מאגר הכתר בראשית פרק ט עם פירוש ר' יוסף בכור שור

פרק ט
(ג) כירק עשב נתתי לכם את כל - מאחר שניצולו בתיבה שעשיתם ועל ידכם באה תשועה , הנה הם שלכם לעשות בהם כטוב בעיניכם. (ד) אך בשר בנפשו - שזהו דמו , לא תאכלו , כדכתיב "כי הדם הוא הנפש" (דב' יב , כג) , וכאן נמי: כל זמן שנפשו בו לא תאכלו , וזהו 'אבר מן החי' , אלא יבחר כדי להוציא הדם ולהמיתה ויאכל. (ה) אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש - מפני שהתיר לשפוך דם הבהמות , אסר לשפוך דם האדם , ואפילו דם עצמו , שלא יאמרו: הלא דם הבהמה הותר לנו לשפוך , שחיו על ידינו , אדם שחי על ידי עצמו , מותר נמי שיהרג את עצמו; לכך נאמר לנפשותיכם אדרוש. ושמא תאמר מאחר שהותרו הבהמות אצלינו , תתיר ותפקיר גם דמינו אצלם , לכך נאמר מיד כל חיה אדרשנו - שאפילו הבהמה נהרגת על האדם , כדכתיב "כי יגח שור... איש או את אשה ומת" וגו' (שמ' כא , כח); והוא הדין לכל הבהמה חיה ועוף , דילפינן (ב"ק נד , ב): שור שור משבת , ואמרינן (שם) גבי שבת: 'וכל בהמה' (ראה דב' ה , יד) - "וכל" - לרבות את העופות , ואמרינן (ברכות כז , א): פלוני העיד על תרנגול אחד שנסקל בירושלים על שהרג את הנפש. מיד איש אחיו - מיד עצמו אמרתי שאדרשנו , וגם מיד אחיו אדרשנו; ועתה מפרש כיצד אדרשנו. (ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך - אם על ידי עדים - בבית דין , אי בלא עדים - הקדוש ברוך הוא מזמינם לפונדק אחד (ראה מכות י , ב). כי בצלם אלהים עשה - בצלם שיהא דיין ושופט , ולא שיבזוהו ויהרגוהו , כדכתיב "אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר" (שמ' כב , כז) - שאם יבזו את הגדולים , מי יעשה דין ביניהם ואל מי ישמעו? נמצא: איש הישר בעיניו יעשה (ע"פ שו' יז , ו) , ונמצא העולם נשחת בלא דין ובלא משפט. (ז) ואתם פרו ורבו - כלומר: איני רוצה שתהרגו ותמעטו , אלא: פרו ורבו! (יג) את קשתי נתתי בענן - לפי שהם יריאים וחרידים שיושחתו , ונתן להם אות שלא יכלו עוד כמו שעשו; כמו לקין שהיה ירא שמא יהרג , ונתן לו אות (ראה בר' ד , טו); וגם לישראל אמר "כל המחלה אשר שמתי" וגו' (שמ' טו , כו) , כי היו חרידים מן המשפטים שראו; וכן כאן שהיו יריאים , נתן להם אות. את קשתי - הוא אות גדול , כי הקשת - דמות כבוד יי' , כדכתיב ביחזקאל "כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כך... מראה דמות כבוד" (ראה יח' א , כח) , וכשהגשמים מרבים , אני מביא לפניכם דמות כבוד , שתקבלו פני שכינה , ואם דעתי להשחיתכם , לא הייתי מראה כבודי לכם , שאין דרך המלך לבא בין שונאיו שהם נזופים ממנו. (יח)וחם... אבי כנען - שנדבר עליו לקמן. (כ) איש האדמה - שהתחילה לתת כחה לו , שכבר כלה זרעו של קין. ויטע כרם - 'אשטפיא"ה' בלעז. (כא) ויתגל בתוך אהלו - שאחרים גלו אותו , ולא פירש מי , אבל על דרך הקללה יש לידע שכנען גילהו. (כב) וירא חם וגו' - ולא כיסהו , אלא פירסמו , שלא הגיד לאחיו כדי לכסותו , שאם רצה כסהו; ולכך נתקלל גם הוא. (כג) ויקח שם ויפת - אע"פ שיפת גדול , שם נזדהר במצוה יותר מכולם , ולכך נתברך יותר מכלם. (כד) וידע את אשר עשה לו בנו הקטן - יש מפרשים (רש"י): חם שלא כסהו , ואע"פ שהוא האמצעי , קורא לו קטן - לשון 'פסול' ו'גרוע'. ויש מפרשים (ראה פר"א כג): בנו הקטן של חם שדברנו ממנו למעלה וזהו כנען , שהוא בנו הקטן של חם , שגילהו , דכתיב "ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען" (בר' י , ו); והוא מקרא סתום , כי אף מִשֵם ויפת דיבר למעלה (לעיל , כג) , אך הקללה מפרשת שקללו יותר מכולם. ולי נראה שיש לפרש: בנו הקטן של נח , שהוא שם , שנתאמץ במצוה יותר מכולם , שלא תתמה למה נתן לו ברכה לקטן יותר מן הגדול , ואמר שהוא ידע הכבוד ואת הטובה שעשה לו. (כה) ויאמר ארור כנען - שיהא נכנע לכולם; על דרך שמו קללו , כמו שבירך האחרים על דרך שמם. עבד עבדים יהיה לכולם - מתוך קללתו של כנען שגילהו , קילל כל בני חם על שראהו ולא כסהו; דהכי משמע עבד עבדים - שיהיו אחיו עבדים , והוא עבד להם , ויהיה הוא עבד עבדים; וכן מצינו במצרים שהוא מאחיו ונקראו 'עבדים' , כמו שכתוב "ואוציא אתכם ממצרים מבית עבדים" (ראה שו' ו , ח). (כו) ברוך יי' אלהי שם - כלומר: ברוך הקדוש ברוך הוא שהוא אדונו ואלוהו של שם , לומר: כל כך הוא בן חורין שאין על גבו אלא יי' אלהיו; ולפי שאמר לאחרים שיהיו עבדים , אמר לזה שהוא בן חורין; ועל שמו ברכו - ש'שם' הוא שמו של הקדוש ברוך הוא , כדכתיב "אשר נקרא שם שם "וגו' (ש"ב ו , ב) , במלכים; ותחילת הפסוק "אין בארון רק שני לוחות" וגו' (מ"א ח , ט) - והכי קאמר: הקדוש ברוך הוא , אשר הוא נקרא על שמו , הוא לבדו יהיה לו לאדון. (כז) יפת אלהים ליפת - על דרך שמו ברכו: יפת - ירחיב , כלשון 'יפתה'; כלומר: ירחיב הקדוש ברוך הוא גבולו של יפת , שיירש ארצות רבות. וישכון באהלי שם - מכל מקום השכינה באהלי שם , ואף יפת יהיה כפוף לו , וכנען - עבד לכולם.