פרק מג
[א]
וְהָרָעָ֖ב
כָּבֵ֥ד
בָּאָֽרֶץ:
[ב]
וַיְהִ֗י
כַּאֲשֶׁ֤ר
כִּלּוּ֙
לֶאֱכֹ֣ל
אֶת־הַשֶּׁ֔בֶר
אֲשֶׁ֥ר
הֵבִ֖יאוּ
מִמִּצְרָ֑יִם
וַיֹּ֤אמֶר
אֲלֵיהֶם֙
אֲבִיהֶ֔ם
שֻׁ֖בוּ
שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ
מְעַט־אֹֽכֶל:
[ג]
וַיֹּ֧אמֶר
אֵלָ֛יו
יְהוּדָ֖ה
לֵאמֹ֑ר
הָעֵ֣ד
הֵעִד֩
בָּ֨נוּ
הָאִ֤ישׁ
לֵאמֹר֙
לֹֽא־תִרְא֣וּ
פָנַ֔י
בִּלְתִּ֖י
אֲחִיכֶ֥ם
אִתְּכֶֽם:
[ד]
אִם־יֶשְׁךָ֛
מְשַׁלֵּ֥חַ
אֶת־אָחִ֖ינוּ
אִתָּ֑נוּ
נֵרְדָ֕ה
וְנִשְׁבְּרָ֥ה
לְךָ֖
אֹֽכֶל:
[ה]
וְאִם־אֵינְךָ֥
מְשַׁלֵּ֖חַ
לֹ֣א
נֵרֵ֑ד
כִּֽי־הָאִ֞ישׁ
אָמַ֤ר
אֵלֵ֙ינוּ֙
לֹא־תִרְא֣וּ
פָנַ֔י
בִּלְתִּ֖י
אֲחִיכֶ֥ם
אִתְּכֶֽם:
[ו]
וַיֹּ֙אמֶר֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
לָמָ֥ה
הֲרֵעֹתֶ֖ם
לִ֑י
לְהַגִּ֣יד
לָאִ֔ישׁ
הַע֥וֹד
לָכֶ֖ם
אָֽח:
[ז]
וַיֹּאמְר֡וּ
שָׁא֣וֹל
שָֽׁאַל־הָ֠אִישׁ
לָ֣נוּ
וּלְמוֹלַדְתֵּ֜נוּ
לֵאמֹ֗ר
הַע֨וֹד
אֲבִיכֶ֥ם
חַי֙
הֲיֵ֣שׁ
לָכֶ֣ם
אָ֔ח
וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ
עַל־פִּ֖י
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֑לֶּה
הֲיָד֣וֹעַ
נֵדַ֔ע
כִּ֣י
יֹאמַ֔ר
הוֹרִ֖ידוּ
אֶת־אֲחִיכֶֽם:
[ח]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוּדָ֜ה
אֶל־יִשְׂרָאֵ֣ל
אָבִ֗יו
שִׁלְחָ֥ה
הַנַּ֛עַר
אִתִּ֖י
וְנָק֣וּמָה
וְנֵלֵ֑כָה
וְנִֽחְיֶה֙
וְלֹ֣א
נָמ֔וּת
גַּם־אֲנַ֥חְנוּ
גַם־אַתָּ֖ה
גַּם־טַפֵּֽנוּ:
[ט]
אָֽנֹכִי֙
אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ
מִיָּדִ֖י
תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ
אִם־לֹ֨א
הֲבִיאֹתִ֤יו
אֵלֶ֙יךָ֙
וְהִצַּגְתִּ֣יו
לְפָנֶ֔יךָ
וְחָטָ֥אתִֽי
לְךָ֖
כָּל־הַיָּמִֽים:
[י]
כִּ֖י
לוּלֵ֣א
הִתְמַהְמָ֑הְנוּ
כִּֽי־עַתָּ֥ה
שַׁ֖בְנוּ
זֶ֥ה
פַעֲמָֽיִם:
[יא]
וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵהֶ֜ם
יִשְׂרָאֵ֣ל
אֲבִיהֶ֗ם
אִם־כֵּ֣ן
׀
אֵפוֹא֘
זֹ֣את
עֲשׂוּ֒
קְח֞וּ
מִזִּמְרַ֤ת
הָאָ֙רֶץ֙
בִּכְלֵיכֶ֔ם
וְהוֹרִ֥ידוּ
לָאִ֖ישׁ
מִנְחָ֑ה
מְעַ֤ט
צֳרִי֙
וּמְעַ֣ט
דְּבַ֔שׁ
נְכֹ֣את
וָלֹ֔ט
בָּטְנִ֖ים
וּשְׁקֵדִֽים:
[יב]
וְכֶ֥סֶף
מִשְׁנֶ֖ה
קְח֣וּ
בְיֶדְכֶ֑ם
וְאֶת־הַכֶּ֜סֶף
הַמּוּשָׁ֨ב
בְּפִ֤י
אַמְתְּחֹֽתֵיכֶם֙
תָּשִׁ֣יבוּ
בְיֶדְכֶ֔ם
אוּלַ֥י
מִשְׁגֶּ֖ה
הֽוּא:
[יג]
וְאֶת־אֲחִיכֶ֖ם
קָ֑חוּ
וְק֖וּמוּ
שׁ֥וּבוּ
אֶל־הָאִֽישׁ:
[יד]
וְאֵ֣ל
שַׁדַּ֗י
יִתֵּ֨ן
לָכֶ֤ם
רַחֲמִים֙
לִפְנֵ֣י
הָאִ֔ישׁ
וְשִׁלַּ֥ח
לָכֶ֛ם
אֶת־אֲחִיכֶ֥ם
אַחֵ֖ר
וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ין
וַאֲנִ֕י
כַּאֲשֶׁ֥ר
שָׁכֹ֖לְתִּי
שָׁכָֽלְתִּי:
[טו]
וַיִּקְח֤וּ
הָֽאֲנָשִׁים֙
אֶת־הַמִּנְחָ֣ה
הַזֹּ֔את
וּמִשְׁנֶה־כֶּ֛סֶף
לָקְח֥וּ
בְיָדָ֖ם
וְאֶת־בִּנְיָמִ֑ן
וַיָּקֻ֙מוּ֙
וַיֵּרְד֣וּ
מִצְרַ֔יִם
וַיַּעַמְד֖וּ
לִפְנֵ֥י
יוֹסֵֽף:
[ששי]
[טז]
וַיַּ֨רְא
יוֹסֵ֣ף
אִתָּם֘
אֶת־בִּנְיָמִין֒
וַיֹּ֙אמֶר֙
לַאֲשֶׁ֣ר
עַל־בֵּית֔וֹ
הָבֵ֥א
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
הַבָּ֑יְתָה
וּטְבֹ֤חַ
טֶ֙בַח֙
וְהָכֵ֔ן
כִּ֥י
אִתִּ֛י
יֹאכְל֥וּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
בַּֽצָּהֳרָֽיִם:
[יז]
וַיַּ֣עַשׂ
הָאִ֔ישׁ
כַּאֲשֶׁ֖ר
אָמַ֣ר
יוֹסֵ֑ף
וַיָּבֵ֥א
הָאִ֛ישׁ
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
בֵּ֥יתָה
יוֹסֵֽף:
[יח]
וַיִּֽירְא֣וּ
הָאֲנָשִׁ֗ים
כִּ֣י
הוּבְאוּ֘
בֵּ֣ית
יוֹסֵף֒
וַיֹּאמְר֗וּ
עַל־דְּבַ֤ר
הַכֶּ֙סֶף֙
הַשָּׁ֤ב
בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙
בַּתְּחִלָּ֔ה
אֲנַ֖חְנוּ
מוּבָאִ֑ים
לְהִתְגֹּלֵ֤ל
עָלֵ֙ינוּ֙
וּלְהִתְנַפֵּ֣ל
עָלֵ֔ינוּ
וְלָקַ֧חַת
אֹתָ֛נוּ
לַעֲבָדִ֖ים
וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ:
[יט]
וַֽיִּגְּשׁוּ֙
אֶל־הָאִ֔ישׁ
אֲשֶׁ֖ר
עַל־בֵּ֣ית
יוֹסֵ֑ף
וַיְדַבְּר֥וּ
אֵלָ֖יו
פֶּ֥תַח
הַבָּֽיִת:
[כ]
וַיֹּאמְר֖וּ
בִּ֣י
אֲדֹנִ֑י
יָרֹ֥ד
יָרַ֛דְנוּ
בַּתְּחִלָּ֖ה
לִשְׁבָּר־אֹֽכֶל:
[כא]
וַיְהִ֞י
כִּי־בָ֣אנוּ
אֶל־הַמָּל֗וֹן
וַֽנִּפְתְּחָה֙
אֶת־אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ
וְהִנֵּ֤ה
כֶֽסֶף־אִישׁ֙
בְּפִ֣י
אַמְתַּחְתּ֔וֹ
כַּסְפֵּ֖נוּ
בְּמִשְׁקָל֑וֹ
וַנָּ֥שֶׁב
אֹת֖וֹ
בְּיָדֵֽנוּ:
[כב]
וְכֶ֧סֶף
אַחֵ֛ר
הוֹרַ֥דְנוּ
בְיָדֵ֖נוּ
לִשְׁבָּר־אֹ֑כֶל
לֹ֣א
יָדַ֔עְנוּ
מִי־שָׂ֥ם
כַּסְפֵּ֖נוּ
בְּאַמְתְּחֹתֵֽינוּ:
[כג]
וַיֹּאמֶר֩
שָׁל֨וֹם
לָכֶ֜ם
אַל־תִּירָ֗אוּ
אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם
וֵאלֹהֵ֤י
אֲבִיכֶם֙
נָתַ֨ן
לָכֶ֤ם
מַטְמוֹן֙
בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם
כַּסְפְּכֶ֖ם
בָּ֣א
אֵלָ֑י
וַיּוֹצֵ֥א
אֲלֵהֶ֖ם
אֶת־שִׁמְעֽוֹן:
[כד]
וַיָּבֵ֥א
הָאִ֛ישׁ
אֶת־הָאֲנָשִׁ֖ים
בֵּ֣יתָה
יוֹסֵ֑ף
וַיִּתֶּן־מַ֙יִם֙
וַיִּרְחֲצ֣וּ
רַגְלֵיהֶ֔ם
וַיִּתֵּ֥ן
מִסְפּ֖וֹא
לַחֲמֹרֵיהֶֽם:
[כה]
וַיָּכִ֙ינוּ֙
אֶת־הַמִּנְחָ֔ה
עַד־בּ֥וֹא
יוֹסֵ֖ף
בַּֽצָּהֳרָ֑יִם
כִּ֣י
שָֽׁמְע֔וּ
כִּי־שָׁ֖ם
יֹ֥אכְלוּ
לָֽחֶם:
[כו]
וַיָּבֹ֤א
יוֹסֵף֙
הַבַּ֔יְתָה
וַיָּבִ֥יאּוּ
ל֛וֹ
אֶת־הַמִּנְחָ֥ה
אֲשֶׁר־בְּיָדָ֖ם
הַבָּ֑יְתָה
וַיִּשְׁתַּחֲווּ־ל֖וֹ
אָֽרְצָה:
[כז]
וַיִּשְׁאַ֤ל
לָהֶם֙
לְשָׁל֔וֹם
וַיֹּ֗אמֶר
הֲשָׁל֛וֹם
אֲבִיכֶ֥ם
הַזָּקֵ֖ן
אֲשֶׁ֣ר
אֲמַרְתֶּ֑ם
הַעוֹדֶ֖נּוּ
חָֽי:
[כח]
וַיֹּאמְר֗וּ
שָׁל֛וֹם
לְעַבְדְּךָ֥
לְאָבִ֖ינוּ
עוֹדֶ֣נּוּ
חָ֑י
וַֽיִּקְּד֖וּ
וַיִּֽשְׁתַּחֲוֻּֽ
וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ:
[כט]
וַיִּשָּׂ֣א
עֵינָ֗יו
וַיַּ֞רְא
אֶת־בִּנְיָמִ֣ין
אָחִיו֘
בֶּן־אִמּוֹ֒
וַיֹּ֗אמֶר
הֲזֶה֙
אֲחִיכֶ֣ם
הַקָּטֹ֔ן
אֲשֶׁ֥ר
אֲמַרְתֶּ֖ם
אֵלָ֑י
וַיֹּאמַ֕ר
אֱלֹהִ֥ים
יָחְנְךָ֖
בְּנִֽי:
[שביעי]
[ל]
וַיְמַהֵ֣ר
יוֹסֵ֗ף
כִּֽי־נִכְמְר֤וּ
רַחֲמָיו֙
אֶל־אָחִ֔יו
וַיְבַקֵּ֖שׁ
לִבְכּ֑וֹת
וַיָּבֹ֥א
הַחַ֖דְרָה
וַיֵּ֥בְךְּ
שָֽׁמָּה:
[לא]
וַיִּרְחַ֥ץ
פָּנָ֖יו
וַיֵּצֵ֑א
וַיִּ֨תְאַפַּ֔ק
וַיֹּ֖אמֶר
שִׂ֥ימוּ
לָֽחֶם:
[לב]
וַיָּשִׂ֥ימוּ
ל֛וֹ
לְבַדּ֖וֹ
וְלָהֶ֣ם
לְבַדָּ֑ם
וְלַמִּצְרִ֞ים
הָאֹכְלִ֤ים
אִתּוֹ֙
לְבַדָּ֔ם
כִּי֩
לֹ֨א
יוּכְל֜וּן
הַמִּצְרִ֗ים
לֶאֱכֹ֤ל
אֶת־הָֽעִבְרִים֙
לֶ֔חֶם
כִּי־תוֹעֵבָ֥ה
הִ֖וא
לְמִצְרָֽיִם:
[לג]
וַיֵּשְׁב֣וּ
לְפָנָ֔יו
הַבְּכֹר֙
כִּבְכֹ֣רָת֔וֹ
וְהַצָּעִ֖יר
כִּצְעִרָת֑וֹ
וַיִּתְמְה֥וּ
הָאֲנָשִׁ֖ים
אִ֥ישׁ
אֶל־רֵעֵֽהוּ:
[לד]
וַיִּשָּׂ֨א
מַשְׂאֹ֜ת
מֵאֵ֣ת
פָּנָיו֘
אֲלֵהֶם֒
וַתֵּ֜רֶב
מַשְׂאַ֧ת
בִּנְיָמִ֛ן
מִמַּשְׂאֹ֥ת
כֻּלָּ֖ם
חָמֵ֣שׁ
יָד֑וֹת
וַיִּשְׁתּ֥וּ
וַֽיִּשְׁכְּר֖וּ
עִמּֽוֹ:
פרק מג
[א]
והרעב
כבד
בארץ:
[ב]
ויהי
כאשר
כלו
לאכל
את השבר
אשר
הביאו
ממצרים
ויאמר
אליהם
אביהם
שבו
שברו לנו
מעט אכל:
[ג]
ויאמר
אליו
יהודה
לאמר
העד
העד
בנו
האיש
לאמר
לא תראו
פני
בלתי
אחיכם
אתכם:
[ד]
אם ישך
משלח
את אחינו
אתנו
נרדה
ונשברה
לך
אכל:
[ה]
ואם אינך
משלח
לא
נרד
כי האיש
אמר
אלינו
לא תראו
פני
בלתי
אחיכם
אתכם:
[ו]
ויאמר
ישראל
למה
הרעתם
לי
להגיד
לאיש
העוד
לכם
אח:
[ז]
ויאמרו
שאול
שאל האיש
לנו
ולמולדתנו
לאמר
העוד
אביכם
חי
היש
לכם
אח
ונגד לו
על פי
הדברים
האלה
הידוע
נדע
כי
יאמר
הורידו
את אחיכם:
[ח]
ויאמר
יהודה
אל ישראל
אביו
שלחה
הנער
אתי
ונקומה
ונלכה
ונחיה
ולא
נמות
גם אנחנו
גם אתה
גם טפנו:
[ט]
אנכי
אערבנו
מידי
תבקשנו
אם לא
הביאתיו
אליך
והצגתיו
לפניך
וחטאתי
לך
כל הימים:
[י]
כי
לולא
התמהמהנו
כי עתה
שבנו
זה
פעמים:
[יא]
ויאמר
אלהם
ישראל
אביהם
אם כן
׀
אפוא
זאת
עשו
קחו
מזמרת
הארץ
בכליכם
והורידו
לאיש
מנחה
מעט
צרי
ומעט
דבש
נכאת
ולט
בטנים
ושקדים:
[יב]
וכסף
משנה
קחו
בידכם
ואת הכסף
המושב
בפי
אמתחתיכם
תשיבו
בידכם
אולי
משגה
הוא:
[יג]
ואת אחיכם
קחו
וקומו
שובו
אל האיש:
[יד]
ואל
שדי
יתן
לכם
רחמים
לפני
האיש
ושלח
לכם
את אחיכם
אחר
ואת בנימין
ואני
כאשר
שכלתי
שכלתי:
[טו]
ויקחו
האנשים
את המנחה
הזאת
ומשנה כסף
לקחו
בידם
ואת בנימן
ויקמו
וירדו
מצרים
ויעמדו
לפני
יוסף:
[ששי]
[טז]
וירא
יוסף
אתם
את בנימין
ויאמר
לאשר
על ביתו
הבא
את האנשים
הביתה
וטבח
טבח
והכן
כי
אתי
יאכלו
האנשים
בצהרים:
[יז]
ויעש
האיש
כאשר
אמר
יוסף
ויבא
האיש
את האנשים
ביתה
יוסף:
[יח]
וייראו
האנשים
כי
הובאו
בית
יוסף
ויאמרו
על דבר
הכסף
השב
באמתחתינו
בתחלה
אנחנו
מובאים
להתגלל
עלינו
ולהתנפל
עלינו
ולקחת
אתנו
לעבדים
ואת חמרינו:
[יט]
ויגשו
אל האיש
אשר
על בית
יוסף
וידברו
אליו
פתח
הבית:
[כ]
ויאמרו
בי
אדני
ירד
ירדנו
בתחלה
לשבר אכל:
[כא]
ויהי
כי באנו
אל המלון
ונפתחה
את אמתחתינו
והנה
כסף איש
בפי
אמתחתו
כספנו
במשקלו
ונשב
אתו
בידנו:
[כב]
וכסף
אחר
הורדנו
בידנו
לשבר אכל
לא
ידענו
מי שם
כספנו
באמתחתינו:
[כג]
ויאמר
שלום
לכם
אל תיראו
אלהיכם
ואלהי
אביכם
נתן
לכם
מטמון
באמתחתיכם
כספכם
בא
אלי
ויוצא
אלהם
את שמעון:
[כד]
ויבא
האיש
את האנשים
ביתה
יוסף
ויתן מים
וירחצו
רגליהם
ויתן
מספוא
לחמריהם:
[כה]
ויכינו
את המנחה
עד בוא
יוסף
בצהרים
כי
שמעו
כי שם
יאכלו
לחם:
[כו]
ויבא
יוסף
הביתה
ויביאו
לו
את המנחה
אשר בידם
הביתה
וישתחוו לו
ארצה:
[כז]
וישאל
להם
לשלום
ויאמר
השלום
אביכם
הזקן
אשר
אמרתם
העודנו
חי:
[כח]
ויאמרו
שלום
לעבדך
לאבינו
עודנו
חי
ויקדו
וישתחו
וישתחוו:
[כט]
וישא
עיניו
וירא
את בנימין
אחיו
בן אמו
ויאמר
הזה
אחיכם
הקטן
אשר
אמרתם
אלי
ויאמר
אלהים
יחנך
בני:
[שביעי]
[ל]
וימהר
יוסף
כי נכמרו
רחמיו
אל אחיו
ויבקש
לבכות
ויבא
החדרה
ויבך
שמה:
[לא]
וירחץ
פניו
ויצא
ויתאפק
ויאמר
שימו
לחם:
[לב]
וישימו
לו
לבדו
ולהם
לבדם
ולמצרים
האכלים
אתו
לבדם
כי
לא
יוכלון
המצרים
לאכל
את העברים
לחם
כי תועבה
הוא
למצרים:
[לג]
וישבו
לפניו
הבכר
כבכרתו
והצעיר
כצערתו
ויתמהו
האנשים
איש
אל רעהו:
[לד]
וישא
משאת
מאת
פניו
אלהם
ותרב
משאת
בנימן
ממשאת
כלם
חמש
ידות
וישתו
וישכרו
עמו: