מאגר הכתר בראשית פרק מח עם פירוש ראב"ע פירוש א - הקצר

פרק מח
(א) ויאמר - האומר ליוסף; וכן "אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במ' כו , נט). (ב) ויגד - המגיד ליעקב; או האומר ליוסף (ראה לעיל , א); או היה שליח מיעקב. (ד-ו) וטעם הנני מפרך - על דעת הגאון (רשב"ח) , שאמר לי השם: הנני מפרך; ובן לא נולד לי , רק מתה רחל (ראה בר' לה , יא , יט) , ועתה ידעתי , כי בעבור בניך הנולדים לך אמר הנני מפרך. וזה הפירוש אין לו טעם וריח , כי מה הפרש בין בני יוסף ובין בני ראובן? ועוד , כי בנימן נולד לו אחר זאת הנבואה. והנכון בעיני שאמר , שהשם אמר לי , כי ארץ כנען תהיה לזרעי אחוזת עולם; ואני אתן לך בנחלת הארץ הבכורה , ויקחו אפרים ומנשה חלקם בארץ , כאשר יקח ראובן ושמעון שהם הגדולים מבני. ואשר תוליד אחרי אפרים ומנשה יקראו על שם אחיהם הנזכרים , שיירשו עמם בנחלתם. והמפרש שאמר (ראה רש"י) ומולדתך - על בני מכיר שיולדו על ברכי יוסף (ראה בר' נ , כג) , לא ישרו דבריו בעיני , כי מה טעם על שם אחיהם? ואם יטען טוען , כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים , גם זאת איננה טענה , כי יתכן שהיו , ובעבור שירשו עם אחיהם , לא הזכירם הכתוב; ורבים כאלה. (ז) וטעם ואני בבאי מפדן - שמתה רחל פתאום , ולא יכולתי להוליכה לקוברה במערה כאשר קברתי לאה. ואמר זה ליוסף: שלא ייחר לך שאבקש מאתך , אשר לא עשיתי לכבוד אמך. (ח-י) ואחר שאמר וירא ישראל את בני יוסף , איך יאמר לא יוכל לראות? וטעמו: לראות היטיב , שיכירם. (יא-יב) ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו - מאוחר צריך להיות. וטעם מעם ברכיו - שהוא יושב על המיטה. וטעם פללתי - לא דנתי בלבי , מגזרת "פלילים" (שמ' כא , כב). (יג) ויקח יוסף - וכבר לקח; וכבר הראיתיך רבים כאלה. (יד) שכל את ידיו - כאלו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות. כי מנשה הבכור - אע"פ שמנשה הוא הבכור; וכן "ילך נא יי' בקרבינו כי עם קשה ערף" (שמ' לד , ט) , ורבים כן. (טז) וטעם המלאך הגואל אותי - בפרשת 'ואלה שמות' (שמות הארוך ו , ג). ויקרא בהם שמי - כי הנה כל ישראל יקראו "אפרים" (הו' ז , א) גם "יוסף" (תה' פ , ב). גם אמר הכתוב "רחל מבכה על בניה" (יר' לא , יד) , כי היא היתה עיקר מחשבתו; על כן יאמר הכתוב "בני רחל אשת יעקב" (בר' מו , יט); וכאשר ילדה רחל , מיד אמר ללבן "שלחני" (בר' ל , כה); גם נתן לו הבכורה , כי הוא ראשית מחשבתו; ואחר שלא היה ראובן ראוי לבכורה , היה יוסף , שהוא פטר רחם , ולא דן וגד , כי הם בני השפחות. והימין נכבד מהשמאל ויותר תקיף. (יט) מלא הגוים - גוים רבים יצאו ממנו. (כ) בך יברך ישראל - כל בָנַי. וישם את אפרים - בדיבור הברכה. (כב) שכם אחד - יש אומרין (ראה רש"י) , כי על עיר שכם רמז , שגם היא היתה לבני יוסף (ראה יהו' כד , לב). וטעם בחרבי ובקשתי - על השם , כאשר יאמר דוד "מגיני וקרן ישעי" (ש"ב כב , ג). והנכון בעיני , שפירוש שכם אחד - חלק , והוא ממשפחת "על שכמם" (שמ' יב , לד) , ו"לעבדו שכם אחד" (צפ' ג , ט). על אחיך - נוסף על אחיך. וטעם אשר לקחתי - אשר יקחו בני ישראל בחרבם ובקשתם. והזכיר האמורי , בעבור שאין בשבעה גוים חזק כמוהו; הלא תראה , אחר שנהרגו שני מלכי האמורי הגדולים אמר יהושע "לתת אותנו ביד האמורי" (יהו' ז , ז). ואל תתמה על מלת לקחתי , כי אחר שהשם נתנה בפה לאברהם , הם יחשבו שהיא שלהם; וכן נאמר ליעקב "לך אתננה ולזרעך" (בר' כח , יג).