מאגר הכתר בראשית פרק ט עם פירוש רש"י

פרק ט
(ב) וחתכם - ואימתכם , כמו "תראו חתת" (איוב ו , כא). ומדרש אגדה (ב"ר לד , יב): לשון 'חיות'; שכל זמן שתינוק בן יומו חי , אין צריך לשומרו מן העכברים , עוג מלך הבשן מת , צריך לשומרו מן העכברים , שנאמר: ומוראכם וחתכם; אימתי מוראכם על החיות? כל זמן שאתם חיים. (ג) לכם יהיה לאכלה - מה שלא הרשיתי לאדם הראשון לאכול בשר , אלא ירק עשב; ולכם , כירק עשב שהפקרתי לאדם הראשון , נתתי לכם את כל (ראה סנה' נט , ב). (ד) בשר בנפשו - אסר להם אבר מן החי , כלומר: כל זמן שנפשו בדמו , לא תאכלו הבשר (שם נז , א). בנפשו דמו - בעוד נפשו בו. בשר בנפשו דמו לא תאכלו - הרי אבר מן החי , ואף דמו לא תאכלו - הרי דמו דם מן החי (שם נט , א). (ה) ואך את דמכם - אע"פ שהתרתי לכם נטילת נשמה בבהמות , את דמכם אדרש [מהשופך דם עצמו]. לנפשותיכם - אף החונק עצמו (ראה ב"ר לד , יג) , [אע"פ שלא יצא ממנו דם]. מיד כל חיה - לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהם , שנאמר: "נמשל כבהמות נדמה" (בנוסחנו: נדמו; תה' מט , יג); לפיכך הזהיר עליהם את החיות (ראה שבת קנא , ב). ומיד האדם - מיד ההורג במזיד , ואין עדים , אני אדרוש; ומיד איש אחיו - שהוא אוהב לו כאח והרג שוגג , אני אדרש אם לא יִגְלֶה ויבקש על עונו לימחל; שאף השוגג צריך כפרה , ואם אין עדים לחיבו גלות , והוא אינו נכנע , הקדוש ברוך הוא דורש ממנו; כמו שדרשו רבותינו "והאלהים אנה לידו" (שמ' כא , יג) , במסכת מכות (י , ב): מזמנן לפונדוק אחד וכו'. (ו) באדם דמו ישפך - אם יש עדים , המיתוהו אתם (ראה ת"א); למה? כי בצלם אלהים עשה את האדם - זה מקרא חסר: עשה העושה את האדם , וכן הרבה במקרא. (ז) ואתם פרו ורבו - לפי פשוטו: הראשונה (בר' א , כח) לברכה (ראה כתובות ה , א) , וכאן לציווי; ולפי מדרשו (ב"ר לד , יד): להקיש מי שאינו עוסק בפריה ורביה לשופך דמים. (ט) ואני הנני - מסכים אני עמך. שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה , עד שהבטיחהו הקדוש ברוך הוא שלא לשחת העולם עוד (ראה תנח' נח יא) , וכן עשה. באחרונה אמר לו: הנני מסכים לעשות חיזוק וקיום לברית אבטחתי , ואתן לך אות (להלן , יב). (י) מכל יצאי התיבה - להביא שקצים ורמסים. חית הארץ אתכם - הם המתהלכים עם הבריות. לכל חית הארץ - להביא המזיקין , שאינן בכלל בהמה וחיה אשר אתכם , שהרי אין הילוכן עם הבריות. (יא) והקימתי - אעשה קיום לבריתי; ומהו קיומו? "את קשתי" (להלן , יג) , כמו שמסיים והולך. (יב) לדרת עלם - נכתב חסר , שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי שצדיקים גמורים היו: דורו של חזקיה מלך יהודה , ודורו של רבי שמעון בן יוחי (ראה ב"ר לה , ב). (יד) בענני ענן - כשתעלה במחשבה לפני להביא חשך ואבדן לעולם. (טז) בין אלהים ובין כל נפש חיה - בין מדת הדין של מעלה וביניכם (ראה ב"ר לה , ג); שהיה לו לכתוב 'ביני ובין כל נפש חיה' , אלא זהו מדרשו: כשתבא מדת הדין לקטרג [עליכם לחייב אתכם] אני רואה את האות ונזכר. (יז) זאת אות הברית - הראהו הקשת ואמר לו: הרי האות שאמרתי. (יח) וחם הוא אבי כנען - למה הוצרך לומר כאן? לפי שהפרשה עסוקה ובאה בשכרותו של נח , שקלקל בה חם , ועל ידו נתקלל כנען; ועדיין לא כתב תולדות חם , ולא ידענו שכנען בנו , לפיכך הוצרך לומר כאן: וחם הוא אבי כנען. (כ) ויחל נח - עשה עצמו חולין , שהיה לו לעסוק תחלה בנטיעה אחרת (ראה ב"ר לו , ג). איש האדמה - אדֹנֵי האדמה , כמו: "איש נעמי" (רות א , ג). ויטע כרם - כשנכנס לתבה הכניס עמו זמורות ויחורי תאנים (ראה ב"ר שם). (כא) ויתגל - לשון 'ויתפעל'. בתוך אהלו - אהלה כתיב - רמז שעשרת השבטים , שנקראו על שם שומרון שנקראת "אהלה" , גלו על עסקי יין , שנאמר "השותים במזרקי יין" (עמ' ו , ו; ראה ב"ר לו , ד). (כב) וירא חם אבי כנען - יש מרבותינו אומרים (תנח' נח טו): כנען ראה והגיד לאביו , לכך הוזכר על הדבר ונתקלל. וירא את ערות אביו - יש חכמים אומרים (סנה' ע , א): סרסו; ויש אומרים: רבעו. (כג) ויקח שם ויפת - אין כתיב כאן 'ויקחו' אלא ויקח; לימד (ראה תנח' נח טו) על שֵׁם , שנתאמץ במצוה יותר מיפת , לכך זכו בניו לטלית של ציצית. ויפת זכה להנתן קבורה לבניו , שנאמר "אתן לגוג שם מקום קבר" (יח' לט , יא). וחם , שביזה את אביו , נאמר בזרעו: "כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש... ערום ויחף וחשופי שת" (יש' כ , ד). ופניהם אחורנית - למה נאמר פעם שנייה? ללמד שכשקרבו אצלו והוצרכו להפוך עצמם ולכסותו , הפכו פניהם אחרנית (ראה ב"ר לו , ו). (כד) בנו הקטן - הפסול והבזוי , כמו "קטן נתתיך בגוים" (יר' מט , טו). (כה) ארור כנען - אתה גרמתה לי שלא להוליד בן רביעי לשמשני , ארור בנך הרביעי להיות משמש את זרעם של אילו הגדולים , שהוטל עליהם טורח עבודתי מעתה (ראה ב"ר לו , ז). ומה ראה חם שסרסו? אמר להם לאחיו: אדם הראשון שני בנים היו לו , ובשביל ירושת העולם עמד זה והרג את זה; ואבינו זה יש לו שלשה בנים , ועודנו מבקש בן רביעי. (כו) ברוך יי' אלהי שם - שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו , לתת להם את ארץ כנען ואת ארצו , ויהי להם כנען למס עובד. (כז) יפת אלהים ליפת - ירחיב , מתורגם: "יפתי" (ת"א). וישכן באהלי שם - יַשְרֶה שכינתו בישראל. ומדרש חכמים (יומא י , א): אע"פ שיפת אלהים ליפת , שבנה כורש , שהוא מבני יפת , את בית שני , מכל מקום לא שרתה בו שכינה. והיכן שרתה? במקדש ראשון שבנאו שלמה , שהוא מבני שם. ויהי כנען עבד למו - אף משיגלו בני שם , ימכרו להם עבדים מבני כנען.