מאגר הכתר בראשית פרק מא עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק מא
{פרשת מקץ} [א] וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־הַיְאֹֽר:
[ב] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[ג] וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַֽחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[ד] וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה:
[ה] וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת:
[ו] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן:
[ז] וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם:
[ח] וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת־כָּל־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת־כָּל־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה:
[ט] וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם:
[י] פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים:
[יא] וַנַּחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ:
[יב] וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר־ל֔וֹ וַיִּפְתָּר־לָ֖נוּ אֶת־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר:
[יג] וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּתַר־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה:
[יד] וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל־פַּרְעֹֽה:
[שני] [טו] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ:
[טז] וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה:
[יז] וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר:
[יח] וְהִנֵּ֣ה מִן־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ:
[יט] וְהִנֵּ֞ה שֶׁבַע־פָּר֤וֹת אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ:
[כ] וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת:
[כא] וַתָּבֹ֣אנָה אֶל־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי־בָ֣אוּ אֶל־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ:
[כב] וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת:
[כג] וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם:
[כד] וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי:
[כה] וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה:
[כו] שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא:
[כז] וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּרוֹת הָרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב:
[כח] ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת־פַּרְעֹֽה:
[כט] הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[ל] וְ֠קָמוּ שֶׁ֜בַע שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כָּל־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת־הָאָֽרֶץ:
[לא] וְלֹֽא־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי־כֵ֑ן כִּֽי־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד:
[לב] וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ:
[לג] וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[לד] יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע:
[לה] וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כָּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ:
[לו] וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹא־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב:
[לז] וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כָּל־עֲבָדָֽיו:
[לח] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ:
[שלישי] [לט] וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־כָּל־זֹ֑את אֵין־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ:
[מ] אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל־בֵּיתִ֔י וְעַל־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כָּל־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ:
[מא] וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מב] וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל־צַוָּארֽוֹ:
[מג] וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מד] וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹא־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת־יָד֛וֹ וְאֶת־רַגְל֖וֹ בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מה] וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם־יוֹסֵף֘ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵחַ֒ וַיִּתֶּן־ל֣וֹ אֶת־אָֽסְנַ֗ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מו] וְיוֹסֵף֙ בֶּן־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעָמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ר בְּכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[מז] וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים:
[מח] וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת־כָּל־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ:
[מט] וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי־אֵ֥ין מִסְפָּֽר:
[נ] וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙ שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע כֹּהֵ֥ן אֽוֹן:
[נא] וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת־כָּל־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כָּל־בֵּ֥ית אָבִֽי:
[נב] וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי:
[רביעי] [נג] וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נד] וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכָל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכָל־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם:
[נה] וַתִּרְעַב֙ כָּל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכָל־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ:
[נו] וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כָּל־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת־כָּל־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:
[נז] וְכָל־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל־יוֹסֵ֑ף כִּֽי־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכָל־הָאָֽרֶץ:

פרק מא
(א) - לא פירש הכתוב תחילת זה החשבון; וכן "ויהי מקץ ארבעים שנה" (ש"ב טו , ז); "ובעוד ששים וחמש שנה" (יש' ז , ח); "ויהי בשלשים שנה" (יח' א , א). ויתכן שזה החשבון - לצאת שר המשקים מבית הסהר (ראה בר' מ , כא) , או לשבת יוסף שם (ראה בר' לט , כ). וטעם ימים - כבר פירשתיו (ראה בר' כז , מד). ופרעה חלם - היה חולם; וכן "ורבקה שומעת" (שם , ה). (ב) באחו - יש אומרים (ראה רש"י ורשב"ם) , שפירושו: עמק בו צמחים; ויש אומרים (השרשים: 'אחה') , שהוא שם צמח , והבי"ת נוסף כבי"ת "השביעני במרורים" (איכה ג , טו). ועל שני הפירושים , "כי הוא בין אחים יפריא" (הו' יג , טו) - הוא אחיו בן אמו (ע"פ בר' מג , כט). (ה) שבלים - לשון רבות נקבות , ואם הוא במ"ם; כמו "נשים" (בר' ד , יט); "פלגשים" (ש"ב ה , יג). (ו-ז) שדופות - שאירע להם שדפון מרוח מזרחית; כי נקרא 'מזרח' - 'קדים' (ראה שמ' כז , יא) , בעבור צאת השמש משם בתחלה. וטעם המלאות - כמו הבריאות. (ח) ותפעם רוחו - מבניין 'נפעל' , כמו "נפעמתי ולא אדבר" (תה' עז , ה). ויש אומרים (ראה השרשים: 'פעם') , שהכל מן "הֹלֶם פעם" (יש' מא , ז) , והטעם , שהרוח דומה לגוף המוכה. חרטומי - מלה מרובעת , ויתכן להיותה ארמית או מצרית; והם חכמי התולדת. ואת כל חכמיה - במזלות ופתרון חלומות. (ט) את חטאי - אע"פ שאזכיר חטאי. (י) פרעה קצף על עבדיו - לפי דעתי , כי אין פרעה שם עצם , רק שם תואר , והוא מלשון מצרים; כמו "חירם" בצור (ש"ב ה , יא). גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל 'נגיד המאמינים'. על כן מצאנו "פרעה" בימי אברהם (בר' יב , טו) ובימי יוסף , ומת פרעה וקם פרעה; וכן בימי ירמיהו (ראה יר' מד , ל). הלא תראה הכתוב יפרש מה טעם 'פרעה' , כי הוא "מלך מצרים" (שם); והעד: "חפרע" (שם) , שהוא שם העצם. וכן "פרעה נכה" (יר' מו , ב) , כי 'נכה' שם העצם. ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה (ויק"ר כ , א) , כי לא לקחו מלך מצרים. ועֵד שני , שאמר שר המשקים: פרעה קצף על עבדיו , וכן אמר יוסף: "את שלום פרעה" , "הראה את פרעה" , "יעשה פרעה" (להלן , טז , כח , לד) , ואין מדרך מוסר עם המלכים להזכיר שם העצם. אתי ואת שר האופים - אמר אתי פעם שנית , כי כן דרך הלשון , כמו "ואני אנה אני בא" (בר' לז , ל). (יא) איש כפתרון חלומו - כבר פירשתיו (בר' מ , ה). (יג) אותי השיב - פרעה. ויש אומרים (ראה ת"י) , שהוא בדבור השיב ותלה; או בפתרון. (יד) ויריצוהו - שלוחי פרעה. ויגלח - ראשו; המגלח. (טז) בלעדי - מלה אחת מורכבת משתי מלות. והטעם שב אל "תשמע חלום לפתור אותו" (לעיל , טו); אמר יוסף: בלעדֵי פתרוני יענה אלהים את שלום פרעה. ויש אומרים (ראה רש"י) , כי טעמו: בעבור שאמר לו כי אתה פותר חלום (ראה לעיל , טו) , אמר: בלעדי; הוא הפותר , והוא אלהים , שיענה את שלום המלך. וטעם יענה - שימציא תמיד , וכן "כי האלהים מענה בשמחת לבו" (קה' ה , יט) , וכן "והארץ תענה" (הו' ב , כד); והוא קרוב ממשמעו. (יט) הוסיף דלות , ותחת "מראה" (לעיל , ד) אמר תואר , כי זה קרוב מזה. (כא) ומראיהן - ומראה כל אחת מהן רע. ופה הוסיף לפרש חלומו , שראה שבאו הפרות הטובות בקרב הרעות , והיו כאשר היו בראשונה. (כג) צנומות - אין לו חבר במקרא , וטעמו כמו "ריקות" (להלן , כז). ויש אומרים , שפירושו 'צלמים' , כי כן בלשון ישמעאל. (כט) שבע גדול - שם , כמו "רעב" (לעיל , כז). על כן יטעה האומר בתפילת שבת 'ובשובע כלכלתנו' , כי 'שובע' שם הפועל הוא; והנכון: ובשָבָע כילכלתנו. (לא) וטעם ולא יוודע השבע - מ"מראיהן רע כאשר בתחלה" (לעיל , כב). (לב) ועל השנות - בניין 'נפעל' , מגזרת 'שנים'; וטעמו: הפרות והשבלים גם הוא לעד , כי הדבר נכון; ובעבור היות החלומות בלילה אחד , לעד , כי ממהר האלהים. (לד) יעשה פרעה - זאת העצה. או 'יקנה' , כמו "עשה לי את החיל הזה" (דב' ח , יז). וחמש - שיקנה החומש. (לה) ויצברו בר - הפקידים. ויש אומרים , כי טעם בר - להיותו עם שבליו. והנכון בעיני , שנקרא בר אחרי מלאכת לזרות גם להבר (ע"פ יר' ד , יא). והאומרים , כי אויר מצרים לח בעבור היאור , ולא יעמד שם דגן שבע שנים - יוכל לערב אותו עם דברים שיעמידוהו. (לח) הנמצא כזה - בניין 'נפעל' , פועל עבר. כאומר: הנמצא כזה אדם בעולם. ויתכן להיות הנו"ן סימן המדברים: הנמצא אנחנו כזה - דברי פרעה אל עבדיו. (מ) אתה תהיה - שר על ביתי. ישק - דגשות השי"ן לחסרון נו"ן "נֶשֶק" (דה"ב ט , כד) , והוא הוא נגיד החיל. ויש אומרים , שהוא מגזרת 'נשיקה' (ע"פ מש' כז , ו) , בדרך רחוקה. רק הכסא אגדל ממך - ידוע כי 'גדול' - פועל עומד , וטעמו: לא תהיה לי גדולה ממך , רק גדולת הכסא. ואין "כי מנעורי גדלני כאב" (איוב לא , יח) 'פועל יוצא' , רק פירושו: גדל עמי. ודרך אגדל ממך במקרא ידועה , כמו "נובלת עליה" (יש' א , ל); "ותאבדו דרך" (תה' ב , יב). (מא) ראה נתתי אותך - שמתיך למעלה על כל ארץ מצרים. (מב) בגדי שש - מפורש בפרשת "ויקחו לי תרומה" (שמ' כה , ב , ד). רביד זהב - כמו "מרבדים רבדתי ערשי" (מש' ז , טז). (מג) המשנה - מגזרת "שנים" (בר' ו , יט) , כי המלך כאחד , ואחריו המשנה כמו שני , ואחריו "השליש" (מ"ב ז , ב) כמו שלישי. מרכבת - עץ נתונה על ארבעת סוסים; ומרכבת שלמה לעדה (ראה מ"א י , כט). אברך - כל אדם קורא לפניו: אשתחוה ואכרע! וזאת המלה מ'הבניין הכבד הנוסף'; "וַיִבְרַךְ על ברכיו" (דה"ב ו , יג) - מ'הקל' , וכולם מגזרת "ברכים" (יש' סו , יב). ויאמר ר' יונה המדקדק הספרדי (השרשים: 'ברך') , כי אברך - שם הפועל , והאל"ף תחת ה"א , כמו "אשכם ושלוח" (ראה יר' כה , ג). ולפי דעתי שאל"ף "אשכם" (שם) - לשון המדבר. (מד) אני פרעה - אני לבדי המלך , ואין אדם במצרים שהוא ברשותו זולתך. וטעם רגלו - שאין לו רשות ללכת; או על דרך משל , והוא הנכון. (מה) צפנת פענח - אם זאת המלה מצרית , לא ידענו פירושה; ואם היא מתורגמת , לא ידענו שם יוסף. ויהי פירוש פענח - כאשר תרגם המתרגם ארמית; והיא מלה מרובעת. כהן און - עובד השם או עבודה זרה , כי אין 'כהן' בכל המקרא כי אם משרת , על דעתי. ויצא יוסף - יצא שמו , כטעם "ויצא לך שם" (יח' טז , יד). או: יצא ועבר בכל מקום , והכריזו עליו כדי שיכירוהו. (מח) את כל אכל - אין פירושו 'כל' , כי ברעב היו מתים; וכן "וכל הארץ באו" (להלן , נז); רק טעמו , שקיבץ כל אשר יכול. (נא) כי נשני - טעמו: כי אמר. ויאמר רבי יהודה המדקדק הראשון (שלשה ס"ד ע' 138 : 'שנן') , כי נשני - על משקל "חנני" (בר' לג , יא). ויאמר רבי משה הכהן הספרדי , כי הפתח תחת חרק. (נד) בכל הארצות - סביבות מלכות מצרים. (נו) ויפתח יוסף את כל האוצרות שהיו עמם. וישבר למצרים - פירושו: ונתן שבר למצרים. וטעמו: קניין. (נז) לשבור אל יוסף - הפוך , וכן הוא: וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבור.