פרק מב
[א]
וַיַּרְא
יַעֲקֹב
כִּי
יֶשׁ־שֶׁבֶר
בְּמִצְרָיִם
וַיֹּאמֶר
יַעֲקֹב
לְבָנָיו
לָמָּה
תִּתְרָאוּ:
[ב]
וַיֹּאמֶר
הִנֵּה
שָׁמַעְתִּי
כִּי
יֶשׁ־שֶׁבֶר
בְּמִצְרָיִם
רְדוּ־שָׁמָּה
וְשִׁבְרוּ־לָנוּ
מִשָּׁם
וְנִחְיֶה
וְלֹא
נָמוּת:
[ג]
וַיֵּרְדוּ
אֲחֵי־יוֹסֵף
עֲשָׂרָה
לִשְׁבֹּר
בָּר
מִמִּצְרָיִם:
[ד]
וְאֶת־בִּנְיָמִין
אֲחִי
יוֹסֵף
לֹא־שָׁלַח
יַעֲקֹב
אֶת־אֶחָיו
כִּי
אָמַר
פֶּן־יִקְרָאֶנּוּ
אָסוֹן:
[ה]
וַיָּבֹאוּ
בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
לִשְׁבֹּר
בְּתוֹךְ
הַבָּאִים
כִּי־הָיָה
הָרָעָב
בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן:
[ו]
וְיוֹסֵף
הוּא
הַשַּׁלִּיט
עַל־הָאָרֶץ
הוּא
הַמַּשְׁבִּיר
לְכָל־עַם
הָאָרֶץ
וַיָּבֹאוּ
אֲחֵי
יוֹסֵף
וַיִּשְׁתַּחֲווּ־לוֹ
אַפַּיִם
אָרְצָה:
[ז]
וַיַּרְא
יוֹסֵף
אֶת־אֶחָיו
וַיַּכִּרֵם
וַיִּתְנַכֵּר
אֲלֵיהֶם
וַיְדַבֵּר
אִתָּם
קָשׁוֹת
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
מֵאַיִן
בָּאתֶם
וַיֹּאמְרוּ
מֵאֶרֶץ
כְּנַעַן
לִשְׁבָּר־אֹכֶל:
[ח]
וַיַּכֵּר
יוֹסֵף
אֶת־אֶחָיו
וְהֵם
לֹא
הִכִּרֻהוּ:
[ט]
וַיִּזְכֹּר
יוֹסֵף
אֵת
הַחֲלֹמוֹת
אֲשֶׁר
חָלַם
לָהֶם
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
מְרַגְּלִים
אַתֶּם
לִרְאוֹת
אֶת־עֶרְוַת
הָאָרֶץ
בָּאתֶם:
[י]
וַיֹּאמְרוּ
אֵלָיו
לֹא
אֲדֹנִי
וַעֲבָדֶיךָ
בָּאוּ
לִשְׁבָּר־אֹכֶל:
[יא]
כֻּלָּנוּ
בְּנֵי
אִישׁ־אֶחָד
נָחְנוּ
כֵּנִים
אֲנַחְנוּ
לֹא־הָיוּ
עֲבָדֶיךָ
מְרַגְּלִים:
[יב]
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
לֹא
כִּי־עֶרְוַת
הָאָרֶץ
בָּאתֶם
לִרְאוֹת:
[יג]
וַיֹּאמְרוּ
שְׁנֵים
עָשָׂר
עֲבָדֶיךָ
אַחִים
׀
אֲנַחְנוּ
בְּנֵי
אִישׁ־אֶחָד
בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן
וְהִנֵּה
הַקָּטֹן
אֶת־אָבִינוּ
הַיּוֹם
וְהָאֶחָד
אֵינֶנּוּ:
[יד]
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
יוֹסֵף
הוּא
אֲשֶׁר
דִּבַּרְתִּי
אֲלֵכֶם
לֵאמֹר
מְרַגְּלִים
אַתֶּם:
[טו]
בְּזֹאת
תִּבָּחֵנוּ
חֵי
פַרְעֹה
אִם־תֵּצְאוּ
מִזֶּה
כִּי
אִם־בְּבוֹא
אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן
הֵנָּה:
[טז]
שִׁלְחוּ
מִכֶּם
אֶחָד
וְיִקַּח
אֶת־אֲחִיכֶם
וְאַתֶּם
הֵאָסְרוּ
וְיִבָּחֲנוּ
דִּבְרֵיכֶם
הַאֱמֶת
אִתְּכֶם
וְאִם־לֹא
חֵי
פַרְעֹה
כִּי
מְרַגְּלִים
אַתֶּם:
[יז]
וַיֶּאֱסֹף
אֹתָם
אֶל־מִשְׁמָר
שְׁלֹשֶׁת
יָמִים:
[יח]
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
יוֹסֵף
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
זֹאת
עֲשׂוּ
וִחְיוּ
אֶת־הָאֱלֹהִים
אֲנִי
יָרֵא:
[חמישי]
[יט]
אִם־כֵּנִים
אַתֶּם
אֲחִיכֶם
אֶחָד
יֵאָסֵר
בְּבֵית
מִשְׁמַרְכֶם
וְאַתֶּם
לְכוּ
הָבִיאוּ
שֶׁבֶר
רַעֲבוֹן
בָּתֵּיכֶם:
[כ]
וְאֶת־אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן
תָּבִיאוּ
אֵלַי
וְיֵאָמְנוּ
דִבְרֵיכֶם
וְלֹא
תָמוּתוּ
וַיַּעֲשׂוּ־כֵן:
[כא]
וַיֹּאמְרוּ
אִישׁ
אֶל־אָחִיו
אֲבָל
אֲשֵׁמִים
׀
אֲנַחְנוּ
עַל־אָחִינוּ
אֲשֶׁר
רָאִינוּ
צָרַת
נַפְשׁוֹ
בְּהִתְחַנֲנוֹ
אֵלֵינוּ
וְלֹא
שָׁמָעְנוּ
עַל־כֵּן
בָּאָה
אֵלֵינוּ
הַצָּרָה
הַזֹּאת:
[כב]
וַיַּעַן
רְאוּבֵן
אֹתָם
לֵאמֹר
הֲלוֹא
אָמַרְתִּי
אֲלֵיכֶם
׀
לֵאמֹר
אַל־תֶּחֶטְאוּ
בַיֶּלֶד
וְלֹא
שְׁמַעְתֶּם
וְגַם־דָּמוֹ
הִנֵּה
נִדְרָשׁ:
[כג]
וְהֵם
לֹא
יָדְעוּ
כִּי
שֹׁמֵעַ
יוֹסֵף
כִּי
הַמֵּלִיץ
בֵּינֹתָם:
[כד]
וַיִּסֹּב
מֵעֲלֵיהֶם
וַיֵּבְךְּ
וַיָּשָׁב
אֲלֵהֶם
וַיְדַבֵּר
אֲלֵהֶם
וַיִּקַּח
מֵאִתָּם
אֶת־שִׁמְעוֹן
וַיֶּאֱסֹר
אֹתוֹ
לְעֵינֵיהֶם:
[כה]
וַיְצַו
יוֹסֵף
וַיְמַלְאוּ
אֶת־כְּלֵיהֶם
בָּר
וּלְהָשִׁיב
כַּסְפֵּיהֶם
אִישׁ
אֶל־שַׂקּוֹ
וְלָתֵת
לָהֶם
צֵדָה
לַדָּרֶךְ
וַיַּעַשׂ
לָהֶם
כֵּן:
[כו]
וַיִּשְׂאוּ
אֶת־שִׁבְרָם
עַל־חֲמֹרֵיהֶם
וַיֵּלְכוּ
מִשָּׁם:
[כז]
וַיִּפְתַּח
הָאֶחָד
אֶת־שַׂקּוֹ
לָתֵת
מִסְפּוֹא
לַחֲמֹרוֹ
בַּמָּלוֹן
וַיַּרְא
אֶת־כַּסְפּוֹ
וְהִנֵּה־הוּא
בְּפִי
אַמְתַּחְתּוֹ:
[כח]
וַיֹּאמֶר
אֶל־אֶחָיו
הוּשַׁב
כַּסְפִּי
וְגַם
הִנֵּה
בְאַמְתַּחְתִּי
וַיֵּצֵא
לִבָּם
וַיֶּחֶרְדוּ
אִישׁ
אֶל־אָחִיו
לֵאמֹר
מַה־זֹּאת
עָשָׂה
אֱלֹהִים
לָנוּ:
[כט]
וַיָּבֹאוּ
אֶל־יַעֲקֹב
אֲבִיהֶם
אַרְצָה
כְּנָעַן
וַיַּגִּידוּ
לוֹ
אֵת
כָּל־הַקֹּרֹת
אֹתָם
לֵאמֹר:
[ל]
דִּבֶּר
הָאִישׁ
אֲדֹנֵי
הָאָרֶץ
אִתָּנוּ
קָשׁוֹת
וַיִּתֵּן
אֹתָנוּ
כִּמְרַגְּלִים
אֶת־הָאָרֶץ:
[לא]
וַנֹּאמֶר
אֵלָיו
כֵּנִים
אֲנָחְנוּ
לֹא
הָיִינוּ
מְרַגְּלִים:
[לב]
שְׁנֵים־עָשָׂר
אֲנַחְנוּ
אַחִים
בְּנֵי
אָבִינוּ
הָאֶחָד
אֵינֶנּוּ
וְהַקָּטֹן
הַיּוֹם
אֶת־אָבִינוּ
בְּאֶרֶץ
כְּנָעַן:
[לג]
וַיֹּאמֶר
אֵלֵינוּ
הָאִישׁ
אֲדֹנֵי
הָאָרֶץ
בְּזֹאת
אֵדַע
כִּי
כֵנִים
אַתֶּם
אֲחִיכֶם
הָאֶחָד
הַנִּיחוּ
אִתִּי
וְאֶת־רַעֲבוֹן
בָּתֵּיכֶם
קְחוּ
וָלֵכוּ:
[לד]
וְהָבִיאוּ
אֶת־אֲחִיכֶם
הַקָּטֹן
אֵלַי
וְאֵדְעָה
כִּי
לֹא
מְרַגְּלִים
אַתֶּם
כִּי
כֵנִים
אַתֶּם
אֶת־אֲחִיכֶם
אֶתֵּן
לָכֶם
וְאֶת־הָאָרֶץ
תִּסְחָרוּ:
[לה]
וַיְהִי
הֵם
מְרִיקִים
שַׂקֵּיהֶם
וְהִנֵּה־אִישׁ
צְרוֹר־כַּסְפּוֹ
בְּשַׂקּוֹ
וַיִּרְאוּ
אֶת־צְרֹרוֹת
כַּסְפֵּיהֶם
הֵמָּה
וַאֲבִיהֶם
וַיִּירָאוּ:
[לו]
וַיֹּאמֶר
אֲלֵהֶם
יַעֲקֹב
אֲבִיהֶם
אֹתִי
שִׁכַּלְתֶּם
יוֹסֵף
אֵינֶנּוּ
וְשִׁמְעוֹן
אֵינֶנּוּ
וְאֶת־בִּנְיָמִן
תִּקָּחוּ
עָלַי
הָיוּ
כֻלָּנָה:
[לז]
וַיֹּאמֶר
רְאוּבֵן
אֶל־אָבִיו
לֵאמֹר
אֶת־שְׁנֵי
בָנַי
תָּמִית
אִם־לֹא
אֲבִיאֶנּוּ
אֵלֶיךָ
תְּנָה
אֹתוֹ
עַל־יָדִי
וַאֲנִי
אֲשִׁיבֶנּוּ
אֵלֶיךָ:
[לח]
וַיֹּאמֶר
לֹא־יֵרֵד
בְּנִי
עִמָּכֶם
כִּי־אָחִיו
מֵת
וְהוּא
לְבַדּוֹ
נִשְׁאָר
וּקְרָאָהוּ
אָסוֹן
בַּדֶּרֶךְ
אֲשֶׁר
תֵּלְכוּ־בָהּ
וְהוֹרַדְתֶּם
אֶת־שֵׂיבָתִי
בְּיָגוֹן
שְׁאוֹלָה: