פרק מ
[שביעי]
[א]
וַיְהִ֗י
אַחַר֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
חָ֥טְא֛וּ
מַשְׁקֵ֥ה
מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם
וְהָאֹפֶ֑ה
לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם
לְמֶ֥לֶךְ
מִצְרָֽיִם:
[ב]
וַיִּקְצֹ֣ף
פַּרְעֹ֔ה
עַ֖ל
שְׁנֵ֣י
סָרִיסָ֑יו
עַ֚ל
שַׂ֣ר
הַמַּשְׁקִ֔ים
וְעַ֖ל
שַׂ֥ר
הָאוֹפִֽים:
[ג]
וַיִּתֵּ֨ן
אֹתָ֜ם
בְּמִשְׁמַ֗ר
בֵּ֛ית
שַׂ֥ר
הַטַּבָּחִ֖ים
אֶל־בֵּ֣ית
הַסֹּ֑הַר
מְק֕וֹם
אֲשֶׁ֥ר
יוֹסֵ֖ף
אָס֥וּר
שָֽׁם:
[ד]
וַ֠יִּפְקֹד
שַׂ֣ר
הַטַּבָּחִ֧ים
אֶת־יוֹסֵ֛ף
אִתָּ֖ם
וַיְשָׁ֣רֶת
אֹתָ֑ם
וַיִּהְי֥וּ
יָמִ֖ים
בְּמִשְׁמָֽר:
[ה]
וַיַּֽחַלְמוּ֩
חֲל֨וֹם
שְׁנֵיהֶ֜ם
אִ֤ישׁ
חֲלֹמוֹ֙
בְּלַ֣יְלָה
אֶחָ֔ד
אִ֖ישׁ
כְּפִתְר֣וֹן
חֲלֹמ֑וֹ
הַמַּשְׁקֶ֣ה
וְהָאֹפֶ֗ה
אֲשֶׁר֙
לְמֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
אֲשֶׁ֥ר
אֲסוּרִ֖ים
בְּבֵ֥ית
הַסֹּֽהַר:
[ו]
וַיָּבֹ֧א
אֲלֵיהֶ֛ם
יוֹסֵ֖ף
בַּבֹּ֑קֶר
וַיַּ֣רְא
אֹתָ֔ם
וְהִנָּ֖ם
זֹעֲפִֽים:
[ז]
וַיִּשְׁאַ֞ל
אֶת־סְרִיסֵ֣י
פַרְעֹ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
אִתּ֧וֹ
בְמִשְׁמַ֛ר
בֵּ֥ית
אֲדֹנָ֖יו
לֵאמֹ֑ר
מַדּ֛וּעַ
פְּנֵיכֶ֥ם
רָעִ֖ים
הַיּֽוֹם:
[ח]
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֔יו
חֲל֣וֹם
חָלַ֔מְנוּ
וּפֹתֵ֖ר
אֵ֣ין
אֹת֑וֹ
וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם
יוֹסֵ֗ף
הֲל֤וֹא
לֵֽאלֹהִים֙
פִּתְרֹנִ֔ים
סַפְּרוּ־נָ֖א
לִֽי:
[ט]
וַיְסַפֵּ֧ר
שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים
אֶת־חֲלֹמ֖וֹ
לְיוֹסֵ֑ף
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
בַּחֲלוֹמִ֕י
וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן
לְפָנָֽי:
[י]
וּבַגֶּ֖פֶן
שְׁלֹשָׁ֣ה
שָׂרִיגִ֑ם
וְהִ֤וא
כְפֹרַ֙חַת֙
עָלְתָ֣ה
נִצָּ֔הּ
הִבְשִׁ֥ילוּ
אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ
עֲנָבִֽים:
[יא]
וְכ֥וֹס
פַּרְעֹ֖ה
בְּיָדִ֑י
וָאֶקַּ֣ח
אֶת־הָעֲנָבִ֗ים
וָֽאֶשְׂחַ֤ט
אֹתָם֙
אֶל־כּ֣וֹס
פַּרְעֹ֔ה
וָאֶתֵּ֥ן
אֶת־הַכּ֖וֹס
עַל־כַּ֥ף
פַּרְעֹֽה:
[יב]
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
יוֹסֵ֔ף
זֶ֖ה
פִּתְרֹנ֑וֹ
שְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַשָּׂ֣רִגִ֔ים
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
הֵֽם:
[יג]
בְּע֣וֹד׀
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֗ים
יִשָּׂ֤א
פַרְעֹה֙
אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ
וַהֲשִֽׁיבְךָ֖
עַל־כַּנֶּ֑ךָ
וְנָתַתָּ֤
כוֹס־פַּרְעֹה֙
בְּיָד֔וֹ
כַּמִּשְׁפָּט֙
הָֽרִאשׁ֔וֹן
אֲשֶׁ֥ר
הָיִ֖יתָ
מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד]
כִּ֧י
אִם־זְכַרְתַּ֣נִי
אִתְּךָ֗
כַּֽאֲשֶׁר֙
יִ֣יטַב
לָ֔ךְ
וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א
עִמָּדִ֖י
חָ֑סֶד
וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
וְהוֹצֵאתַ֖נִי
מִן־הַבַּ֥יִת
הַזֶּֽה:
[טו]
כִּֽי־גֻנֹּ֣ב
גֻּנַּ֔בְתִּי
מֵאֶ֖רֶץ
הָעִבְרִ֑ים
וְגַם־פֹּה֙
לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי
מְא֔וּמָה
כִּֽי־שָׂמ֥וּ
אֹתִ֖י
בַּבּֽוֹר:
[טז]
וַיַּ֥רְא
שַׂר־הָאֹפִ֖ים
כִּ֣י
ט֣וֹב
פָּתָ֑ר
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
אַף־אֲנִי֙
בַּחֲלוֹמִ֔י
וְהִנֵּ֗ה
שְׁלֹשָׁ֛ה
סַלֵּ֥י
חֹרִ֖י
עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז]
וּבַסַּ֣ל
הָעֶלְי֗וֹן
מִכֹּ֛ל
מַאֲכַ֥ל
פַּרְעֹ֖ה
מַעֲשֵׂ֣ה
אֹפֶ֑ה
וְהָע֗וֹף
אֹכֵ֥ל
אֹתָ֛ם
מִן־הַסַּ֖ל
מֵעַ֥ל
רֹאשִֽׁי:
[יח]
וַיַּ֤עַן
יוֹסֵף֙
וַיֹּ֔אמֶר
זֶ֖ה
פִּתְרֹנ֑וֹ
שְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַסַּלִּ֔ים
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
הֵֽם:
[יט]
בְּע֣וֹד׀
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֗ים
יִשָּׂ֨א
פַרְעֹ֤ה
אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙
מֵעָלֶ֔יךָ
וְתָלָ֥ה
אוֹתְךָ֖
עַל־עֵ֑ץ
וְאָכַ֥ל
הָע֛וֹף
אֶת־בְּשָׂרְךָ֖
מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר]
[כ]
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֗י
י֚וֹם
הֻלֶּ֣דֶת
אֶת־פַּרְעֹ֔ה
וַיַּ֥עַשׂ
מִשְׁתֶּ֖ה
לְכָל־עֲבָדָ֑יו
וַיִּשָּׂ֞א
אֶת־רֹ֣אשׁ׀
שַׂ֣ר
הַמַּשְׁקִ֗ים
וְאֶת־רֹ֛אשׁ
שַׂ֥ר
הָאֹפִ֖ים
בְּת֥וֹךְ
עֲבָדָֽיו:
[כא]
וַיָּ֛שֶׁב
אֶת־שַׂ֥ר
הַמַּשְׁקִ֖ים
עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ
וַיִּתֵּ֥ן
הַכּ֖וֹס
עַל־כַּ֥ף
פַּרְעֹֽה:
[כב]
וְאֵ֛ת
שַׂ֥ר
הָאֹפִ֖ים
תָּלָ֑ה
כַּאֲשֶׁ֥ר
פָּתַ֛ר
לָהֶ֖ם
יוֹסֵֽף:
[כג]
וְלֹא־זָכַ֧ר
שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים
אֶת־יוֹסֵ֖ף
וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ:
פ
פרק מ
[שביעי]
[א]
ויהי
אחר
הדברים
האלה
חטאו
משקה
מלך מצרים
והאפה
לאדניהם
למלך
מצרים:
[ב]
ויקצף
פרעה
על
שני
סריסיו
על
שר
המשקים
ועל
שר
האופים:
[ג]
ויתן
אתם
במשמר
בית
שר
הטבחים
אל בית
הסהר
מקום
אשר
יוסף
אסור
שם:
[ד]
ויפקד
שר
הטבחים
את יוסף
אתם
וישרת
אתם
ויהיו
ימים
במשמר:
[ה]
ויחלמו
חלום
שניהם
איש
חלמו
בלילה
אחד
איש
כפתרון
חלמו
המשקה
והאפה
אשר
למלך
מצרים
אשר
אסורים
בבית
הסהר:
[ו]
ויבא
אליהם
יוסף
בבקר
וירא
אתם
והנם
זעפים:
[ז]
וישאל
את סריסי
פרעה
אשר
אתו
במשמר
בית
אדניו
לאמר
מדוע
פניכם
רעים
היום:
[ח]
ויאמרו
אליו
חלום
חלמנו
ופתר
אין
אתו
ויאמר
אלהם
יוסף
הלוא
לאלהים
פתרנים
ספרו נא
לי:
[ט]
ויספר
שר המשקים
את חלמו
ליוסף
ויאמר
לו
בחלומי
והנה גפן
לפני:
[י]
ובגפן
שלשה
שריגם
והוא
כפרחת
עלתה
נצה
הבשילו
אשכלתיה
ענבים:
[יא]
וכוס
פרעה
בידי
ואקח
את הענבים
ואשחט
אתם
אל כוס
פרעה
ואתן
את הכוס
על כף
פרעה:
[יב]
ויאמר
לו
יוסף
זה
פתרנו
שלשת
השרגים
שלשת
ימים
הם:
[יג]
בעוד׀
שלשת
ימים
ישא
פרעה
את ראשך
והשיבך
על כנך
ונתת
כוס פרעה
בידו
כמשפט
הראשון
אשר
היית
משקהו:
[יד]
כי
אם זכרתני
אתך
כאשר
ייטב
לך
ועשית נא
עמדי
חסד
והזכרתני
אל פרעה
והוצאתני
מן הבית
הזה:
[טו]
כי גנב
גנבתי
מארץ
העברים
וגם פה
לא עשיתי
מאומה
כי שמו
אתי
בבור:
[טז]
וירא
שר האפים
כי
טוב
פתר
ויאמר
אל יוסף
אף אני
בחלומי
והנה
שלשה
סלי
חרי
על ראשי:
[יז]
ובסל
העליון
מכל
מאכל
פרעה
מעשה
אפה
והעוף
אכל
אתם
מן הסל
מעל
ראשי:
[יח]
ויען
יוסף
ויאמר
זה
פתרנו
שלשת
הסלים
שלשת
ימים
הם:
[יט]
בעוד׀
שלשת
ימים
ישא
פרעה
את ראשך
מעליך
ותלה
אותך
על עץ
ואכל
העוף
את בשרך
מעליך:
[מפטיר]
[כ]
ויהי׀
ביום
השלישי
יום
הלדת
את פרעה
ויעש
משתה
לכל עבדיו
וישא
את ראש׀
שר
המשקים
ואת ראש
שר
האפים
בתוך
עבדיו:
[כא]
וישב
את שר
המשקים
על משקהו
ויתן
הכוס
על כף
פרעה:
[כב]
ואת
שר
האפים
תלה
כאשר
פתר
להם
יוסף:
[כג]
ולא זכר
שר המשקים
את יוסף
וישכחהו:
פ