מאגר הכתר בראשית פרק מא עם פירוש רשב"ם

פרק מא
{פרשת מקץ} [א] וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר:
[ב] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[ג] וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[ד] וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה:
[ה] וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת:
[ו] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן:
[ז] וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם:
[ח] וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה:
[ט] וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם:
[י] פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים:
[יא] וַנַּחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ:
[יב] וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר:
[יג] וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה:
[יד] וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה:
[שני] [טו] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ:
[טז] וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:
[יז] וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[יח] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[יט] וְהִנֵּ֞ה שֶׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ:
[כ] וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת:
[כא] וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:
[כב] וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת:
[כג] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם:
[כד] וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:
[כה] וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:
[כו] שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא:
[כז] וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב:
[כח] ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה:
[כט] הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ל] וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ:
[לא] וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד:
[לב] וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ:
[לג] וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[לד] יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע:
[לה] וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ:
[לו] וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב:
[לז] וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:
[לח] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:
[שלישי] [לט] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
[מ] אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:
[מא] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מב] וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ:
[מג] וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מד] וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מה] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מו] וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מז] וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים:
[מח] וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ:
[מט] וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[נ] וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן:
[נא] וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:
[נב] וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי:
[רביעי] [נג] וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נד] וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם:
[נה] וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
[נו] וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נז] וְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

פרק מא
(א) ויהי מקץ שנתים ימים - שתי שנים שלימות , כדכתיב "ימים תהיה גאולתו" (וי' כה , כט) , "ואם לא יגאל עד מלאות לו שנה תמימה" (שם , ל); וכן "ימים או עשור" (בבר' כד , נה); וכן "למועדה מימים ימימה" (שמ' יג , י) - בפסח מדבר , שהוא משנה לשנה שלימה. אבל מקץ שנתים , בלא ימים , היה משמע: מקץ שנה ויום , כדכתיב "בן שנתו" (וי' יב , ו) - בתוך השנה קורהו 'בן שנתו'. (ב) והנה מן היאר עולות - דרך ארץ לשתות הבהמות ביחד , וחוזרות ועולות ורועות באחו. באחו - מקום עשבים , כדכתיב "ישגא (בנוסחינו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). (ד-ה) ויקץ פרעה. ויישן מיד ויחלום וגו' - בין שינה מעט לשינה שנייה רגיל חלום להתחלף לעניין אחר , ועדיין אינו נותן לב להבין שזה חלום הוא , עד שנגמרה שינתו וניעור לגמרי , ואז "וייקץ פרעה" לבסוף "והנה חלום" (להלן , ז) , אבל עד עתה לא ידע. בקנה אחד - זהו סימן לשובע: לכל גרעין שבע שבלים. (ז) והנה חלום - כמו "והנה היא לאה" (בבר' כט , כה); אבל עד עתה היה סבור שראה ממש , ולא חלום. (ח) ותפעם רוחו - נתחלפה דעתו; 'טרישפשא' בלעז; וחשב לבקר ולדעת הפתרון , וכן בדניאל "ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום" (דנ' ב , ג). ואין פותר אותו דברים המתיישבים לפרעה. (י) פרעה קצף על עבדיו. כל פרעה בלשון מצרים - 'מלך' , וכן כל מלכי מצרים נקראים; ושל פלשתים - "אבימלך" (בר' כו , א) , אפילו בימי דוד: "בשנותו את טעמו לפני אבימלך" (תה' לד , א); ושל ירושלים - "מלכי צדק" (בר' יד , יח); ביהושוע: "אדני צדק מלך שלם" (ראה יהו' י , א); ובימי דוד: "על דברתי" - אני מבטיח שתהיה "מלכי צדק" (תה' קי , ד) , מלך ירושלים; ושל עמלק - אגג; בימי משה: "וירום מאגג מלכו" (במ' כד , ז) , ובימי שאול: "אגג מלך עמלק" (ש"א טו , ח). אף כאן פרעה - לשון מלכות , כי בשמו של מלך אין אומרין לפניו 'דוד קצף על עבדיו' , אלא כך אומרין לפניו: המלך קצף על עבדיו; וכן לפנינו: "אני פרעה" (להלן , מד) - אני אהיה המלך לבדי , כדכתיב "רק הכסא אגדל ממך" (להלן , מ); לכן נקרא יוסף "אברך" (להלן , מג) - אב למלך. ובספר 'לקח טוב' (מא , י) פירש כמותי. (יב-יג) איש כחלומו פתר - כמשמעות חלומו פתר. וגם כמו שפתר לנו כן היה , ויהי כאשר פתר וגו' , אותי השיב המלך על כני. (טו) תשמע חלום - תבין חלום , ויודע לפותרו. (טז) בלעדי - אינו תלוי בי , אלא הקדוש ברוך הוא יודיענו לפתור שלומך. (כא) ולא נודע כי באו אל קרבנה - כך אמר פרעה עכשיו ליוסף: עתה אני זכור , כי בשעת החלום נדמה כאילו לא באו אל קרבנה; אבל למעלה (פס' ד) לא היה ראוי לכתוב , אלא ראיית האכילות שראה שזו אוכלת זו , אבל מה שחשב פרעה בלבו , על מה שהיה תמיה שמראיהן רע כבתחילה , לא היה ראוי לכתוב. (כג) וצנומות - פתרונו לפי עניינו , ואין לו חבר במקרא; ויש לומר , כי לשון 'צנומא' שבתלמוד (נדה ח , ב) הוא: קיים כאבן , בלא ליחלוח. (כה) אשר האלהים עושה - מה שעתיד לעשות הגיד לפרעה; כי על המלך תלויים תקנות המלכות. (כט) שָבָע גדול - כולו קמץ , כי טעמו למטה; ושֵם דבר הוא , כמו דָבָר , בָקָר , רָעָב , ומהם יאמר: דְבָרְךָ בְקָרְךָ וכו'. (ל) ונשכח כל השבע - דוגמת "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (לעיל , כא). (לב) ועל השנות החלום וגו' - אבל חלומות של יוסף , אעפ"י שנשנו באלומות ובכוכבים , אילו היו בלילה אחד , כאלה , היו נמהרים. (לד-לה) ויפקד פקידים... וחמש - שהממונים יגבו חומש כל התבואות לצורך המלך , אשר משפטו בשאר שָנִים לְעַשֵר , כדכתיב בשמואל "את שדותיכם... יעשר" (ש"א ח , יד - טו) , עתה יטול פי שנים; וכמו כן הנהיג יוסף לבסוף: "על אדמה מצרים לפרעה לחומש" (בר' מז , כו); ויצברו בר תחת יד ממונה פרעה. וכל זה היה בעל כרחם של מצריים , ולכך כתיב ויפקד פקידים... ויצברו , שכן מצינו באחשורוש "ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו... כל נערה" וגו' "אל יד הגי" וגו' (אס' ב , ג). ויקבצו - היא הגבייה מבעלי השדות , ויצברו - היא האסיפה אל יד שומרי האוצרות; וכן ביוסף תמצא: "ויקבוץ" , "ויצבור" (להלן מח , מט). אכל בערים - כי בכל עיר ועיר יוכלו למוכרו בשני הרעב. (לח) אשר רוח אלהים בו - בפתרון חלומות , וכל שכן לחכמת דרך ארץ. (לט) נבון - מבין עתידות ורואה הנולד. חכם - קיבץ חכמה ממה שראה ושמע. (מ) ישק - יזדרזו בכלי קרב על מלחמה , לצאת על האויבים; לשון "עיר מבצר והנשק" (מ"ב י , ב); "נושקי רומי קשת" (תה' עח , ט). (מא) נתתי אותך - נותן אני אותך. בשעת נתינת טבעת על ידי יוסף (ראה להלן , מב) אמר לו כך. (מב) בגדי שש - של מצרים חשובים , כדכתיב "שש ורקמה (בנוסחנו: ברקמה) ממצרים" (יח' כז , ז). רביד - לשון דבר הפרוש ופשוט על האדם , כמו "מרבדים רבדתי ערשי" (מש' ז , טז). (מג) במרכבת המשנה - סוס או פרדה , המיוחדת לרכוב עליה איש משנה למלך , אשר לו. אברך - הוא אב למלך , כדאמרינן (ב"ב ד , א): לא רכא ולא בר רכא. כלומר: אב למלך , וזהו "וישימני לאב לפרעה" (בר' מה , ח); כי 'פרעה' - לשון 'מלך' , כמו שפרשתי למעלה (פס' י); אב - שר לצורך המלך. (מד) אני פרעה - אני מלך; וזהו "רק הכסא אגדל ממך" (לעיל , מ). לא ירים איש את ידו - לעשות שררה , כמו שכתוב בירבעם "אשר הרים יד במלך" (מ"א יא , כז) - רמה ידו ושררתו על ידי המלך שלמה , כמו שכתוב שם "ויפקידהו לכל סבל בית יוסף" (שם , כח). (מה) צפנת פענח - כתרגומו , ולשון מצרים הוא. וכן היה דרכם לקרוא לאדם בשעה שממנים אותו על ביתם שם הראוי , וכן "ויקרא משה להושע בן נון יהושוע" (במ' יג , טז) - כשנעשה משרתו; וכן "ויקרא לדניאל בל טשצר" (ראה דנ' א , ז) , כדכתיב "די שם שמיה בל טשצר כשם אלהיה" (ראה דנ' ד , ה). פוטיפרע - אין זה "פוטיפר" (בר' לט , א) לפי הפשט. כהן און - שר של אותה העיר , כדכתיב "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח) - שלטונים. (מו) בן שלשים - וראוי לשררה. (מז) ותעש הארץ - הוציאה הרבה תבואה , כמו "ועשת את התבואה לשלוש השנים" (וי' כה , כא). לקמצים - בקנה אחד מלא קומץ שבלים , ולכך היה השבע גדול. (נ) בטרם תבא שנת הרעב - ולפי שבא יעקב בתחילה ימי הרעב בשנה שנייה , ולסוף שבע עשרה שנה בשעת מותו אמר ליוסף "שני בניך הנולדים לך... עד באי אליך... לי הם" , אבל "מולדתך אשר הולדת אחריהם" , אחרי באי אליך , "לך יהיו" (בר' מח , ה - ו) , לכך פירשם כאן; אפרים ומנשה נולדו לפני שנת הרעב , קודם שבא יעקב , אבל אחרי כן הוליד בנים ובני בנים שנקראו על שם אחיהם בנחלתם , כמו שאמר יעקב. (נא) נשני - מן 'נשש' , כמו "חנני אלהים" (בר' לג , יא) , מן 'חנן'; הדגש תחת אות החסירה. ואילו היה מגזרת "לא תנשני" (יש' מד , כא); "נשיתי טובה" (איכה ג , יז); שהוא מחטופי למ"ד פעל , היה לו לומר: נִשַנִי , כמן "עבדי רִמָנִי" (ש"ב יט , כז); "האיש אשר כִלָנו" (ש"ב כא , ה); "רמני" - מן "רימה את רעהו" (מש' כו , יט); "כלנו" - "כלה יי' את חמתו" (איכה ד , יא). (נד) ובכל ארץ מצרים היה לחם - כי נתן יוסף "אוכל בערים" (לעיל , מח). (נו) וישבר - לשון 'קניין מאכל ומשתה' , כדכתיב "לכו שברו ואכלו... בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב" (יש' נה , א). (נז) וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבור.