מאגר הכתר מלכים א פרק יט עם פירוש רלב"ג

פרק יט
(א) את כל אשר עשה אליהו - הוא מה שעשה להוריד האש על העולה בדרך שאכלה העולה והעצים והאבנים , והמים אשר בתעלה ליחכה - לבחון כי יי' הוא האלהים - ומה שעשה מהבאת המטר. ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב - ידמה , שהודיע לה שהוא צוה לתפשם כלם ולהורידם לנחל קישון , ושחטם שם; כאלו רצה בזה שלא יטמא דמם את הארץ , ולזה נשפך אל הנחל שיוליכהו למקום רחוק. (ב) כה יעשון אלהים - אמרה זה בלשון רבים , לרבוי האלוהות אשר היו עובדים להם. (ג) וירא ויקם וילך אל נפשו - רוצה לומר , שכאשר ראה הסכנה שהוא בה , לא רצה לסמוך על הנס , אבל קם תכף והלך למלט נפשו. ויבא באר שבע אשר ליהודה - רוצה לומר: שכבר היה למלך יהודה , ולזה בא שם להמלט מיד איזבל. ואע"פ שבא לנחלת בני שמעון , הנה ידמה כי מפני היותו תוך ערי יהודה , היו בני העיר ההיא תחת מלך יהודה; או אולי במלחמות שנלחמו מלכי יהודה עם מלכי ישראל , לקחו מלכי יהודה העיר הזאת. (ד) והוא הלך במדבר דרך ים - בחר ללכת במדבר , כדי שלא יראהו איש שיוכל להגיד זה לאיזבל. וישב תחת רותם אחד - הוא עץ שפל , 'יינשאה' בלעז. וישאל את נפשו למות - הנה מחוזק הרעב היה בוחר במות , ולזה אמר כי רב לו במה שחיה; ובקש מהשם יתברך שיקח את נפשו וימיתהו , כי לא טוב הוא מאבותיו , שיזכה מפני זה לאורך הנפלא מן החיים. (ו) עוגת רצפים - רוצה לומר: עוגה שנאפית ברצפי אש. (ח) וילך בכח האכילה ההיא - רוצה לומר: בכח שקנה מפני האכילה ההיא הלך ארבעים יום וארבעים לילה. ואולם אמר שקנה הכח מהאכילה ההיא , כי קודם האכילה היה חלוש מאד , והיה קרוב מאד למות מפני הרעב. והנה בא בדרך המדבר עד הר חורב שנתנה בו התורה לישראל. (ט-יב) ויבא שם אל המערה וילן שם - ידמה , שכבר היתה מערה בהר חורב ולן שם אליהו. והנה דבר יי' אליו ויאמר - אחשוב , כי בתחלה בא אליו דבר יי' על דרך הנבואה , ושאל לו השם יתברך מה לך פה אליהו , ואע"פ שכבר ידע זה השם יתברך , על דרך אמרו לקין "אי הבל אחיך" (בר' ד , ט). והנה השיב אליהו כי הוא מקנא לשם יתברך , כי בני ישראל עזבו ברית התורה והרסו מזבחות השם יתברך , כי לא רצו לעבוד כי אם אלהים אחרים; והרגו נביאי השם בחרב - כי כבר הרגה אותם איזבל כמו שקדם - ונשאר אליהו לבדו מן הנביאים הידועים לה , ובקשה להרוג אותו; וכאלו שאל על זה מהשם יתברך , שיקום נקמתו על אלו הרעות שעשו ישראל; והנה קרה זה לאליהו מרוב כעסו על חטאת ישראל. אז אמר לו השם יתברך שיצא ויעמוד בהר לפני יי' - רוצה לומר , כי כשיראה לו כבוד יי' , אז יצא מהמערה. וידמה , שכבר עשה זה השם יתברך כדי שיבקש אליהו רחמים על ישראל , לא שיתפלל להשחיתם על רוע מעשיהם; כי היה רצון השם יתברך להאריך להם אפו כדי שישובו אליו. ולזה הראה לו הדברים המשחיתים , כמו הרוח הגדולה וחזקה , שהיא מפרקת הרים ומשברת סלעים. ולא היה ברוח יי' , כי אין מדרך השם יתברך להביא הרעות אם לא לתכלית שיגיע מהם טוב; ולפי שנתבאר לשם יתברך שלא יהיו מקבלים תוכחת , לא רצה לענשם על אלו החטאים לפי מה שראוי , אבל המתין להם לראות אם ישובו מדרכם הרעה. והנה היה אחר הרוח רעש - והוא יותר מזיק כי הוא כלי להפכת הארצות; וזכר גם כן שלא ברעש יי' - כמו שזכרנו ברוח; והנה אחר הרעש אש - שהוא יותר מזיק , וזכר גם כן כי לא באש יי' - לסבה שזכרנו. וכאלו באר בזה , שאלו הרעות שיבאו להם בהדרגה אינם מכוונות מהשם יתברך , אך הסתיר פניו מהם ועזבם כמו מטרה לחצי הרעות הנכונות לבא עליהם; והיה זה כן , לפי שהרעות הבאות על צד הקנאת המוסר לא יועילו להם; הלא תראה , כי מפני עצירת הטל והמטר שלש שנים לא נכנעו מפני השם יתברך. והנה היה אחר האש קול דממה דקה - רוצה לומר: קול נמוך מהשם יתברך , כאלו הוא מורכב מהקול והשתיקה. והנה העיר בזה , כי אחר נפלם באלו הרעות , ולא ירגישו שעונותיהם הטו שיהיו משולחים ונעזבים למקרי הזמן , הנה יבא להם מוסר מה מהשם יתברך; אך לא יהיה שלם באופן שהיה מביא השם יתברך המוסר לישראל במדבר בימי משה , שהיה מגיע באופן שהיו מרגישים תכף כי בסבת העון היה , אך יהיה בזה הענין כמו מורכב מהקול ומשתיקה. (יג-יד) וידמה , כי מרוב כעס אליהו על רוב חטאת ישראל , לא שם אל לבו להבין את דבר המראה הזאת , ולזה השיב דבריו באופן שאמר אותם בראשונה. ויהי כשמוע אליהו - רוצה לומר: כשמוע אליהו קול השם יתברך , הסתיר פניו מהביט אל האלהים , ולזה כסה פניו באדרת שהיה לבוש בה , ויצא מהמערה כמו שצוהו השם יתברך , ועמד פתח המערה. (טו-טז) ויאמר יי' אליו לך לדרכך מדברה דמשק - רוצה לומר , שילך לדרכו אל מדבר דמשק , ומשם ימשח חזאל למלך על ארם - והרצון בזה: היותו נבחר למלך על ארם - ומשם ימשח יהוא בן נמשי למלך על ישראל , ומשם ימשח אלישע בן שפט מאבל מחולה לנביא תחת אליהו; אחר שאין רצון אליהו להיות לנביא ולמזהיר לישראל , עד שכבר קץ בחייו מפני רוע מעשיהם , ואמר לשם יתברך שיקח את נפשו. ולפי שלא מצא שם בדרכו כי אם אלישע בן שפט , השליך אדרתו עליו (ראה להלן , יט) , לעשות לו סימן שיהיה נביא וילבש נבואת אליהו; עם שלבישת האדרת היתה סימן לנביא , ולזה אמר "ולא ילבשו עוד אדרת שער למען כחש" (זכ' יג , ד). וידמה , שהודיע אליהו לאלישע זאת הנבואה , וצוהו שיודיע לחזאל שהוא יהיה מלך על ארם , ושימשח יהוא בן נמשי למלך על ישראל , ולזה היה כאלו משחם אליהו. או יהיה הרצון בזה , כי מפני רצון אליהו בעונש ישראל , לפי מה שיורה מה שלמד עליהם חובה לפני השם יתברך , הנה הוא סבת המשח חזאל למלך על ארם והמשח יהוא למלך על ישראל והמשח אלישע לנביא תחתיו; ולזה אמר לו השם יתברך בכל אלו הדברים ומשחת כי הוא היה סבת המשחם , כמו שזכרנו. (יז) והנה ימית חזאל רבים , וכְאִלו יעזרהו אלישע בזה , במה שהודיע לו הרעה אשר יעשה לישראל; ויהוא גם כן ימית רבים , כי הוא השמיד כל בית אחאב , והרג כל עובדי הבעל ונביאיו וכהניו , והרג איזבל אשר עליה אמר אליהו קצת אלו הדברים לשם יתברך. ומה שאמר כי הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא - אין הרצון בו שיקדם הרע שיעשה חזאל לישראל אל הרע שיעשה יהוא לישראל , כי הענין היה בהפך זה , כי בימי יהואחז בן יהוא היה הרע שעשה חזאל לישראל; אך הרצון בו , שמה שיהיה נמלט מחרב חזאל אם היו חיים אז ימית יהוא; כי ידמה שלא היה לחזאל כח בבית אחאב לו היה קיים , כי אחאב ובניו היו מצליחים תמיד כנגד מלך ארם. וכן מה שאמר והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע - אין הרצון בו שיקדם הרע שיעשה יהוא אל ישראל אל הרע שיתחדש להם בסבת אלישע , כי הדבר היה בהפך. והנה מה שהמית אלישע הם ארבעים ושנים נערים שקללם ביי'!? וידמה שהרעב החזק שהיה בשמרון היה בסבת אלישע , ולזה אמר המלך "כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם יעמוד ראש אלישע בן שפט עליו היום" (מ"ב ו , לא). (יח) וזכר שכבר יגיע זה הרע לשיעור שלא ישארו בישראל כי אם שבעת אלפים איש , והם אשר לא כרעו לבעל ולא נשקו לו , והנה אמר "יהוא בן נמשי" (לעיל , טז) - והוא אבי אביו , כי כבר יקרא אבי האב 'אב' , כאמרו "ותבאנה אל רעואל אביהן" (שמ' ב , יח). (יט-כ) והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר - רוצה לומר , שהיו שם שנים עשר חורשים , היה לכל אחד מהם צמד בקר לחרוש , ואלישע היה אחד משנים העשר החורשים. ואחשוב שזכר זה , להעיר כי אבי אלישע היה עשיר מאד , ועם כל זה נפרד אלישע מבית אביו לשרת אליהו , מפני חוזק אהבתו החכמה. ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו עליו - רוצה לומר , כי כבר עבר אליהו סמוך לו , ובהיותו קרוב אליו מאד השליך כנפי אדרתו עליו , עד שכבר היסך אדרתו עליו מידי עברו. והנה הרגיש תכף אלישע כי רצון אליהו היה שיבא אליו ויחסה תחת כנפיו , ולזה עזב את הבקר ורץ אחרי אליהו , ואמר לו שיעזבהו לנשק אביו ואמו ואחר ילך אחרי אליהו. ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך - ירצה לפי מה שאחשב: לך לנשק אביך ואמך ושוב אחרי , כי זה הוא מה שעשיתי לך; רוצה לומר , שכבר עשיתי זה , להעיר אותך שתבא לחסות תחת כנפי. (כא) ובכלי הבקר בשלם הבשר - רוצה לומר: בשל להם הבשר וכאשר נתבשל , נתן לעם אשר בשדה ואכלו , וקם והלך אחרי אליהו ושרת אותו , כדי שילמד יותר מחכמתו ממה שילמדו שאר תלמידיו; כי המשרת הוא תמיד עם הרב ורואה מנהגיו ושומע דבריו תמיד , ולזה ילמד יותר ממה שילמד התלמיד שאינו משרת.