מאגר הכתר מלכים ב פרק יז עם פירוש רש"י

פרק יז
[א] בִּשְׁנַת֙ שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֔ה לְאָחָ֖ז מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ הוֹשֵׁ֨עַ בֶּן־אֵלָ֧ה בְשֹׁמְר֛וֹן עַל־יִשְׂרָאֵ֖ל תֵּ֥שַׁע שָׁנִֽים:
[ב] וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה רַ֗ק לֹ֚א כְּמַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו:
[ג] עָלָ֣יו עָלָ֔ה שַׁלְמַנְאֶ֖סֶר מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַֽיְהִי־ל֤וֹ הוֹשֵׁעַ֙ עֶ֔בֶד וַיָּ֥שֶׁב ל֖וֹ מִנְחָֽה:
[ד] וַיִּמְצָא֩ מֶֽלֶךְ־אַשּׁ֨וּר בְּהוֹשֵׁ֜עַ קֶ֗שֶׁר אֲשֶׁ֨ר שָׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ אֶל־ס֣וֹא מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְלֹא־הֶעֱלָ֥ה מִנְחָ֛ה לְמֶ֥לֶךְ אַשּׁ֖וּר כְּשָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֑ה וַֽיַּעְצְרֵ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וַיַּאַסְרֵ֖הוּ בֵּ֥ית כֶּֽלֶא:
[ה] וַיַּ֥עַל מֶלֶךְ־אַשּׁ֖וּר בְּכָל־הָאָ֑רֶץ וַיַּ֙עַל֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיָּ֥צַר עָלֶ֖יהָ שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים:
[ו] בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיֹּ֨שֶׁב אוֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֛וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי: פ
[ז] וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים:
[ח] וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְהוָ֔ה מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
[ט] וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר:
[י] וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן:
[יא] וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכָל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְהוָ֖ה מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְהוָֽה:
[יב] וַיַּעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
[יג] וַיָּ֣עַד יְהוָ֡ה בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נְבִיאֵ֨ו נְבִיאֵ֨י כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠֜בוּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֺתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים:
[יד] וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם:
[טו] וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם:
[טז] וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כָּל־מִצְוֺת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֛ם מַסֵּכָ֖ה שְׁנֵ֣ים שְׁנֵ֣י עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל:
[יז] וַֽ֠יַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ:
[יח] וַיִּתְאַנַּ֨ף יְהוָ֤ה מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֛ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ:
[יט] גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֺ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
[כ] וַיִּמְאַ֨ס יְהוָ֜ה בְּכָל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו:
[כא] כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וַיַּדַּ֨א וַיַּדַּ֨ח יָרָבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה:
[כב] וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־חַטֹּ֥אות יָרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה:
[כג] עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְהוָ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כָּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פ
[כד] וַיָּבֵ֣א מֶלֶךְ־אַשּׁ֡וּר מִבָּבֶ֡ל וּ֠מִכּוּתָה וּמֵעַוָּ֤א וּמֵֽחֲמָת֙ וּסְפַרְוַ֔יִם וַיֹּ֙שֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן תַּ֖חַת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽרְשׁוּ֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּשְׁב֖וּ בְּעָרֶֽיהָ:
[כה] וַיְהִ֗י בִּתְחִלַּת֙ שִׁבְתָּ֣ם שָׁ֔ם לֹ֥א יָרְא֖וּ אֶת־יְהוָ֑ה וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֤ה בָּהֶם֙ אֶת־הָ֣אֲרָי֔וֹת וַיִּהְי֥וּ הֹרְגִ֖ים בָּהֶֽם:
[כו] וַיֹּאמְר֗וּ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֘ לֵאמֹר֒ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֤ר הִגְלִ֙יתָ֙ וַתּ֙וֹשֶׁב֙ בְּעָרֵ֣י שֹׁמְר֔וֹן לֹ֣א יָדְע֔וּ אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיְשַׁלַּח־בָּ֣ם אֶת־הָאֲרָי֗וֹת וְהִנָּם֙ מְמִיתִ֣ים אוֹתָ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ אֵינָ֣ם יֹדְעִ֔ים אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ:
[כז] וַיְצַ֨ו מֶלֶךְ־אַשּׁ֜וּר לֵאמֹ֗ר הֹלִ֤יכוּ שָׁ֙מָּה֙ אֶחָ֤ד מֵהַכֹּֽהֲנִים֙ אֲשֶׁ֣ר הִגְלִיתֶ֣ם מִשָּׁ֔ם וְיֵלְכ֖וּ וְיֵ֣שְׁבוּ שָׁ֑ם וְיֹרֵ֕ם אֶת־מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵ֥י הָאָֽרֶץ:
[כח] וַיָּבֹ֞א אֶחָ֣ד מֵהַכֹּהֲנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הִגְלוּ֙ מִשֹּׁ֣מְר֔וֹן וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵֽית־אֵ֑ל וַֽיְהִי֙ מוֹרֶ֣ה אֹתָ֔ם אֵ֖יךְ יִֽירְא֥וּ אֶת־יְהוָֽה:
[כט] וַיִּהְי֣וּ עֹשִׂ֔ים גּ֥וֹי גּ֖וֹי אֱלֹהָ֑יו וַיַּנִּ֣יחוּ׀ בְּבֵ֣ית הַבָּמ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרֹנִ֔ים גּ֥וֹי גּוֹי֙ בְּעָ֣רֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים שָֽׁם:
[ל] וְאַנְשֵׁ֣י בָבֶ֗ל עָשׂוּ֙ אֶת־סֻכּ֣וֹת בְּנ֔וֹת וְאַ֨נְשֵׁי־כ֔וּת עָשׂ֖וּ אֶת־נֵרְגַ֑ל וְאַנְשֵׁ֥י חֲמָ֖ת עָשׂ֥וּ אֶת־אֲשִׁימָֽא:
[לא] וְהָעַוִּ֛ים עָשׂ֥וּ נִבְחַ֖ז וְאֶת־תַּרְתָּ֑ק וְהַסְפַרְוִ֗ים שֹׂרְפִ֤ים אֶת־בְּנֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ לְאַדְרַמֶּ֥לֶךְ וַֽעֲנַמֶּ֖לֶךְ אֱלֹהֵ֥ אֱלֹהֵ֥י סְפַרֳֽיִם סְפַרְוָֽיִם:
[לב] וַיִּהְי֥וּ יְרֵאִ֖ים אֶת־יְהוָ֑ה וַיַּעֲשׂ֨וּ לָהֶ֤ם מִקְצוֹתָם֙ כֹּהֲנֵ֣י בָמ֔וֹת וַיִּהְי֛וּ עֹשִׂ֥ים לָהֶ֖ם בְּבֵ֥ית הַבָּמֽוֹת:
[לג] אֶת־יְהוָ֖ה הָי֣וּ יְרֵאִ֑ים וְאֶת־אֱלֹֽהֵיהֶם֙ הָי֣וּ עֹֽבְדִ֔ים כְּמִשְׁפַּט֙ הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר־הִגְל֥וּ אֹתָ֖ם מִשָּֽׁם:
[לד] עַ֣ד הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים כַּמִּשְׁפָּטִ֖ים הָרִאשֹׁנִ֑ים אֵינָ֤ם יְרֵאִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֵינָ֣ם עֹשִׂ֗ים כְּחֻקֹּתָם֙ וּכְמִשְׁפָּטָ֔ם וְכַתּוֹרָ֣ה וְכַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֔ב אֲשֶׁר־שָׂ֥ם שְׁמ֖וֹ יִשְׂרָאֵֽל:
[לה] וַיִּכְרֹ֨ת יְהוָ֤ה אִתָּם֙ בְּרִ֔ית וַיְצַוֵּ֣ם לֵאמֹ֔ר לֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְלֹא־תִשְׁתַּחֲו֣וּ לָהֶ֔ם וְלֹ֣א תַעַבְד֔וּם וְלֹ֥א תִזְבְּח֖וּ לָהֶֽם:
[לו] כִּ֣י אִֽם־אֶת־יְהוָ֗ה אֲשֶׁר֩ הֶעֱלָ֨ה אֶתְכֶ֜ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בְּכֹ֧חַ גָּד֛וֹל וּבִזְר֥וֹעַ נְטוּיָ֖ה אֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְל֥וֹ תִֽשְׁתַּחֲו֖וּ וְל֥וֹ תִזְבָּֽחוּ:
[לז] וְאֶת־הַחֻקִּ֨ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֜ים וְהַתּוֹרָ֤ה וְהַמִּצְוָה֙ אֲשֶׁ֣ר כָּתַ֣ב לָכֶ֔ם תִּשְׁמְר֥וּן לַעֲשׂ֖וֹת כָּל־הַיָּמִ֑ים וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים:
[לח] וְהַבְּרִ֛ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥תִּי אִתְּכֶ֖ם לֹ֣א תִשְׁכָּ֑חוּ וְלֹ֥א תִֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים:
[לט] כִּ֛י אִֽם־אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם תִּירָ֑אוּ וְהוּא֙ יַצִּ֣יל אֶתְכֶ֔ם מִיַּ֖ד כָּל־אֹיְבֵיכֶֽם:
[מ] וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ כִּ֛י אִֽם־כְּמִשְׁפָּטָ֥ם הָֽרִאשׁ֖וֹן הֵ֥ם עֹשִֽׂים:
[מא] וַיִּהְי֣וּ׀ הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְרֵאִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְאֶת־פְּסִֽילֵיהֶ֖ם הָי֣וּ עֹֽבְדִ֑ים גַּם־בְּנֵיהֶ֣ם׀ וּבְנֵ֣י בְנֵיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר עָשׂ֤וּ אֲבֹתָם֙ הֵ֣ם עֹשִׂ֔ים עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פ

פרק יז
(א) בשנת שתים עשרה לאחז וגו' - אי איפשר לומר שמלך הושע בשנת שתים עשרה לאחז , שהרי בשנת ארבע לאחז הרג את פקח ומלך תחתיו!? כשתבדוק בשנות פקח תמצא כן (ראה מ"ב טו , כז; טז , א). וגם אי איפשר לומר שלא מלך אלא תשע שנים , שהרי מלך משנת ארבע לאחז עד שנת שש לחזקיהו שנלכדה שמרון (מ"ב יח , י) , הרי יותר משש עשרה שנה!? ומה תלמוד לומר תשע שנים? משמרד במלך אשור; כך שנויה בסדר עולם (סע"ר כב). ואי איפשר לי לפרש שבשנת שתים עשרה לאחז התחיל למרוד , שאם כן תמצא את שני מרדו: חמש שנים בימי אחז ושש שנים בימי חזקיהו , הרי אחת עשרה , וכאן הוא אומר תשע!? לא הוזכר שנת שתים עשרה לאחז , אלא לעניין מקרא שלאחריו "עליו עלה שלמנאסר "וגו' (להלן , ג) , שבשנת שתים עשרה לאחז עלה סנחריב על הושע , והגלה לאותן שבעבר הירדן; וכן שנינו בסדר עולם (סע"ר כב). ומקרא כתוב בדברי הימים "ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי" (דה"א ה , כו) , ולא פירש באיזה זמן , וכאן פירשו , שבשנת שתים עשרה לאחז היה. שלש גליות גלו עשרת השבטים: בשנת עשרים לפקח - ויך מלך אשור את עיון ואת דן ואת "כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה" (מ"ב טו , כט); וזה היה שנת ארבע לאחז; שהה שמונה שנים ובא עליהם בשנת שתים עשרה לאחז , והגלה לראובני ולגדי; וכשראה הושע כן , מרד בו ושלח "מלאכים אל סוא מלך מצרים" (להלן , ד); שהה שמונה שנים ובא וצר על שמרון ונלכדה לקץ שלש שנים , וגלו כולם (ראה להלן ה - ו); וזהו שנאמר "כעת הראשון" ש"הקל ארצה זבולן וארצה נפתלי" (יש' ח , כג) - הקל אף בשנייה , שלא הגלה אלא שני השבטים; אבל "האחרון הכביד" (שם) - טיאט את הכל , כזה שהוא מכבד את הבית. ומכל מקום , לפי חשבון שכתב כאן את מניין שני מרדו: תשע שנים , לא מרד בו עד שנת ארבע עשרה לאחז , שהרי אחז מלך שש עשרה שנה; שלש שנים של אחז היה המרד , ושש בימי חזקיהו. (ב) רק לא כמלכי ישראל - שביטל פרדיסאות שישבו בימי ירבעם על הדרכים , לשמור שלא יעלו ישראל לרגל , וזה בטלן; לפי שגלו עגלי הזהב כבר בשתי הגליות: בגלות ראשונה "ויך את עיון ואת דן" (ע"פ מ"א טו , כ וכונתו למ"ב טו , כט): הגלה עגל שבדן; בשניה כשגלו ראובן וגד , נטל עגל שבביתאל , לקיים מה שנאמר "גם אותו לאשור יובל" (הו' י , ו). ולפי שבטלו פרדיסאות , והם נמנעו מלעלות לרגל , לפיכך נחתם גזר דינם לגלות בימיו; שעד עכשיו תלו הקלקלה במלכיהם , ועתה לא היה להם במי לתלות; וזהו שאמר הושע בן בארי "כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל" (הו' ה , ג) - עתה נגלית רעתכם. (ו) בשנת התשיעית - למרדו של הושע. ויֶגֶל את ישראל - ויגלה את ישראל. וזה שער כל תיבה שפעל שלה בה"י , כגון: 'בנה' 'פנה' 'גלה' 'רבה' , כשבא לתת בראש התיבה ו"ו יו"ד , אם המלה מוסבת על הפוֹעֵל , תהא היו"ד נקודה בחירק; כגון "ויבן שם מזבח" (בר' יב , ז ועוד); "ויפן וירד משה" (שמ' לב , טו); "ויגל יהודה מעל אדמתו" (מ"ב כה , כא); "ותלך ותזן גם היא" (יר' ג , ח); "וירב העם ויעצמו מאד" (שמ' א , כ); ואם מדבר בלשון 'מפעיל' , תהא היו"ד נקודה בסגול , כמו "ויפן זנב אל זנב" (שו' טו , ד); ויגל את ישראל אשורה; "ויזן את... יהודה" (דה"ב כא , יא); "וירב בבת יהודה תאניה" (איכה ב , ה). (ט) ויחפאו - כמו 'בדאו'; פתרונו לפי עניינו. ממגדל נצרים עד עיר מבצר - כמו "מקטן ועד גדול" (בר' יט , יא). ממגדל נצרים - שאינו עשוי אלא להעמיד שם צופה לנצור; בכל בית גבוה העמידו עבודה זרה. (יג) ויעד יי' - התרה בהם. נביאי כל חוזה - נביאי כל חזון. יש 'חוזה' שהוא שם דבר , כמו "ועם שאול עשינו חוזה" (יש' כח , טו). (טז) שנים עגלים - בביתאל ובדן. את הבעל - עבודה זרה ששמה 'בעל'. (יז) ויתמכרו - מכרו עצמם לכך. (יח) ויסירם מעל פניו - שגלו עם הושע בן אלה. (כג) ויִגֶל ישראל - זה נקוד בחירק , שהוא לשון 'גָלָה' ואינו לשון 'הֶגלה'. (כה) לא יראו את יי' - אע"פ שהגוים עובדי עבודה זרה , יראים מפניו , וקרו ליה 'אלהא דאלהיא' (ראה מנחות קי , א) , כעניין שנאמר "ושמי נורא בגוים" (מל' א , יד); ואילו לא יראו , כי אמרו: אם היתה בו יראה , לא נתן עמו לגלות. (כט) אשר עשו השומרונים - ישראל בעודם שם. גוי גוי אלהיו - אומה ואומה , עבודה זרה שהיו עובדים בארצם; אף כאן עשו כן , כל גוי בעיר אשר הושיבם סנחריב שם , בערי ישראל. (ל) סכות בנות - דמות תרנגולת עם אפרוחיה. נרגל - דמות תרנגול. אשימא - דמות תייש; וכן קרויין בלשון כל אומה ואומה; וכן פירשו רבותינו בסנהדרין (סג , ב). (לא) נבחז - דמות כלב. תרתק - דמות חמור. אדרמלך - דמות פרד. ענמלך - דמות סוס. (לג) כמשפט הגוים אשר הגלו אותם משם - אותן עבודות זרות שעובדין הגוים , אשר הגלו סנחריב ואוכלוסיו את אילו משם , היו אילו עובדים כאן. (לד) אינם יראים את יי' יראה שלימה כמשפט ישראל; ואע"פ שנתגיירו מיראת האריות , אין יראתם את יי' יראה שלימה; כמו שמפרש והולך , שאינם עוסקין בתורה ובמצוה אשר צוה יי' את בני יעקב , ואינם עושים כחקתם וכמשפטם שהיה עליהם לעשות משנתגיירו; אלא כמה שהורם הכהן , שהיה מן השומרונים שהיו עובדי עבודה זרה (ראה תנח' וישב ב). (לה) ויכרות... אתם ברית - כשנתן להם תורה בסיני.