פרק ה
[א]
וּשְׁלֹמֹ֗ה
הָיָ֤ה
מוֹשֵׁל֙
בְּכָל־הַמַּמְלָכ֔וֹת
מִן־הַנָּהָר֙
אֶ֣רֶץ
פְּלִשְׁתִּ֔ים
וְעַ֖ד
גְּב֣וּל
מִצְרָ֑יִם
מַגִּשִׁ֥ים
מִנְחָ֛ה
וְעֹבְדִ֥ים
אֶת־שְׁלֹמֹ֖ה
כָּל־יְמֵ֥י
חַיָּֽיו:
פ
[ב]
וַיְהִ֥י
לֶֽחֶם־שְׁלֹמֹ֖ה
לְי֣וֹם
אֶחָ֑ד
שְׁלֹשִׁ֥ים
כֹּר֙
סֹ֔לֶת
וְשִׁשִּׁ֥ים
כֹּ֖ר
קָֽמַח:
[ג]
עֲשָׂרָ֨ה
בָקָ֜ר
בְּרִאִ֗ים
וְעֶשְׂרִ֥ים
בָּקָ֛ר
רְעִ֖י
וּמֵ֣אָה
צֹ֑אן
לְ֠בַד
מֵאַיָּ֤ל
וּצְבִי֙
וְיַחְמ֔וּר
וּבַרְבֻּרִ֖ים
אֲבוּסִֽים:
[ד]
כִּי־ה֞וּא
רֹדֶ֣ה׀
בְּכָל־עֵ֣בֶר
הַנָּהָ֗ר
מִתִּפְסַח֙
וְעַד־עַזָּ֔ה
בְּכָל־מַלְכֵ֖י
עֵ֣בֶר
הַנָּהָ֑ר
וְשָׁל֗וֹם
הָ֥יָה
ל֛וֹ
מִכָּל־עֲבָרָ֖יו
מִסָּבִֽיב:
[ה]
וַיֵּשֶׁב֩
יְהוּדָ֨ה
וְיִשְׂרָאֵ֜ל
לָבֶ֗טַח
אִ֣ישׁ
תַּ֤חַת
גַּפְנוֹ֙
וְתַ֣חַת
תְּאֵנָת֔וֹ
מִדָּ֖ן
וְעַד־בְּאֵ֣ר
שָׁ֑בַע
כֹּ֖ל
יְמֵ֥י
שְׁלֹמֹֽה:
ס
[ו]
וַיְהִ֣י
לִשְׁלֹמֹ֗ה
אַרְבָּעִ֥ים
אֶ֛לֶף
אֻֽרְוֺ֥ת
סוּסִ֖ים
לְמֶרְכָּב֑וֹ
וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר
אֶ֖לֶף
פָּרָשִֽׁים:
[ז]
וְכִלְכְּלוּ֩
הַנִּצָּבִ֨ים
הָאֵ֜לֶּה
אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ
שְׁלֹמֹ֗ה
וְאֵ֧ת
כָּל־הַקָּרֵ֛ב
אֶל־שֻׁלְחַ֥ן
הַמֶּלֶךְ־שְׁלֹמֹ֖ה
אִ֣ישׁ
חָדְשׁ֑וֹ
לֹ֥א
יְעַדְּר֖וּ
דָּבָֽר:
[ח]
וְהַשְּׂעֹרִ֣ים
וְהַתֶּ֔בֶן
לַסּוּסִ֖ים
וְלָרָ֑כֶשׁ
יָבִ֗אוּ
אֶל־הַמָּקוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
יִֽהְיֶה־שָּׁ֔ם
אִ֖ישׁ
כְּמִשְׁפָּטֽוֹ:
ס
[ט]
וַיִּתֵּן֩
אֱלֹהִ֨ים
חָכְמָ֧ה
לִשְׁלֹמֹ֛ה
וּתְבוּנָ֖ה
הַרְבֵּ֣ה
מְאֹ֑ד
וְרֹ֣חַב
לֵ֔ב
כַּח֕וֹל
אֲשֶׁ֖ר
עַל־שְׂפַ֥ת
הַיָּֽם:
[י]
וַתֵּ֙רֶב֙
חָכְמַ֣ת
שְׁלֹמֹ֔ה
מֵחָכְמַ֖ת
כָּל־בְּנֵי־קֶ֑דֶם
וּמִכֹּ֖ל
חָכְמַ֥ת
מִצְרָֽיִם:
[יא]
וַיֶּחְכַּם֘
מִכָּל־הָאָדָם֒
מֵאֵיתָ֣ן
הָאֶזְרָחִ֗י
וְהֵימָ֧ן
וְכַלְכֹּ֛ל
וְדַרְדַּ֖ע
בְּנֵ֣י
מָח֑וֹל
וַיְהִֽי־שְׁמ֥וֹ
בְכָֽל־הַגּוֹיִ֖ם
סָבִֽיב:
[יב]
וַיְדַבֵּ֕ר
שְׁלֹ֥שֶׁת
אֲלָפִ֖ים
מָשָׁ֑ל
וַיְהִ֥י
שִׁיר֖וֹ
חֲמִשָּׁ֥ה
וָאָֽלֶף:
[יג]
וַיְדַבֵּר֘
עַל־הָעֵצִים֒
מִן־הָאֶ֙רֶז֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּלְּבָנ֔וֹן
וְעַד֙
הָאֵז֔וֹב
אֲשֶׁ֥ר
יֹצֵ֖א
בַּקִּ֑יר
וַיְדַבֵּר֙
עַל־הַבְּהֵמָ֣ה
וְעַל־הָע֔וֹף
וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ
וְעַל־הַדָּגִֽים:
[יד]
וַיָּבֹ֙אוּ֙
מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים
לִשְׁמֹ֕עַ
אֵ֖ת
חָכְמַ֣ת
שְׁלֹמֹ֑ה
מֵאֵת֙
כָּל־מַלְכֵ֣י
הָאָ֔רֶץ
אֲשֶׁ֥ר
שָׁמְע֖וּ
אֶת־חָכְמָתֽוֹ:
ס
[טו]
וַ֠יִּשְׁלַח
חִירָ֨ם
מֶלֶךְ־צ֤וֹר
אֶת־עֲבָדָיו֙
אֶל־שְׁלֹמֹ֔ה
כִּ֣י
שָׁמַ֔ע
כִּ֥י
אֹת֛וֹ
מָשְׁח֥וּ
לְמֶ֖לֶךְ
תַּ֣חַת
אָבִ֑יהוּ
כִּ֣י
אֹהֵ֗ב
הָיָ֥ה
חִירָ֛ם
לְדָוִ֖ד
כָּל־הַיָּמִֽים:
ס
[טז]
וַיִּשְׁלַ֣ח
שְׁלֹמֹ֔ה
אֶל־חִירָ֖ם
לֵאמֹֽר:
[יז]
אַתָּ֨ה
יָדַ֜עְתָּ
אֶת־דָּוִ֣ד
אָבִ֗י
כִּ֣י
לֹ֤א
יָכֹל֙
לִבְנ֣וֹת
בַּ֗יִת
לְשֵׁם֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהָ֔יו
מִפְּנֵ֥י
הַמִּלְחָמָ֖ה
אֲשֶׁ֣ר
סְבָבֻ֑הוּ
עַ֤ד
תֵּת־יְהוָה֙
אֹתָ֔ם
תַּ֖חַת
כַּפּ֥וֹת
רַגְלָֽו
רַגְלָֽי:
[יח]
וְעַתָּ֕ה
הֵנִ֨יחַ
יְהוָ֧ה
אֱלֹהַ֛י
לִ֖י
מִסָּבִ֑יב
אֵ֣ין
שָׂטָ֔ן
וְאֵ֖ין
פֶּ֥גַע
רָֽע:
[יט]
וְהִנְנִ֣י
אֹמֵ֔ר
לִבְנ֣וֹת
בַּ֔יִת
לְשֵׁ֖ם
יְהוָ֣ה
אֱלֹהָ֑י
כַּאֲשֶׁ֣ר׀
דִּבֶּ֣ר
יְהוָ֗ה
אֶל־דָּוִ֤ד
אָבִי֙
לֵאמֹ֔ר
בִּנְךָ֗
אֲשֶׁ֨ר
אֶתֵּ֤ן
תַּחְתֶּ֙יךָ֙
עַל־כִּסְאֶ֔ךָ
הוּא־יִבְנֶ֥ה
הַבַּ֖יִת
לִשְׁמִֽי:
[כ]
וְעַתָּ֡ה
צַוֵּה֩
וְיִכְרְתוּ־לִ֨י
אֲרָזִ֜ים
מִן־הַלְּבָנ֗וֹן
וַעֲבָדַי֙
יִהְי֣וּ
עִם־עֲבָדֶ֔יךָ
וּשְׂכַ֤ר
עֲבָדֶ֙יךָ֙
אֶתֵּ֣ן
לְךָ֔
כְּכֹ֖ל
אֲשֶׁ֣ר
תֹּאמֵ֑ר
כִּ֣י׀
אַתָּ֣ה
יָדַ֗עְתָּ
כִּ֣י
אֵ֥ין
בָּ֛נוּ
אִ֛ישׁ
יֹדֵ֥עַ
לִכְרָת־עֵצִ֖ים
כַּצִּדֹנִֽים:
[כא]
וַיְהִ֞י
כִּשְׁמֹ֧עַ
חִירָ֛ם
אֶת־דִּבְרֵ֥י
שְׁלֹמֹ֖ה
וַיִּשְׂמַ֣ח
מְאֹ֑ד
וַיֹּ֗אמֶר
בָּר֤וּךְ
יְהוָה֙
הַיּ֔וֹם
אֲשֶׁ֨ר
נָתַ֤ן
לְדָוִד֙
בֵּ֣ן
חָכָ֔ם
עַל־הָעָ֥ם
הָרָ֖ב
הַזֶּֽה:
[כב]
וַיִּשְׁלַ֤ח
חִירָם֙
אֶל־שְׁלֹמֹ֣ה
לֵאמֹ֔ר
שָׁמַ֕עְתִּי
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־שָׁלַ֖חְתָּ
אֵלָ֑י
אֲנִ֤י
אֶֽעֱשֶׂה֙
אֶת־כָּל־חֶפְצְךָ֔
בַּעֲצֵ֥י
אֲרָזִ֖ים
וּבַעֲצֵ֥י
בְרוֹשִֽׁים:
[כג]
עֲ֠בָדַי
יֹרִ֨דוּ
מִן־הַלְּבָנ֜וֹן
יָ֗מָּה
וַ֠אֲנִי
אֲשִׂימֵ֨ם
דֹּבְר֤וֹת
בַּיָּם֙
עַֽד־הַמָּק֞וֹם
אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֥ח
אֵלַ֛י
וְנִפַּצְתִּ֥ים
שָׁ֖ם
וְאַתָּ֣ה
תִשָּׂ֑א
וְאַתָּה֙
תַּעֲשֶׂ֣ה
אֶת־חֶפְצִ֔י
לָתֵ֖ת
לֶ֥חֶם
בֵּיתִֽי:
[כד]
וַיְהִ֨י
חִיר֜וֹם
נֹתֵ֣ן
לִשְׁלֹמֹ֗ה
עֲצֵ֧י
אֲרָזִ֛ים
וַעֲצֵ֥י
בְרוֹשִׁ֖ים
כָּל־חֶפְצֽוֹ:
[כה]
וּשְׁלֹמֹה֩
נָתַ֨ן
לְחִירָ֜ם
עֶשְׂרִים֩
אֶ֨לֶף
כֹּ֤ר
חִטִּים֙
מַכֹּ֣לֶת
לְבֵית֔וֹ
וְעֶשְׂרִ֥ים
כֹּ֖ר
שֶׁ֣מֶן
כָּתִ֑ית
כֹּֽה־יִתֵּ֧ן
שְׁלֹמֹ֛ה
לְחִירָ֖ם
שָׁנָ֥ה
בְשָׁנָֽה:
פ
[כו]
וַֽיהוָ֗ה
נָתַ֤ן
חָכְמָה֙
לִשְׁלֹמֹ֔ה
כַּאֲשֶׁ֖ר
דִּבֶּר־ל֑וֹ
וַיְהִ֣י
שָׁלֹ֗ם
בֵּ֤ין
חִירָם֙
וּבֵ֣ין
שְׁלֹמֹ֔ה
וַיִּכְרְת֥וּ
בְרִ֖ית
שְׁנֵיהֶֽם:
[כז]
וַיַּ֨עַל
הַמֶּ֧לֶךְ
שְׁלֹמֹ֛ה
מַ֖ס
מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיְהִ֣י
הַמַּ֔ס
שְׁלֹשִׁ֥ים
אֶ֖לֶף
אִֽישׁ:
[כח]
וַיִּשְׁלָחֵ֣ם
לְבָנ֗וֹנָה
עֲשֶׂ֨רֶת
אֲלָפִ֤ים
בַּחֹ֙דֶשׁ֙
חֲלִיפ֔וֹת
חֹ֚דֶשׁ
יִהְי֣וּ
בַלְּבָנ֔וֹן
שְׁנַ֥יִם
חֳדָשִׁ֖ים
בְּבֵית֑וֹ
וַאֲדֹנִירָ֖ם
עַל־הַמַּֽס:
ס
[כט]
וַיְהִ֧י
לִשְׁלֹמֹ֛ה
שִׁבְעִ֥ים
אֶ֖לֶף
נֹשֵׂ֣א
סַבָּ֑ל
וּשְׁמֹנִ֥ים
אֶ֖לֶף
חֹצֵ֥ב
בָּהָֽר:
[ל]
לְ֠בַד
מִשָּׂרֵ֨י
הַנִּצָּבִ֤ים
לִשְׁלֹמֹה֙
אֲשֶׁ֣ר
עַל־הַמְּלָאכָ֔ה
שְׁלֹ֥שֶׁת
אֲלָפִ֖ים
וּשְׁלֹ֣שׁ
מֵא֑וֹת
הָרֹדִ֣ים
בָּעָ֔ם
הָעֹשִׂ֖ים
בַּמְּלָאכָֽה:
ס
[לא]
וַיְצַ֣ו
הַמֶּ֡לֶךְ
וַיַּסִּעוּ֩
אֲבָנִ֨ים
גְּדֹל֜וֹת
אֲבָנִ֧ים
יְקָר֛וֹת
לְיַסֵּ֥ד
הַבָּ֖יִת
אַבְנֵ֥י
גָזִֽית:
[לב]
וַֽיִּפְסְל֞וּ
בֹּנֵ֧י
שְׁלֹמֹ֛ה
וּבֹנֵ֥י
חִיר֖וֹם
וְהַגִּבְלִ֑ים
וַיָּכִ֛ינוּ
הָעֵצִ֥ים
וְהָאֲבָנִ֖ים
לִבְנ֥וֹת
הַבָּֽיִת:
פ
פרק ה
(ג)
בריאים
-
אין
הטעם
שְלֵמֵי
השומן
לבד
,
אבל
גם
הבשר
והעצמות
,
ובכלל:
שְלֵמֵי
התבנית;
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
(ט)
ורחב
לבב
-
זה
מהסכמת
העברי
,
כי
אינו
כמו
"רחב
נפש"
(מש'
כח
,
כה).
כחול
-
דמיון
לכל
מה
שקדם
,
והעד
אמרו
אחר
כן
"ותרב"
וגו'
(להלן
,
י);
וזה
כי
הפרטים
הנמשכים
מן
החכמה
ורחב
הלב
הם
מ'מאמר
הכמה'
(ראה
תיבון
ע' 19
, 27
)
,
ואם
'חכמה'
ו'רחב'
מ'מאמר
האיכות'
(ראה
תיבון
ע' 26
).
(יא)
מאיתן
האזרחי
וגו'
-
חכמים
מפורסמים
אצלם
שהיו
גדולים
בחכמה
,
כמו
שהם
מפורסמים
אצלינו
רבינא
ורב
אשי
או
רבי
עקיבא
וחביריו
,
גם
כמו
שהם
ידועים
אצלנו
ואצל
שאר
האמות
בזה
אפלאטון
וארסטו.
(יב)
משל
-
משלי
הפלוסופים.
וכן
שירו
-
כמו
שיר
השירים
והדומה
לזה
ממלאכת
השיר
,
ובתוכם
סודות
נפלאות.
וכן
"וידבר
על
העצים"
וגו'
(להלן
,
יג)
-
מבואר
שהוא
ענין
חכמת
הטבע
,
ובכלל:
באור
מעשה
בראשית
מעשה
מרכבה
,
הנמאסים
אצל
המונינו
בעונותם.
וכן
בעונותינו
אבדנו
ספרי
שלמה
וספרי
יותר
חכמינו
,
ונשארו
עניני
החכמות
מיוחסים
לאפלטון
וארסטו.
(טו)
וישלח
חירם
מלך
צר
את
עבדיו
וגו'
-
אין
הכרח
שיזכור
תמיד
התכלית
והפעול
,
וכי
אם
זכר
בכאן
הסבה
הפועלת
והמניעה
לשלחותו
זאת
,
רוצה
לומר:
והוא
אמרו
כי
שמע
כי
אותו
משחו
למלך
תחת
אביהו
וגו';
וכן
"וישלח
חירם"
וגו'
"על
דוד"
(ש"ב
ה
,
יא);
ויותר
מבואר
מזה
"וישלח
תועי
את
יורם
בנו
"וגו'
(ש"ב
ח
,
י);
ודרך
כותבי
הספרים
לקצר
הדברים
,
ובמקום
מה
יאריכו
,
למען
ילמד
הסתום
מן
המפורש;
ובאור
זה
כלל
ב'אוצר
יי''
יבא.
(יז)
מפני
המלחמה
אשר
סבבוהו
-
ורבו
טרדותיו;
והנה
תמורת
זה
כתב
בדברי
הימים
"כי
דמים
רבים
שפכת"
וגו'
(דה"א
כב
,
ח);
והפך
זה:
"ועתה
הניח
יי'
אלהים
לי"
(להלן
,
יח).
עד
תת
יי'
וגו'
-
אין
מלת
עד
בכאן
להגבלת
זמן
,
רק
לתכלית
ענין
,
כאלו
אמר:
עד
ששבח
לשם
היה
התכלית
,
כי
נתן
יי'
אותם
וגו';
וכזה
רבים.
(יח-יט)
ועתה
הניח
יי'
אלהים
לי
מסביב
וגו'
-
והנני
אומר
-
עיקר
דיבור
זה
פנימי
וציור
ומחשבה.
(כ)
ועתה
צווה
ויכרתו
לי
ארזים
וגו'
-
כן
היה
נכון
אם
אמר:
ועתה
כרות
לי
וגו'.
(כא)
בן
חכם
-
אין
ספק
שההערה
לבנות
בית
ליי'
היא
חכמה
,
גם
אין
ספק
שהוא
שמע
מעבדיו
גם
מאחרים
חכמת
שלמה;
וכבר
באר
המורה
שתוף
שם
'חכמה'
(מו"נ
ג
,
נד).
(כג)
דוברות
-
נהוגות.
(כו)
ויהי
שלום
וגו'
-
גם
זה
מחכמת
שלמה.
(כח)
חליפות
-
זה
גזרה
נפרדת
בעצמה
,
והטעם:
והיו
עושים
חליפין
תמיד.
(כט)
נושא
סבל
-
על
דרך
"רובה
קשת"
(בר'
כא
,
כ).