מאגר הכתר בראשית פרק מ עם פירוש רלב"ג ביאור המילות

פרק מ
[שביעי] [א] וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם:
[ב] וַיִּקְצֹ֣ף פַּרְעֹ֔ה עַ֖ל שְׁנֵ֣י סָרִיסָ֑יו עַ֚ל שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים וְעַ֖ל שַׂ֥ר הָאוֹפִֽים:
[ג] וַיִּתֵּ֨ן אֹתָ֜ם בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֛ית שַׂ֥ר הַטַּבָּחִ֖ים אֶל־בֵּ֣ית הַסֹּ֑הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁ֥ר יוֹסֵ֖ף אָס֥וּר שָֽׁם:
[ד] וַ֠יִּפְקֹד שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֧ים אֶת־יוֹסֵ֛ף אִתָּ֖ם וַיְשָׁ֣רֶת אֹתָ֑ם וַיִּהְי֥וּ יָמִ֖ים בְּמִשְׁמָֽר:
[ה] וַיַּֽחַלְמוּ֩ חֲל֨וֹם שְׁנֵיהֶ֜ם אִ֤ישׁ חֲלֹמוֹ֙ בְּלַ֣יְלָה אֶחָ֔ד אִ֖ישׁ כְּפִתְר֣וֹן חֲלֹמ֑וֹ הַמַּשְׁקֶ֣ה וְהָאֹפֶ֗ה אֲשֶׁר֙ לְמֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר אֲסוּרִ֖ים בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר:
[ו] וַיָּבֹ֧א אֲלֵיהֶ֛ם יוֹסֵ֖ף בַּבֹּ֑קֶר וַיַּ֣רְא אֹתָ֔ם וְהִנָּ֖ם זֹעֲפִֽים:
[ז] וַיִּשְׁאַ֞ל אֶת־סְרִיסֵ֣י פַרְעֹ֗ה אֲשֶׁ֨ר אִתּ֧וֹ בְמִשְׁמַ֛ר בֵּ֥ית אֲדֹנָ֖יו לֵאמֹ֑ר מַדּ֛וּעַ פְּנֵיכֶ֥ם רָעִ֖ים הַיּֽוֹם:
[ח] וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו חֲל֣וֹם חָלַ֔מְנוּ וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא לֵֽאלֹהִים֙ פִּתְרֹנִ֔ים סַפְּרוּ־נָ֖א לִֽי:
[ט] וַיְסַפֵּ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־חֲלֹמ֖וֹ לְיוֹסֵ֑ף וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ בַּחֲלוֹמִ֕י וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן לְפָנָֽי:
[י] וּבַגֶּ֖פֶן שְׁלֹשָׁ֣ה שָׂרִיגִ֑ם וְהִ֤וא כְפֹרַ֙חַת֙ עָלְתָ֣ה נִצָּ֔הּ הִבְשִׁ֥ילוּ אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ עֲנָבִֽים:
[יא] וְכ֥וֹס פַּרְעֹ֖ה בְּיָדִ֑י וָאֶקַּ֣ח אֶת־הָעֲנָבִ֗ים וָֽאֶשְׂחַ֤ט אֹתָם֙ אֶל־כּ֣וֹס פַּרְעֹ֔ה וָאֶתֵּ֥ן אֶת־הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[יב] וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ יוֹסֵ֔ף זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַשָּׂ֣רִגִ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יג] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֤א פַרְעֹה֙ אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ וַהֲשִֽׁיבְךָ֖ עַל־כַּנֶּ֑ךָ וְנָתַתָּ֤ כוֹס־פַּרְעֹה֙ בְּיָד֔וֹ כַּמִּשְׁפָּט֙ הָֽרִאשׁ֔וֹן אֲשֶׁ֥ר הָיִ֖יתָ מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד] כִּ֧י אִם־זְכַרְתַּ֣נִי אִתְּךָ֗ כַּֽאֲשֶׁר֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א עִמָּדִ֖י חָ֑סֶד וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְהוֹצֵאתַ֖נִי מִן־הַבַּ֥יִת הַזֶּֽה:
[טו] כִּֽי־גֻנֹּ֣ב גֻּנַּ֔בְתִּי מֵאֶ֖רֶץ הָעִבְרִ֑ים וְגַם־פֹּה֙ לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי מְא֔וּמָה כִּֽי־שָׂמ֥וּ אֹתִ֖י בַּבּֽוֹר:
[טז] וַיַּ֥רְא שַׂר־הָאֹפִ֖ים כִּ֣י ט֣וֹב פָּתָ֑ר וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַף־אֲנִי֙ בַּחֲלוֹמִ֔י וְהִנֵּ֗ה שְׁלֹשָׁ֛ה סַלֵּ֥י חֹרִ֖י עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז] וּבַסַּ֣ל הָעֶלְי֗וֹן מִכֹּ֛ל מַאֲכַ֥ל פַּרְעֹ֖ה מַעֲשֵׂ֣ה אֹפֶ֑ה וְהָע֗וֹף אֹכֵ֥ל אֹתָ֛ם מִן־הַסַּ֖ל מֵעַ֥ל רֹאשִֽׁי:
[יח] וַיַּ֤עַן יוֹסֵף֙ וַיֹּ֔אמֶר זֶ֖ה פִּתְרֹנ֑וֹ שְׁלֹ֙שֶׁת֙ הַסַּלִּ֔ים שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים הֵֽם:
[יט] בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים יִשָּׂ֨א פַרְעֹ֤ה אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙ מֵעָלֶ֔יךָ וְתָלָ֥ה אוֹתְךָ֖ עַל־עֵ֑ץ וְאָכַ֥ל הָע֛וֹף אֶת־בְּשָׂרְךָ֖ מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר] [כ] וַיְהִ֣י׀ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ׀ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
[כא] וַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
[כב] וְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
[כג] וְלֹא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ: פ

פרק מ
(א) חטאו משקה מלך מצרים והאופה - רוצה לומר , שנמצא במלאכתם חטא ושגגה , שלא היתה מתוקנת כהוגן להביאה אל המלך. אמרו ז"ל (ב"ר פח , ב): זה נמצא זבוב בפילי פושרין שלו , וזה נמצא צרור בגלוסקא שלו. והנה המשקה הוא "שר המשקים" (להלן , ט) , והאופה הוא "שר האופים" (להלן , טז). (ג) במשמר - הוא בית האסורים שהיה שם יוסף. (ד) ויפקוד שר הטבחים את יוסף אתם - הנה שר הטבחים השגיח ביוסף , לאהבתו אותו , שיהיה עם אלו השרים הנכבדים. ויהיו ימים במשמר - שנה אחת , כטעם "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט). והיה זה כן , כי השנה היא יום גדול , והיום הוא שנה קטנה , כי בכל אחד מהם יתחדשו ארבע תקופות מהשמש , לשמר טבע היסודות הארבעה והליחות המיוחסות עליהם. (ה) איש כפתרון חלומו - רוצה לומר , שאלו החלומות היו צודקים , והיו מסכימים אל מה שנכון שיקרה להם , והוא הפתרון. (ח) ופותר אין אותו - יתכן שהגידו חלומם לרבים ולא היה בהם מי שיפתור אותו. הלא (בנוסחנו: הלוא) לאלהים פתרונים - רוצה לומר , שלא יזיק לכם אם אפתור לכם חלומכם לטוב או לרע , כי לשם יתעלה לבד יהיה הפתרון , והוא ידע מה שהורה עליו זה החלום ממה שראוי שיקרה בעתיד. (י) כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלותיה ענבים - רוצה לומר שמהרה הויתה , עד שכשהיתה פורחת , עלתה נצה תכף והבשילו אשכלותיה ענבים. וזה לאות על המהירות שיבא העניין שהורה זה החלום עליו , ולזה שפט יוסף שמספר השלשה בזה החלום , הוא מורה על שלשה ימים. (יא) ואשחט אותם על (בנוסחנו: אל) כוס פרעה - אין הרצון בזה שישחט אותם בתוך כוס פרעה , כי אין זה ראוי לשום אדם , ואף אם היה פחות מאד; אבל הרצון בו , שישחט אותם בתוך כלי אחד לתכלית שיושם המשקה ההוא אל תוך כוס פרעה. וזה גם כן אות על מהירות בא העניין הזה. (יג) ישא פרעה... ראשך - כתרגומו; והרצון בו , שימנה אותך בתוך עבדיו. (יד-טו) כי אם זכרתני אתך וגו' - קבלתי בפירוש הפסוק הזה מהרב אדני אבי , שכבר אמר יוסף אל שר המשקים: הנה תשוב במדרגה הראשונה מהאהבה שהיה אוהבך המלך , עד שאם זכרתני עמך אל פרעה כאשר ייטב לך , ועשית נא עמדי חסד להוציאני מהמקום הזה אשר אני אסור שם; וזה , שכאשר תזכרני אל פרעה , והוצאתני מן הבית הזה. והנה יקל לך לעשות זה , כי אינני איש חמס , שיהיה זה סבה אל שיצאתי מארצי , כי גונב גונבתי משם , וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור. (טז) סלי חורי - סלים לבנים. (יז) והעוף אוכל אותם - זה לאות כי לא ישוב על כנו , אבל יאכל העוף את בשרו מעליו. (יט) ישא פרעה את ראשך מעליך - ירים ויסיר. (כ) יום הולדת פרעה - הוא היום שנולד בו , ואז היה יום איד לו. (כג) ולא זכר שר המשקים את יוסף בפיו , לדבר ממנו אל פרעה; וישכחהו בלבו. והנה דברי זה הספור מבוארים. (תשע תועלות לפרשת 'וישב' , חלק שלישי - בקובץ רלב"ג תועלות).