פרק יח
[א]
הוי
ארץ
צלצל
כנפים
אשר
מעבר
לנהרי־כוש:
[ב]
השלח
בים
צירים
ובכלי־גמא
על־פני־מים
לכו׀
מלאכים
קלים
אל־גוי
ממשך
ומורט
אל־עם
נורא
מן־הוא
והלאה
גוי
קו־קו
ומבוסה
אשר־בזאו
נהרים
ארצו:
[ג]
כל־ישבי
תבל
ושכני
ארץ
כנשא־נס
הרים
תראו
וכתקע
שופר
תשמעו:
ס
[ד]
כי
כה
אמר
יהוה
אלי
אשקוטה
ואביטה
במכוני
כחם
צח
עלי־אור
כעב
טל
בחם
קציר:
[ה]
כי־לפני
קציר
כתם־פרח
ובסר
גמל
יהיה
נצה
וכרת
הזלזלים
במזמרות
ואת־הנטישות
הסיר
התז:
[ו]
יעזבו
יחדו
לעיט
הרים
ולבהמת
הארץ
וקץ
עליו
העיט
וכל־בהמת
הארץ
עליו
תחרף:
ס
[ז]
בעת
ההיא
יובל־שי
ליהוה
צבאות
עם
ממשך
ומורט
ומעם
נורא
מן־הוא
והלאה
גוי׀
קו־קו
ומבוסה
אשר
בזאו
נהרים
ארצו
אל־מקום
שם־יהוה
צבאות
הר־ציון:
פ