מאגר הכתר בראשית פרק ט טקסט בלבד

פרק ט
[א] ויברך אלהים את־נח ואת־בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את־הארץ:
[ב] ומוראכם וחתכם יהיה על כל־חית הארץ ועל כל־עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל־דגי הים בידכם נתנו:
[ג] כל־רמש אשר הוא־חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את־כל:
[ד] אך־בשר בנפשו דמו לא תאכלו:
[ה] ואך את־דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל־חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את־נפש האדם:
[ו] שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את־האדם:
[ז] ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו־בה: ס
[חמישי] [ח] ויאמר אלהים אל־נח ואל־בניו אתו לאמר:
[ט] ואני הנני מקים את־בריתי אתכם ואת־זרעכם אחריכם:
[י] ואת כל־נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל־חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ:
[יא] והקמתי את־בריתי אתכם ולא־יכרת כל־בשר עוד ממי המבול ולא־יהיה עוד מבול לשחת הארץ:
[יב] ויאמר אלהים זאת אות־הברית אשר־אני נתן ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם:
[יג] את־קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ:
[יד] והיה בענני ענן על־הארץ ונראתה הקשת בענן:
[טו] וזכרתי את־בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל־נפש חיה בכל־בשר ולא־יהיה עוד המים למבול לשחת כל־בשר:
[טז] והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל־נפש חיה בכל־בשר אשר על־הארץ:
[יז] ויאמר אלהים אל־נח זאת אות־הברית אשר הקמתי ביני ובין כל־בשר אשר על־הארץ: פ
[ששי] [יח] ויהיו בני־נח היצאים מן־התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען:
[יט] שלשה אלה בני־נח ומאלה נפצה כל־הארץ:
[כ] ויחל נח איש האדמה ויטע כרם:
[כא] וישת מן־היין וישכר ויתגל בתוך אהלה:
[כב] וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני־אחיו בחוץ:
[כג] ויקח שם ויפת את־השמלה וישימו על־שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו:
[כד] וייקץ נח מיינו וידע את אשר־עשה לו בנו הקטן:
[כה] ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו:
[כו] ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו:
[כז] יפת אלהים ליפת וישכן באהלי־שם ויהי כנען עבד למו:
[כח] ויחי־נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה:
[כט] ויהיו כל־ימי־נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת: פ