פרק מט
[רביעי]
[א]
ויקרא
יעקב
אל־בניו
ויאמר
האספו
ואגידה
לכם
את
אשר־יקרא
אתכם
באחרית
הימים:
[ב]
הקבצו
ושמעו
בני
יעקב
ושמעו
אל־ישראל
אביכם:
[ג]
ראובן
בכרי
אתה
כחי
וראשית
אוני
יתר
שאת
ויתר
עז:
[ד]
פחז
כמים
אל־תותר
כי
עלית
משכבי
אביך
אז
חללת
יצועי
עלה:
פ
[ה]
שמעון
ולוי
אחים
כלי
חמס
מכרתיהם:
[ו]
בסדם
אל־תבא
נפשי
בקהלם
אל־תחד
כבדי
כי
באפם
הרגו
איש
וברצנם
עקרו־שור:
[ז]
ארור
אפם
כי
עז
ועברתם
כי
קשתה
אחלקם
ביעקב
ואפיצם
בישראל:
פ
[ח]
יהודה
אתה
יודוך
אחיך
ידך
בערף
איביך
ישתחוו
לך
בני
אביך:
[ט]
גור
אריה
יהודה
מטרף
בני
עלית
כרע
רבץ
כאריה
וכלביא
מי
יקימנו:
[י]
לא־יסור
שבט
מיהודה
ומחקק
מבין
רגליו
עד
כי־יבא
שילה
שילו
ולו
יקהת
עמים:
[יא]
אסרי
לגפן
עירה
עירו
ולשרקה
בני
אתנו
כבס
ביין
לבשו
ובדם־ענבים
סותה
סותו:
[יב]
חכלילי
עינים
מיין
ולבן־שנים
מחלב:
פ
[יג]
זבולן
לחוף
ימים
ישכן
והוא
לחוף
אנית
וירכתו
על־צידן:
פ
[יד]
יששכר
חמר
גרם
רבץ
בין
המשפתים:
[טו]
וירא
מנחה
כי
טוב
ואת־הארץ
כי
נעמה
ויט
שכמו
לסבל
ויהי
למס־עבד:
ס
[טז]
דן
ידין
עמו
כאחד
שבטי
ישראל:
[יז]
יהי־דן
נחש
עלי־דרך
שפיפן
עלי־ארח
הנשך
עקבי־סוס
ויפל
רכבו
אחור:
[יח]
לישועתך
קויתי
יהוה:
ס
[חמישי]
[יט]
גד
גדוד
יגודנו
והוא
יגד
עקב:
ס
[כ]
מאשר
שמנה
לחמו
והוא
יתן
מעדני־מלך:
ס
[כא]
נפתלי
אילה
שלחה
הנתן
אמרי־שפר:
ס
[כב]
בן
פרת
יוסף
בן
פרת
עלי־עין
בנות
צעדה
עלי־שור:
[כג]
וימררהו
ורבו
וישטמהו
בעלי
חצים:
[כד]
ותשב
באיתן
קשתו
ויפזו
זרעי
ידיו
מידי
אביר
יעקב
משם
רעה
אבן
ישראל:
[כה]
מאל
אביך
ויעזרך
ואת
שדי
ויברכך
ברכת
שמים
מעל
ברכת
תהום
רבצת
תחת
ברכת
שדים
ורחם:
[כו]
ברכת
אביך
גברו
על־ברכת
הורי
עד־תאות
גבעת
עולם
תהיין
לראש
יוסף
ולקדקד
נזיר
אחיו:
פ
[ששי]
[כז]
בנימין
זאב
יטרף
בבקר
יאכל
עד
ולערב
יחלק
שלל:
[כח]
כל־אלה
שבטי
ישראל
שנים
עשר
וזאת
אשר־דבר
להם
אביהם
ויברך
אותם
איש
אשר
כברכתו
ברך
אתם:
[כט]
ויצו
אותם
ויאמר
אלהם
אני
נאסף
אל־עמי
קברו
אתי
אל־אבתי
אל־המערה
אשר
בשדה
עפרון
החתי:
[ל]
במערה
אשר
בשדה
המכפלה
אשר
על־פני־ממרא
בארץ
כנען
אשר
קנה
אברהם
את־השדה
מאת
עפרן
החתי
לאחזת־קבר:
[לא]
שמה
קברו
את־אברהם
ואת
שרה
אשתו
שמה
קברו
את־יצחק
ואת
רבקה
אשתו
ושמה
קברתי
את־לאה:
[לב]
מקנה
השדה
והמערה
אשר־בו
מאת
בני־חת:
[לג]
ויכל
יעקב
לצות
את־בניו
ויאסף
רגליו
אל־המטה
ויגוע
ויאסף
אל־עמיו: