מאגר הכתר בראשית פרק מא עם פירוש רש"י

פרק מא
{פרשת מקץ} [א] וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר:
[ב] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[ג] וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[ד] וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה:
[ה] וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת:
[ו] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן:
[ז] וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם:
[ח] וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה:
[ט] וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם:
[י] פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים:
[יא] וַנַּחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ:
[יב] וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר:
[יג] וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה:
[יד] וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה:
[שני] [טו] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ:
[טז] וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:
[יז] וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[יח] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[יט] וְהִנֵּ֞ה שֶׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ:
[כ] וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת:
[כא] וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:
[כב] וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת:
[כג] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם:
[כד] וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:
[כה] וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:
[כו] שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא:
[כז] וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב:
[כח] ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה:
[כט] הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ל] וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ:
[לא] וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד:
[לב] וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ:
[לג] וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[לד] יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע:
[לה] וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ:
[לו] וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב:
[לז] וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:
[לח] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:
[שלישי] [לט] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
[מ] אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:
[מא] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מב] וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ:
[מג] וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מד] וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מה] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מו] וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מז] וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים:
[מח] וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ:
[מט] וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[נ] וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן:
[נא] וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:
[נב] וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי:
[רביעי] [נג] וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נד] וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם:
[נה] וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
[נו] וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נז] וְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

פרק מא
(א) ויהי מקץ - כתרגומו: "מסוף"; וכל לשון 'קץ' - 'סוף' הוא. על היאר - כל שאר נהרות אינן קרויין יאורים , חוץ מנילוס , מפני שכל הארץ עשויה יאורים יאורים בידי אדם , ונילוס עולה ומשקה אותם , ואין גשמים יורדין במצרים תדיר. (ב-ג) יפות מראה - סימן הוא לימי שובע , שהבריות נראות יפות זו לזו , שאין עין בריה צרה בחברתה (ראה ב"ר פט , ד). באחו - אגם; 'מרישק' בלעז; כמו "ישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). ודקות בשר - 'טינבש' בלעז , לשון 'דק'. (ד) ותאכלנה - הוא סימן , שתהא כל שמחת השבע נשכחת בימי הרעב. (ה) בקנה - 'טודיל' בלעז. בריאות - 'שיינש' בלעז. (ו) שדופות - 'השלידש' (בלעז) , "שקיפן קידום" (ת"א) - חבוטות; לשון 'משקוף' , החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו; "קידום" (ת"א) - רוח מזרחית דרומית שקורין 'בישא' (בלעז). (ז) הבריאות - 'שיינש' בלעז. והנה חלום - והנה נשלם חלום שלם לפניו , והוצרך לפותרים. (ח) ותפעם רוחו - "ומטרפא רוחיה" (ת"א) , מקַשְקשת בתוכו כפעמון. ובנבוכד נצר הוא אומר: "ותתפעם רוחו" (דנ' ב , א) - לפי שהיו שם שתי פעימיות: שכחת החלום והעלמת פתרונו. חרטומי - הנחרים בטימי מתים , ששואלים בעצמות; 'טימי' - הוא 'עצמות' בלשון ארמי; ובמשנה (אהלות יז , ג): בית שהוא מלא טמיא - מלא עצמות. ואין פותר אותם לפרעה - פותרים היו אותם , אבל לא לפרעה , שלא היה קולן נכנס באזניו , לא היה לו קורת רוח בפתרונם; שהיו אומרים: שבע בנות אתה מוליד , שבע בנות אתה קובר (ראה ב"ר פט , ו). (יא) איש כפתרון חלומו - חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו , ודומה לו. (יב) נער עברי עבד - ארורים הרשעים , שאין טובתם שלימה. מזכירו בלשון בזיון: נער - שוטה , ואין ראוי לגדולה; עברי - אפילו לשונינו אינו מכיר; עבד - וכתוב היה בנימוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים (ראה ב"ר פט , ז). איש כחלומו - לפי החלום וקרוב לעניינו. (יג) השיב על כני - פרעה הנזכר למעלה , כמו שאמר "פרעה קצף על עבדיו" (לעיל , י). [הרי מקרא קצר: לא פירש מי המשיב , לפי שאין צריך לפרש מי השיב: מי שבידו להשיב , והוא פרעה. וכן דרך המקראות קצרים: על מי שעליו לעשות הם סותמים הדבר.] (יד) מן הבור - מן הסֹהַר שהוא עשוי גוּמָא , וכן כל בור שבמקרא לשון 'גוּמָא' הוא , ואף אין בו מים קרוי בור (ראה בר' לז , כד) - 'פושא' בלעז. ויגלח - מפני כבוד מלכות (ראה ב"ר פט , ט). (טו) תשמע חלום לפתור אותו - תאזין ותבין חלום לפתור אותו. תשמע - לשון הבנה והאזנה , כמו "כי שומע יוסף" (בר' מב , כג); "אשר לא תשמע לשונו" (דב' כח , מט); 'אנטינדרא' בלעז. (טז) בלעדי - אין החכמה משלי , אלא אלהים יענה - יתן ענייה בפי לשלום פרעה. (יט) דלות - כחושות , כמו: "מדוע אתה דל ככה" (בנוסחנו: ככה דל) , דאמנון (ש"ב יג , ד). ורקות בשר - לשון כל 'רקות' שבתורה: חסירן בשר; ובלעז 'בלושיש'. (כג) צנומות - 'צונמא' בלשון ארמי הוא 'סלע'; הרי הוא כעין סלע בלא ליחלוח קשות כסלע. ותרגומו: "נצן לקיין" (ת"א) - אין בהם אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע. (כו) שבע שנים , ושבע שנים - כולן אינן אלא שבע; ואשר נשנה החלום פעמים - לפי שהדבר מזומן , כמו שפתר לו בסוף: "על השנות החלום" וגו' (להלן , לב). (ל) ונשכח כל השבע - הוא פתרון הבליעה. (לא) ולא יודע השבע - פתרון "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (לעיל , כא). (לב) נכון - מזומן. בשבע שנים הטובות נאמר "הגיד לפרעה" (לעיל , כה); לפי שהיה סמוך , ובשבע שני רעב נאמר "הראה את פרעה" (לעיל , כח) , לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק ונופל בו לשון 'מראה'. (לד) וחמש - כתרגומו: "ויזרזון" , וכן: "וחמושים" (שמ' יג , יח). (לה) את כל אוכל - שם דבר הוא , לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן (סגול) , ואוֹכֵל שהוא פועל , כגון "כי כל אוכל חלב" (וי' ז , כה) , טעמו למטה בכף בכ"ף ונקוד קמץ (צירה). תחת יד פרעה - ברשותו ובאוצרותיו. (לו) והיה האוכל - הצבור כשאר פקדון גנוז לקיום הארץ. (לח) הנמצא כזה - "הנשכח כדין" (ת"א) - אם נלך ונבקשנו כלום נוכל למצוא כמותו? הנמצא - לשון תמיהה , וכן כל ה"י שמשמשת בראש התיבה ונקודה ב'חטף פתח'. (לט) אין נבון וחכם - לבקש איש נבון וחכם שאמרת , לא נמצא כמוך. (מ) ישק - יתפרנס; כל צרכי עמי יהיו על ידך נעשים; כמו: "ובן משק ביתי" (בר' טו , ב); וכמו "נשקו בר" (תה' ב , יב); 'גרנישון' בלעז. רק הכסא - שיהו קורין לי מלך. כסא - לשון שם מלוכה , כמו "ויגדל את כסאו מכסאך" (מ"א א , לז). (מא) נתתי אותך - "מניתי יתך" (ת"א); ואע"פ כן לשון 'נתינה' הוא , כמו "ולתתך עליון" (דב' כו , יט) , בין לגדולה בין לשפלות נופל לשון 'נתינה' עליו: "נתתי אתכם נבזים ושפלים" (מל' ב , ט). (מב) ויסר פרעה את טבעתו - נתינת טבעת המלך היא אות למי שנותנה לו להיות שיני לו בגדולה. בגדי שש - דבר חשיבות הוא במצרים. רביד - ענק; ועל שם שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד; וכן "רבדתי ערסי" (בנוסחנו: ערשי; מש' ז , טז) - ריצפתי ערסי מרצפות. ובלשון משנה (מדות א , ח): 'מוקף רובדין של אבן'; 'על הרובד... שבעזרה' (ראה יומא מג , ב) , והיא רצפה. (מג) במרכבת המשנה - השנייה למרכבתו , המהלכת אצל שלו. אברך - כתרגומו: "דין אבא למלכא". 'רך' בלשון ארמי: מלך; בהשותפין (ב"ב ד , א): לא ריכא ולא בר ריכא. ודברי אגדה (ספ"ד א): דרש רבי יהודה: אברך - זה יוסף , שהוא אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית: עד מתי אתה מְעַוֵּת עלינו את הכתובים? אין אברך אלא ל'ברכים' , שהכל יהו נכנסין ויוצאין תחת ידו , כעניין שנאמר: ונתון אתו על כל ארץ מצרים וגו'. (מד) אני פרעה - שיש בידי יכולת לגזור גזרות על מלכותי , ואני גוזר שלא ירים איש את ידו בלעדיך - שלא ברשותך. [דבר אחר: אני פרעה - אני אהיה מלך , ובלעדיך וגו' , וזהו דוגמת: "רק הכסא" (לעיל , מ)]. את ידו ואת רגלו - כתרגומו. (מה) צפנת פענח - מפרש הצפונות; ואין לפענח דמיון במקרא. פוטיפרע (בנוסחנו: פוטי פרע) - הוא "פוטיפר" (בר' לט , א); ונקרא שמו פוטיפרע - על שם שנסתרס מאליו , לפי שלקח את יוסף למשכב זכור (ראה סוטה יג , ב). (מז) ותעש הארץ - כתרגומו; ואין הלשון נעקר מלשון 'עשייה'. לקמצים - קומץ על קומץ , יד על יד היו אוצרין. (מח) אוכל שדה העיר וגו' נתן בתוכה - שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה , ונותנין בתבואה מעפר המקום , ומעמיד התבואה מלרקב (ראה ב"ר צ , ה). (מט) עד כי חדל לספר - עד אשר חדל לו הסופר לספר; והרי זה מקרא קצר. כי אין מספר - לפי שאין מספר , והרי 'כי' משמש בלשון 'דהא' (ראה ר"ה ג , א). (נ) בטרם תבא שנת הרעב - מכאן שאדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון (ראה תענית יא , א). (נה) ותרעב כל ארץ מצרים - שהרקיבה תבואתם שאצרו , חוץ משל יוסף (ראה ב"ר צא , ה). ואשר (בנוסחינו: אשר) יאמר לכם תעשו - לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו , וכשבאו אצל פרעה ואמרו לו: כך הוא אומר לנו , אמר להם: ולמה לא צברתם בר , והלא הכריז לכם ששני רעבון בָּאִין? אמרו לו: אספנו הרבה והרקיבה; אמר להם: אם כן את אשר יאמר לכם תעשו; הרי גזר על התבואה והרקיבה , ומה אם יגזור עלינו ונמות (ראה ב"ר צא , ה)? (נו) על כל פני הארץ - מי הם 'פני הארץ'? אילו העשירים (ראה ב"ר צא , ה). את כל אשר בהם - כתרגומו: "די בהון עיבורא" וישבר למצרים - 'שבר' - לשון 'מכר' ולשון 'קניין' משמש; כאן הוא 'מכר' , "שברו לנו מעט אוכל" (בר' מג , ב) - לשון 'קניין'. ואל תאמר: אינו כי אם בתבואה; שאף ביין וחלב מצינו: "שברו בלא כסף" וגו' (יש' נה , א). (נז) [וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף - אם תפרשיהו כסדרו , היה צריך לכתוב: 'לשבור מן יוסף'; אלא סרס המקרא ודורשיהו: וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבור.]