פרק יט
[א]
ויגד
אחאב
לאיזבל
את
כל־אשר
עשה
אליהו
ואת
כל־אשר
הרג
את־כל־הנביאים
בחרב:
[ב]
ותשלח
איזבל
מלאך
אל־אליהו
לאמר
כה־יעשון
אלהים
וכה
יוספון
כי־כעת
מחר
אשים
את־נפשך
כנפש
אחד
מהם:
[ג]
וירא
ויקם
וילך
אל־נפשו
ויבא
באר
שבע
אשר
ליהודה
וינח
את־נערו
שם:
[ד]
והוא־הלך
במדבר
דרך
יום
ויבא
וישב
תחת
רתם
אחת
אחד
וישאל
את־נפשו
למות
ויאמר
׀
רב
עתה
יהוה
קח
נפשי
כי־לא־טוב
אנכי
מאבתי:
[ה]
וישכב
ויישן
תחת
רתם
אחד
והנה־זה
מלאך
נגע
בו
ויאמר
לו
קום
אכול:
[ו]
ויבט
והנה
מראשתיו
עגת
רצפים
וצפחת
מים
ויאכל
וישת
וישב
וישכב:
[ז]
וישב
מלאך
יהוה
׀
שנית
ויגע־בו
ויאמר
קום
אכל
כי
רב
ממך
הדרך:
[ח]
ויקם
ויאכל
וישתה
וילך
בכח׀
האכילה
ההיא
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
עד
הר
האלהים
חרב:
[ט]
ויבא־שם
אל־המערה
וילן
שם
והנה
דבר־יהוה
אליו
ויאמר
לו
מה־לך
פה
אליהו:
[י]
ויאמר
קנא
קנאתי
ליהוה׀
אלהי
צבאות
כי־עזבו
בריתך
בני
ישראל
את־מזבחתיך
הרסו
ואת־נביאיך
הרגו
בחרב
ואותר
אני
לבדי
ויבקשו
את־נפשי
לקחתה:
[יא]
ויאמר
צא
ועמדת
בהר
לפני
יהוה
והנה
יהוה
עבר
ורוח
גדולה
וחזק
מפרק
הרים
ומשבר
סלעים
לפני
יהוה
לא
ברוח
יהוה
ואחר
הרוח
רעש
לא
ברעש
יהוה:
[יב]
ואחר
הרעש
אש
לא
באש
יהוה
ואחר
האש
קול
דממה
דקה:
[יג]
ויהי׀
כשמע
אליהו
וילט
פניו
באדרתו
ויצא
ויעמד
פתח
המערה
והנה
אליו
קול
ויאמר
מה־לך
פה
אליהו:
[יד]
ויאמר
קנא
קנאתי
ליהוה׀
אלהי
צבאות
כי־עזבו
בריתך
בני
ישראל
את־מזבחתיך
הרסו
ואת־נביאיך
הרגו
בחרב
ואותר
אני
לבדי
ויבקשו
את־נפשי
לקחתה:
ס
[טו]
ויאמר
יהוה
אליו
לך
שוב
לדרכך
מדברה
דמשק
ובאת
ומשחת
את־חזאל
למלך
על־ארם:
[טז]
ואת
יהוא
בן־נמשי
תמשח
למלך
על־ישראל
ואת־אלישע
בן־שפט
מאבל
מחולה
תמשח
לנביא
תחתיך:
[יז]
והיה
הנמלט
מחרב
חזאל
ימית
יהוא
והנמלט
מחרב
יהוא
ימית
אלישע:
[יח]
והשארתי
בישראל
שבעת
אלפים
כל־הברכים
אשר
לא־כרעו
לבעל
וכל־הפה
אשר
לא־נשק
לו:
[יט]
וילך
משם
וימצא
את־אלישע
בן־שפט
והוא
חרש
שנים־עשר
צמדים
לפניו
והוא
בשנים
העשר
ויעבר
אליהו
אליו
וישלך
אדרתו
אליו:
[כ]
ויעזב
את־הבקר
וירץ
אחרי
אליהו
ויאמר
אשקה־נא
לאבי
ולאמי
ואלכה
אחריך
ויאמר
לו
לך
שוב
כי
מה־עשיתי
לך:
[כא]
וישב
מאחריו
ויקח
את־צמד
הבקר
ויזבחהו
ובכלי
הבקר
בשלם
הבשר
ויתן
לעם
ויאכלו
ויקם
וילך
אחרי
אליהו
וישרתהו:
פ