פרק מ
[שביעי]
[א]
וַיְהִ֗י
אַחַר֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
חָ֥טְא֛וּ
מַשְׁקֵ֥ה
מֶלֶךְ־מִצְרַ֖יִם
וְהָאֹפֶ֑ה
לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם
לְמֶ֥לֶךְ
מִצְרָֽיִם:
[ב]
וַיִּקְצֹ֣ף
פַּרְעֹ֔ה
עַ֖ל
שְׁנֵ֣י
סָרִיסָ֑יו
עַ֚ל
שַׂ֣ר
הַמַּשְׁקִ֔ים
וְעַ֖ל
שַׂ֥ר
הָאוֹפִֽים:
[ג]
וַיִּתֵּ֨ן
אֹתָ֜ם
בְּמִשְׁמַ֗ר
בֵּ֛ית
שַׂ֥ר
הַטַּבָּחִ֖ים
אֶל־בֵּ֣ית
הַסֹּ֑הַר
מְק֕וֹם
אֲשֶׁ֥ר
יוֹסֵ֖ף
אָס֥וּר
שָֽׁם:
[ד]
וַ֠יִּפְקֹד
שַׂ֣ר
הַטַּבָּחִ֧ים
אֶת־יוֹסֵ֛ף
אִתָּ֖ם
וַיְשָׁ֣רֶת
אֹתָ֑ם
וַיִּהְי֥וּ
יָמִ֖ים
בְּמִשְׁמָֽר:
[ה]
וַיַּֽחַלְמוּ֩
חֲל֨וֹם
שְׁנֵיהֶ֜ם
אִ֤ישׁ
חֲלֹמוֹ֙
בְּלַ֣יְלָה
אֶחָ֔ד
אִ֖ישׁ
כְּפִתְר֣וֹן
חֲלֹמ֑וֹ
הַמַּשְׁקֶ֣ה
וְהָאֹפֶ֗ה
אֲשֶׁר֙
לְמֶ֣לֶךְ
מִצְרַ֔יִם
אֲשֶׁ֥ר
אֲסוּרִ֖ים
בְּבֵ֥ית
הַסֹּֽהַר:
[ו]
וַיָּבֹ֧א
אֲלֵיהֶ֛ם
יוֹסֵ֖ף
בַּבֹּ֑קֶר
וַיַּ֣רְא
אֹתָ֔ם
וְהִנָּ֖ם
זֹעֲפִֽים:
[ז]
וַיִּשְׁאַ֞ל
אֶת־סְרִיסֵ֣י
פַרְעֹ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
אִתּ֧וֹ
בְמִשְׁמַ֛ר
בֵּ֥ית
אֲדֹנָ֖יו
לֵאמֹ֑ר
מַדּ֛וּעַ
פְּנֵיכֶ֥ם
רָעִ֖ים
הַיּֽוֹם:
[ח]
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֔יו
חֲל֣וֹם
חָלַ֔מְנוּ
וּפֹתֵ֖ר
אֵ֣ין
אֹת֑וֹ
וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם
יוֹסֵ֗ף
הֲל֤וֹא
לֵֽאלֹהִים֙
פִּתְרֹנִ֔ים
סַפְּרוּ־נָ֖א
לִֽי:
[ט]
וַיְסַפֵּ֧ר
שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים
אֶת־חֲלֹמ֖וֹ
לְיוֹסֵ֑ף
וַיֹּ֣אמֶר
ל֔וֹ
בַּחֲלוֹמִ֕י
וְהִנֵּה־גֶ֖פֶן
לְפָנָֽי:
[י]
וּבַגֶּ֖פֶן
שְׁלֹשָׁ֣ה
שָׂרִיגִ֑ם
וְהִ֤וא
כְפֹרַ֙חַת֙
עָלְתָ֣ה
נִצָּ֔הּ
הִבְשִׁ֥ילוּ
אַשְׁכְּלֹתֶ֖יהָ
עֲנָבִֽים:
[יא]
וְכ֥וֹס
פַּרְעֹ֖ה
בְּיָדִ֑י
וָאֶקַּ֣ח
אֶת־הָעֲנָבִ֗ים
וָֽאֶשְׂחַ֤ט
אֹתָם֙
אֶל־כּ֣וֹס
פַּרְעֹ֔ה
וָאֶתֵּ֥ן
אֶת־הַכּ֖וֹס
עַל־כַּ֥ף
פַּרְעֹֽה:
[יב]
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
יוֹסֵ֔ף
זֶ֖ה
פִּתְרֹנ֑וֹ
שְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַשָּׂ֣רִגִ֔ים
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
הֵֽם:
[יג]
בְּע֣וֹד׀
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֗ים
יִשָּׂ֤א
פַרְעֹה֙
אֶת־רֹאשֶׁ֔ךָ
וַהֲשִֽׁיבְךָ֖
עַל־כַּנֶּ֑ךָ
וְנָתַתָּ֤
כוֹס־פַּרְעֹה֙
בְּיָד֔וֹ
כַּמִּשְׁפָּט֙
הָֽרִאשׁ֔וֹן
אֲשֶׁ֥ר
הָיִ֖יתָ
מַשְׁקֵֽהוּ:
[יד]
כִּ֧י
אִם־זְכַרְתַּ֣נִי
אִתְּךָ֗
כַּֽאֲשֶׁר֙
יִ֣יטַב
לָ֔ךְ
וְעָשִֽׂיתָ־נָּ֥א
עִמָּדִ֖י
חָ֑סֶד
וְהִזְכַּרְתַּ֙נִי֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
וְהוֹצֵאתַ֖נִי
מִן־הַבַּ֥יִת
הַזֶּֽה:
[טו]
כִּֽי־גֻנֹּ֣ב
גֻּנַּ֔בְתִּי
מֵאֶ֖רֶץ
הָעִבְרִ֑ים
וְגַם־פֹּה֙
לֹא־עָשִׂ֣יתִֽי
מְא֔וּמָה
כִּֽי־שָׂמ֥וּ
אֹתִ֖י
בַּבּֽוֹר:
[טז]
וַיַּ֥רְא
שַׂר־הָאֹפִ֖ים
כִּ֣י
ט֣וֹב
פָּתָ֑ר
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
אַף־אֲנִי֙
בַּחֲלוֹמִ֔י
וְהִנֵּ֗ה
שְׁלֹשָׁ֛ה
סַלֵּ֥י
חֹרִ֖י
עַל־רֹאשִֽׁי:
[יז]
וּבַסַּ֣ל
הָעֶלְי֗וֹן
מִכֹּ֛ל
מַאֲכַ֥ל
פַּרְעֹ֖ה
מַעֲשֵׂ֣ה
אֹפֶ֑ה
וְהָע֗וֹף
אֹכֵ֥ל
אֹתָ֛ם
מִן־הַסַּ֖ל
מֵעַ֥ל
רֹאשִֽׁי:
[יח]
וַיַּ֤עַן
יוֹסֵף֙
וַיֹּ֔אמֶר
זֶ֖ה
פִּתְרֹנ֑וֹ
שְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַסַּלִּ֔ים
שְׁלֹ֥שֶׁת
יָמִ֖ים
הֵֽם:
[יט]
בְּע֣וֹד׀
שְׁלֹ֣שֶׁת
יָמִ֗ים
יִשָּׂ֨א
פַרְעֹ֤ה
אֶת־רֹֽאשְׁךָ֙
מֵעָלֶ֔יךָ
וְתָלָ֥ה
אוֹתְךָ֖
עַל־עֵ֑ץ
וְאָכַ֥ל
הָע֛וֹף
אֶת־בְּשָׂרְךָ֖
מֵעָלֶֽיךָ:
[מפטיר]
[כ]
וַיְהִ֣י׀
בַּיּ֣וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֗י
י֚וֹם
הֻלֶּ֣דֶת
אֶת־פַּרְעֹ֔ה
וַיַּ֥עַשׂ
מִשְׁתֶּ֖ה
לְכָל־עֲבָדָ֑יו
וַיִּשָּׂ֞א
אֶת־רֹ֣אשׁ׀
שַׂ֣ר
הַמַּשְׁקִ֗ים
וְאֶת־רֹ֛אשׁ
שַׂ֥ר
הָאֹפִ֖ים
בְּת֥וֹךְ
עֲבָדָֽיו:
[כא]
וַיָּ֛שֶׁב
אֶת־שַׂ֥ר
הַמַּשְׁקִ֖ים
עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ
וַיִּתֵּ֥ן
הַכּ֖וֹס
עַל־כַּ֥ף
פַּרְעֹֽה:
[כב]
וְאֵ֛ת
שַׂ֥ר
הָאֹפִ֖ים
תָּלָ֑ה
כַּאֲשֶׁ֥ר
פָּתַ֛ר
לָהֶ֖ם
יוֹסֵֽף:
[כג]
וְלֹא־זָכַ֧ר
שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים
אֶת־יוֹסֵ֖ף
וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ:
פ
פרק מ
(ד)
ויפקד
שר
הטבחים
-
מינהו
על
כל
צורכי
האסורים
שם.
ויהיו
ימים
-
שנה
שלימה
,
כדכתיב
"ימים
תהיה
גאולתו"
(וי'
כה
,
כט)
,
וכן
"ימים
או
עשור"
(בר'
כד
,
נה).
(ה)
איש...
חלומו
-
חלום
הראוי
לפתרון
,
הנראה
שהוא
עיקר
ולא
חלום
של
הבלים.
(ח)
ופותר
אין
אותו
-
כמו
'ואין
פותר
אותו';
וכן
ביחזקאל
"ועושים
אינם
אותם"
(יח'
לג
,
לב).
(י)
כפורחת
עלתה
נצה
-
שכן
המנהג
"(ויצא
פרח)
ויצץ
ציץ
ויגמול
שקדים"
(במ'
יז
,
כג).
(יא)
ואשחט
-
כתרגומו.
(יג)
ישא
פרעה
את
ראשך
-
כמו
"שאו
את
ראש
כל
עדת"
וגו'
(במ'
א
,
ב;
כו
,
ב);
ימנה
אותך
פרעה
בתוך
עבדיו.
וַהֲשִיבְךָ
-
כדי
להשׁיבך
על
כנך
,
וכן
כתיב
"וישא
את
ראש
שר
המשקים
בתוך
עבדיו"
(להלן
,
כ);
אבל
"וֶהֱשִיבְךָ
יי'
מצרים"
(דב'
כח
,
סח)
,
פירושו:
וְיָשֵב
אותך.
(יד-טו)
כי
אם
זכרתני
אתך
-
כלומר:
כל
כך
אני
בטוח
שתשא
חן
בעיני
פרעה
,
שאם
תזכרני
וגו'
,
ידעתי
כי
יכל
תוכל
להוציאני
מן
הבית
הזה
,
שהרי
לא
פשעתי
כאן
כלום
כשאר
אסורים
,
וגם
לא
מן
הדין
אני
עבד
,
כי
גונוב
גנבתי
וגו'
,
וגם
פה
לא
עשיתי
מאומה
וגו'
,
ואיני
חייב
,
לא
עבודה
ולא
בית
האיסור
,
להיות
אסור
כאן.
(טז)
כי
טוב
פתר
-
נכרין
דברי
אמת
(ע"פ
סוטה
ט
,
ב).
סלי
חרי
-
מנוקבים
,
כמו
"חורי
עפר
וכפים"
(איוב
ל
,
ו);
"ואורגים
חורי"
(יש'
יט
,
ט);
לפיכך
יכול
היה
העוף
לאכול
דרך
נקבי
אריגת
הסל.
(יט)
ישא
פרעה
את
ראשך
-
ממש
מעליך;
וזה
אינו
'נשיאות'
של
חשבון
,
אלא
של
זקיפת
תלייה.
(כג)
ולא
זכר
שר
המשקים
את
יוסף
-
מיד
בצאתו
,
כמו
שביקש
ממנו
יוסף
"כי
אם
זכרתני
אתך"
(לעיל
,
יד)
,
וישכחהו
-
זמן
מרובה
אחרי
כן
,
עד
שעה
שהקדוש
ברוך
הוא
עשה
ליוסף
ניסים
,
והוצרך
להזכירו.