פרק ד
[א]
וְאִשָּׁ֣ה
אַחַ֣ת
מִנְּשֵׁ֣י
בְנֵֽי־הַ֠נְּבִיאִים
צָעֲקָ֨ה
אֶל־אֱלִישָׁ֜ע
לֵאמֹ֗ר
עַבְדְּךָ֤
אִישִׁי֙
מֵ֔ת
וְאַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתָּ
כִּ֣י
עַבְדְּךָ֔
הָיָ֥ה
יָרֵ֖א
אֶת־יְהוָ֑ה
וְהַ֨נֹּשֶׁ֔ה
בָּ֗א
לָקַ֜חַת
אֶת־שְׁנֵ֧י
יְלָדַ֛י
ל֖וֹ
לַעֲבָדִֽים:
[ב]
וַיֹּ֨אמֶר
אֵלֶ֤יהָ
אֱלִישָׁע֙
מָ֣ה
אֶֽעֱשֶׂה־לָּ֔ךְ
הַגִּ֣ידִי
לִ֔י
מַה־יֶּשׁ־לָ֖כי
לָ֖ךְ
בַּבָּ֑יִת
וַתֹּ֗אמֶר
אֵ֣ין
לְשִׁפְחָתְךָ֥
כֹל֙
בַּבַּ֔יִת
כִּ֖י
אִם־אָס֥וּךְ
שָֽׁמֶן:
[ג]
וַיֹּ֗אמֶר
לְכִ֨י
שַׁאֲלִי־לָ֤ךְ
כֵּלִים֙
מִן־הַח֔וּץ
מֵאֵ֖ת
כָּל־שְׁכֵנִָ֑כי
שְׁכֵנָ֑יִךְ
כֵּלִ֥ים
רֵקִ֖ים
אַל־תַּמְעִֽיטִי:
[ד]
וּבָ֗את
וְסָגַ֤רְתְּ
הַדֶּ֙לֶת֙
בַּעֲדֵ֣ךְ
וּבְעַד־בָּנַ֔יִךְ
וְיָצַ֕קְתְּ
עַ֥ל
כָּל־הַכֵּלִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
וְהַמָּלֵ֖א
תַּסִּֽיעִי:
[ה]
וַתֵּ֙לֶךְ֙
מֵֽאִתּ֔וֹ
וַתִּסְגֹּ֣ר
הַדֶּ֔לֶת
בַּעֲדָ֖הּ
וּבְעַ֣ד
בָּנֶ֑יהָ
הֵ֛ם
מַגִּישִׁ֥ים
אֵלֶ֖יהָ
וְהִ֥יא
מֹיצָֽקֶת
מוֹצָֽקֶת:
[ו]
וַיְהִ֣י׀
כִּמְלֹ֣את
הַכֵּלִ֗ים
וַתֹּ֤אמֶר
אֶל־בְּנָהּ֙
הַגִּ֨ישָׁה
אֵלַ֥י
עוֹד֙
כֶּ֔לִי
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלֶ֔יהָ
אֵ֥ין
ע֖וֹד
כֶּ֑לִי
וַֽיַּעֲמֹ֖ד
הַשָּֽׁמֶן:
[ז]
וַתָּבֹ֗א
וַתַּגֵּד֙
לְאִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֔ים
וַיֹּ֗אמֶר
לְכִי֙
מִכְרִ֣י
אֶת־הַשֶּׁ֔מֶן
וְשַׁלְּמִ֖י
אֶת־נִשְׁיֵ֑כי
נִשְׁיֵ֑ךְ
וְאַ֣תְּ
ֻבָנַ֔יִכי
וּבָנַ֔יִךְ
תִּֽחְיִ֖י
בַּנּוֹתָֽר:
פ
[ח]
וַיְהִ֨י
הַיּ֜וֹם
וַיַּעֲבֹ֧ר
אֱלִישָׁ֣ע
אֶל־שׁוּנֵ֗ם
וְשָׁם֙
אִשָּׁ֣ה
גְדוֹלָ֔ה
וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ
לֶאֱכָל־לָ֑חֶם
וַֽיְהִי֙
מִדֵּ֣י
עָבְר֔וֹ
יָסֻ֥ר
שָׁ֖מָּה
לֶאֱכָל־לָֽחֶם:
[ט]
וַתֹּ֙אמֶר֙
אֶל־אִישָׁ֔הּ
הִנֵּה־נָ֣א
יָדַ֔עְתִּי
כִּ֛י
אִ֥ישׁ
אֱלֹהִ֖ים
קָד֣וֹשׁ
ה֑וּא
עֹבֵ֥ר
עָלֵ֖ינוּ
תָּמִֽיד:
[י]
נַעֲשֶׂה־נָּ֤א
עֲלִיַּת־קִיר֙
קְטַנָּ֔ה
וְנָשִׂ֨ים
ל֥וֹ
שָׁ֛ם
מִטָּ֥ה
וְשֻׁלְחָ֖ן
וְכִסֵּ֣א
וּמְנוֹרָ֑ה
וְהָיָ֛ה
בְּבֹא֥וֹ
אֵלֵ֖ינוּ
יָס֥וּר
שָֽׁמָּה:
[יא]
וַיְהִ֥י
הַיּ֖וֹם
וַיָּ֣בֹא
שָׁ֑מָּה
וַיָּ֥סַר
אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה
וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה:
[יב]
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־גֵּיחֲזִ֣י
נַעֲר֔וֹ
קְרָ֖א
לַשּׁוּנַמִּ֣ית
הַזֹּ֑את
וַיִּ֨קְרָא־לָ֔הּ
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
לְפָנָֽיו:
[יג]
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
אֱמָר־נָ֣א
אֵלֶיהָ֘
הִנֵּ֣ה
חָרַ֣דְתְּ
׀
אֵלֵינוּ֘
אֶת־כָּל־הַחֲרָדָ֣ה
הַזֹּאת֒
מֶ֚ה
לַעֲשׂ֣וֹת
לָ֔ךְ
הֲיֵ֤שׁ
לְדַבֶּר־לָךְ֙
אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ
א֖וֹ
אֶל־שַׂ֣ר
הַצָּבָ֑א
וַתֹּ֕אמֶר
בְּת֥וֹךְ
עַמִּ֖י
אָנֹכִ֥י
יֹשָֽׁבֶת:
[יד]
וַיֹּ֕אמֶר
וּמֶ֖ה
לַעֲשׂ֣וֹת
לָ֑הּ
וַיֹּ֣אמֶר
גֵּיחֲזִ֗י
אֲבָ֛ל
בֵּ֥ן
אֵֽין־לָ֖הּ
וְאִישָׁ֥הּ
זָקֵֽן:
[טו]
וַיֹּ֖אמֶר
קְרָא־לָ֑הּ
וַיִּ֨קְרָא־לָ֔הּ
וַֽתַּעֲמֹ֖ד
בַּפָּֽתַח:
[טז]
וַיֹּ֗אמֶר
לַמּוֹעֵ֤ד
הַזֶּה֙
כָּעֵ֣ת
חַיָּ֔ה
אַ֖תְּי
אַ֖תְּ
חֹבֶ֣קֶת
בֵּ֑ן
וַתֹּ֗אמֶר
אַל־אֲדֹנִי֙
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֔ים
אַל־תְּכַזֵּ֖ב
בְּשִׁפְחָתֶֽךָ:
[יז]
וַתַּ֥הַר
הָאִשָּׁ֖ה
וַתֵּ֣לֶד
בֵּ֑ן
לַמּוֹעֵ֤ד
הַזֶּה֙
כָּעֵ֣ת
חַיָּ֔ה
אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר
אֵלֶ֖יהָ
אֱלִישָֽׁע:
[יח]
וַיִּגְדַּ֖ל
הַיָּ֑לֶד
וַיְהִ֣י
הַיּ֔וֹם
וַיֵּצֵ֥א
אֶל־אָבִ֖יו
אֶל־הַקֹּצְרִֽים:
[יט]
וַיֹּ֥אמֶר
אֶל־אָבִ֖יו
רֹאשִׁ֣י
׀
רֹאשִׁ֑י
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־הַנַּ֔עַר
שָׂאֵ֖הוּ
אֶל־אִמּֽוֹ:
[כ]
וַיִּ֨שָּׂאֵ֔הוּ
וַיְבִיאֵ֖הוּ
אֶל־אִמּ֑וֹ
וַיֵּ֧שֶׁב
עַל־בִּרְכֶּ֛יהָ
עַד־הַֽצָּהֳרַ֖יִם
וַיָּמֹֽת:
[כא]
וַתַּ֙עַל֙
וַתַּשְׁכִּבֵ֔הוּ
עַל־מִטַּ֖ת
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֑ים
וַתִּסְגֹּ֥ר
בַּעֲד֖וֹ
וַתֵּצֵֽא:
[כב]
וַתִּקְרָא֘
אֶל־אִישָׁהּ֒
וַתֹּ֗אמֶר
שִׁלְחָ֨ה
נָ֥א
לִי֙
אֶחָ֣ד
מִן־הַנְּעָרִ֔ים
וְאַחַ֖ת
הָאֲתֹנ֑וֹת
וְאָר֛וּצָה
עַד־אִ֥ישׁ
הָאֱלֹהִ֖ים
וְאָשֽׁוּבָה:
[כג]
וַיֹּ֗אמֶר
מַ֠דּוּעַ
אַ֣תְּי
אַ֣תְּ
הֹלֶ֤כֶתי
הֹלֶ֤כֶת
אֵלָיו֙
הַיּ֔וֹם
לֹא־חֹ֖דֶשׁ
וְלֹ֣א
שַׁבָּ֑ת
וַתֹּ֖אמֶר
שָׁלֽוֹם:
[כד]
וַֽתַּחֲבֹשׁ֙
הָאָת֔וֹן
וַתֹּ֥אמֶר
אֶֽל־נַעֲרָ֖הּ
נְהַ֣ג
וָלֵ֑ךְ
אַל־תַּעֲצָר־לִ֣י
לִרְכֹּ֔ב
כִּ֖י
אִם־אָמַ֥רְתִּי
לָֽךְ:
[כה]
וַתֵּ֗לֶךְ
וַתָּבֹ֛א
אֶל־אִ֥ישׁ
הָאֱלֹהִ֖ים
אֶל־הַ֣ר
הַכַּרְמֶ֑ל
וַ֠יְהִי
כִּרְא֨וֹת
אִישׁ־הָאֱלֹהִ֤ים
אֹתָהּ֙
מִנֶּ֔גֶד
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־גֵּיחֲזִ֣י
נַעֲר֔וֹ
הִנֵּ֖ה
הַשּׁוּנַמִּ֥ית
הַלָּֽז:
[כו]
עַתָּה֘
רֽוּץ־נָ֣א
לִקְרָאתָהּ֒
וֶאֱמָר־לָ֗הּ
הֲשָׁל֥וֹם
לָ֛ךְ
הֲשָׁל֥וֹם
לְאִישֵׁ֖ךְ
הֲשָׁל֣וֹם
לַיָּ֑לֶד
וַתֹּ֖אמֶר
שָׁלֽוֹם:
[כז]
וַתָּבֹ֞א
אֶל־אִ֤ישׁ
הָאֱלֹהִים֙
אֶל־הָהָ֔ר
וַֽתַּחֲזֵ֖ק
בְּרַגְלָ֑יו
וַיִּגַּ֨שׁ
גֵּיחֲזִ֜י
לְהָדְפָ֗הּ
וַיֹּאמֶר֩
אִ֨ישׁ
הָאֱלֹהִ֤ים
הַרְפֵּה־לָהּ֙
כִּֽי־נַפְשָׁ֣הּ
מָֽרָה־לָ֔הּ
וַֽיהוָה֙
הֶעְלִ֣ים
מִמֶּ֔נִּי
וְלֹ֥א
הִגִּ֖יד
לִֽי:
[כח]
וַתֹּ֕אמֶר
הֲשָׁאַ֥לְתִּי
בֵ֖ן
מֵאֵ֣ת
אֲדֹנִ֑י
הֲלֹ֣א
אָמַ֔רְתִּי
לֹ֥א
תַשְׁלֶ֖ה
אֹתִֽי:
[כט]
וַיֹּ֨אמֶר
לְגֵיחֲזִ֜י
חֲגֹ֣ר
מָתְנֶ֗יךָ
וְקַ֨ח
מִשְׁעַנְתִּ֣י
בְיָדְךָ֘
וָלֵךְ֒
כִּי־תִמְצָ֥א
אִישׁ֙
לֹ֣א
תְבָרֲכֶ֔נּוּ
וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥
אִ֖ישׁ
לֹ֣א
תַעֲנֶ֑נּוּ
וְשַׂמְתָּ֥
מִשְׁעַנְתִּ֖י
עַל־פְּנֵ֥י
הַנָּֽעַר:
[ל]
וַתֹּ֙אמֶר֙
אֵ֣ם
הַנַּ֔עַר
חַי־יְהוָ֥ה
וְחֵֽי־נַפְשְׁךָ֖
אִם־אֶעֶזְבֶ֑ךָּ
וַיָּ֖קָם
וַיֵּ֥לֶךְ
אַחֲרֶֽיהָ:
[לא]
וְגֵחֲזִ֞י
עָבַ֣ר
לִפְנֵיהֶ֗ם
וַיָּ֤שֶׂם
אֶת־הַמִּשְׁעֶ֙נֶת֙
עַל־פְּנֵ֣י
הַנַּ֔עַר
וְאֵ֥ין
ק֖וֹל
וְאֵ֣ין
קָ֑שֶׁב
וַיָּ֤שָׁב
לִקְרָאתוֹ֙
וַיַּגֶּד־ל֣וֹ
לֵאמֹ֔ר
לֹ֥א
הֵקִ֖יץ
הַנָּֽעַר:
[לב]
וַיָּבֹ֥א
אֱלִישָׁ֖ע
הַבָּ֑יְתָה
וְהִנֵּ֤ה
הַנַּ֙עַר֙
מֵ֔ת
מֻשְׁכָּ֖ב
עַל־מִטָּתֽוֹ:
[לג]
וַיָּבֹ֕א
וַיִּסְגֹּ֥ר
הַדֶּ֖לֶת
בְּעַ֣ד
שְׁנֵיהֶ֑ם
וַיִּתְפַּלֵּ֖ל
אֶל־יְהוָֽה:
[לד]
וַיַּ֜עַל
וַיִּשְׁכַּ֣ב
עַל־הַיֶּ֗לֶד
וַיָּשֶׂם֩
פִּ֨יו
עַל־פִּ֜יו
וְעֵינָ֤יו
עַל־עֵינָיו֙
וְכַפָּ֣יו
עַל־כַּפָּ֔ו
וַיִּגְהַ֖ר
עָלָ֑יו
וַיָּ֖חָם
בְּשַׂ֥ר
הַיָּֽלֶד:
[לה]
וַיָּ֜שָׁב
וַיֵּ֣לֶךְ
בַּבַּ֗יִת
אַחַ֥ת
הֵ֙נָּה֙
וְאַחַ֣ת
הֵ֔נָּה
וַיַּ֖עַל
וַיִּגְהַ֣ר
עָלָ֑יו
וַיְזוֹרֵ֤ר
הַנַּ֙עַר֙
עַד־שֶׁ֣בַע
פְּעָמִ֔ים
וַיִּפְקַ֥ח
הַנַּ֖עַר
אֶת־עֵינָֽיו:
[לו]
וַיִּקְרָ֣א
אֶל־גֵּיחֲזִ֗י
וַיֹּ֙אמֶר֙
קְרָא֙
אֶל־הַשֻּׁנַמִּ֣ית
הַזֹּ֔את
וַיִּקְרָאֶ֖הָ
וַתָּבֹ֣א
אֵלָ֑יו
וַיֹּ֖אמֶר
שְׂאִ֥י
בְנֵֽךְ:
[לז]
וַתָּבֹא֙
וַתִּפֹּ֣ל
עַל־רַגְלָ֔יו
וַתִּשְׁתַּ֖חוּ
אָ֑רְצָה
וַתִּשָּׂ֥א
אֶת־בְּנָ֖הּ
וַתֵּצֵֽא:
פ
[לח]
וֶאֱלִישָׁ֞ע
שָׁ֤ב
הַגִּלְגָּ֙לָה֙
וְהָרָעָ֣ב
בָּאָ֔רֶץ
וּבְנֵי֙
הַנְּבִיאִ֔ים
יֹשְׁבִ֖ים
לְפָנָ֑יו
וַיֹּ֣אמֶר
לְנַעֲר֗וֹ
שְׁפֹת֙
הַסִּ֣יר
הַגְּדוֹלָ֔ה
וּבַשֵּׁ֥ל
נָזִ֖יד
לִבְנֵ֥י
הַנְּבִיאִֽים:
[לט]
וַיֵּצֵ֨א
אֶחָ֣ד
אֶל־הַשָּׂדֶה֘
לְלַקֵּ֣ט
אֹרֹת֒
וַיִּמְצָא֙
גֶּ֣פֶן
שָׂדֶ֔ה
וַיְלַקֵּ֥ט
מִמֶּ֛נּוּ
פַּקֻּעֹ֥ת
שָׂדֶ֖ה
מְלֹ֣א
בִגְד֑וֹ
וַיָּבֹ֗א
וַיְפַלַּ֛ח
אֶל־סִ֥יר
הַנָּזִ֖יד
כִּי־לֹ֥א
יָדָֽעוּ:
[מ]
וַיִּֽצְק֥וּ
לַאֲנָשִׁ֖ים
לֶאֱכ֑וֹל
וַ֠יְהִי
כְּאָכְלָ֨ם
מֵהַנָּזִ֜יד
וְהֵ֣מָּה
צָעָ֗קוּ
וַיֹּֽאמְרוּ֙
מָ֤וֶת
בַּסִּיר֙
אִ֣ישׁ
הָאֱלֹהִ֔ים
וְלֹ֥א
יָכְל֖וּ
לֶאֱכֹֽל:
[מא]
וַיֹּ֙אמֶר֙
וּקְחוּ־קֶ֔מַח
וַיַּשְׁלֵ֖ךְ
אֶל־הַסִּ֑יר
וַיֹּ֗אמֶר
צַ֤ק
לָעָם֙
וְיֹאכֵ֔לוּ
וְלֹ֥א
הָיָ֛ה
דָּבָ֥ר
רָ֖ע
בַּסִּֽיר:
ס
[מב]
וְאִ֨ישׁ
בָּ֜א
מִבַּ֣עַל
שָׁלִ֗שָׁה
וַיָּבֵא֩
לְאִ֨ישׁ
הָאֱלֹהִ֜ים
לֶ֤חֶם
בִּכּוּרִים֙
עֶשְׂרִֽים־לֶ֣חֶם
שְׂעֹרִ֔ים
וְכַרְמֶ֖ל
בְּצִקְלֹנ֑וֹ
וַיֹּ֕אמֶר
תֵּ֥ן
לָעָ֖ם
וְיֹאכֵֽלוּ:
[מג]
וַיֹּ֙אמֶר֙
מְשָׁ֣רְת֔וֹ
מָ֚ה
אֶתֵּ֣ן
זֶ֔ה
לִפְנֵ֖י
מֵ֣אָה
אִ֑ישׁ
וַיֹּ֗אמֶר
תֵּ֤ן
לָעָם֙
וְיֹאכֵ֔לוּ
כִּ֣י
כֹ֥ה
אָמַ֛ר
יְהוָ֖ה
אָכֹ֥ל
וְהוֹתֵֽר:
[מד]
וַיִּתֵּ֧ן
לִפְנֵיהֶ֛ם
וַיֹּאכְל֥וּ
וַיּוֹתִ֖רוּ
כִּדְבַ֥ר
יְהוָֽה:
פ
פרק ד
(א)
ואשה
אחת
מנשי
בני
הנביאים
-
אשת
עובדיה
הייתה.
כל
'בני
הנביאים'
שבמקרא
,
תרגומו:
"תלמידי
נבייא".
והנשה
-
זה
יהורם
בן
אחאב.
(ב)
אסוך
שמן
-
אסוך:
כלי
קטן.
דבר
אחר:
אסוך
שמן
-
כדי
סיכת
שמן.
והאל"ף
שבתיבה
יסוד
נופל
,
כאל"ף
של
"ואחותי"
(איוב
יג
,
יז);
ואל"ף
של
"אבחת"
(יח'
כא
,
כ).
(ד)
וסגרת
הדלת
-
כבוד
הנס
לבוא
בהצנע.
והמלא
תסיעי
מלפניך
,
ותתני
כלי
אחר
במקומו
למלאותו;
וצלוחית
השמן
אל
תזיזי
ממקומו
,
לפי
שהקדוש
ברוך
הוא
עושהו
כמעיין
,
ואין
דרך
מעיין
לזוז
ממקומו.
(ה)
הם
מגישים
אליה
-
הכלים.
(ו)
ויעמד
השמן
-
מלבוא.
(ז)
ותבא
ותגד
לאיש
האלהים
-
שנתקיימה
נבואתו.
(ח)
ושם
אשה
גדולה
-
חשובה.
יסר
שמה
-
לשון
הווה:
היה
סר
שמה.
(ט)
הנה
נא
ידעתי
כי
איש
אלהים
קדוש
הוא
עבר
עלינו
תמיד
-
זהו
פתרונו:
הנה
נא
ידעתי
שאיש
אלהים
הקדוש
,
שהוא
עובר
עלינו
תמיד.
דבר
זה
ברי
לי:
שלאחר
שהנהיג
עצמו
לסור
אלינו
מדי
עברו
,
אינו
עובר
מכאן
ודר
במקום
אחר;
והאיש
נוהג
עצמו
בקדושה
,
לפי
שדבר
יי'
אתו
תמיד
,
ואם
היום
ומחר
בא
ליכאן
,
וימצא
אותנו
טמאים
,
נמצא
עובר
מעלינו
ודר
במקום
אחר;
שאין
לך
איש
ואשתו
שלא
יטמאו
לפעמים
,
מקרה
טומאה
או
בשכבת
זרע
או
תזוב
זוב
דמה;
נעשה
נא
לנו
דבר
,
שבכל
עת
שהוא
בא
לכאן
,
שלא
יצטרך
לעבור
מעלינו
מפני
הטומאה;
הדא
הוא
דכתיב
"נעשה
נא
עלית
קיר
קטנה"
וגו'
"והיה
בבאו
אלינו
יסור
שמה"
(להלן
,
י).
(יג)
הנה
חרדת
אלינו
-
בשבילנו.
את
כל
החרדה
הזאת
-
לשים
אל
לבך
כל
העסק
הזה;
כמו
"וחרד
על
דברי"
(יש'
סו
,
ב)
-
זהיר
על
הדבר
שיהא
עשוי
,
ונותנו
אל
לבו.
מה
לעשות
לך
-
מה
דבר
את
צריכה
שנעשה
לך
,
שבשבילו
עסקת
כל
זה?
בתוך
עמי
אנכי
ישבת
-
בתוך
קרובים;
אין
אדם
מזיק
אותי
,
ואיני
צריכה
לא
למלך
ולא
לשר
הצבא.
(יד)
ויאמר
אלישע
לגחזי:
ומה
לעשות
לה
-
נגד
הטובה
הזאת?
(טז)
למועד
הזה
כעת
חיה
-
כמו
שאת
קיימת
היום
בחיים
ובשלום
,
כך
תהא
קיימת
למועד
הזה;
את
חובקת
בן.
אל
אדני
-
אל
תאמר
חובקת;
מה
לי
חיבוקו
,
אם
סופי
לקוברו?
וזהו
שאמרה
לו
כשמת
"הלא
אמרתי
לא
תשלה
אותי"
(להלן
,
כח).
אל
תכזב
-
אל
תראיני
דבר
שיפסוק;
ויודעת
אני
שיש
בידך
לבקש
רחמים
,
וינתן
לי
בן;
אך
בבקשה
ממך
,
אל
תתן
לי
אלא
בן
של
קיימא.
אל
תכזב
-
לשון
"אשר
לא
יכזבו
מימיו"
(יש'
נח
,
יא).
(יז)
כעת
חיה
-
שהייתה
בחיים
ובשלום;
לכך
נקוד
כָעֵת.
(כח)
לא
תשלה
אותי
-
הלא
אמרתי
"אל
תכזב
בשפחתך"
(לעיל
,
טז).
לא
תשלה
-
לא
תשגה
אותי
על
דבר
טעות.
(כט)
לא
תברכנו
-
לא
תשאל
לו
לשלום
,
ואם
יתן
לך
שלום
,
לא
תענינו.
וכל
זה
שלא
ירבה
דברים
,
וישאלהו
להיכן
הוא
הולך
,
והוא
אומר:
להחיות
את
המת;
ומשנתן
לו
את
המשענת
,
אינו
דין
שיפסוק
בנתיים.
(לא)
לא
הקיץ
הנער
-
שלא
רצה
הקדוש
ברוך
הוא
להחיותו
על
ידי
גחזי.
(לד)
ויגהר
-
שחה
עליו.
(לה)
ויזורר
-
מתח
את
זרועותיו;
ובלעז
'אשטנדילר'
,
ויש
אומרים:
'אשטרנידת'
,
כמו
'התעטש'.
(לח)
שפת
הסיר
-
הושיבה
על
כירה.
נזיד
-
תבשיל.
לבני
הנביאים
-
"לתלמידי
נבייא"
(ת"י).
(לט)
ללקט
ארת
-
גרגיר
שקורין
'אורוגא'
,
שמאיר
את
העינים.
ויש
פותרין
(ראה
ת"י):
אורות
-
ירקות
,
כמו
"כחם
צח
עלי
אור"
(יש'
יח
,
ד).
וימצא
גפן
שדה
-
"גופנא
בחקלא"
(ת"י).
וילקט
ממנו
פקעת
-
שבשדה
צמחו
פקועות
,
הוא
'בולייץ'
בלעז
,
סם
המות.
ובשם
רבי
מנחם
בר
חלבו
שמעתי:
וילקט
,
לבד
ממנו
,
פקועות
שדה
מלא
בגדו.
ויבא
ויפלח
-
ויבקעו
אל
סיר
הנזיד.
(מב)
ואיש
בא
מבעל
שלישה
-
בעל:
'טירייל'
בלעז
,
כמו
"בעל
גד"
(יהו'
יא
,
יז)
,
וכן
הרבה
במקרא.
לחם
בכורים
-
בפסח
,
שהתבואה
מבכרת.
בצקלנו
-
'שרפא'
בלעז.
(מג)
מה
אתן
זה
לפני
מאה
איש
-
ממה
שהוא
אומר
מה
אתן
זה
,
הוי
למד
שמעט
היה
הדורון
לתת
למאה
איש.
תן
לעם
ויאכלו
-
לתלמידים
שהיה
זן.