מאגר הכתר בראשית פרק מא עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק מא
{פרשת מקץ} [א] וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר:
[ב] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[ג] וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[ד] וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה:
[ה] וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת:
[ו] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן:
[ז] וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם:
[ח] וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה:
[ט] וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם:
[י] פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים:
[יא] וַנַּחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ:
[יב] וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר:
[יג] וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה:
[יד] וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה:
[שני] [טו] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ:
[טז] וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:
[יז] וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[יח] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[יט] וְהִנֵּ֞ה שֶׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ:
[כ] וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת:
[כא] וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:
[כב] וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת:
[כג] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם:
[כד] וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:
[כה] וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:
[כו] שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא:
[כז] וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב:
[כח] ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה:
[כט] הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ל] וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ:
[לא] וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד:
[לב] וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ:
[לג] וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[לד] יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע:
[לה] וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ:
[לו] וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב:
[לז] וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:
[לח] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:
[שלישי] [לט] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
[מ] אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:
[מא] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מב] וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ:
[מג] וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מד] וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מה] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מו] וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מז] וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים:
[מח] וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ:
[מט] וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[נ] וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן:
[נא] וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:
[נב] וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי:
[רביעי] [נג] וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נד] וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם:
[נה] וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
[נו] וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נז] וְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

פרק מא
(א) ויהי מקץ שנתיים ימים - אִלו אמר 'שנתיים' בלא 'ימים' , היה משמע: שנים מקוטעות , השתא דאמר ימים , משמע: מיום אל יום , שְלֵימים. [יש לפרש "ויהי מקץ הימים ויבא קין" (ראה בר' ד , ג) , ודרך מקראות להפוך התיבות. מצאתי]. אבל לא פירש הכתוב אלו השנתיים לאיזו זמן הוא מונה , אם לתפיסתו של יוסף הוא מונה , אם ליציאת שר המשקים. והנה עומד על היאור - לפי שכל חיותם של מצריים מן היאור שמשקה את הארץ , נראה לו השובע והרעב על ידי היאור. ועל ידי זה החלום נעשה גדול פרעה על כל המלכים , שנעשו כל אנשי ארצו עבדים קנויים לו , כמו שאמר בסוף הפרשה "והייתם עבדים לפרעה" (בר' מז , כה); וגם כל הארץ אמרו שניצולו בשביל מה שהראה לו הקדוש ברוך הוא , שנאצרה התבואה בשובע לשני הרעב; שאם לא נודע , לא היו אוצרים והיו מתים בשני הרעב , ואמר שכולם נוצלו על ידי פרעה. זה דרך רחמנותו של הקדוש ברוך הוא , שכל אומה שהוא מוסר עמו ישראל להם , מגביהם למעלה , כדי שלא יאמרו: ביד אומה שפלה מסר את בניו (ראה חגיגה יג , ב) , ולפיכך נעשה פרעה גדול , כמו שפירשתי; וגם יוסף אצר לו אוצרות גדולות , עד שלקט "כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען" (בר' מז , יד) , וגם בהמתם וקניינם ואדמתם וגופם לו לעבדים; וכן מצינו בנבוכדנצר , כשהגלה את ישראל , כבש כל העולם , כדכתיב "והיה הגוי והממלכה אשר... לא יתן צוארו בעול מלך בבל" וגו' (יר' כז , ח); וכן מצינו ברומים שהחריבו את הבית שני , שיצא טבען בכל העולם כולו , כמו שנאמר "ותיכול כל ארעא ותדושינה ותדוקינה" (דנ' ז , כג). (ב) ובריאות בשר - שמינות , כמו "ועגלון איש בריא מאד" (שו' ג , יז) - שמן; וגם "בריאות" שבשבולים (להלן , ה) - לשון 'שומן' ו'חלב' , כמו "חלב כליות חטה" (דב' לב , יד). באחו - באגם , כמו "הישגא (בנוסחנו: ישגה) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). (ג) עולות... מן היאור - שירדו לשם להקר או לשתות. ותעמודנה אצל הפרות - נתעכבו אצלם , שלא אכלו אותם מיד; לפי שלא כילה הרעב מיד את תבואות השבע , כמו שאומר בתחילת הרעב "ובכל ארץ מצרים היה לחם" (להלן , נד). (ד) ותאכלנה הפרות - לבסוף "וכילה הרעב את הארץ" (להלן , ל). וייקץ פרעה - כדי שיתבונן ולא ישכח מקצת הדברים על ידי ערבוב החלומות , אם היה רואה ולא ייקץ בנתיים. (ו) ושדופות - לשון "שדפון" (מ"א ח , לז). (ז) ותבלענה השבלים - גדלו השבלים הדקות עד שכסו השבלים הטובות , שנבלעו ונתכסו תחתיהן , כמו "ולא יבואו לראות כבלע את הקודש" (במ' ד , כ) , שהוא: "כד מחפיאן ית מני קודשא" (ת"א) , דבשבלים לא שייך 'בליעה' ממש , אלא 'כיסוי'; ואין דרך להראות דבר שאינו נוהג בעולם לאדם , כדאמרינן (ברכות נה , ב): לא מעיילא ליה פילא בקופא דמחטא. והנה חלום - הנה נגמר החלום , שלא חלם יותר על זה העניין. ויש מפרשים (ראה רשב"ם): והנה חלום - כל זמן שהאדם ישן , סבור הוא על החלום שהוא דבר אמת , וכשהוא מקיץ נראה לו שהוא חלום; ולמעלה (פס' ד) היה לו לומר כמו כן: 'והנה חלום' , אלא שהמתין עד שגמר דבריו. ונראה לי ששני החלומות הוצרכו , להבין הפתרון יפה; שאם ראה מעשה הפרות , היה נראה , שלסוף שבע שנים או שבעה חדשים תתגבר אומה חלשה על אומה גדולה , וינצחום ויגלום; כי האומות נקראו 'פרות' , כמה דכתיב "שמעו לי פרות הבשן" (ראה עמ' ד , א) , וכמו "עגלה... מצרים" (יר' מו , כ) , ומה שאכלום - סימן שיכלום , כמו "כי אכלו את יעקב" (יר' י , כה); אבל כשראה השבלים , נתפרסם הפתרון: "שובע" ו"רעב" (להלן , כט - ל); ואם ראה השבלים ולא ראה הפרות , לא היה נראה יפה האכילה והבליעה , ומה שעמדו אצלם קודם שאכלום וגם מה שאמר "ולא נודע כי באו אל קרבנה" וגו' (להלן , כא). ויוסף אמר על "השנות החלום" , כי "ממהר האלהים לעשותו" (להלן , לב) - לא חש לגלות להם אלו הדברים , דאי בשביל מיהור הדברים בלבד , היה לו לראות סיגנון אחד בחלום שני פעמים. (ח) ותפעם רוחו - היה מכה לבו בקרבו , כמו "מחזיק פטיש את הולם פעם" (ראה יש' מא , ז); ובנבוכד נצר נאמר "ותתפעם רוחו" (דנ' ב , א) - שנעלם ממנו חלום ופתרון. ואין פותר אותם - סבורין היו שהם שני חלומות. לפרעה - על דעתו ולרצונו , כל מה שהיו אומרים נראה בעיניו דברי הבאי. (ט) את חטאי - שתי חטאות שהן עלי: אחד שהקצפתי את המלך , ואחד מאותו נער שחילה פני לזוכרו ושכחתיו; ואעפ"י שאין דרך להזכיר חטאו לפני מי שחטא לו , אני מזכיר , לעשות רצון המלך , ועוד שיש לי לירא פן יפתר יוסף החלום ויתעלה ויזכור לי אשר שכחתיו. ולכך גינהו , שקראו "עברי" (להלן , יב) - כלומר: נכרי , שאין דרך לתת עליהם איש נכרי , וקראו "נער" , "עברי" ו"עבד" (שם). (י) פרעה קצף על עבדיו - כלומר: קצף המלך על עבדיו; כי פרעה אינו שם איש , אלא שם מלכות. לא היה מדבר עם המלך כאילו מדבר עמו פה אל פה , אלא כאדם שמספר לפני המלך והמלך שומע , ומפני אימת מלכות היה ירא לדבר אל המלך פה אל פה. (יד) ויריצוהו מן הבור - כל מצות המלך נעשית במהירות ובמרוצה. ויגלח - שלא עשה שפמו ולא עשה רגליו (ע"פ ש"ב יט , כה) כל זמן שהוא אסור. ויחלף שמלותיו - שינה בגדי כלאו (ע"פ מ"ב כה , כט) לבא לפני פרעה. (טו) תשמע חלום - תאזין ותבין חלום לפותרו. (טז) בלעדי - פירש רבנו שלמה: אין החכמה שלי , אלא אלהים יענה את שלום פרעה. ויש לפרש: בלעדיי - לבד ממני מה שאענה , כלומר: לא מדעתי אענה , אם טוב אם רע , שאין הפתרון תלוי בדעתי , כי אני צריך על פי הפתרון החלום , הן טוב הן רע , אלא הקדוש ברוך הוא יתן שיהא המענה לשלום פרעה; ולפי שהיה ירא יוסף פן יהיה פתרון רע , אמר לו כך , שלא יקשה בעיניו. (כג) צנומות - כשבולים הגדילים על הסלעים , שאין בהן גרגיר. (כה) אחד הוא - ואין אלו שתי חלומות. אשר הקדוש ברוך הוא עושה בעולמו הגיד לפרעה - כדי שיבקש תקנה על זאת , כי הוא מלך ובידו סִפֵּק לעשות. (כז) יהיו שבע שני רעב , שבע שנים הנה - לפי שראה שהוא שובע , ואין דרך להיות רעב ושובע שבעה שבועות ולא שבעה ימים ולא שבעת חדשים , הבין שהם שבע שנים , כי דרך שובע ורעב לילך אחר השנים. ולפי שבשביל להודיע את הרעב בא החלום , שיבקשו תקנה על הרעב , פתח ברעב תחילה , כי כל החלום לא בא אלא לעשות תקנה על הרעב; והראה לו גם השובע שממנו יעשו תקנה לרעב , והראה לו מכה ורפואתה. (לא) לא יוודע השבע - כמו שאמרת: "ולא נודע כי באו אל קרבנה" (לעיל , כא). (לב) כי נכון הדבר וגו' - ומה שבא בשני סגנונין , כדי שיוָדע פתרונו יפה , כמו שפירשתי (לעיל , ז). (לג) ועתה ירא פרעה וגו' - כי לך נגלה , שתעשה תקנה לעולם. (לד) יעשה פרעה שאני אומר לו מיד , לבקש החכם , ויפקד החכם פקידים , ויהיה הכל מזומן. (לח) הנמצא כזה - אם נבקש איש חכם לעשות מה שאמר , הנמצא כזה? (מ) ישק - לשון "ובן משק ביתי" (בר' טו , ב); ו"כמשק גבים שוקק בו" (יש' לג , ד); וכן "נשקו בר פן יאנף" (תה' ב , יב); וכן 'נשק' שהוא 'כלי זיין' , 'גרנישון' בלעז. רק הכסא - הכל יעשו מיצותיך כמצותי , אלא שאקָרֵא 'מלך'. (מב) ויסר פרעה את טבעתו - כך דרך כשנותנין ממשלה , כמו שמצינו באחשורוש (ראה אס' ג , י; ח , ב). בגדי שש - דבר חשוב , "שש ורקמה (בנוסחנו: ברקמה) ממצרים" (יח' כז , ז). רביד הזהב - כמו "מרבדים רבדתי ערשי" (מש' ז , טז); 'פרמנט' בלעז (עדי). [נראה לי כי סביב השפה עשה רביד הזהב - 'אורליץ אורפריש' בלעז - והיה הזהב סביב צוארו. מצאתי]. (מג) ויקראו לפניו אברך - לשון "ויברך הגמלים" (בר' כד , יא) , שהיו כולם כורעים על בירכיהם ומשתחוים לו; ואונקלוס תרגם כמו שאמרו רבותינו (ב"ב ד , א): אב למלך , שכן בכרכי הים קורין למלך 'אבא'. (מד) ובלעדיך - בלא מצותיך. (מה) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח - מפענח הצפונות. כי כן דרך המלכים לשנות שם עבדיהם , לפי שקשה להם לשון העברי , כמו שעשה נבוכד נצר לדניאל , שקראו 'בלשצאר' , ולחנניה משאל ועזריה - 'מישך שדרך ועבד נגו' (ראה דנ' א , ז). אסנת בת פוטיפרע - ופוטיפרע ו"פוטיפר" (בר' לט , א) אחד הם; ומרוב חכמה לקח יוסף את בת פוטיפרע , לפי שקנאוהו לעבד , ואם היה יוסף או בניו יורד מגדולתו , יאמר פוטיפרע או בניו כי עבדיו הם , אם לקח אשה אחרת; אבל השתא , שלקח בתו , לא יהיה רוצה שיהיו בני בתו עבדים , וכן בניו על בני אחותם. (מז) לקמצים - כאילו אדם משליך במלא קמצו בתוך השבולים; לשון בני אדם לומר כך: הם באים כאילו משליכים אותו במלא קומץ; 'קומשיל לשאי ייטיט אפלא פורץ' (כאילו השליכם במלא הכוח; בלעז). ואונקלוס תירגם לשון 'מקמץ לאוצרין'. (מט) כי חדל - יוסף לספור. (נא) כי נשני - השכיחני. (נה) ויצעק העם אל פרעה - בתחילה הלכו אל המלך לשמוע מה יצוה עליהם , והוא שלחם ליוסף.