פרק ט
[א]
וַיְבָ֣רֶךְ
אֱלֹהִ֔ים
אֶת־נֹ֖חַ
וְאֶת־בָּנָ֑יו
וַיֹּ֧אמֶר
לָהֶ֛ם
פְּר֥וּ
וּרְב֖וּ
וּמִלְא֥וּ
אֶת־הָאָֽרֶץ:
[ב]
וּמוֹרַאֲכֶ֤ם
וְחִתְּכֶם֙
יִֽהְיֶ֔ה
עַ֚ל
כָּל־חַיַּ֣ת
הָאָ֔רֶץ
וְעַ֖ל
כָּל־ע֣וֹף
הַשָּׁמָ֑יִם
בְּכֹל֩
אֲשֶׁ֨ר
תִּרְמֹ֧שׂ
הָאֲדָמָ֛ה
וּֽבְכָל־דְּגֵ֥י
הַיָּ֖ם
בְּיֶדְכֶ֥ם
נִתָּֽנוּ:
[ג]
כָּל־רֶ֙מֶשׂ֙
אֲשֶׁ֣ר
הוּא־חַ֔י
לָכֶ֥ם
יִהְיֶ֖ה
לְאָכְלָ֑ה
כְּיֶ֣רֶק
עֵ֔שֶׂב
נָתַ֥תִּי
לָכֶ֖ם
אֶת־כֹּֽל:
[ד]
אַךְ־בָּשָׂ֕ר
בְּנַפְשׁ֥וֹ
דָמ֖וֹ
לֹ֥א
תֹאכֵֽלוּ:
[ה]
וְאַ֨ךְ
אֶת־דִּמְכֶ֤ם
לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם֙
אֶדְרֹ֔שׁ
מִיַּ֥ד
כָּל־חַיָּ֖ה
אֶדְרְשֶׁ֑נּוּ
וּמִיַּ֣ד
הָאָדָ֗ם
מִיַּד֙
אִ֣ישׁ
אָחִ֔יו
אֶדְרֹ֖שׁ
אֶת־נֶ֥פֶשׁ
הָאָדָֽם:
[ו]
שֹׁפֵךְ֙
דַּ֣ם
הָאָדָ֔ם
בָּאָדָ֖ם
דָּמ֣וֹ
יִשָּׁפֵ֑ךְ
כִּ֚י
בְּצֶ֣לֶם
אֱלֹהִ֔ים
עָשָׂ֖ה
אֶת־הָאָדָֽם:
[ז]
וְאַתֶּ֖ם
פְּר֣וּ
וּרְב֑וּ
שִׁרְצ֥וּ
בָאָ֖רֶץ
וּרְבוּ־בָֽהּ:
ס
[חמישי]
[ח]
וַיֹּ֤אמֶר
אֱלֹהִים֙
אֶל־נֹ֔חַ
וְאֶל־בָּנָ֥יו
אִתּ֖וֹ
לֵאמֹֽר:
[ט]
וַאֲנִ֕י
הִנְנִ֥י
מֵקִ֛ים
אֶת־בְּרִיתִ֖י
אִתְּכֶ֑ם
וְאֶֽת־זַרְעֲכֶ֖ם
אַחֲרֵיכֶֽם:
[י]
וְאֵ֨ת
כָּל־נֶ֤פֶשׁ
הַֽחַיָּה֙
אֲשֶׁ֣ר
אִתְּכֶ֔ם
בָּע֧וֹף
בַּבְּהֵמָ֛ה
וּֽבְכָל־חַיַּ֥ת
הָאָ֖רֶץ
אִתְּכֶ֑ם
מִכֹּל֙
יֹצְאֵ֣י
הַתֵּבָ֔ה
לְכֹ֖ל
חַיַּ֥ת
הָאָֽרֶץ:
[יא]
וַהֲקִמֹתִ֤י
אֶת־בְּרִיתִי֙
אִתְּכֶ֔ם
וְלֹא־יִכָּרֵ֧ת
כָּל־בָּשָׂ֛ר
ע֖וֹד
מִמֵּ֣י
הַמַּבּ֑וּל
וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה
ע֛וֹד
מַבּ֖וּל
לְשַׁחֵ֥ת
הָאָֽרֶץ:
[יב]
וַיֹּ֣אמֶר
אֱלֹהִ֗ים
זֹ֤את
אֽוֹת־הַבְּרִית֙
אֲשֶׁר־אֲנִ֣י
נֹתֵ֗ן
בֵּינִי֙
וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם
וּבֵ֛ין
כָּל־נֶ֥פֶשׁ
חַיָּ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
אִתְּכֶ֑ם
לְדֹרֹ֖ת
עוֹלָֽם:
[יג]
אֶת־קַשְׁתִּ֕י
נָתַ֖תִּי
בֶּעָנָ֑ן
וְהָֽיְתָה֙
לְא֣וֹת
בְּרִ֔ית
בֵּינִ֖י
וּבֵ֥ין
הָאָֽרֶץ:
[יד]
וְהָיָ֕ה
בְּעַֽנֲנִ֥י
עָנָ֖ן
עַל־הָאָ֑רֶץ
וְנִרְאֲתָ֥ה
הַקֶּ֖שֶׁת
בֶּעָנָֽן:
[טו]
וְזָכַרְתִּ֣י
אֶת־בְּרִיתִ֗י
אֲשֶׁ֤ר
בֵּינִי֙
וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם
וּבֵ֛ין
כָּל־נֶ֥פֶשׁ
חַיָּ֖ה
בְּכָל־בָּשָׂ֑ר
וְלֹא־יִֽהְיֶ֨ה
ע֤וֹד
הַמַּ֙יִם֙
לְמַבּ֔וּל
לְשַׁחֵ֖ת
כָּל־בָּשָֽׂר:
[טז]
וְהָיְתָ֥ה
הַקֶּ֖שֶׁת
בֶּעָנָ֑ן
וּרְאִיתִ֗יהָ
לִזְכֹּר֙
בְּרִ֣ית
עוֹלָ֔ם
בֵּ֣ין
אֱלֹהִ֔ים
וּבֵין֙
כָּל־נֶ֣פֶשׁ
חַיָּ֔ה
בְּכָל־בָּשָׂ֖ר
אֲשֶׁ֥ר
עַל־הָאָֽרֶץ:
[יז]
וַיֹּ֥אמֶר
אֱלֹהִ֖ים
אֶל־נֹ֑חַ
זֹ֤את
אֽוֹת־הַבְּרִית֙
אֲשֶׁ֣ר
הֲקִמֹ֔תִי
בֵּינִ֕י
וּבֵ֥ין
כָּל־בָּשָׂ֖ר
אֲשֶׁ֥ר
עַל־הָאָֽרֶץ:
פ
[ששי]
[יח]
וַיִּֽהְי֣וּ
בְנֵי־נֹ֗חַ
הַיֹּֽצְאִים֙
מִן־הַתֵּבָ֔ה
שֵׁ֖ם
וְחָ֣ם
וָיָ֑פֶת
וְחָ֕ם
ה֖וּא
אֲבִ֥י
כְנָֽעַן:
[יט]
שְׁלֹשָׁ֥ה
אֵ֖לֶּה
בְּנֵי־נֹ֑חַ
וּמֵאֵ֖לֶּה
נָפְצָ֥ה
כָל־הָאָֽרֶץ:
[כ]
וַיָּ֥חֶל
נֹ֖חַ
אִ֣ישׁ
הָאֲדָמָ֑ה
וַיִּטַּ֖ע
כָּֽרֶם:
[כא]
וַיֵּ֥שְׁתְּ
מִן־הַיַּ֖יִן
וַיִּשְׁכָּ֑ר
וַיִּתְגַּ֖ל
בְּת֥וֹךְ
אָהֳלֹֽה:
[כב]
וַיַּ֗רְא
חָ֚ם
אֲבִ֣י
כְנַ֔עַן
אֵ֖ת
עֶרְוַ֣ת
אָבִ֑יו
וַיַּגֵּ֥ד
לִשְׁנֵֽי־אֶחָ֖יו
בַּחֽוּץ:
[כג]
וַיִּקַּח֩
שֵׁ֨ם
וָיֶ֜פֶת
אֶת־הַשִּׂמְלָ֗ה
וַיָּשִׂ֙ימוּ֙
עַל־שְׁכֶ֣ם
שְׁנֵיהֶ֔ם
וַיֵּֽלְכוּ֙
אֲחֹ֣רַנִּ֔ית
וַיְכַסּ֕וּ
אֵ֖ת
עֶרְוַ֣ת
אֲבִיהֶ֑ם
וּפְנֵיהֶם֙
אֲחֹ֣רַנִּ֔ית
וְעֶרְוַ֥ת
אֲבִיהֶ֖ם
לֹ֥א
רָאֽוּ:
[כד]
וַיִּ֥יקֶץ
נֹ֖חַ
מִיֵּינ֑וֹ
וַיֵּ֕דַע
אֵ֛ת
אֲשֶׁר־עָ֥שָׂה
ל֖וֹ
בְּנ֥וֹ
הַקָּטָֽן:
[כה]
וַיֹּ֖אמֶר
אָר֣וּר
כְּנָ֑עַן
עֶ֥בֶד
עֲבָדִ֖ים
יִהְיֶ֥ה
לְאֶחָֽיו:
[כו]
וַיֹּ֕אמֶר
בָּר֥וּךְ
יְהוָ֖ה
אֱלֹ֣הֵי
שֵׁ֑ם
וִיהִ֥י
כְנַ֖עַן
עֶ֥בֶד
לָֽמוֹ:
[כז]
יַ֤פְתְּ
אֱלֹהִים֙
לְיֶ֔פֶת
וְיִשְׁכֹּ֖ן
בְּאָהֳלֵי־שֵׁ֑ם
וִיהִ֥י
כְנַ֖עַן
עֶ֥בֶד
לָֽמוֹ:
[כח]
וַֽיְחִי־נֹ֖חַ
אַחַ֣ר
הַמַּבּ֑וּל
שְׁלֹ֤שׁ
מֵאוֹת֙
שָׁנָ֔ה
וַחֲמִשִּׁ֖ים
שָׁנָֽה:
[כט]
וַיִּֽהְיוּ֙
כָּל־יְמֵי־נֹ֔חַ
תְּשַׁ֤ע
מֵאוֹת֙
שָׁנָ֔ה
וַחֲמִשִּׁ֖ים
שָׁנָ֑ה
וַיָּמֹֽת:
פ
פרק ט
[א]
ויברך
אלהים
את נח
ואת בניו
ויאמר
להם
פרו
ורבו
ומלאו
את הארץ:
[ב]
ומוראכם
וחתכם
יהיה
על
כל חית
הארץ
ועל
כל עוף
השמים
בכל
אשר
תרמש
האדמה
ובכל דגי
הים
בידכם
נתנו:
[ג]
כל רמש
אשר
הוא חי
לכם
יהיה
לאכלה
כירק
עשב
נתתי
לכם
את כל:
[ד]
אך בשר
בנפשו
דמו
לא
תאכלו:
[ה]
ואך
את דמכם
לנפשתיכם
אדרש
מיד
כל חיה
אדרשנו
ומיד
האדם
מיד
איש
אחיו
אדרש
את נפש
האדם:
[ו]
שפך
דם
האדם
באדם
דמו
ישפך
כי
בצלם
אלהים
עשה
את האדם:
[ז]
ואתם
פרו
ורבו
שרצו
בארץ
ורבו בה:
ס
[חמישי]
[ח]
ויאמר
אלהים
אל נח
ואל בניו
אתו
לאמר:
[ט]
ואני
הנני
מקים
את בריתי
אתכם
ואת זרעכם
אחריכם:
[י]
ואת
כל נפש
החיה
אשר
אתכם
בעוף
בבהמה
ובכל חית
הארץ
אתכם
מכל
יצאי
התבה
לכל
חית
הארץ:
[יא]
והקמתי
את בריתי
אתכם
ולא יכרת
כל בשר
עוד
ממי
המבול
ולא יהיה
עוד
מבול
לשחת
הארץ:
[יב]
ויאמר
אלהים
זאת
אות הברית
אשר אני
נתן
ביני
וביניכם
ובין
כל נפש
חיה
אשר
אתכם
לדרת
עולם:
[יג]
את קשתי
נתתי
בענן
והיתה
לאות
ברית
ביני
ובין
הארץ:
[יד]
והיה
בענני
ענן
על הארץ
ונראתה
הקשת
בענן:
[טו]
וזכרתי
את בריתי
אשר
ביני
וביניכם
ובין
כל נפש
חיה
בכל בשר
ולא יהיה
עוד
המים
למבול
לשחת
כל בשר:
[טז]
והיתה
הקשת
בענן
וראיתיה
לזכר
ברית
עולם
בין
אלהים
ובין
כל נפש
חיה
בכל בשר
אשר
על הארץ:
[יז]
ויאמר
אלהים
אל נח
זאת
אות הברית
אשר
הקמתי
ביני
ובין
כל בשר
אשר
על הארץ:
פ
[ששי]
[יח]
ויהיו
בני נח
היצאים
מן התבה
שם
וחם
ויפת
וחם
הוא
אבי
כנען:
[יט]
שלשה
אלה
בני נח
ומאלה
נפצה
כל הארץ:
[כ]
ויחל
נח
איש
האדמה
ויטע
כרם:
[כא]
וישת
מן היין
וישכר
ויתגל
בתוך
אהלה:
[כב]
וירא
חם
אבי
כנען
את
ערות
אביו
ויגד
לשני אחיו
בחוץ:
[כג]
ויקח
שם
ויפת
את השמלה
וישימו
על שכם
שניהם
וילכו
אחרנית
ויכסו
את
ערות
אביהם
ופניהם
אחרנית
וערות
אביהם
לא
ראו:
[כד]
וייקץ
נח
מיינו
וידע
את
אשר עשה
לו
בנו
הקטן:
[כה]
ויאמר
ארור
כנען
עבד
עבדים
יהיה
לאחיו:
[כו]
ויאמר
ברוך
יהוה
אלהי
שם
ויהי
כנען
עבד
למו:
[כז]
יפת
אלהים
ליפת
וישכן
באהלי שם
ויהי
כנען
עבד
למו:
[כח]
ויחי נח
אחר
המבול
שלש
מאות
שנה
וחמשים
שנה:
[כט]
ויהיו
כל ימי נח
תשע
מאות
שנה
וחמשים
שנה
וימת:
פ