מאגר הכתר בראשית פרק מח עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק מח
[א] וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר לְיוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָבִ֖יךָ חֹלֶ֑ה וַיִּקַּ֞ח אֶת־שְׁנֵ֤י בָנָיו֙ עִמּ֔וֹ אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶת־אֶפְרָֽיִם:
[ב] וַיַּגֵּ֣ד לְיַעֲקֹ֔ב וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֛ה בִּנְךָ֥ יוֹסֵ֖ף בָּ֣א אֵלֶ֑יךָ וַיִּתְחַזֵּק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֵּ֖שֶׁב עַל־הַמִּטָּֽה:
[ג] וַיֹּ֤אמֶר יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף אֵ֥ל שַׁדַּ֛י נִרְאָֽה־אֵלַ֥י בְּל֖וּז בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיְבָ֖רֶךְ אֹתִֽי:
[ד] וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הִנְנִ֤י מַפְרְךָ֙ וְהִרְבִּיתִ֔ךָ וּנְתַתִּ֖יךָ לִקְהַ֣ל עַמִּ֑ים וְנָ֨תַתִּ֜י אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לְזַרְעֲךָ֥ אַחֲרֶ֖יךָ אֲחֻזַּ֥ת עוֹלָֽם:
[ה] וְעַתָּ֡ה שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩ הַנּוֹלָדִ֨ים לְךָ֜ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּאִ֥י אֵלֶ֛יךָ מִצְרַ֖יְמָה לִי־הֵ֑ם אֶפְרַ֙יִם֙ וּמְנַשֶּׁ֔ה כִּרְאוּבֵ֥ן וְשִׁמְע֖וֹן יִֽהְיוּ־לִֽי:
[ו] וּמוֹלַדְתְּךָ֛ אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ אַחֲרֵיהֶ֖ם לְךָ֣ יִהְי֑וּ עַ֣ל שֵׁ֧ם אֲחֵיהֶ֛ם יִקָּרְא֖וּ בְּנַחֲלָתָֽם:
[ז] וַאֲנִ֣י׀ בְּבֹאִ֣י מִפַּדָּ֗ן מֵ֩תָה֩ עָלַ֨י רָחֵ֜ל בְּאֶ֤רֶץ כְּנַ֙עַן֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בְּע֥וֹד כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ לָבֹ֣א אֶפְרָ֑תָה וָאֶקְבְּרֶ֤הָ שָּׁם֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔ת הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם:
[ח] וַיַּ֥רְא יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַיֹּ֖אמֶר מִי־אֵֽלֶּה:
[ט] וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל־אָבִ֔יו בָּנַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י אֱלֹהִ֖ים בָּזֶ֑ה וַיֹּאמַ֕ר קָֽחֶם־נָ֥א אֵלַ֖י וַאֲבָרֲכֵֽם:
[שני] [י] וְעֵינֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ כָּבְד֣וּ מִזֹּ֔קֶן לֹ֥א יוּכַ֖ל לִרְא֑וֹת וַיַּגֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֵלָ֔יו וַיִּשַּׁ֥ק לָהֶ֖ם וַיְחַבֵּ֥ק לָהֶֽם:
[יא] וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף רְאֹ֥ה פָנֶ֖יךָ לֹ֣א פִלָּ֑לְתִּי וְהִנֵּ֨ה הֶרְאָ֥ה אֹתִ֛י אֱלֹהִ֖ים גַּ֥ם אֶת־זַרְעֶֽךָ:
[יב] וַיּוֹצֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֹתָ֖ם מֵעִ֣ם בִּרְכָּ֑יו וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְאַפָּ֖יו אָֽרְצָה:
[יג] וַיִּקַּ֣ח יוֹסֵף֘ אֶת־שְׁנֵיהֶם֒ אֶת־אֶפְרַ֤יִם בִּֽימִינוֹ֙ מִשְּׂמֹ֣אל יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה בִשְׂמֹאל֖וֹ מִימִ֣ין יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּגֵּ֖שׁ אֵלָֽיו:
[יד] וַיִּשְׁלַח֩ יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־יְמִינ֜וֹ וַיָּ֨שֶׁת עַל־רֹ֤אשׁ אֶפְרַ֙יִם֙ וְה֣וּא הַצָּעִ֔יר וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ עַל־רֹ֣אשׁ מְנַשֶּׁ֑ה שִׂכֵּל֙ אֶת־יָדָ֔יו כִּ֥י מְנַשֶּׁ֖ה הַבְּכֽוֹר:
[טו] וַיְבָ֥רֶךְ אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיֹּאמַ֑ר הָאֱלֹהִ֡ים אֲשֶׁר֩ הִתְהַלְּכ֨וּ אֲבֹתַ֤י לְפָנָיו֙ אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֔ק הָֽאֱלֹהִים֙ הָרֹעֶ֣ה אֹתִ֔י מֵעוֹדִ֖י עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
[טז] הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ:
[שלישי] [יז] וַיַּ֣רְא יוֹסֵ֗ף כִּֽי־יָשִׁ֨ית אָבִ֧יו יַד־יְמִינ֛וֹ עַל־רֹ֥אשׁ אֶפְרַ֖יִם וַיֵּ֣רַע בְּעֵינָ֑יו וַיִּתְמֹ֣ךְ יַד־אָבִ֗יו לְהָסִ֥יר אֹתָ֛הּ מֵעַ֥ל רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם עַל־רֹ֥אשׁ מְנַשֶּֽׁה:
[יח] וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ:
[יט] וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם:
[כ] וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם בַּיּ֣וֹם הַהוּא֘ לֵאמוֹר֒ בְּךָ֗ יְבָרֵ֤ךְ יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר יְשִֽׂמְךָ֣ אֱלֹהִ֔ים כְּאֶפְרַ֖יִם וְכִמְנַשֶּׁ֑ה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־אֶפְרַ֖יִם לִפְנֵ֥י מְנַשֶּֽׁה:
[כא] וַיֹּ֤אמֶר יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף הִנֵּ֥ה אָנֹכִ֖י מֵ֑ת וְהָיָ֤ה אֱלֹהִים֙ עִמָּכֶ֔ם וְהֵשִׁ֣יב אֶתְכֶ֔ם אֶל־אֶ֖רֶץ אֲבֹתֵיכֶֽם:
[כב] וַאֲנִ֞י נָתַ֧תִּֽי לְךָ֛ שְׁכֶ֥ם אַחַ֖ד עַל־אַחֶ֑יךָ אֲשֶׁ֤ר לָקַ֙חְתִּי֙ מִיַּ֣ד הָאֱמֹרִ֔י בְּחַרְבִּ֖י וּבְקַשְׁתִּֽי: פ

פרק מח
(א) ויאמר - האומר ליוסף; וכן "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במ' כו , נט). (ב) ויגד - המגיד ליעקב; או האומר ליוסף (ראה לעיל , א); או היה שליח מיעקב. (ד-ו) וטעם הנני מפרך - על דעת הגאון (רשב"ח) , שאמר לי השם: הנני מפרך; ובן לא נולד לי , רק מתה רחל (ראה בר' לה , יא , יט) , ועתה ידעתי , כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך. וזה הפירוש אין לו טעם וריח , כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן? ועוד , כי בנימן נולד לו אחר זאת הנבואה. והנכון בעיני שאמר , שהשם אמר לי , כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם; ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה , ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ , כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני. ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים , שיירשו עמם בנחלתם. והמפרש שאמר (ראה רש"י) ומולדתך - על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף (ראה בר' נ , כג) , לא ישרו דבריו בעיני , כי מה טעם על שם אחיהם? ואם יטען טוען , כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים , גם זאת איננה טענה , כי יתכן שהיו , ובעבור שירשו עם אחיהם , לא הזכירם הכתוב; ורבים כאלה. (ז) וטעם ואני בבאי מפדן - שמתה רחל פתאום , ולא יכולתי להוליכה לקוברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף: שלא ייחר לך שאבקש מאתך , אשר לא עשיתי לכבוד אמך. (ח-י) ואחר שאמר וירא ישראל את בני יוסף , איך יאמר לא יוכל לראות? וטעמו: לראות היטיב , שיכירם. (יא-יב) ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו - מאוחר צריך להיות. וטעם מעם ברכיו - שהוא יושב על המיטה. וטעם פללתי - לא דנתי בלבי , מגזרת "פלילים" (שמ' כא , כב). (יג) ויקח יוסף - וכבר לקח; וכבר הראיתיך רבים כאלה. (יד) שכל את ידיו - כאלו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות. כי מנשה הבכור - אע"פ שמנשה הוא הבכור; וכן "ילך נא יי' בקרבינו כי עם קשה ערף" (שמ' לד , ט) , ורבים כן. (טז) וטעם המלאך הגואל אותי - בפרשת 'ואלה שמות' (שמות הארוך ו , ג). ויקרא בהם שמי - כי הנה כל ישראל יקראו "אפרים" (הו' ז , א) גם "יוסף" (תה' פ , ב). גם אמר הכתוב "רחל מבכה על בניה" (יר' לא , יד) , כי היא היתה עיקר מחשבתו; על כן יאמר הכתוב "בני רחל אשת יעקב" (בר' מו , יט); וכאשר ילדה רחל , מיד אמר ללבן "שלחני" (בר' ל , כה); גם נתן לו הבכורה , כי הוא ראשית מחשבתו; ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה , היה יוסף , שהוא פטר רחם , ולא דן וגד , כי הם בני השפחות. והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף. (יט) מלא הגוים - גוים רבים יצאו ממנו. (כ) בך יברך ישראל - כל בָנַי. וישם את אפרים - בדיבור הברכה. (כב) שכם אחד - יש אומרין (ראה רש"י) , כי על עיר שכם רמז , שגם היא היתה לבני יוסף (ראה יהו' כד , לב). וטעם בחרבי ובקשתי - על השם , כאשר יאמר דוד "מגיני וקרן ישעי" (ש"ב כב , ג). והנכון בעיני , שפירוש שכם אחד - חלק , והוא ממשפחת "על שכמם" (שמ' יב , לד) , ו"לעבדו שכם אחד" (צפ' ג , ט). על אחיך - נוסף על אחיך. וטעם אשר לקחתי - אשר יקחו בני ישראל בחרבם ובקשתם. והזכיר האמורי , בעבור שאין בשבעה גוים חזק כמוהו; הלא תראה , אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים אמר יהושע "לתת אותנו ביד האמורי" (יהו' ז , ז). ואל תתמה על מלת לקחתי , כי אחר שהשם נתנה בפה לאברהם , הם יחשבו שהיא שלהם; וכן נאמר ליעקב "לך אתננה ולזרעך" (בר' כח , יג).