מאגר הכתר בראשית פרק מח עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק מח
(א) ויאמר ליוסף - מקרא קצר הוא , שלא פירש מי האומר , וכן "ויגד ליעקב" (להלן , ב) - לא פירש מי המגיד. (ד) ונתתי את הארץ הזאת וגו' - ומאחר שנתנה לי הקדוש ברוך הוא , יכולני לחלקה כרצוני. (ה-ז) כראובן ושמעון - ליטול שני חלקים בארץ , ולכך קרוב לשליש ארץ ישראל לבני רחל בעבר הירדן , שיש לה שני מטות וחצי בתשעה מטות וחצי. ולכך אני בבואי מפדן קברתי רחל בדרך אפרת , כי ידעתי שיעלה אותו מקום לחלק בניה , וזהו כבודה להיות נקברת בחלק בניה; וכמדומה בחלק בנימין הוא. ואם קברתיה במערה , היתה קבורה בחלק יהודה; ואין זו כבודה , כדאמרינן בבבא בתרא (קיב , א): וכי תימא דזבין מזבן , נמצא אותו צדיק נקבר בקבר שאינו שלו; וכן כתוב גבי שאול , דאמר ליה שמואל: "ומצאת שני אנשים עם קבורת רחל בגבול בנימין בצלצח" (ש"א י , ב) - אלמא דקבורת רחל בגבול בנימין. ומשום שדעתי להרויח נחלתך לשני שבטים , ידעתי כי אותו מקום יחול לגבול בני רחל , ולכך קברתיה שם. וכן מצינו בגדולים שהיו נקברים בגבול שבטיהם , כדכתיב ביהושע "ויקברו אותו... בתמנת חרס אשר בהר אפרים" (יהו' כד , ל) , והוא מבני אפרים; "ואת עצמות יוסף... קברו בשכם" (שם , לב) , שאף הוא בחלקו של אפרים; "ואלעזר... בגבעת פנחס בנו" (שם , לג); וכן הרבה בשבטיהם. ומולדתך - בני בנים שלך קרוין על שם קרוביהם , כי 'קרובים' קרוין 'אחים' (ראה בר' יד , יד). (י) לא יוכל לראות - להתבונן , אלא כאדם שרואה ואינו רואה , ולכך נאמר "וירא ישראל את בני יוסף" (לעיל , ח). ויגש אותם אליו - כדפרש לקמיה. (יב) ויוצא יוסף אותם מעם ברכיו של יעקב לאחר שברכם , וישתחו אפים ארצה כשנפטר מלפניו; ועתה מפרש כיצד הגישם וכיצד ברכם. (יד) שיכל את ידיו כי מנשה הבכור - לפי שמנשה הבכור , וידע יעקב , שהביאו יוסף ושמו לימינו ואפרים בשמאלו , שיכל את ידיו - בחכמה ובדעת עשה , ונתן ימינו על ראש אפרים , כי הבין שהוא לשמאלו , מפני שמנשה הבכור ושמו יוסף לימינו. (טז) ויקרא בהם שמי - כלומר: יהא ניכר בהם שהם מזרעי ומזרע אבותי , כי הקדוש ברוך הוא בירך זרעינו , וכשיהיו פרים ורבים ומבורכים , יהיו העולם אומרים: אילו ודאי בני אברהם יצחק ויעקב אשר ברכם הצור; כמו שנאמר "כל רואיהם יכירום כי הם זרע בירך" (יש' סא , ט). (יח-יט) לא כן אבי - חשב יוסף: שמא אבי טעה וסבר שהבאתי מנשה בימיני ואפרים משמאלי , כמו שהיו רגילים לילך עמי , ונמצא מנשה בשמאלו ואפרים בימינו , ולכך היפך ידיו , ואמר לו: לא כן אבי - לא עשיתי כך כמו שאתה סבור , לא טעיתי לעשות כך. ואמר לו: ידעתי בני , ידעתי שלא טעית , אלא שַׂמְתָ הגדול בימיני , ולכך הפכתי את ידי , כי אחיו הקטן יגדל ממנו וגו'. מלא הגוים - שיהא הולך שמו בכל הגוים. (כ) וישם את אפרים לפני מנשה - בדבריו; ומאפרים יהיה יהושע ורוב מלכי ישראל. (כא) אנכי מת - כלומר: אם אני מת , המקום יהיה עמכם והשיב אתכם; מנחם היה אותם. (כב) שכם - חלק , כמו "אשיתמו שכם" (ראה תה' כא , יג); "אחלקה שכם" (תה' ס , ח); וכן תירגם אונקלוס [הג"ה]. בחרבי ובקשתי - אין מקרא יוצא מידי פשוטו , כי בודאי במלחמה לקחו , אבל לא נודע היכן; ושמא כשהרגו שכם נלחמו עמו הגוים אשר סביבותיהם ונגפו לפניו , וזהו "ויהי חתת אלהים" (בר' לה , ה) - שנגפו ויראו לרדוף. וזהו חלק בכורה שנתן ליוסף , כדכתיב "ובחללו יצועי אביו ניתנה בכורתו ליוסף ולא להתייחש על הבכורה" (בנוסחנו: לבני יוסף... לבכורה; דה"א ה , א) - שיהא בכורה שלימה שלו; שהרי הממשלה שהיא ראויה לבכור , נתנה ליהודה , כמו שכתוב בסוף הפסוק (שם , ב); ואעפ"י שיוסף בכור לאמו היה , אין זה יחס בכורה , דאינו בזה בכור לנחלה.