פרק יז
[א]
בִּשְׁנַת֙
שְׁתֵּ֣ים
עֶשְׂרֵ֔ה
לְאָחָ֖ז
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֑ה
מָ֠לַךְ
הוֹשֵׁ֨עַ
בֶּן־אֵלָ֧ה
בְשֹׁמְר֛וֹן
עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל
תֵּ֥שַׁע
שָׁנִֽים:
[ב]
וַיַּ֥עַשׂ
הָרַ֖ע
בְּעֵינֵ֣י
יְהוָ֑ה
רַ֗ק
לֹ֚א
כְּמַלְכֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֥ר
הָי֖וּ
לְפָנָֽיו:
[ג]
עָלָ֣יו
עָלָ֔ה
שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר
מֶ֣לֶךְ
אַשּׁ֑וּר
וַֽיְהִי־ל֤וֹ
הוֹשֵׁעַ֙
עֶ֔בֶד
וַיָּ֥שֶׁב
ל֖וֹ
מִנְחָֽה:
[ד]
וַיִּמְצָא֩
מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר
בְּהוֹשֵׁ֜עַ
קֶ֗שֶׁר
אֲשֶׁ֨ר
שָׁלַ֤ח
מַלְאָכִים֙
אֶל־ס֣וֹא
מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם
וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה
מִנְחָ֛ה
לְמֶ֥לֶךְ
אַשּׁ֖וּר
כְּשָׁנָ֣ה
בְשָׁנָ֑ה
וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙
מֶ֣לֶךְ
אַשּׁ֔וּר
וַיַּאַסְרֵ֖הוּ
בֵּ֥ית
כֶּֽלֶא:
[ה]
וַיַּ֥עַל
מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר
בְּכָל־הָאָ֑רֶץ
וַיַּ֙עַל֙
שֹׁמְר֔וֹן
וַיָּ֥צַר
עָלֶ֖יהָ
שָׁלֹ֥שׁ
שָׁנִֽים:
[ו]
בִּשְׁנַ֨ת
הַתְּשִׁעִ֜ית
לְהוֹשֵׁ֗עַ
לָכַ֤ד
מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙
אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן
וַיֶּ֥גֶל
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
אַשּׁ֑וּרָה
וַיֹּ֨שֶׁב
אוֹתָ֜ם
בַּחְלַ֧ח
וּבְחָב֛וֹר
נְהַ֥ר
גּוֹזָ֖ן
וְעָרֵ֥י
מָדָֽי:
פ
[ז]
וַיְהִ֗י
כִּֽי־חָטְא֤וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
לַיהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֔ם
הַמַּעֲלֶ֤ה
אֹתָם֙
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרַ֔יִם
מִתַּ֕חַת
יַ֖ד
פַּרְעֹ֣ה
מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם
וַיִּֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים:
[ח]
וַיֵּֽלְכוּ֙
בְּחֻקּ֣וֹת
הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר֙
הוֹרִ֣ישׁ
יְהוָ֔ה
מִפְּנֵ֖י
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וּמַלְכֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
עָשֽׂוּ:
[ט]
וַיְחַפְּא֣וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל
דְּבָרִים֙
אֲשֶׁ֣ר
לֹא־כֵ֔ן
עַל־יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
וַיִּבְנ֨וּ
לָהֶ֤ם
בָּמוֹת֙
בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם
מִמִּגְדַּ֥ל
נוֹצְרִ֖ים
עַד־עִ֥יר
מִבְצָֽר:
[י]
וַיַּצִּ֧בוּ
לָהֶ֛ם
מַצֵּב֖וֹת
וַאֲשֵׁרִ֑ים
עַ֚ל
כָּל־גִּבְעָ֣ה
גְבֹהָ֔ה
וְתַ֖חַת
כָּל־עֵ֥ץ
רַעֲנָֽן:
[יא]
וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙
בְּכָל־בָּמ֔וֹת
כַּגּוֹיִ֕ם
אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה
יְהוָ֖ה
מִפְּנֵיהֶ֑ם
וַֽיַּעֲשׂוּ֙
דְּבָרִ֣ים
רָעִ֔ים
לְהַכְעִ֖יס
אֶת־יְהוָֽה:
[יב]
וַיַּעַבְד֖וּ
הַגִּלֻּלִ֑ים
אֲשֶׁ֨ר
אָמַ֤ר
יְהוָה֙
לָהֶ֔ם
לֹ֥א
תַעֲשׂ֖וּ
אֶת־הַדָּבָ֥ר
הַזֶּֽה:
[יג]
וַיָּ֣עַד
יְהוָ֡ה
בְּיִשְׂרָאֵ֣ל
וּבִיהוּדָ֡ה
בְּיַד֩
כָּל־נְבִיאֵ֨ו
נְבִיאֵ֨י
כָל־חֹזֶ֜ה
לֵאמֹ֗ר
שֻׁ֠֜בוּ
מִדַּרְכֵיכֶ֤ם
הָֽרָעִים֙
וְשִׁמְרוּ֙
מִצְוֺתַ֣י
חֻקּוֹתַ֔י
כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
צִוִּ֖יתִי
אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֑ם
וַֽאֲשֶׁר֙
שָׁלַ֣חְתִּי
אֲלֵיכֶ֔ם
בְּיַ֖ד
עֲבָדַ֥י
הַנְּבִיאִֽים:
[יד]
וְלֹ֖א
שָׁמֵ֑עוּ
וַיַּקְשׁ֤וּ
אֶת־עָרְפָּם֙
כְּעֹ֣רֶף
אֲבוֹתָ֔ם
אֲשֶׁר֙
לֹ֣א
הֶאֱמִ֔ינוּ
בַּיהוָ֖ה
אֱלֹהֵיהֶֽם:
[טו]
וַיִּמְאֲס֣וּ
אֶת־חֻקָּ֗יו
וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙
אֲשֶׁ֣ר
כָּרַ֣ת
אֶת־אֲבוֹתָ֔ם
וְאֵת֙
עֵֽדְוֺתָ֔יו
אֲשֶׁ֥ר
הֵעִ֖יד
בָּ֑ם
וַיֵּ֨לְכ֜וּ
אַחֲרֵ֤י
הַהֶ֙בֶל֙
וַיֶּהְבָּ֔לוּ
וְאַחֲרֵ֤י
הַגּוֹיִם֙
אֲשֶׁ֣ר
סְבִיבֹתָ֔ם
אֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֤ה
יְהוָה֙
אֹתָ֔ם
לְבִלְתִּ֖י
עֲשׂ֥וֹת
כָּהֶֽם:
[טז]
וַיַּעַזְב֗וּ
אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֔ם
וַיַּעֲשׂ֥וּ
לָהֶ֛ם
מַסֵּכָ֖ה
שְׁנֵ֣ים
שְׁנֵ֣י
עֲגָלִ֑ים
וַיַּעֲשׂ֣וּ
אֲשֵׁירָ֗ה
וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙
לְכָל־צְבָ֣א
הַשָּׁמַ֔יִם
וַיַּעַבְד֖וּ
אֶת־הַבָּֽעַל:
[יז]
וַֽ֠יַּעֲבִירוּ
אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם
וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙
בָּאֵ֔שׁ
וַיִּקְסְמ֥וּ
קְסָמִ֖ים
וַיְנַחֵ֑שׁוּ
וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ
לַעֲשׂ֥וֹת
הָרַ֛ע
בְּעֵינֵ֥י
יְהוָ֖ה
לְהַכְעִיסֽוֹ:
[יח]
וַיִּתְאַנַּ֨ף
יְהוָ֤ה
מְאֹד֙
בְּיִשְׂרָאֵ֔ל
וַיְסִרֵ֖ם
מֵעַ֣ל
פָּנָ֑יו
לֹ֣א
נִשְׁאַ֔ר
רַ֛ק
שֵׁ֥בֶט
יְהוּדָ֖ה
לְבַדּֽוֹ:
[יט]
גַּם־יְהוּדָ֕ה
לֹ֣א
שָׁמַ֔ר
אֶת־מִצְוֺ֖ת
יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
וַיֵּ֣לְכ֔וּ
בְּחֻקּ֥וֹת
יִשְׂרָאֵ֖ל
אֲשֶׁ֥ר
עָשֽׂוּ:
[כ]
וַיִּמְאַ֨ס
יְהוָ֜ה
בְּכָל־זֶ֤רַע
יִשְׂרָאֵל֙
וַיְעַנֵּ֔ם
וַֽיִּתְּנֵ֖ם
בְּיַד־שֹׁסִ֑ים
עַ֛ד
אֲשֶׁ֥ר
הִשְׁלִיכָ֖ם
מִפָּנָֽיו:
[כא]
כִּֽי־קָרַ֣ע
יִשְׂרָאֵ֗ל
מֵעַל֙
בֵּ֣ית
דָּוִ֔ד
וַיַּמְלִ֖יכוּ
אֶת־יָרָבְעָ֣ם
בֶּן־נְבָ֑ט
וַיַּדַּ֨א
וַיַּדַּ֨ח
יָרָבְעָ֤ם
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
מֵאַחֲרֵ֣י
יְהוָ֔ה
וְהֶחֱטִיאָ֖ם
חֲטָאָ֥ה
גְדוֹלָֽה:
[כב]
וַיֵּֽלְכוּ֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
בְּכָל־חַטֹּ֥אות
יָרָבְעָ֖ם
אֲשֶׁ֣ר
עָשָׂ֑ה
לֹא־סָ֖רוּ
מִמֶּֽנָּה:
[כג]
עַ֠ד
אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר
יְהוָ֤ה
אֶת־יִשְׂרָאֵל֙
מֵעַ֣ל
פָּנָ֔יו
כַּאֲשֶׁ֣ר
דִּבֶּ֔ר
בְּיַ֖ד
כָּל־עֲבָדָ֣יו
הַנְּבִיאִ֑ים
וַיִּ֨גֶל
יִשְׂרָאֵ֜ל
מֵעַ֤ל
אַדְמָתוֹ֙
אַשּׁ֔וּרָה
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
פ
[כד]
וַיָּבֵ֣א
מֶלֶךְ־אַשּׁ֡וּר
מִבָּבֶ֡ל
וּ֠מִכּוּתָה
וּמֵעַוָּ֤א
וּמֵֽחֲמָת֙
וּסְפַרְוַ֔יִם
וַיֹּ֙שֶׁב֙
בְּעָרֵ֣י
שֹׁמְר֔וֹן
תַּ֖חַת
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
וַיִּֽרְשׁוּ֙
אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן
וַיֵּשְׁב֖וּ
בְּעָרֶֽיהָ:
[כה]
וַיְהִ֗י
בִּתְחִלַּת֙
שִׁבְתָּ֣ם
שָׁ֔ם
לֹ֥א
יָרְא֖וּ
אֶת־יְהוָ֑ה
וַיְשַׁלַּ֨ח
יְהוָ֤ה
בָּהֶם֙
אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת
וַיִּהְי֥וּ
הֹרְגִ֖ים
בָּהֶֽם:
[כו]
וַיֹּאמְר֗וּ
לְמֶ֣לֶךְ
אַשּׁוּר֘
לֵאמֹר֒
הַגּוֹיִ֗ם
אֲשֶׁ֤ר
הִגְלִ֙יתָ֙
וַתּ֙וֹשֶׁב֙
בְּעָרֵ֣י
שֹׁמְר֔וֹן
לֹ֣א
יָדְע֔וּ
אֶת־מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵ֣י
הָאָ֑רֶץ
וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם
אֶת־הָאֲרָי֗וֹת
וְהִנָּם֙
מְמִיתִ֣ים
אוֹתָ֔ם
כַּֽאֲשֶׁר֙
אֵינָ֣ם
יֹדְעִ֔ים
אֶת־מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵ֥י
הָאָֽרֶץ:
[כז]
וַיְצַ֨ו
מֶלֶךְ־אַשּׁ֜וּר
לֵאמֹ֗ר
הֹלִ֤יכוּ
שָׁ֙מָּה֙
אֶחָ֤ד
מֵהַכֹּֽהֲנִים֙
אֲשֶׁ֣ר
הִגְלִיתֶ֣ם
מִשָּׁ֔ם
וְיֵלְכ֖וּ
וְיֵ֣שְׁבוּ
שָׁ֑ם
וְיֹרֵ֕ם
אֶת־מִשְׁפַּ֖ט
אֱלֹהֵ֥י
הָאָֽרֶץ:
[כח]
וַיָּבֹ֞א
אֶחָ֣ד
מֵהַכֹּהֲנִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
הִגְלוּ֙
מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן
וַיֵּ֖שֶׁב
בְּבֵֽית־אֵ֑ל
וַֽיְהִי֙
מוֹרֶ֣ה
אֹתָ֔ם
אֵ֖יךְ
יִֽירְא֥וּ
אֶת־יְהוָֽה:
[כט]
וַיִּהְי֣וּ
עֹשִׂ֔ים
גּ֥וֹי
גּ֖וֹי
אֱלֹהָ֑יו
וַיַּנִּ֣יחוּ׀
בְּבֵ֣ית
הַבָּמ֗וֹת
אֲשֶׁ֤ר
עָשׂוּ֙
הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים
גּ֥וֹי
גּוֹי֙
בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם
אֲשֶׁ֛ר
הֵ֥ם
יֹשְׁבִ֖ים
שָֽׁם:
[ל]
וְאַנְשֵׁ֣י
בָבֶ֗ל
עָשׂוּ֙
אֶת־סֻכּ֣וֹת
בְּנ֔וֹת
וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת
עָשׂ֖וּ
אֶת־נֵרְגַ֑ל
וְאַנְשֵׁ֥י
חֲמָ֖ת
עָשׂ֥וּ
אֶת־אֲשִׁימָֽא:
[לא]
וְהָעַוִּ֛ים
עָשׂ֥וּ
נִבְחַ֖ז
וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק
וְהַסְפַרְוִ֗ים
שֹׂרְפִ֤ים
אֶת־בְּנֵיהֶם֙
בָּאֵ֔שׁ
לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ
וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ
אֱלֹהֵ֥
אֱלֹהֵ֥י
סְפַרֳֽיִם
סְפַרְוָֽיִם:
[לב]
וַיִּהְי֥וּ
יְרֵאִ֖ים
אֶת־יְהוָ֑ה
וַיַּעֲשׂ֨וּ
לָהֶ֤ם
מִקְצוֹתָם֙
כֹּהֲנֵ֣י
בָמ֔וֹת
וַיִּהְי֛וּ
עֹשִׂ֥ים
לָהֶ֖ם
בְּבֵ֥ית
הַבָּמֽוֹת:
[לג]
אֶת־יְהוָ֖ה
הָי֣וּ
יְרֵאִ֑ים
וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙
הָי֣וּ
עֹֽבְדִ֔ים
כְּמִשְׁפַּט֙
הַגּוֹיִ֔ם
אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ
אֹתָ֖ם
מִשָּֽׁם:
[לד]
עַ֣ד
הַיּ֤וֹם
הַזֶּה֙
הֵ֣ם
עֹשִׂ֔ים
כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים
הָרִאשֹׁנִ֑ים
אֵינָ֤ם
יְרֵאִים֙
אֶת־יְהוָ֔ה
וְאֵינָ֣ם
עֹשִׂ֗ים
כְּחֻקֹּתָם֙
וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם
וְכַתּוֹרָ֣ה
וְכַמִּצְוָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
צִוָּ֤ה
יְהוָה֙
אֶת־בְּנֵ֣י
יַעֲקֹ֔ב
אֲשֶׁר־שָׂ֥ם
שְׁמ֖וֹ
יִשְׂרָאֵֽל:
[לה]
וַיִּכְרֹ֨ת
יְהוָ֤ה
אִתָּם֙
בְּרִ֔ית
וַיְצַוֵּ֣ם
לֵאמֹ֔ר
לֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֑ים
וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ
לָהֶ֔ם
וְלֹ֣א
תַעַבְד֔וּם
וְלֹ֥א
תִזְבְּח֖וּ
לָהֶֽם:
[לו]
כִּ֣י
אִֽם־אֶת־יְהוָ֗ה
אֲשֶׁר֩
הֶעֱלָ֨ה
אֶתְכֶ֜ם
מֵאֶ֧רֶץ
מִצְרַ֛יִם
בְּכֹ֧חַ
גָּד֛וֹל
וּבִזְר֥וֹעַ
נְטוּיָ֖ה
אֹת֣וֹ
תִירָ֑אוּ
וְל֥וֹ
תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ
וְל֥וֹ
תִזְבָּֽחוּ:
[לז]
וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים
וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים
וְהַתּוֹרָ֤ה
וְהַמִּצְוָה֙
אֲשֶׁ֣ר
כָּתַ֣ב
לָכֶ֔ם
תִּשְׁמְר֥וּן
לַעֲשׂ֖וֹת
כָּל־הַיָּמִ֑ים
וְלֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים:
[לח]
וְהַבְּרִ֛ית
אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי
אִתְּכֶ֖ם
לֹ֣א
תִשְׁכָּ֑חוּ
וְלֹ֥א
תִֽירְא֖וּ
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִֽים:
[לט]
כִּ֛י
אִֽם־אֶת־יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶ֖ם
תִּירָ֑אוּ
וְהוּא֙
יַצִּ֣יל
אֶתְכֶ֔ם
מִיַּ֖ד
כָּל־אֹיְבֵיכֶֽם:
[מ]
וְלֹ֖א
שָׁמֵ֑עוּ
כִּ֛י
אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם
הָֽרִאשׁ֖וֹן
הֵ֥ם
עֹשִֽׂים:
[מא]
וַיִּהְי֣וּ׀
הַגּוֹיִ֣ם
הָאֵ֗לֶּה
יְרֵאִים֙
אֶת־יְהוָ֔ה
וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם
הָי֣וּ
עֹֽבְדִ֑ים
גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם׀
וּבְנֵ֣י
בְנֵיהֶ֗ם
כַּאֲשֶׁ֨ר
עָשׂ֤וּ
אֲבֹתָם֙
הֵ֣ם
עֹשִׂ֔ים
עַ֖ד
הַיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
פ
פרק יז
(א)
בשנת
שתים
עשרה
לאחז
וגו'
-
אי
איפשר
לומר
שמלך
הושע
בשנת
שתים
עשרה
לאחז
,
שהרי
בשנת
ארבע
לאחז
הרג
את
פקח
ומלך
תחתיו!?
כשתבדוק
בשנות
פקח
תמצא
כן
(ראה
מ"ב
טו
,
כז;
טז
,
א).
וגם
אי
איפשר
לומר
שלא
מלך
אלא
תשע
שנים
,
שהרי
מלך
משנת
ארבע
לאחז
עד
שנת
שש
לחזקיהו
שנלכדה
שמרון
(מ"ב
יח
,
י)
,
הרי
יותר
משש
עשרה
שנה!?
ומה
תלמוד
לומר
תשע
שנים?
משמרד
במלך
אשור;
כך
שנויה
בסדר
עולם
(סע"ר
כב).
ואי
איפשר
לי
לפרש
שבשנת
שתים
עשרה
לאחז
התחיל
למרוד
,
שאם
כן
תמצא
את
שני
מרדו:
חמש
שנים
בימי
אחז
ושש
שנים
בימי
חזקיהו
,
הרי
אחת
עשרה
,
וכאן
הוא
אומר
תשע!?
לא
הוזכר
שנת
שתים
עשרה
לאחז
,
אלא
לעניין
מקרא
שלאחריו
"עליו
עלה
שלמנאסר
"וגו'
(להלן
,
ג)
,
שבשנת
שתים
עשרה
לאחז
עלה
סנחריב
על
הושע
,
והגלה
לאותן
שבעבר
הירדן;
וכן
שנינו
בסדר
עולם
(סע"ר
כב).
ומקרא
כתוב
בדברי
הימים
"ויער
אלהי
ישראל
את
רוח
פול
מלך
אשור
ויגלם
לראובני
ולגדי"
(דה"א
ה
,
כו)
,
ולא
פירש
באיזה
זמן
,
וכאן
פירשו
,
שבשנת
שתים
עשרה
לאחז
היה.
שלש
גליות
גלו
עשרת
השבטים:
בשנת
עשרים
לפקח
-
ויך
מלך
אשור
את
עיון
ואת
דן
ואת
"כל
ארץ
נפתלי
ויגלם
אשורה"
(מ"ב
טו
,
כט);
וזה
היה
שנת
ארבע
לאחז;
שהה
שמונה
שנים
ובא
עליהם
בשנת
שתים
עשרה
לאחז
,
והגלה
לראובני
ולגדי;
וכשראה
הושע
כן
,
מרד
בו
ושלח
"מלאכים
אל
סוא
מלך
מצרים"
(להלן
,
ד);
שהה
שמונה
שנים
ובא
וצר
על
שמרון
ונלכדה
לקץ
שלש
שנים
,
וגלו
כולם
(ראה
להלן
ה
-
ו);
וזהו
שנאמר
"כעת
הראשון"
ש"הקל
ארצה
זבולן
וארצה
נפתלי"
(יש'
ח
,
כג)
-
הקל
אף
בשנייה
,
שלא
הגלה
אלא
שני
השבטים;
אבל
"האחרון
הכביד"
(שם)
-
טיאט
את
הכל
,
כזה
שהוא
מכבד
את
הבית.
ומכל
מקום
,
לפי
חשבון
שכתב
כאן
את
מניין
שני
מרדו:
תשע
שנים
,
לא
מרד
בו
עד
שנת
ארבע
עשרה
לאחז
,
שהרי
אחז
מלך
שש
עשרה
שנה;
שלש
שנים
של
אחז
היה
המרד
,
ושש
בימי
חזקיהו.
(ב)
רק
לא
כמלכי
ישראל
-
שביטל
פרדיסאות
שישבו
בימי
ירבעם
על
הדרכים
,
לשמור
שלא
יעלו
ישראל
לרגל
,
וזה
בטלן;
לפי
שגלו
עגלי
הזהב
כבר
בשתי
הגליות:
בגלות
ראשונה
"ויך
את
עיון
ואת
דן"
(ע"פ
מ"א
טו
,
כ
וכונתו
למ"ב
טו
,
כט):
הגלה
עגל
שבדן;
בשניה
כשגלו
ראובן
וגד
,
נטל
עגל
שבביתאל
,
לקיים
מה
שנאמר
"גם
אותו
לאשור
יובל"
(הו'
י
,
ו).
ולפי
שבטלו
פרדיסאות
,
והם
נמנעו
מלעלות
לרגל
,
לפיכך
נחתם
גזר
דינם
לגלות
בימיו;
שעד
עכשיו
תלו
הקלקלה
במלכיהם
,
ועתה
לא
היה
להם
במי
לתלות;
וזהו
שאמר
הושע
בן
בארי
"כי
עתה
הזנית
אפרים
נטמא
ישראל"
(הו'
ה
,
ג)
-
עתה
נגלית
רעתכם.
(ו)
בשנת
התשיעית
-
למרדו
של
הושע.
ויֶגֶל
את
ישראל
-
ויגלה
את
ישראל.
וזה
שער
כל
תיבה
שפעל
שלה
בה"י
,
כגון:
'בנה'
'פנה'
'גלה'
'רבה'
,
כשבא
לתת
בראש
התיבה
ו"ו
יו"ד
,
אם
המלה
מוסבת
על
הפוֹעֵל
,
תהא
היו"ד
נקודה
בחירק;
כגון
"ויבן
שם
מזבח"
(בר'
יב
,
ז
ועוד);
"ויפן
וירד
משה"
(שמ'
לב
,
טו);
"ויגל
יהודה
מעל
אדמתו"
(מ"ב
כה
,
כא);
"ותלך
ותזן
גם
היא"
(יר'
ג
,
ח);
"וירב
העם
ויעצמו
מאד"
(שמ'
א
,
כ);
ואם
מדבר
בלשון
'מפעיל'
,
תהא
היו"ד
נקודה
בסגול
,
כמו
"ויפן
זנב
אל
זנב"
(שו'
טו
,
ד);
ויגל
את
ישראל
אשורה;
"ויזן
את...
יהודה"
(דה"ב
כא
,
יא);
"וירב
בבת
יהודה
תאניה"
(איכה
ב
,
ה).
(ט)
ויחפאו
-
כמו
'בדאו';
פתרונו
לפי
עניינו.
ממגדל
נצרים
עד
עיר
מבצר
-
כמו
"מקטן
ועד
גדול"
(בר'
יט
,
יא).
ממגדל
נצרים
-
שאינו
עשוי
אלא
להעמיד
שם
צופה
לנצור;
בכל
בית
גבוה
העמידו
עבודה
זרה.
(יג)
ויעד
יי'
-
התרה
בהם.
נביאי
כל
חוזה
-
נביאי
כל
חזון.
יש
'חוזה'
שהוא
שם
דבר
,
כמו
"ועם
שאול
עשינו
חוזה"
(יש'
כח
,
טו).
(טז)
שנים
עגלים
-
בביתאל
ובדן.
את
הבעל
-
עבודה
זרה
ששמה
'בעל'.
(יז)
ויתמכרו
-
מכרו
עצמם
לכך.
(יח)
ויסירם
מעל
פניו
-
שגלו
עם
הושע
בן
אלה.
(כג)
ויִגֶל
ישראל
-
זה
נקוד
בחירק
,
שהוא
לשון
'גָלָה'
ואינו
לשון
'הֶגלה'.
(כה)
לא
יראו
את
יי'
-
אע"פ
שהגוים
עובדי
עבודה
זרה
,
יראים
מפניו
,
וקרו
ליה
'אלהא
דאלהיא'
(ראה
מנחות
קי
,
א)
,
כעניין
שנאמר
"ושמי
נורא
בגוים"
(מל'
א
,
יד);
ואילו
לא
יראו
,
כי
אמרו:
אם
היתה
בו
יראה
,
לא
נתן
עמו
לגלות.
(כט)
אשר
עשו
השומרונים
-
ישראל
בעודם
שם.
גוי
גוי
אלהיו
-
אומה
ואומה
,
עבודה
זרה
שהיו
עובדים
בארצם;
אף
כאן
עשו
כן
,
כל
גוי
בעיר
אשר
הושיבם
סנחריב
שם
,
בערי
ישראל.
(ל)
סכות
בנות
-
דמות
תרנגולת
עם
אפרוחיה.
נרגל
-
דמות
תרנגול.
אשימא
-
דמות
תייש;
וכן
קרויין
בלשון
כל
אומה
ואומה;
וכן
פירשו
רבותינו
בסנהדרין
(סג
,
ב).
(לא)
נבחז
-
דמות
כלב.
תרתק
-
דמות
חמור.
אדרמלך
-
דמות
פרד.
ענמלך
-
דמות
סוס.
(לג)
כמשפט
הגוים
אשר
הגלו
אותם
משם
-
אותן
עבודות
זרות
שעובדין
הגוים
,
אשר
הגלו
סנחריב
ואוכלוסיו
את
אילו
משם
,
היו
אילו
עובדים
כאן.
(לד)
אינם
יראים
את
יי'
יראה
שלימה
כמשפט
ישראל;
ואע"פ
שנתגיירו
מיראת
האריות
,
אין
יראתם
את
יי'
יראה
שלימה;
כמו
שמפרש
והולך
,
שאינם
עוסקין
בתורה
ובמצוה
אשר
צוה
יי'
את
בני
יעקב
,
ואינם
עושים
כחקתם
וכמשפטם
שהיה
עליהם
לעשות
משנתגיירו;
אלא
כמה
שהורם
הכהן
,
שהיה
מן
השומרונים
שהיו
עובדי
עבודה
זרה
(ראה
תנח'
וישב
ב).
(לה)
ויכרות...
אתם
ברית
-
כשנתן
להם
תורה
בסיני.