פרק מח
[א]
וַיְהִ֗י
אַֽחֲרֵי֙
הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
וַיֹּ֣אמֶר
לְיוֹסֵ֔ף
הִנֵּ֥ה
אָבִ֖יךָ
חֹלֶ֑ה
וַיִּקַּ֞ח
אֶת־שְׁנֵ֤י
בָנָיו֙
עִמּ֔וֹ
אֶת־מְנַשֶּׁ֖ה
וְאֶת־אֶפְרָֽיִם:
[ב]
וַיַּגֵּ֣ד
לְיַעֲקֹ֔ב
וַיֹּ֕אמֶר
הִנֵּ֛ה
בִּנְךָ֥
יוֹסֵ֖ף
בָּ֣א
אֵלֶ֑יךָ
וַיִּתְחַזֵּק֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
וַיֵּ֖שֶׁב
עַל־הַמִּטָּֽה:
[ג]
וַיֹּ֤אמֶר
יַֽעֲקֹב֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
אֵ֥ל
שַׁדַּ֛י
נִרְאָֽה־אֵלַ֥י
בְּל֖וּז
בְּאֶ֣רֶץ
כְּנָ֑עַן
וַיְבָ֖רֶךְ
אֹתִֽי:
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֗י
הִנְנִ֤י
מַפְרְךָ֙
וְהִרְבִּיתִ֔ךָ
וּנְתַתִּ֖יךָ
לִקְהַ֣ל
עַמִּ֑ים
וְנָ֨תַתִּ֜י
אֶת־הָאָ֧רֶץ
הַזֹּ֛את
לְזַרְעֲךָ֥
אַחֲרֶ֖יךָ
אֲחֻזַּ֥ת
עוֹלָֽם:
[ה]
וְעַתָּ֡ה
שְׁנֵֽי־בָנֶיךָ֩
הַנּוֹלָדִ֨ים
לְךָ֜
בְּאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֗יִם
עַד־בֹּאִ֥י
אֵלֶ֛יךָ
מִצְרַ֖יְמָה
לִי־הֵ֑ם
אֶפְרַ֙יִם֙
וּמְנַשֶּׁ֔ה
כִּרְאוּבֵ֥ן
וְשִׁמְע֖וֹן
יִֽהְיוּ־לִֽי:
[ו]
וּמוֹלַדְתְּךָ֛
אֲשֶׁר־הוֹלַ֥דְתָּ
אַחֲרֵיהֶ֖ם
לְךָ֣
יִהְי֑וּ
עַ֣ל
שֵׁ֧ם
אֲחֵיהֶ֛ם
יִקָּרְא֖וּ
בְּנַחֲלָתָֽם:
[ז]
וַאֲנִ֣י׀
בְּבֹאִ֣י
מִפַּדָּ֗ן
מֵ֩תָה֩
עָלַ֨י
רָחֵ֜ל
בְּאֶ֤רֶץ
כְּנַ֙עַן֙
בַּדֶּ֔רֶךְ
בְּע֥וֹד
כִּבְרַת־אֶ֖רֶץ
לָבֹ֣א
אֶפְרָ֑תָה
וָאֶקְבְּרֶ֤הָ
שָּׁם֙
בְּדֶ֣רֶךְ
אֶפְרָ֔ת
הִ֖וא
בֵּ֥ית
לָֽחֶם:
[ח]
וַיַּ֥רְא
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֶת־בְּנֵ֣י
יוֹסֵ֑ף
וַיֹּ֖אמֶר
מִי־אֵֽלֶּה:
[ט]
וַיֹּ֤אמֶר
יוֹסֵף֙
אֶל־אָבִ֔יו
בָּנַ֣י
הֵ֔ם
אֲשֶׁר־נָֽתַן־לִ֥י
אֱלֹהִ֖ים
בָּזֶ֑ה
וַיֹּאמַ֕ר
קָֽחֶם־נָ֥א
אֵלַ֖י
וַאֲבָרֲכֵֽם:
[שני]
[י]
וְעֵינֵ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
כָּבְד֣וּ
מִזֹּ֔קֶן
לֹ֥א
יוּכַ֖ל
לִרְא֑וֹת
וַיַּגֵּ֤שׁ
אֹתָם֙
אֵלָ֔יו
וַיִּשַּׁ֥ק
לָהֶ֖ם
וַיְחַבֵּ֥ק
לָהֶֽם:
[יא]
וַיֹּ֤אמֶר
יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
רְאֹ֥ה
פָנֶ֖יךָ
לֹ֣א
פִלָּ֑לְתִּי
וְהִנֵּ֨ה
הֶרְאָ֥ה
אֹתִ֛י
אֱלֹהִ֖ים
גַּ֥ם
אֶת־זַרְעֶֽךָ:
[יב]
וַיּוֹצֵ֥א
יוֹסֵ֛ף
אֹתָ֖ם
מֵעִ֣ם
בִּרְכָּ֑יו
וַיִּשְׁתַּ֥חוּ
לְאַפָּ֖יו
אָֽרְצָה:
[יג]
וַיִּקַּ֣ח
יוֹסֵף֘
אֶת־שְׁנֵיהֶם֒
אֶת־אֶפְרַ֤יִם
בִּֽימִינוֹ֙
מִשְּׂמֹ֣אל
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְאֶת־מְנַשֶּׁ֥ה
בִשְׂמֹאל֖וֹ
מִימִ֣ין
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיַּגֵּ֖שׁ
אֵלָֽיו:
[יד]
וַיִּשְׁלַח֩
יִשְׂרָאֵ֨ל
אֶת־יְמִינ֜וֹ
וַיָּ֨שֶׁת
עַל־רֹ֤אשׁ
אֶפְרַ֙יִם֙
וְה֣וּא
הַצָּעִ֔יר
וְאֶת־שְׂמֹאל֖וֹ
עַל־רֹ֣אשׁ
מְנַשֶּׁ֑ה
שִׂכֵּל֙
אֶת־יָדָ֔יו
כִּ֥י
מְנַשֶּׁ֖ה
הַבְּכֽוֹר:
[טו]
וַיְבָ֥רֶךְ
אֶת־יוֹסֵ֖ף
וַיֹּאמַ֑ר
הָאֱלֹהִ֡ים
אֲשֶׁר֩
הִתְהַלְּכ֨וּ
אֲבֹתַ֤י
לְפָנָיו֙
אַבְרָהָ֣ם
וְיִצְחָ֔ק
הָֽאֱלֹהִים֙
הָרֹעֶ֣ה
אֹתִ֔י
מֵעוֹדִ֖י
עַד־הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
[טז]
הַמַּלְאָךְ֩
הַגֹּאֵ֨ל
אֹתִ֜י
מִכָּל־רָ֗ע
יְבָרֵךְ֘
אֶת־הַנְּעָרִים֒
וְיִקָּרֵ֤א
בָהֶם֙
שְׁמִ֔י
וְשֵׁ֥ם
אֲבֹתַ֖י
אַבְרָהָ֣ם
וְיִצְחָ֑ק
וְיִדְגּ֥וּ
לָרֹ֖ב
בְּקֶ֥רֶב
הָאָֽרֶץ:
[שלישי]
[יז]
וַיַּ֣רְא
יוֹסֵ֗ף
כִּֽי־יָשִׁ֨ית
אָבִ֧יו
יַד־יְמִינ֛וֹ
עַל־רֹ֥אשׁ
אֶפְרַ֖יִם
וַיֵּ֣רַע
בְּעֵינָ֑יו
וַיִּתְמֹ֣ךְ
יַד־אָבִ֗יו
לְהָסִ֥יר
אֹתָ֛הּ
מֵעַ֥ל
רֹאשׁ־אֶפְרַ֖יִם
עַל־רֹ֥אשׁ
מְנַשֶּֽׁה:
[יח]
וַיֹּ֧אמֶר
יוֹסֵ֛ף
אֶל־אָבִ֖יו
לֹא־כֵ֣ן
אָבִ֑י
כִּי־זֶ֣ה
הַבְּכֹ֔ר
שִׂ֥ים
יְמִינְךָ֖
עַל־רֹאשֽׁוֹ:
[יט]
וַיְמָאֵ֣ן
אָבִ֗יו
וַיֹּ֙אמֶר֙
יָדַ֤עְתִּֽי
בְנִי֙
יָדַ֔עְתִּי
גַּם־ה֥וּא
יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם
וְגַם־ה֣וּא
יִגְדָּ֑ל
וְאוּלָ֗ם
אָחִ֤יו
הַקָּטֹן֙
יִגְדַּ֣ל
מִמֶּ֔נּוּ
וְזַרְע֖וֹ
יִהְיֶ֥ה
מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם:
[כ]
וַיְבָ֨רֲכֵ֜ם
בַּיּ֣וֹם
הַהוּא֘
לֵאמוֹר֒
בְּךָ֗
יְבָרֵ֤ךְ
יִשְׂרָאֵל֙
לֵאמֹ֔ר
יְשִֽׂמְךָ֣
אֱלֹהִ֔ים
כְּאֶפְרַ֖יִם
וְכִמְנַשֶּׁ֑ה
וַיָּ֥שֶׂם
אֶת־אֶפְרַ֖יִם
לִפְנֵ֥י
מְנַשֶּֽׁה:
[כא]
וַיֹּ֤אמֶר
יִשְׂרָאֵל֙
אֶל־יוֹסֵ֔ף
הִנֵּ֥ה
אָנֹכִ֖י
מֵ֑ת
וְהָיָ֤ה
אֱלֹהִים֙
עִמָּכֶ֔ם
וְהֵשִׁ֣יב
אֶתְכֶ֔ם
אֶל־אֶ֖רֶץ
אֲבֹתֵיכֶֽם:
[כב]
וַאֲנִ֞י
נָתַ֧תִּֽי
לְךָ֛
שְׁכֶ֥ם
אַחַ֖ד
עַל־אַחֶ֑יךָ
אֲשֶׁ֤ר
לָקַ֙חְתִּי֙
מִיַּ֣ד
הָאֱמֹרִ֔י
בְּחַרְבִּ֖י
וּבְקַשְׁתִּֽי:
פ
פרק מח
[א]
ויהי
אחרי
הדברים
האלה
ויאמר
ליוסף
הנה
אביך
חלה
ויקח
את שני
בניו
עמו
את מנשה
ואת אפרים:
[ב]
ויגד
ליעקב
ויאמר
הנה
בנך
יוסף
בא
אליך
ויתחזק
ישראל
וישב
על המטה:
[ג]
ויאמר
יעקב
אל יוסף
אל
שדי
נראה אלי
בלוז
בארץ
כנען
ויברך
אתי:
[ד]
ויאמר
אלי
הנני
מפרך
והרביתך
ונתתיך
לקהל
עמים
ונתתי
את הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם:
[ה]
ועתה
שני בניך
הנולדים
לך
בארץ
מצרים
עד באי
אליך
מצרימה
לי הם
אפרים
ומנשה
כראובן
ושמעון
יהיו לי:
[ו]
ומולדתך
אשר הולדת
אחריהם
לך
יהיו
על
שם
אחיהם
יקראו
בנחלתם:
[ז]
ואני׀
בבאי
מפדן
מתה
עלי
רחל
בארץ
כנען
בדרך
בעוד
כברת ארץ
לבא
אפרתה
ואקברה
שם
בדרך
אפרת
הוא
בית
לחם:
[ח]
וירא
ישראל
את בני
יוסף
ויאמר
מי אלה:
[ט]
ויאמר
יוסף
אל אביו
בני
הם
אשר נתן לי
אלהים
בזה
ויאמר
קחם נא
אלי
ואברכם:
[שני]
[י]
ועיני
ישראל
כבדו
מזקן
לא
יוכל
לראות
ויגש
אתם
אליו
וישק
להם
ויחבק
להם:
[יא]
ויאמר
ישראל
אל יוסף
ראה
פניך
לא
פללתי
והנה
הראה
אתי
אלהים
גם
את זרעך:
[יב]
ויוצא
יוסף
אתם
מעם
ברכיו
וישתחו
לאפיו
ארצה:
[יג]
ויקח
יוסף
את שניהם
את אפרים
בימינו
משמאל
ישראל
ואת מנשה
בשמאלו
מימין
ישראל
ויגש
אליו:
[יד]
וישלח
ישראל
את ימינו
וישת
על ראש
אפרים
והוא
הצעיר
ואת שמאלו
על ראש
מנשה
שכל
את ידיו
כי
מנשה
הבכור:
[טו]
ויברך
את יוסף
ויאמר
האלהים
אשר
התהלכו
אבתי
לפניו
אברהם
ויצחק
האלהים
הרעה
אתי
מעודי
עד היום
הזה:
[טז]
המלאך
הגאל
אתי
מכל רע
יברך
את הנערים
ויקרא
בהם
שמי
ושם
אבתי
אברהם
ויצחק
וידגו
לרב
בקרב
הארץ:
[שלישי]
[יז]
וירא
יוסף
כי ישית
אביו
יד ימינו
על ראש
אפרים
וירע
בעיניו
ויתמך
יד אביו
להסיר
אתה
מעל
ראש אפרים
על ראש
מנשה:
[יח]
ויאמר
יוסף
אל אביו
לא כן
אבי
כי זה
הבכר
שים
ימינך
על ראשו:
[יט]
וימאן
אביו
ויאמר
ידעתי
בני
ידעתי
גם הוא
יהיה לעם
וגם הוא
יגדל
ואולם
אחיו
הקטן
יגדל
ממנו
וזרעו
יהיה
מלא הגוים:
[כ]
ויברכם
ביום
ההוא
לאמור
בך
יברך
ישראל
לאמר
ישמך
אלהים
כאפרים
וכמנשה
וישם
את אפרים
לפני
מנשה:
[כא]
ויאמר
ישראל
אל יוסף
הנה
אנכי
מת
והיה
אלהים
עמכם
והשיב
אתכם
אל ארץ
אבתיכם:
[כב]
ואני
נתתי
לך
שכם
אחד
על אחיך
אשר
לקחתי
מיד
האמרי
בחרבי
ובקשתי:
פ