פרק מד
[א]
וַיְצַ֞ו
אֶת־אֲשֶׁ֣ר
עַל־בֵּיתוֹ֘
לֵאמֹר֒
מַלֵּ֞א
אֶת־אַמְתְּחֹ֤ת
הָֽאֲנָשִׁים֙
אֹ֔כֶל
כַּאֲשֶׁ֥ר
יוּכְל֖וּן
שְׂאֵ֑ת
וְשִׂ֥ים
כֶּסֶף־אִ֖ישׁ
בְּפִ֥י
אַמְתַּחְתּֽוֹ:
[ב]
וְאֶת־גְּבִיעִ֞י
גְּבִ֣יעַ
הַכֶּ֗סֶף
תָּשִׂים֙
בְּפִי֙
אַמְתַּ֣חַת
הַקָּטֹ֔ן
וְאֵ֖ת
כֶּ֣סֶף
שִׁבְר֑וֹ
וַיַּ֕עַשׂ
כִּדְבַ֥ר
יוֹסֵ֖ף
אֲשֶׁ֥ר
דִּבֵּֽר:
[ג]
הַבֹּ֖קֶר
א֑וֹר
וְהָאֲנָשִׁ֣ים
שֻׁלְּח֔וּ
הֵ֖מָּה
וַחֲמֹרֵיהֶֽם:
[ד]
הֵ֠ם
יָצְא֣וּ
אֶת־הָעִיר֘
לֹ֣א
הִרְחִיקוּ֒
וְיוֹסֵ֤ף
אָמַר֙
לַאֲשֶׁ֣ר
עַל־בֵּית֔וֹ
ק֥וּם
רְדֹ֖ף
אַחֲרֵ֣י
הָאֲנָשִׁ֑ים
וְהִשַּׂגְתָּם֙
וְאָמַרְתָּ֣
אֲלֵהֶ֔ם
לָ֛מָּה
שִׁלַּמְתֶּ֥ם
רָעָ֖ה
תַּ֥חַת
טוֹבָֽה:
[ה]
הֲל֣וֹא
זֶ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
יִשְׁתֶּ֤ה
אֲדֹנִי֙
בּ֔וֹ
וְה֕וּא
נַחֵ֥שׁ
יְנַחֵ֖שׁ
בּ֑וֹ
הֲרֵעֹתֶ֖ם
אֲשֶׁ֥ר
עֲשִׂיתֶֽם:
[ו]
וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם
וַיְדַבֵּ֣ר
אֲלֵהֶ֔ם
אֶת־הַדְּבָרִ֖ים
הָאֵֽלֶּה:
[ז]
וַיֹּאמְר֣וּ
אֵלָ֔יו
לָ֚מָּה
יְדַבֵּ֣ר
אֲדֹנִ֔י
כַּדְּבָרִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
חָלִ֙ילָה֙
לַעֲבָדֶ֔יךָ
מֵעֲשׂ֖וֹת
כַּדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה:
[ח]
הֵ֣ן
כֶּ֗סֶף
אֲשֶׁ֤ר
מָצָ֙אנוּ֙
בְּפִ֣י
אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ
הֱשִׁיבֹ֥נוּ
אֵלֶ֖יךָ
מֵאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וְאֵ֗יךְ
נִגְנֹב֙
מִבֵּ֣ית
אֲדֹנֶ֔יךָ
כֶּ֖סֶף
א֥וֹ
זָהָֽב:
[ט]
אֲשֶׁ֨ר
יִמָּצֵ֥א
אִתּ֛וֹ
מֵעֲבָדֶ֖יךָ
וָמֵ֑ת
וְגַם־אֲנַ֕חְנוּ
נִֽהְיֶ֥ה
לַאדֹנִ֖י
לַעֲבָדִֽים:
[י]
וַיֹּ֕אמֶר
גַּם־עַתָּ֥ה
כְדִבְרֵיכֶ֖ם
כֶּן־ה֑וּא
אֲשֶׁ֨ר
יִמָּצֵ֤א
אִתּוֹ֙
יִֽהְיֶה־לִּ֣י
עָ֔בֶד
וְאַתֶּ֖ם
תִּהְי֥וּ
נְקִיִּֽם:
[יא]
וַֽיְמַהֲר֗וּ
וַיּוֹרִ֛דוּ
אִ֥ישׁ
אֶת־אַמְתַּחְתּ֖וֹ
אָ֑רְצָה
וַֽיִּפְתְּח֖וּ
אִ֥ישׁ
אַמְתַּחְתּֽוֹ:
[יב]
וַיְחַפֵּ֕שׂ
בַּגָּד֣וֹל
הֵחֵ֔ל
וּבַקָּטֹ֖ן
כִּלָּ֑ה
וַיִּמָּצֵא֙
הַגָּבִ֔יעַ
בְּאַמְתַּ֖חַת
בִּנְיָמִֽן:
[יג]
וַֽיִּקְרְע֖וּ
שִׂמְלֹתָ֑ם
וַֽיַּעֲמֹס֙
אִ֣ישׁ
עַל־חֲמֹר֔וֹ
וַיָּשֻׁ֖בוּ
הָעִֽירָה:
[מפטיר]
[יד]
וַיָּבֹ֨א
יְהוּדָ֤ה
וְאֶחָיו֙
בֵּ֣יתָה
יוֹסֵ֔ף
וְה֖וּא
עוֹדֶ֣נּוּ
שָׁ֑ם
וַיִּפְּל֥וּ
לְפָנָ֖יו
אָֽרְצָה:
[טו]
וַיֹּ֤אמֶר
לָהֶם֙
יוֹסֵ֔ף
מָֽה־הַמַּעֲשֶׂ֥ה
הַזֶּ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
עֲשִׂיתֶ֑ם
הֲל֣וֹא
יְדַעְתֶּ֔ם
כִּֽי־נַחֵ֧שׁ
יְנַחֵ֛שׁ
אִ֖ישׁ
אֲשֶׁ֥ר
כָּמֹֽנִי:
[טז]
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוּדָ֗ה
מַה־נֹּאמַר֙
לַֽאדֹנִ֔י
מַה־נְּדַבֵּ֖ר
וּמַה־נִּצְטַדָּ֑ק
הָאֱלֹהִ֗ים
מָצָא֙
אֶת־עֲוֺ֣ן
עֲבָדֶ֔יךָ
הִנֶּ֤נּוּ
עֲבָדִים֙
לַֽאדֹנִ֔י
גַּם־אֲנַ֕חְנוּ
גַּ֛ם
אֲשֶׁר־נִמְצָ֥א
הַגָּבִ֖יעַ
בְּיָדֽוֹ:
[יז]
וַיֹּ֕אמֶר
חָלִ֣ילָה
לִּ֔י
מֵעֲשׂ֖וֹת
זֹ֑את
הָאִ֡ישׁ
אֲשֶׁר֩
נִמְצָ֨א
הַגָּבִ֜יעַ
בְּיָד֗וֹ
ה֚וּא
יִֽהְיֶה־לִּ֣י
עָ֔בֶד
וְאַתֶּ֕ם
עֲל֥וּ
לְשָׁל֖וֹם
אֶל־אֲבִיכֶֽם:
ס
{פרשת ויגש}
[יח]
וַיִּגַּ֨שׁ
אֵלָ֜יו
יְהוּדָ֗ה
וַיֹּאמֶר֘
בִּ֣י
אֲדֹנִי֒
יְדַבֶּר־נָ֨א
עַבְדְּךָ֤
דָבָר֙
בְּאָזְנֵ֣י
אֲדֹנִ֔י
וְאַל־יִ֥חַר
אַפְּךָ֖
בְּעַבְדֶּ֑ךָ
כִּ֥י
כָמ֖וֹךָ
כְּפַרְעֹֽה:
[יט]
אֲדֹנִ֣י
שָׁאַ֔ל
אֶת־עֲבָדָ֖יו
לֵאמֹ֑ר
הֲיֵשׁ־לָכֶ֥ם
אָ֖ב
אוֹ־אָֽח:
[כ]
וַנֹּ֙אמֶר֙
אֶל־אֲדֹנִ֔י
יֶשׁ־לָ֙נוּ֙
אָ֣ב
זָקֵ֔ן
וְיֶ֥לֶד
זְקֻנִ֖ים
קָטָ֑ן
וְאָחִ֣יו
מֵ֔ת
וַיִּוָּתֵ֨ר
ה֧וּא
לְבַדּ֛וֹ
לְאִמּ֖וֹ
וְאָבִ֥יו
אֲהֵבֽוֹ:
[כא]
וַתֹּ֙אמֶר֙
אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ
הוֹרִדֻ֖הוּ
אֵלָ֑י
וְאָשִׂ֥ימָה
עֵינִ֖י
עָלָֽיו:
[כב]
וַנֹּ֙אמֶר֙
אֶל־אֲדֹנִ֔י
לֹא־יוּכַ֥ל
הַנַּ֖עַר
לַעֲזֹ֣ב
אֶת־אָבִ֑יו
וְעָזַ֥ב
אֶת־אָבִ֖יו
וָמֵֽת:
[כג]
וַתֹּ֙אמֶר֙
אֶל־עֲבָדֶ֔יךָ
אִם־לֹ֥א
יֵרֵ֛ד
אֲחִיכֶ֥ם
הַקָּטֹ֖ן
אִתְּכֶ֑ם
לֹ֥א
תֹסִפ֖וּן
לִרְא֥וֹת
פָּנָֽי:
[כד]
וַֽיְהִי֙
כִּ֣י
עָלִ֔ינוּ
אֶֽל־עַבְדְּךָ֖
אָבִ֑י
וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ
אֵ֖ת
דִּבְרֵ֥י
אֲדֹנִֽי:
[כה]
וַיֹּ֖אמֶר
אָבִ֑ינוּ
שֻׁ֖בוּ
שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ
מְעַט־אֹֽכֶל:
[כו]
וַנֹּ֕אמֶר
לֹ֥א
נוּכַ֖ל
לָרֶ֑דֶת
אִם־יֵשׁ֩
אָחִ֨ינוּ
הַקָּטֹ֤ן
אִתָּ֙נוּ֙
וְיָרַ֔דְנוּ
כִּי־לֹ֣א
נוּכַ֗ל
לִרְאוֹת֙
פְּנֵ֣י
הָאִ֔ישׁ
וְאָחִ֥ינוּ
הַקָּטֹ֖ן
אֵינֶ֥נּוּ
אִתָּֽנוּ:
[כז]
וַיֹּ֛אמֶר
עַבְדְּךָ֥
אָבִ֖י
אֵלֵ֑ינוּ
אַתֶּ֣ם
יְדַעְתֶּ֔ם
כִּ֥י
שְׁנַ֖יִם
יָֽלְדָה־לִּ֥י
אִשְׁתִּֽי:
[כח]
וַיֵּצֵ֤א
הָֽאֶחָד֙
מֵֽאִתִּ֔י
וָאֹמַ֕ר
אַ֖ךְ
טָרֹ֣ף
טֹרָ֑ף
וְלֹ֥א
רְאִיתִ֖יו
עַד־הֵֽנָּה:
[כט]
וּלְקַחְתֶּ֧ם
גַּם־אֶת־זֶ֛ה
מֵעִ֥ם
פָּנַ֖י
וְקָרָ֣הוּ
אָס֑וֹן
וְהוֹרַדְתֶּ֧ם
אֶת־שֵׂיבָתִ֛י
בְּרָעָ֖ה
שְׁאֹֽלָה:
[ל]
וְעַתָּ֗ה
כְּבֹאִי֙
אֶל־עַבְדְּךָ֣
אָבִ֔י
וְהַנַּ֖עַר
אֵינֶ֣נּוּ
אִתָּ֑נוּ
וְנַפְשׁ֖וֹ
קְשׁוּרָ֥ה
בְנַפְשֽׁוֹ:
[שני]
[לא]
וְהָיָ֗ה
כִּרְאוֹת֛וֹ
כִּי־אֵ֥ין
הַנַּ֖עַר
וָמֵ֑ת
וְהוֹרִ֨ידוּ
עֲבָדֶ֜יךָ
אֶת־שֵׂיבַ֨ת
עַבְדְּךָ֥
אָבִ֛ינוּ
בְּיָג֖וֹן
שְׁאֹֽלָה:
[לב]
כִּ֤י
עַבְדְּךָ֙
עָרַ֣ב
אֶת־הַנַּ֔עַר
מֵעִ֥ם
אָבִ֖י
לֵאמֹ֑ר
אִם־לֹ֤א
אֲבִיאֶ֙נּוּ֙
אֵלֶ֔יךָ
וְחָטָ֥אתִי
לְאָבִ֖י
כָּל־הַיָּמִֽים:
[לג]
וְעַתָּ֗ה
יֵֽשֶׁב־נָ֤א
עַבְדְּךָ֙
תַּ֣חַת
הַנַּ֔עַר
עֶ֖בֶד
לַֽאדֹנִ֑י
וְהַנַּ֖עַר
יַ֥עַל
עִם־אֶחָֽיו:
[לד]
כִּי־אֵיךְ֙
אֶעֱלֶ֣ה
אֶל־אָבִ֔י
וְהַנַּ֖עַר
אֵינֶ֣נּוּ
אִתִּ֑י
פֶּ֚ן
אֶרְאֶ֣ה
בָרָ֔ע
אֲשֶׁ֥ר
יִמְצָ֖א
אֶת־אָבִֽי:
פרק מד
[א]
ויצו
את אשר
על ביתו
לאמר
מלא
את אמתחת
האנשים
אכל
כאשר
יוכלון
שאת
ושים
כסף איש
בפי
אמתחתו:
[ב]
ואת גביעי
גביע
הכסף
תשים
בפי
אמתחת
הקטן
ואת
כסף
שברו
ויעש
כדבר
יוסף
אשר
דבר:
[ג]
הבקר
אור
והאנשים
שלחו
המה
וחמריהם:
[ד]
הם
יצאו
את העיר
לא
הרחיקו
ויוסף
אמר
לאשר
על ביתו
קום
רדף
אחרי
האנשים
והשגתם
ואמרת
אלהם
למה
שלמתם
רעה
תחת
טובה:
[ה]
הלוא
זה
אשר
ישתה
אדני
בו
והוא
נחש
ינחש
בו
הרעתם
אשר
עשיתם:
[ו]
וישגם
וידבר
אלהם
את הדברים
האלה:
[ז]
ויאמרו
אליו
למה
ידבר
אדני
כדברים
האלה
חלילה
לעבדיך
מעשות
כדבר
הזה:
[ח]
הן
כסף
אשר
מצאנו
בפי
אמתחתינו
השיבנו
אליך
מארץ
כנען
ואיך
נגנב
מבית
אדניך
כסף
או
זהב:
[ט]
אשר
ימצא
אתו
מעבדיך
ומת
וגם אנחנו
נהיה
לאדני
לעבדים:
[י]
ויאמר
גם עתה
כדבריכם
כן הוא
אשר
ימצא
אתו
יהיה לי
עבד
ואתם
תהיו
נקים:
[יא]
וימהרו
ויורדו
איש
את אמתחתו
ארצה
ויפתחו
איש
אמתחתו:
[יב]
ויחפש
בגדול
החל
ובקטן
כלה
וימצא
הגביע
באמתחת
בנימן:
[יג]
ויקרעו
שמלתם
ויעמס
איש
על חמרו
וישבו
העירה:
[מפטיר]
[יד]
ויבא
יהודה
ואחיו
ביתה
יוסף
והוא
עודנו
שם
ויפלו
לפניו
ארצה:
[טו]
ויאמר
להם
יוסף
מה המעשה
הזה
אשר
עשיתם
הלוא
ידעתם
כי נחש
ינחש
איש
אשר
כמני:
[טז]
ויאמר
יהודה
מה נאמר
לאדני
מה נדבר
ומה נצטדק
האלהים
מצא
את עון
עבדיך
הננו
עבדים
לאדני
גם אנחנו
גם
אשר נמצא
הגביע
בידו:
[יז]
ויאמר
חלילה
לי
מעשות
זאת
האיש
אשר
נמצא
הגביע
בידו
הוא
יהיה לי
עבד
ואתם
עלו
לשלום
אל אביכם:
ס
{פרשת ויגש}
[יח]
ויגש
אליו
יהודה
ויאמר
בי
אדני
ידבר נא
עבדך
דבר
באזני
אדני
ואל יחר
אפך
בעבדך
כי
כמוך
כפרעה:
[יט]
אדני
שאל
את עבדיו
לאמר
היש לכם
אב
או אח:
[כ]
ונאמר
אל אדני
יש לנו
אב
זקן
וילד
זקנים
קטן
ואחיו
מת
ויותר
הוא
לבדו
לאמו
ואביו
אהבו:
[כא]
ותאמר
אל עבדיך
הורדהו
אלי
ואשימה
עיני
עליו:
[כב]
ונאמר
אל אדני
לא יוכל
הנער
לעזב
את אביו
ועזב
את אביו
ומת:
[כג]
ותאמר
אל עבדיך
אם לא
ירד
אחיכם
הקטן
אתכם
לא
תספון
לראות
פני:
[כד]
ויהי
כי
עלינו
אל עבדך
אבי
ונגד לו
את
דברי
אדני:
[כה]
ויאמר
אבינו
שבו
שברו לנו
מעט אכל:
[כו]
ונאמר
לא
נוכל
לרדת
אם יש
אחינו
הקטן
אתנו
וירדנו
כי לא
נוכל
לראות
פני
האיש
ואחינו
הקטן
איננו
אתנו:
[כז]
ויאמר
עבדך
אבי
אלינו
אתם
ידעתם
כי
שנים
ילדה לי
אשתי:
[כח]
ויצא
האחד
מאתי
ואמר
אך
טרף
טרף
ולא
ראיתיו
עד הנה:
[כט]
ולקחתם
גם את זה
מעם
פני
וקרהו
אסון
והורדתם
את שיבתי
ברעה
שאלה:
[ל]
ועתה
כבאי
אל עבדך
אבי
והנער
איננו
אתנו
ונפשו
קשורה
בנפשו:
[שני]
[לא]
והיה
כראותו
כי אין
הנער
ומת
והורידו
עבדיך
את שיבת
עבדך
אבינו
ביגון
שאלה:
[לב]
כי
עבדך
ערב
את הנער
מעם
אבי
לאמר
אם לא
אביאנו
אליך
וחטאתי
לאבי
כל הימים:
[לג]
ועתה
ישב נא
עבדך
תחת
הנער
עבד
לאדני
והנער
יעל
עם אחיו:
[לד]
כי איך
אעלה
אל אבי
והנער
איננו
אתי
פן
אראה
ברע
אשר
ימצא
את אבי: