פרק מז
[א]
וַיָּבֹ֣א
יוֹסֵף֘
וַיַּגֵּ֣ד
לְפַרְעֹה֒
וַיֹּ֗אמֶר
אָבִ֨י
וְאַחַ֜י
וְצֹאנָ֤ם
וּבְקָרָם֙
וְכָל־אֲשֶׁ֣ר
לָהֶ֔ם
בָּ֖אוּ
מֵאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וְהִנָּ֖ם
בְּאֶ֥רֶץ
גֹּֽשֶׁן:
[ב]
וּמִקְצֵ֣ה
אֶחָ֔יו
לָקַ֖ח
חֲמִשָּׁ֣ה
אֲנָשִׁ֑ים
וַיַּצִּגֵ֖ם
לִפְנֵ֥י
פַרְעֹֽה:
[ג]
וַיֹּ֧אמֶר
פַּרְעֹ֛ה
אֶל־אֶחָ֖יו
מַה־מַּעֲשֵׂיכֶ֑ם
וַיֹּאמְר֣וּ
אֶל־פַּרְעֹ֗ה
רֹעֵ֥ה
צֹאן֙
עֲבָדֶ֔יךָ
גַּם־אֲנַ֖חְנוּ
גַּם־אֲבוֹתֵֽינוּ:
[ד]
וַיֹּאמְר֣וּ
אֶל־פַּרְעֹ֗ה
לָג֣וּר
בָּאָרֶץ֘
בָּאנוּ֒
כִּי־אֵ֣ין
מִרְעֶ֗ה
לַצֹּאן֙
אֲשֶׁ֣ר
לַעֲבָדֶ֔יךָ
כִּֽי־כָבֵ֥ד
הָרָעָ֖ב
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וְעַתָּ֛ה
יֵֽשְׁבוּ־נָ֥א
עֲבָדֶ֖יךָ
בְּאֶ֥רֶץ
גֹּֽשֶׁן:
[ה]
וַיֹּ֣אמֶר
פַּרְעֹ֔ה
אֶל־יוֹסֵ֖ף
לֵאמֹ֑ר
אָבִ֥יךָ
וְאַחֶ֖יךָ
בָּ֥אוּ
אֵלֶֽיךָ:
[ו]
אֶ֤רֶץ
מִצְרַ֙יִם֙
לְפָנֶ֣יךָ
הִ֔וא
בְּמֵיטַ֣ב
הָאָ֔רֶץ
הוֹשֵׁ֥ב
אֶת־אָבִ֖יךָ
וְאֶת־אַחֶ֑יךָ
יֵֽשְׁבוּ֙
בְּאֶ֣רֶץ
גֹּ֔שֶׁן
וְאִם־יָדַ֗עְתָּ
וְיֶשׁ־בָּם֙
אַנְשֵׁי־חַ֔יִל
וְשַׂמְתָּ֛ם
שָׂרֵ֥י
מִקְנֶ֖ה
עַל־אֲשֶׁר־לִֽי:
[ז]
וַיָּבֵ֤א
יוֹסֵף֙
אֶת־יַעֲקֹ֣ב
אָבִ֔יו
וַיַּעֲמִדֵ֖הוּ
לִפְנֵ֣י
פַרְעֹ֑ה
וַיְבָ֥רֶךְ
יַעֲקֹ֖ב
אֶת־פַּרְעֹֽה:
[ח]
וַיֹּ֥אמֶר
פַּרְעֹ֖ה
אֶֽל־יַעֲקֹ֑ב
כַּמָּ֕ה
יְמֵ֖י
שְׁנֵ֥י
חַיֶּֽיךָ:
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
יַֽעֲקֹב֙
אֶל־פַּרְעֹ֔ה
יְמֵי֙
שְׁנֵ֣י
מְגוּרַ֔י
שְׁלֹשִׁ֥ים
וּמְאַ֖ת
שָׁנָ֑ה
מְעַ֣ט
וְרָעִ֗ים
הָיוּ֙
יְמֵי֙
שְׁנֵ֣י
חַיַּ֔י
וְלֹ֣א
הִשִּׂ֗יגוּ
אֶת־יְמֵי֙
שְׁנֵי֙
חַיֵּ֣י
אֲבֹתַ֔י
בִּימֵ֖י
מְגוּרֵיהֶֽם:
[י]
וַיְבָ֥רֶךְ
יַעֲקֹ֖ב
אֶת־פַּרְעֹ֑ה
וַיֵּצֵ֖א
מִלִּפְנֵ֥י
פַרְעֹֽה:
[שביעי]
[יא]
וַיּוֹשֵׁ֣ב
יוֹסֵף֘
אֶת־אָבִ֣יו
וְאֶת־אֶחָיו֒
וַיִּתֵּ֨ן
לָהֶ֤ם
אֲחֻזָּה֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
בְּמֵיטַ֥ב
הָאָ֖רֶץ
בְּאֶ֣רֶץ
רַעְמְסֵ֑ס
כַּאֲשֶׁ֖ר
צִוָּ֥ה
פַרְעֹֽה:
[יב]
וַיְכַלְכֵּ֤ל
יוֹסֵף֙
אֶת־אָבִ֣יו
וְאֶת־אֶחָ֔יו
וְאֵ֖ת
כָּל־בֵּ֣ית
אָבִ֑יו
לֶ֖חֶם
לְפִ֥י
הַטָּֽף:
[יג]
וְלֶ֤חֶם
אֵין֙
בְּכָל־הָאָ֔רֶץ
כִּֽי־כָבֵ֥ד
הָרָעָ֖ב
מְאֹ֑ד
וַתֵּ֜לַהּ
אֶ֤רֶץ
מִצְרַ֙יִם֙
וְאֶ֣רֶץ
כְּנַ֔עַן
מִפְּנֵ֖י
הָרָעָֽב:
[יד]
וַיְלַקֵּ֣ט
יוֹסֵ֗ף
אֶת־כָּל־הַכֶּ֙סֶף֙
הַנִּמְצָ֤א
בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙
וּבְאֶ֣רֶץ
כְּנַ֔עַן
בַּשֶּׁ֖בֶר
אֲשֶׁר־הֵ֣ם
שֹׁבְרִ֑ים
וַיָּבֵ֥א
יוֹסֵ֛ף
אֶת־הַכֶּ֖סֶף
בֵּ֥יתָה
פַרְעֹֽה:
[טו]
וַיִּתֹּ֣ם
הַכֶּ֗סֶף
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַיִם֘
וּמֵאֶ֣רֶץ
כְּנַעַן֒
וַיָּבֹאוּ֩
כָל־מִצְרַ֨יִם
אֶל־יוֹסֵ֤ף
לֵאמֹר֙
הָֽבָה־לָּ֣נוּ
לֶ֔חֶם
וְלָ֥מָּה
נָמ֖וּת
נֶגְדֶּ֑ךָ
כִּ֥י
אָפֵ֖ס
כָּֽסֶף:
[טז]
וַיֹּ֤אמֶר
יוֹסֵף֙
הָב֣וּ
מִקְנֵיכֶ֔ם
וְאֶתְּנָ֥ה
לָכֶ֖ם
בְּמִקְנֵיכֶ֑ם
אִם־אָפֵ֖ס
כָּֽסֶף:
[יז]
וַיָּבִ֣יאוּ
אֶת־מִקְנֵיהֶם֘
אֶל־יוֹסֵף֒
וַיִּתֵּ֣ן
לָהֶם֩
יוֹסֵ֨ף
לֶ֜חֶם
בַּסּוּסִ֗ים
וּבְמִקְנֵ֥ה
הַצֹּ֛אן
וּבְמִקְנֵ֥ה
הַבָּקָ֖ר
וּבַחֲמֹרִ֑ים
וַיְנַהֲלֵ֤ם
בַּלֶּ֙חֶם֙
בְּכָל־מִקְנֵהֶ֔ם
בַּשָּׁנָ֖ה
הַהִֽוא:
[יח]
וַתִּתֹּם֘
הַשָּׁנָ֣ה
הַהִוא֒
וַיָּבֹ֨אוּ
אֵלָ֜יו
בַּשָּׁנָ֣ה
הַשֵּׁנִ֗ית
וַיֹּ֤אמְרוּ
לוֹ֙
לֹא־נְכַחֵ֣ד
מֵֽאֲדֹנִ֔י
כִּ֚י
אִם־תַּ֣ם
הַכֶּ֔סֶף
וּמִקְנֵ֥ה
הַבְּהֵמָ֖ה
אֶל־אֲדֹנִ֑י
לֹ֤א
נִשְׁאַר֙
לִפְנֵ֣י
אֲדֹנִ֔י
בִּלְתִּ֥י
אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ
וְאַדְמָתֵֽנוּ:
[יט]
לָ֧מָּה
נָמ֣וּת
לְעֵינֶ֗יךָ
גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙
גַּ֣ם
אַדְמָתֵ֔נוּ
קְנֵֽה־אֹתָ֥נוּ
וְאֶת־אַדְמָתֵ֖נוּ
בַּלָּ֑חֶם
וְנִֽהְיֶ֞ה
אֲנַ֤חְנוּ
וְאַדְמָתֵ֙נוּ֙
עֲבָדִ֣ים
לְפַרְעֹ֔ה
וְתֶן־זֶ֗רַע
וְנִֽחְיֶה֙
וְלֹ֣א
נָמ֔וּת
וְהָאֲדָמָ֖ה
לֹ֥א
תֵשָֽׁם:
[כ]
וַיִּ֨קֶן
יוֹסֵ֜ף
אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת
מִצְרַ֙יִם֙
לְפַרְעֹ֔ה
כִּֽי־מָכְר֤וּ
מִצְרַ֙יִם֙
אִ֣ישׁ
שָׂדֵ֔הוּ
כִּֽי־חָזַ֥ק
עֲלֵהֶ֖ם
הָרָעָ֑ב
וַתְּהִ֥י
הָאָ֖רֶץ
לְפַרְעֹֽה:
[כא]
וְאֶ֨ת־הָעָ֔ם
הֶעֱבִ֥יר
אֹת֖וֹ
לֶעָרִ֑ים
מִקְצֵ֥ה
גְבוּל־מִצְרַ֖יִם
וְעַד־קָצֵֽהוּ:
[כב]
רַ֛ק
אַדְמַ֥ת
הַכֹּהֲנִ֖ים
לֹ֣א
קָנָ֑ה
כִּי֩
חֹ֨ק
לַכֹּהֲנִ֜ים
מֵאֵ֣ת
פַּרְעֹ֗ה
וְאָֽכְל֤וּ
אֶת־חֻקָּם֙
אֲשֶׁ֨ר
נָתַ֤ן
לָהֶם֙
פַּרְעֹ֔ה
עַל־כֵּ֕ן
לֹ֥א
מָכְר֖וּ
אֶת־אַדְמָתָֽם:
[כג]
וַיֹּ֤אמֶר
יוֹסֵף֙
אֶל־הָעָ֔ם
הֵן֩
קָנִ֨יתִי
אֶתְכֶ֥ם
הַיּ֛וֹם
וְאֶת־אַדְמַתְכֶ֖ם
לְפַרְעֹ֑ה
הֵֽא־לָכֶ֣ם
זֶ֔רַע
וּזְרַעְתֶּ֖ם
אֶת־הָאֲדָמָֽה:
[כד]
וְהָיָה֙
בַּתְּבוּאֹ֔ת
וּנְתַתֶּ֥ם
חֲמִישִׁ֖ית
לְפַרְעֹ֑ה
וְאַרְבַּ֣ע
הַיָּדֹ֡ת
יִהְיֶ֣ה
לָכֶם֩
לְזֶ֨רַע
הַשָּׂדֶ֧ה
וּֽלְאָכְלְכֶ֛ם
וְלַאֲשֶׁ֥ר
בְּבָתֵּיכֶ֖ם
וְלֶאֱכֹ֥ל
לְטַפְּכֶֽם:
[מפטיר]
[כה]
וַיֹּאמְר֖וּ
הֶחֱיִתָ֑נוּ
נִמְצָא־חֵן֙
בְּעֵינֵ֣י
אֲדֹנִ֔י
וְהָיִ֥ינוּ
עֲבָדִ֖ים
לְפַרְעֹֽה:
[כו]
וַיָּ֣שֶׂם
אֹתָ֣הּ
יוֹסֵ֡ף
לְחֹק֩
עַד־הַיּ֨וֹם
הַזֶּ֜ה
עַל־אַדְמַ֥ת
מִצְרַ֛יִם
לְפַרְעֹ֖ה
לַחֹ֑מֶשׁ
רַ֞ק
אַדְמַ֤ת
הַכֹּֽהֲנִים֙
לְבַדָּ֔ם
לֹ֥א
הָיְתָ֖ה
לְפַרְעֹֽה:
[כז]
וַיֵּ֧שֶׁב
יִשְׂרָאֵ֛ל
בְּאֶ֥רֶץ
מִצְרַ֖יִם
בְּאֶ֣רֶץ
גֹּ֑שֶׁן
וַיֵּאָחֲז֣וּ
בָ֔הּ
וַיִּפְר֥וּ
וַיִּרְבּ֖וּ
מְאֹֽד:
{פרשת ויחי}
[כח]
וַיְחִ֤י
יַֽעֲקֹב֙
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
שְׁבַ֥ע
עֶשְׂרֵ֖ה
שָׁנָ֑ה
וַיְהִ֤י
יְמֵֽי־יַֽעֲקֹב֙
שְׁנֵ֣י
חַיָּ֔יו
שֶׁ֣בַע
שָׁנִ֔ים
וְאַרְבָּעִ֥ים
וּמְאַ֖ת
שָׁנָֽה:
[כט]
וַיִּקְרְב֣וּ
יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘
לָמוּת֒
וַיִּקְרָ֣א׀
לִבְנ֣וֹ
לְיוֹסֵ֗ף
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
אִם־נָ֨א
מָצָ֤אתִי
חֵן֙
בְּעֵינֶ֔יךָ
שִֽׂים־נָ֥א
יָדְךָ֖
תַּ֣חַת
יְרֵכִ֑י
וְעָשִׂ֤יתָ
עִמָּדִי֙
חֶ֣סֶד
וֶאֱמֶ֔ת
אַל־נָ֥א
תִקְבְּרֵ֖נִי
בְּמִצְרָֽיִם:
[ל]
וְשָֽׁכַבְתִּי֙
עִם־אֲבֹתַ֔י
וּנְשָׂאתַ֙נִי֙
מִמִּצְרַ֔יִם
וּקְבַרְתַּ֖נִי
בִּקְבֻרָתָ֑ם
וַיֹּאמַ֕ר
אָנֹכִ֖י
אֶעֱשֶׂ֥ה
כִדְבָרֶֽךָ:
[לא]
וַיֹּ֗אמֶר
הִשָּֽׁבְעָה֙
לִ֔י
וַיִּשָּׁבַ֖ע
ל֑וֹ
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
יִשְׂרָאֵ֖ל
עַל־רֹ֥אשׁ
הַמִּטָּֽה:
פ
פרק מז
[א]
ויבא
יוסף
ויגד
לפרעה
ויאמר
אבי
ואחי
וצאנם
ובקרם
וכל אשר
להם
באו
מארץ
כנען
והנם
בארץ
גשן:
[ב]
ומקצה
אחיו
לקח
חמשה
אנשים
ויצגם
לפני
פרעה:
[ג]
ויאמר
פרעה
אל אחיו
מה מעשיכם
ויאמרו
אל פרעה
רעה
צאן
עבדיך
גם אנחנו
גם אבותינו:
[ד]
ויאמרו
אל פרעה
לגור
בארץ
באנו
כי אין
מרעה
לצאן
אשר
לעבדיך
כי כבד
הרעב
בארץ
כנען
ועתה
ישבו נא
עבדיך
בארץ
גשן:
[ה]
ויאמר
פרעה
אל יוסף
לאמר
אביך
ואחיך
באו
אליך:
[ו]
ארץ
מצרים
לפניך
הוא
במיטב
הארץ
הושב
את אביך
ואת אחיך
ישבו
בארץ
גשן
ואם ידעת
ויש בם
אנשי חיל
ושמתם
שרי
מקנה
על אשר לי:
[ז]
ויבא
יוסף
את יעקב
אביו
ויעמדהו
לפני
פרעה
ויברך
יעקב
את פרעה:
[ח]
ויאמר
פרעה
אל יעקב
כמה
ימי
שני
חייך:
[ט]
ויאמר
יעקב
אל פרעה
ימי
שני
מגורי
שלשים
ומאת
שנה
מעט
ורעים
היו
ימי
שני
חיי
ולא
השיגו
את ימי
שני
חיי
אבתי
בימי
מגוריהם:
[י]
ויברך
יעקב
את פרעה
ויצא
מלפני
פרעה:
[שביעי]
[יא]
ויושב
יוסף
את אביו
ואת אחיו
ויתן
להם
אחזה
בארץ
מצרים
במיטב
הארץ
בארץ
רעמסס
כאשר
צוה
פרעה:
[יב]
ויכלכל
יוסף
את אביו
ואת אחיו
ואת
כל בית
אביו
לחם
לפי
הטף:
[יג]
ולחם
אין
בכל הארץ
כי כבד
הרעב
מאד
ותלה
ארץ
מצרים
וארץ
כנען
מפני
הרעב:
[יד]
וילקט
יוסף
את כל הכסף
הנמצא
בארץ מצרים
ובארץ
כנען
בשבר
אשר הם
שברים
ויבא
יוסף
את הכסף
ביתה
פרעה:
[טו]
ויתם
הכסף
מארץ
מצרים
ומארץ
כנען
ויבאו
כל מצרים
אל יוסף
לאמר
הבה לנו
לחם
ולמה
נמות
נגדך
כי
אפס
כסף:
[טז]
ויאמר
יוסף
הבו
מקניכם
ואתנה
לכם
במקניכם
אם אפס
כסף:
[יז]
ויביאו
את מקניהם
אל יוסף
ויתן
להם
יוסף
לחם
בסוסים
ובמקנה
הצאן
ובמקנה
הבקר
ובחמרים
וינהלם
בלחם
בכל מקנהם
בשנה
ההוא:
[יח]
ותתם
השנה
ההוא
ויבאו
אליו
בשנה
השנית
ויאמרו
לו
לא נכחד
מאדני
כי
אם תם
הכסף
ומקנה
הבהמה
אל אדני
לא
נשאר
לפני
אדני
בלתי
אם גויתנו
ואדמתנו:
[יט]
למה
נמות
לעיניך
גם אנחנו
גם
אדמתנו
קנה אתנו
ואת אדמתנו
בלחם
ונהיה
אנחנו
ואדמתנו
עבדים
לפרעה
ותן זרע
ונחיה
ולא
נמות
והאדמה
לא
תשם:
[כ]
ויקן
יוסף
את כל אדמת
מצרים
לפרעה
כי מכרו
מצרים
איש
שדהו
כי חזק
עלהם
הרעב
ותהי
הארץ
לפרעה:
[כא]
ואת העם
העביר
אתו
לערים
מקצה
גבול מצרים
ועד קצהו:
[כב]
רק
אדמת
הכהנים
לא
קנה
כי
חק
לכהנים
מאת
פרעה
ואכלו
את חקם
אשר
נתן
להם
פרעה
על כן
לא
מכרו
את אדמתם:
[כג]
ויאמר
יוסף
אל העם
הן
קניתי
אתכם
היום
ואת אדמתכם
לפרעה
הא לכם
זרע
וזרעתם
את האדמה:
[כד]
והיה
בתבואת
ונתתם
חמישית
לפרעה
וארבע
הידת
יהיה
לכם
לזרע
השדה
ולאכלכם
ולאשר
בבתיכם
ולאכל
לטפכם:
[מפטיר]
[כה]
ויאמרו
החיתנו
נמצא חן
בעיני
אדני
והיינו
עבדים
לפרעה:
[כו]
וישם
אתה
יוסף
לחק
עד היום
הזה
על אדמת
מצרים
לפרעה
לחמש
רק
אדמת
הכהנים
לבדם
לא
היתה
לפרעה:
[כז]
וישב
ישראל
בארץ
מצרים
בארץ
גשן
ויאחזו
בה
ויפרו
וירבו
מאד:
{פרשת ויחי}
[כח]
ויחי
יעקב
בארץ
מצרים
שבע
עשרה
שנה
ויהי
ימי יעקב
שני
חייו
שבע
שנים
וארבעים
ומאת
שנה:
[כט]
ויקרבו
ימי ישראל
למות
ויקרא׀
לבנו
ליוסף
ויאמר
לו
אם נא
מצאתי
חן
בעיניך
שים נא
ידך
תחת
ירכי
ועשית
עמדי
חסד
ואמת
אל נא
תקברני
במצרים:
[ל]
ושכבתי
עם אבתי
ונשאתני
ממצרים
וקברתני
בקברתם
ויאמר
אנכי
אעשה
כדברך:
[לא]
ויאמר
השבעה
לי
וישבע
לו
וישתחו
ישראל
על ראש
המטה:
פ