מאגר הכתר בראשית פרק מב טקסט בלבד

פרק מב
[א] וירא יעקב כי יש־שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו:
[ב] ויאמר הנה שמעתי כי יש־שבר במצרים רדו־שמה ושברו־לנו משם ונחיה ולא נמות:
[ג] וירדו אחי־יוסף עשרה לשבר בר ממצרים:
[ד] ואת־בנימין אחי יוסף לא־שלח יעקב את־אחיו כי אמר פן־יקראנו אסון:
[ה] ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי־היה הרעב בארץ כנען:
[ו] ויוסף הוא השליט על־הארץ הוא המשביר לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו־לו אפים ארצה:
[ז] וירא יוסף את־אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר־אכל:
[ח] ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו:
[ט] ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את־ערות הארץ באתם:
[י] ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר־אכל:
[יא] כלנו בני איש־אחד נחנו כנים אנחנו לא־היו עבדיך מרגלים:
[יב] ויאמר אלהם לא כי־ערות הארץ באתם לראות:
[יג] ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים ׀ אנחנו בני איש־אחד בארץ כנען והנה הקטן את־אבינו היום והאחד איננו:
[יד] ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם:
[טו] בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה:
[טז] שלחו מכם אחד ויקח את־אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם־לא חי פרעה כי מרגלים אתם:
[יז] ויאסף אתם אל־משמר שלשת ימים:
[יח] ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את־האלהים אני ירא:
[חמישי] [יט] אם־כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם:
[כ] ואת־אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו־כן:
[כא] ויאמרו איש אל־אחיו אבל אשמים ׀ אנחנו על־אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על־כן באה אלינו הצרה הזאת:
[כב] ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם ׀ לאמר אל־תחטאו בילד ולא שמעתם וגם־דמו הנה נדרש:
[כג] והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם:
[כד] ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שמעון ויאסר אתו לעיניהם:
[כה] ויצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל־שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן:
[כו] וישאו את־שברם על־חמריהם וילכו משם:
[כז] ויפתח האחד את־שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את־כספו והנה־הוא בפי אמתחתו:
[כח] ויאמר אל־אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל־אחיו לאמר מה־זאת עשה אלהים לנו:
[כט] ויבאו אל־יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל־הקרת אתם לאמר:
[ל] דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ:
[לא] ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים:
[לב] שנים־עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את־אבינו בארץ כנען:
[לג] ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו:
[לד] והביאו את־אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את־אחיכם אתן לכם ואת־הארץ תסחרו:
[לה] ויהי הם מריקים שקיהם והנה־איש צרור־כספו בשקו ויראו את־צררות כספיהם המה ואביהם וייראו:
[לו] ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת־בנימן תקחו עלי היו כלנה:
[לז] ויאמר ראובן אל־אביו לאמר את־שני בני תמית אם־לא אביאנו אליך תנה אתו על־ידי ואני אשיבנו אליך:
[לח] ויאמר לא־ירד בני עמכם כי־אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו־בה והורדתם את־שיבתי ביגון שאולה: