פרק מח
[א]
וַיְהִ֗י
אַֽחֲרֵי֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
וַיֹּ֣אמֶר
לְיוֹסֵ֔ף
הִנֵּ֥ה
אָבִ֖יךָ
חֹלֶ֑ה
וַיִּקַּ֞ח
אֶת־שְׁנֵ֤י
בָנָיו֙
עִמּ֔וֹ
אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה
וְאֶת־אֶפְרָֽיִם:
[ב]
וַיַּגֵּ֣ד
לְיַעֲקֹ֔ב
וַיֹּ֕אמֶר
הִנֵּ֛ה
בִּנְךָ֥
יוֹסֵ֖ף
בָּ֣א
אֵלֶ֑יךָ
וַיִּתְחַזֵּק֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיֵּ֖שֶׁב
עַל־הַמִּטָּֽה:
[ג]
וַיֹּ֤אמֶר
יַֽעֲקֹב֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
אֵ֥ל
שַׁדַּ֛י
נִרְאָֽה־אֵלַ֥י
בְּל֖וּז
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וַיְבָ֖רֶךְ
אֹתִֽי:
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
הִנְנִ֤י
מַפְרְךָ֙
וְהִרְבִּיתִ֔ךָ
וּנְתַתִּ֖יךָ
לִקְהַ֣ל
עַמִּ֑ים
וְנָ֨תַתִּ֜י
אֶת־הָאָ֧רֶץ
הַזֹּ֛את
לְזַרְעֲךָ֥
אַחֲרֶ֖יךָ
אֲחֻזַּ֥ת
עוֹלָֽם:
[ה]
וְעַתָּ֡ה
שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩
הַנּוֹלָדִ֨ים
לְךָ֜
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
עַד־בֹּאִ֥י
אֵלֶ֛יךָ
מִצְרַ֖יְמָה
לִי־הֵ֑ם
אֶפְרַ֙יִם֙
וּמְנַשֶּׁ֔ה
כִּרְאוּבֵ֥ן
וְשִׁמְע֖וֹן
יִֽהְיוּ־לִֽי:
[ו]
וּמוֹלַדְתְּךָ֛
אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ
אַחֲרֵיהֶ֖ם
לְךָ֣
יִהְי֑וּ
עַ֣ל
שֵׁ֧ם
אֲחֵיהֶ֛ם
יִקָּרְא֖וּ
בְּנַחֲלָתָֽם:
[ז]
וַאֲנִ֣י׀
בְּבֹאִ֣י
מִפַּדָּ֗ן
מֵ֩תָה֩
עָלַ֨י
רָחֵ֜ל
בְּאֶ֤רֶץ
כְּנַ֙עַן֙
בַּדֶּ֔רֶךְ
בְּע֥וֹד
כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ
לָבֹ֣א
אֶפְרָ֑תָה
וָאֶקְבְּרֶ֤הָ
שָּׁם֙
בְּדֶ֣רֶךְ
אֶפְרָ֔ת
הִ֖וא
בֵּ֥ית
לָֽחֶם:
[ח]
וַיַּ֥רְא
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֶת־בְּנֵ֣י
יוֹסֵ֑ף
וַיֹּ֖אמֶר
מִי־אֵֽלֶּה:
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
יוֹסֵף֙
אֶל־אָבִ֔יו
בָּנַ֣י
הֵ֔ם
אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י
אֱלֹהִ֖ים
בָּזֶ֑ה
וַיֹּאמַ֕ר
קָֽחֶם־נָ֥א
אֵלַ֖י
וַאֲבָרֲכֵֽם:
[שני]
[י]
וְעֵינֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
כָּבְד֣וּ
מִזֹּ֔קֶן
לֹ֥א
יוּכַ֖ל
לִרְא֑וֹת
וַיַּגֵּ֤שׁ
אֹתָם֙
אֵלָ֔יו
וַיִּשַּׁ֥ק
לָהֶ֖ם
וַיְחַבֵּ֥ק
לָהֶֽם:
[יא]
וַיֹּ֤אמֶר
יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
רְאֹ֥ה
פָנֶ֖יךָ
לֹ֣א
פִלָּ֑לְתִּי
וְהִנֵּ֨ה
הֶרְאָ֥ה
אֹתִ֛י
אֱלֹהִ֖ים
גַּ֥ם
אֶת־זַרְעֶֽךָ:
[יב]
וַיּוֹצֵ֥א
יוֹסֵ֛ף
אֹתָ֖ם
מֵעִ֣ם
בִּרְכָּ֑יו
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
לְאַפָּ֖יו
אָֽרְצָה:
[יג]
וַיִּקַּ֣ח
יוֹסֵף֘
אֶת־שְׁנֵיהֶם֒
אֶת־אֶפְרַ֤יִם
בִּֽימִינוֹ֙
מִשְּׂמֹ֣אל
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה
בִשְׂמֹאל֖וֹ
מִימִ֣ין
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיַּגֵּ֖שׁ
אֵלָֽיו:
[יד]
וַיִּשְׁלַח֩
יִשְׂרָאֵ֨ל
אֶת־יְמִינ֜וֹ
וַיָּ֨שֶׁת
עַל־רֹ֤אשׁ
אֶפְרַ֙יִם֙
וְה֣וּא
הַצָּעִ֔יר
וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ
עַל־רֹ֣אשׁ
מְנַשֶּׁ֑ה
שִׂכֵּל֙
אֶת־יָדָ֔יו
כִּ֥י
מְנַשֶּׁ֖ה
הַבְּכֽוֹר:
[טו]
וַיְבָ֥רֶךְ
אֶת־יוֹסֵ֖ף
וַיֹּאמַ֑ר
הָאֱלֹהִ֡ים
אֲשֶׁר֩
הִתְהַלְּכ֨וּ
אֲבֹתַ֤י
לְפָנָיו֙
אַבְרָהָ֣ם
וְיִצְחָ֔ק
הָֽאֱלֹהִים֙
הָרֹעֶ֣ה
אֹתִ֔י
מֵעוֹדִ֖י
עַד־הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
[טז]
הַמַּלְאָךְ֩
הַגֹּאֵ֨ל
אֹתִ֜י
מִכָּל־רָ֗ע
יְבָרֵךְ֘
אֶת־הַנְּעָרִים֒
וְיִקָּרֵ֤א
בָהֶם֙
שְׁמִ֔י
וְשֵׁ֥ם
אֲבֹתַ֖י
אַבְרָהָ֣ם
וְיִצְחָ֑ק
וְיִדְגּ֥וּ
לָרֹ֖ב
בְּקֶ֥רֶב
הָאָֽרֶץ:
[שלישי]
[יז]
וַיַּ֣רְא
יוֹסֵ֗ף
כִּֽי־יָשִׁ֨ית
אָבִ֧יו
יַד־יְמִינ֛וֹ
עַל־רֹ֥אשׁ
אֶפְרַ֖יִם
וַיֵּ֣רַע
בְּעֵינָ֑יו
וַיִּתְמֹ֣ךְ
יַד־אָבִ֗יו
לְהָסִ֥יר
אֹתָ֛הּ
מֵעַ֥ל
רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם
עַל־רֹ֥אשׁ
מְנַשֶּֽׁה:
[יח]
וַיֹּ֧אמֶר
יוֹסֵ֛ף
אֶל־אָבִ֖יו
לֹא־כֵ֣ן
אָבִ֑י
כִּי־זֶ֣ה
הַבְּכֹ֔ר
שִׂ֥ים
יְמִינְךָ֖
עַל־רֹאשֽׁוֹ:
[יט]
וַיְמָאֵ֣ן
אָבִ֗יו
וַיֹּ֙אמֶר֙
יָדַ֤עְתִּֽי
בְנִי֙
יָדַ֔עְתִּי
גַּם־ה֥וּא
יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם
וְגַם־ה֣וּא
יִגְדָּ֑ל
וְאוּלָ֗ם
אָחִ֤יו
הַקָּטֹן֙
יִגְדַּ֣ל
מִמֶּ֔נּוּ
וְזַרְע֖וֹ
יִהְיֶ֥ה
מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם:
[כ]
וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם
בַּיּ֣וֹם
הַהוּא֘
לֵאמוֹר֒
בְּךָ֗
יְבָרֵ֤ךְ
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
יְשִֽׂמְךָ֣
אֱלֹהִ֔ים
כְּאֶפְרַ֖יִם
וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וַיָּ֥שֶׂם
אֶת־אֶפְרַ֖יִם
לִפְנֵ֥י
מְנַשֶּֽׁה:
[כא]
וַיֹּ֤אמֶר
יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
הִנֵּ֥ה
אָנֹכִ֖י
מֵ֑ת
וְהָיָ֤ה
אֱלֹהִים֙
עִמָּכֶ֔ם
וְהֵשִׁ֣יב
אֶתְכֶ֔ם
אֶל־אֶ֖רֶץ
אֲבֹתֵיכֶֽם:
[כב]
וַאֲנִ֞י
נָתַ֧תִּֽי
לְךָ֛
שְׁכֶ֥ם
אַחַ֖ד
עַל־אַחֶ֑יךָ
אֲשֶׁ֤ר
לָקַ֙חְתִּי֙
מִיַּ֣ד
הָאֱמֹרִ֔י
בְּחַרְבִּ֖י
וּבְקַשְׁתִּֽי:
פ
פרק מח
(א)
ויאמר
-
האומר
ליוסף;
וכן
"אשר
ילדה
אותה
ללוי
במצרים"
(במ'
כו
,
נט).
(ב)
ויגד
-
המגיד
ליעקב;
או
האומר
ליוסף
(ראה
לעיל
,
א);
או
היה
שליח
מיעקב.
(ד-ו)
וטעם
הנני
מפרך
-
על
דעת
הגאון
(רשב"ח)
,
שאמר
לי
השם:
הנני
מפרך;
ובן
לא
נולד
לי
,
רק
מתה
רחל
(ראה
בר'
לה
,
יא
,
יט)
,
ועתה
ידעתי
,
כי
בעבור
בניך
הנולדים
לך
אמר
הנני
מפרך.
וזה
הפירוש
אין
לו
טעם
וריח
,
כי
מה
הפרש
בין
בני
יוסף
ובין
בני
ראובן?
ועוד
,
כי
בנימן
נולד
לו
אחר
זאת
הנבואה.
והנכון
בעיני
שאמר
,
שהשם
אמר
לי
,
כי
ארץ
כנען
תהיה
לזרעי
אחוזת
עולם;
ואני
אתן
לך
בנחלת
הארץ
הבכורה
,
ויקחו
אפרים
ומנשה
חלקם
בארץ
,
כאשר
יקח
ראובן
ושמעון
שהם
הגדולים
מבני.
ואשר
תוליד
אחרי
אפרים
ומנשה
יקראו
על
שם
אחיהם
הנזכרים
,
שיירשו
עמם
בנחלתם.
והמפרש
שאמר
(ראה
רש"י)
ומולדתך
-
על
בני
מכיר
שיולדו
על
ברכי
יוסף
(ראה
בר'
נ
,
כג)
,
לא
ישרו
דבריו
בעיני
,
כי
מה
טעם
על
שם
אחיהם?
ואם
יטען
טוען
,
כי
לא
מצאנו
ליוסף
בנים
אחרים
,
גם
זאת
איננה
טענה
,
כי
יתכן
שהיו
,
ובעבור
שירשו
עם
אחיהם
,
לא
הזכירם
הכתוב;
ורבים
כאלה.
(ז)
וטעם
ואני
בבאי
מפדן
-
שמתה
רחל
פתאום
,
ולא
יכולתי
להוליכה
לקוברה
במערה
כאשר
קברתי
לאה.
ואמר
זה
ליוסף:
שלא
ייחר
לך
שאבקש
מאתך
,
אשר
לא
עשיתי
לכבוד
אמך.
(ח-י)
ואחר
שאמר
וירא
ישראל
את
בני
יוסף
,
איך
יאמר
לא
יוכל
לראות?
וטעמו:
לראות
היטיב
,
שיכירם.
(יא-יב)
ויוצא
יוסף
אותם
מעם
ברכיו
-
מאוחר
צריך
להיות.
וטעם
מעם
ברכיו
-
שהוא
יושב
על
המיטה.
וטעם
פללתי
-
לא
דנתי
בלבי
,
מגזרת
"פלילים"
(שמ'
כא
,
כב).
(יג)
ויקח
יוסף
-
וכבר
לקח;
וכבר
הראיתיך
רבים
כאלה.
(יד)
שכל
את
ידיו
-
כאלו
ידיו
השכילו
מה
שהוא
רוצה
לעשות.
כי
מנשה
הבכור
-
אע"פ
שמנשה
הוא
הבכור;
וכן
"ילך
נא
יי'
בקרבינו
כי
עם
קשה
ערף"
(שמ'
לד
,
ט)
,
ורבים
כן.
(טז)
וטעם
המלאך
הגואל
אותי
-
בפרשת
'ואלה
שמות'
(שמות
הארוך
ו
,
ג).
ויקרא
בהם
שמי
-
כי
הנה
כל
ישראל
יקראו
"אפרים"
(הו'
ז
,
א)
גם
"יוסף"
(תה'
פ
,
ב).
גם
אמר
הכתוב
"רחל
מבכה
על
בניה"
(יר'
לא
,
יד)
,
כי
היא
היתה
עיקר
מחשבתו;
על
כן
יאמר
הכתוב
"בני
רחל
אשת
יעקב"
(בר'
מו
,
יט);
וכאשר
ילדה
רחל
,
מיד
אמר
ללבן
"שלחני"
(בר'
ל
,
כה);
גם
נתן
לו
הבכורה
,
כי
הוא
ראשית
מחשבתו;
ואחר
שלא
היה
ראובן
ראוי
לבכורה
,
היה
יוסף
,
שהוא
פטר
רחם
,
ולא
דן
וגד
,
כי
הם
בני
השפחות.
והימין
נכבד
מהשמאל
ויותר
תקיף.
(יט)
מלא
הגוים
-
גוים
רבים
יצאו
ממנו.
(כ)
בך
יברך
ישראל
-
כל
בָנַי.
וישם
את
אפרים
-
בדיבור
הברכה.
(כב)
שכם
אחד
-
יש
אומרין
(ראה
רש"י)
,
כי
על
עיר
שכם
רמז
,
שגם
היא
היתה
לבני
יוסף
(ראה
יהו'
כד
,
לב).
וטעם
בחרבי
ובקשתי
-
על
השם
,
כאשר
יאמר
דוד
"מגיני
וקרן
ישעי"
(ש"ב
כב
,
ג).
והנכון
בעיני
,
שפירוש
שכם
אחד
-
חלק
,
והוא
ממשפחת
"על
שכמם"
(שמ'
יב
,
לד)
,
ו"לעבדו
שכם
אחד"
(צפ'
ג
,
ט).
על
אחיך
-
נוסף
על
אחיך.
וטעם
אשר
לקחתי
-
אשר
יקחו
בני
ישראל
בחרבם
ובקשתם.
והזכיר
האמורי
,
בעבור
שאין
בשבעה
גוים
חזק
כמוהו;
הלא
תראה
,
אחר
שנהרגו
שני
מלכי
האמורי
הגדולים
אמר
יהושע
"לתת
אותנו
ביד
האמורי"
(יהו'
ז
,
ז).
ואל
תתמה
על
מלת
לקחתי
,
כי
אחר
שהשם
נתנה
בפה
לאברהם
,
הם
יחשבו
שהיא
שלהם;
וכן
נאמר
ליעקב
"לך
אתננה
ולזרעך"
(בר'
כח
,
יג).