה' קיט , סו) , וכן "כי טובות הנה" (בר' ו , ב) - יפות. והטעם לאמר כן , כי האיש הזה מבזה על יוסף , חושב בו שלא ידע לפתור אותו לעולם , ולא יגיד לו החלום , אם לא בראותו כי פתר לחברו יפה וכהוגן. או יאמר: וירא שר האופים כי לטובה פתר לו , ושמח , והגיד חלומו שהיה מצטער בו יותר מחברו. סלי חרי - סלים של נסרים קלופים עשוים חורים חורים; זה לשון רבנו שלמה. והגאון רב סעדיה (מובא בראב"ע) פירש: סלי לחם לבן , כלחם המלך; מלשון "ולא עתה פניו יחורו" (יש' כט , כב) , מן הארמית שתאמר ל'לָבָן' 'חיור'. והוא הנכון , כי היה בכל הסלים מלחם המלך , ובסל העליון מכל מיני מאכל פרעה שהיה מעשה אופה. ולשון רבותינו במשנה (ביצה ב , ו): פיתין גריצין וחורי; ואמרו בירושלמי (שם): רבנין שמעין לה מן הדא: והנה שלשה סלי חרי על ראשי.