פרק מח
[א]
ויהי
אחרי
הדברים
האלה
ויאמר
ליוסף
הנה
אביך
חלה
ויקח
את־שני
בניו
עמו
את־מנשה
ואת־אפרים:
[ב]
ויגד
ליעקב
ויאמר
הנה
בנך
יוסף
בא
אליך
ויתחזק
ישראל
וישב
על־המטה:
[ג]
ויאמר
יעקב
אל־יוסף
אל
שדי
נראה־אלי
בלוז
בארץ
כנען
ויברך
אתי:
[ד]
ויאמר
אלי
הנני
מפרך
והרביתך
ונתתיך
לקהל
עמים
ונתתי
את־הארץ
הזאת
לזרעך
אחריך
אחזת
עולם:
[ה]
ועתה
שני־בניך
הנולדים
לך
בארץ
מצרים
עד־באי
אליך
מצרימה
לי־הם
אפרים
ומנשה
כראובן
ושמעון
יהיו־לי:
[ו]
ומולדתך
אשר־הולדת
אחריהם
לך
יהיו
על
שם
אחיהם
יקראו
בנחלתם:
[ז]
ואני׀
בבאי
מפדן
מתה
עלי
רחל
בארץ
כנען
בדרך
בעוד
כברת־ארץ
לבא
אפרתה
ואקברה
שם
בדרך
אפרת
הוא
בית
לחם:
[ח]
וירא
ישראל
את־בני
יוסף
ויאמר
מי־אלה:
[ט]
ויאמר
יוסף
אל־אביו
בני
הם
אשר־נתן־לי
אלהים
בזה
ויאמר
קחם־נא
אלי
ואברכם:
[שני]
[י]
ועיני
ישראל
כבדו
מזקן
לא
יוכל
לראות
ויגש
אתם
אליו
וישק
להם
ויחבק
להם:
[יא]
ויאמר
ישראל
אל־יוסף
ראה
פניך
לא
פללתי
והנה
הראה
אתי
אלהים
גם
את־זרעך:
[יב]
ויוצא
יוסף
אתם
מעם
ברכיו
וישתחו
לאפיו
ארצה:
[יג]
ויקח
יוסף
את־שניהם
את־אפרים
בימינו
משמאל
ישראל
ואת־מנשה
בשמאלו
מימין
ישראל
ויגש
אליו:
[יד]
וישלח
ישראל
את־ימינו
וישת
על־ראש
אפרים
והוא
הצעיר
ואת־שמאלו
על־ראש
מנשה
שכל
את־ידיו
כי
מנשה
הבכור:
[טו]
ויברך
את־יוסף
ויאמר
האלהים
אשר
התהלכו
אבתי
לפניו
אברהם
ויצחק
האלהים
הרעה
אתי
מעודי
עד־היום
הזה:
[טז]
המלאך
הגאל
אתי
מכל־רע
יברך
את־הנערים
ויקרא
בהם
שמי
ושם
אבתי
אברהם
ויצחק
וידגו
לרב
בקרב
הארץ:
[שלישי]
[יז]
וירא
יוסף
כי־ישית
אביו
יד־ימינו
על־ראש
אפרים
וירע
בעיניו
ויתמך
יד־אביו
להסיר
אתה
מעל
ראש־אפרים
על־ראש
מנשה:
[יח]
ויאמר
יוסף
אל־אביו
לא־כן
אבי
כי־זה
הבכר
שים
ימינך
על־ראשו:
[יט]
וימאן
אביו
ויאמר
ידעתי
בני
ידעתי
גם־הוא
יהיה־לעם
וגם־הוא
יגדל
ואולם
אחיו
הקטן
יגדל
ממנו
וזרעו
יהיה
מלא־הגוים:
[כ]
ויברכם
ביום
ההוא
לאמור
בך
יברך
ישראל
לאמר
ישמך
אלהים
כאפרים
וכמנשה
וישם
את־אפרים
לפני
מנשה:
[כא]
ויאמר
ישראל
אל־יוסף
הנה
אנכי
מת
והיה
אלהים
עמכם
והשיב
אתכם
אל־ארץ
אבתיכם:
[כב]
ואני
נתתי
לך
שכם
אחד
על־אחיך
אשר
לקחתי
מיד
האמרי
בחרבי
ובקשתי:
פ